האם אנו עדים לשינויים ב"שדה הקרב" המודרני? ייתכן שהמלחמה באוקראינה מבשרת על שינוי באופן בו מדינות וגושים מנהלים מלחמות. השינוי בא לידי ביטוי לאו דווקא בכלים חדשים בזירה אלא באופן בו נעשה בהם שימוש ובעוצמת השימוש בהם. כך ניתן גם ללמוד מהי התכלית עבור השחקנים בזירה.

האם אנו עדים לשינויים ב"שדה הקרב" המודרני? ייתכן שהמלחמה באוקראינה מבשרת על שינוי באופן בו מדינות וגושים מנהלים מלחמות. לאו דווקא בכלים בזירה אלא באופן ובעוצמת השימוש בהם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אחת האסוציאציות הראשונות כאשר מדברים על מלחמה היא צבא. היבטים צבאיים בהחלט מהווים חלק מרכזי במלחמה המתנהלת כיום באוקראינה, אולם ברקע יש לשים לב גם לשלושה רבדים אחרים, שיש להם השפעה מכרעת על המצב הנוכחי ועל מאזן הכוחות הגלובלי. הרובד הכלכלי, המורכב מסנקציות של המערב כלפי רוסיה ומחרם וולנטרי של חברות רבות כנגדה ומהרובד הקיברנטי.

סנקציות כלכליות של המערב

סנקציות כלכליות הן כלי שכבר נעשה בו שימוש בעבר, אפילו נגד רוסיה מאז פלישתה לחצי האי קרים ב-2014. אולם הסנקציות שהופעלו כעת, בעקבות האירועים האחרונים, הן חסרות תקדים בהיקפן ובעוצמתן.

בניגוד לאירועים קודמים שבהם היו למדינות שונות (וגם לרוסיה) אמצעים לעקוף את הסנקציות ובכך להפחית מעוצמת הנזק הכלכלי, הפעם נראה כי המצב שונה. ניתוק רוסיה מהסוויפט, הקפאת נכסים רוסים שנמצאים במערב ואף החרמתם, נועדו גם למנוע ממנה לעקוף את הסנקציות ולהגביר את עוצמתן. צעדים אלו אף איינו את היתרון הרוסי שהיה ביתרות המט"ח העצומות שהיא החזיקה ברשותה טרם המלחמה וכיום הפכו לחסרות ערך.

אף שלא הוטלו סנקציות על האנרגיה הרוסית, בפרט לא ע"י מדינות שתלויות בה בצורה משמעותית, בואו של האביב באירופה ומספר חודשים שבהן צריכת הגז לחימום תהיה נמוכה יותר, מקטינות אמצעי לחץ נוסף של הרוסים. עוד מספר חודשים יגיע החורף שוב, אבל בזירה הגלובלית פרק הזמן הזה משול לתקופת חיים שלמה. בוודאי בקצב ההתפתחויות הנוכחי.

סנקציות כלכליות הן כלי שכבר נעשה בו שימוש בעבר, אפילו נגד רוסיה מאז פלישתה לחצי האי קרים ב-2014. אולם הסנקציות שהופעלו כעת בעקבות האירועים האחרונים, הן חסרות תקדים בהיקפן ובעוצמתן

גם בעניין הנפט, שעליית מחירו מיטיבה עם רוסיה, המערב נוקט אמצעים שונים כדי להמשיך בלחץ – בקשה ממדינות ערב להפיק יותר נפט, אפשרות של הסרת סנקציות על ונצואלה ועוד. יתרה מזאת, מדינות רבות מסירות מיסוי על הדלק כדי למנוע לחץ ציבורי פנימי כתוצאה מעליית מחירי הנפט הגולמי. נראה כי ברובד הזה, המערב עושה כל שביכולתו למקסם את יעילות הסנקציות כנגד רוסיה ולהגביר עליה את הלחץ.

וקטור נוסף שעלול להשפיע על היציבות הוא עליית מחירי המזון. המחסור בחיטה (שרוסיה ואוקראינה הן מייצאות מרכזיות שלה) הביא לעלייה זו, מגמה שצפויה להמשך ככל שהמצב הנוכחי יישאר על כנו.

סנקציות וולונטריות של חברות בינלאומיות

הרובד הכלכלי השני הוא הרובד הוולונטרי, שבו חברות בין לאומיות רבות מחליטות מיוזמתן להשעות את פעילותן ברוסיה. הרובד הזה הוא לטעמי גם המעניין והמשמעותי מכולם, בוודאי בטווח הארוך.

חשוב גם רגע לדון במינוח וולונטרי. הסיבה שבגינה כל חברה בוחרת להשעות את פעילותה שמור עמה. מבחינה תקשורתית היא בוודאי מציגה זאת כצעד שהיא נקטה ביוזמתה, אולם סביר להניח שלא בהכרח כך הדבר וכי ההחלטה נובעת ממספר סיבות. בהן, עמידה במשטר הסנקציות שהטיל המערב, החשש מתגובת דעת הקהל במדינות השונות בהן החברה פעילה, ויתכן שגם רצון אמיתי להביע עמדה לנוכח המתרחש באוקראינה.

העיצומים הללו הם גם המסוכנים ביותר מבחינתה של רוסיה, שכן הם אינם ניתנים לשליטה, בוודאי על-ידי המדינות שמהן הסנקציות מגיעות. גם אם המשבר יסתיים, וישקלו להסיר את הסנקציות הרשמיות כחלק מחזרה לשגרה, דבר שיעזור לכלכלה הרוסית להתאושש, הכעס הגדול בקרב דעת הקהל המערבית כנגד מעשיה עלול להותיר חלק מהעיצומים על כנם.

העיצומים הוולונטרים הם גם המסוכנים ביותר מבחינת רוסיה, שכן הם אינם ניתנים לשליטה, בוודאי ע"י המדינות שמהן הם מגיעים. גם אם המשבר יסתיים, דעת הקהל המערבית עלולה להותיר אותם על כנם

קרי, הבנקים והמוסדות הפיננסיים הרוסים יוכלו לחזור לעשות פעילות בעולם המערבי אך לא יהיה להם עם מי לעשות עסקים, ממי לרכוש סחורה ולמי למכור  כזו. כמובן שמדובר בתרחיש קיצוני ודעת הקהל ידועה בזיכרונה הקצר אבל זו התפתחות שיש לקחת בחשבון.

יתרה מכך, מסגור הנעשה באוקראינה בכלי התקשורת המערביים, באופן שעושה שימוש בנרטיב בעל משמעות היסטורית עמוקה כמו ערב מלחמת העולם השנייה, שינוי הסדר העולמי וכן הלאה – סייעו לגייס מדינות שונות לקחת חלק בסנקציות וגם רתמו את דעת הקהל.

דבר זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בעוצמת הסנקציות הוולונטריות של החברות כנגד רוסיה. ככל שהמגמה הזו תימשך, הן מסגור האירוע באופן הזה והן הקרבות, כך ייקח זמן רב יותר לחזור לשגרה. לגרמניה לקח שנים רבות והשקעות מרובות להחזרת המוניטין שלה כמדינה שראויה לחזור למשפחת העמים.

הרובד הקיברנטי

הרובד השלישי הוא הקיברנטי, שהנו גם הרובד הנסתר מהעין מבין השלושה. הוא מאפשר לצד התוקף לפגוע בצורה משמעותית ביריב שלו תוך כדי השארת חתימה נמוכה, מה שמקשה על ייחוס אחריות.

ייתכן שזה גם מה שארע במלחמה הנוכחית. אחד ההסברים האפשריים לפער העצום בין מה שנראה כיכולות הצבא הרוסי לנעשה  בפועל, הקשיים בהם הוא נתקל והאבדות אותן הוא סופג – ניתן גם לייחס למלחמת סייבר "מאחורי הקלעים". מלחמה שבה המערב, בראשות ארה"ב, סייעו לאוקראינה להתגונן ממתקפות סייבר רוסיות ואף ביצעו תקיפות כאלה בעצמן.

תקיפות אלו יכולות היו לסייע לכוחות האוקראינים לקבל מודיעין איכותי על תנועת הרוסים, ובשילוב האמל"ח המערבי שניתן להם – גם להסב לכוחות הרוסיים אבדות כבדות בכוח אדם ובציוד, ולהקשות עליהם עד מאוד להתקדם ולכבוש את אוקראינה.

הרובד השלישי הוא הקיברנטי, שהנו גם הרובד הנסתר מהעין מבין השלושה. הוא מאפשר לצד התוקף לפגוע בצורה משמעותית ביריב שלו תוך כדי השארת חתימה נמוכה, מה שמקשה על ייחוס אחריות

השימוש בכלים האמורים, בפרט בעוצמה בה נעשה בהן שימוש, מאפשר גם לנסות להבין מהי תכלית האירוע מבחינת המערב – מיקסום רווחים והפחתת עלויות. כלומר, החלשת יריב בזירה הגלובלית תוך מעורבות מועטה ככל הניתן (כאמור לפחות באופן גלוי) ואי תשלום במטבע שאותו הוא אינו רוצה לשלם – חיי אדם שלו.

ההצלחה ואחדות השורות במערב מאפשרת לו גם לשדר מסר ברור לסין, כפי שהנשיא ביידן אמר לקראת נסיעתו לכנס נאט"ו – שי (ג'ינפינג) יודע כי עתידה הכלכלי של סין תלוי במערב.

איתי פידלמן בעל כ-20 שנות נסיון בתפקידים שונים בתחום יחסי החוץ וביטחון אנרגיה. בשירות הציבורי ובשוק הפרטי. בעל תואר בוגר מהחוג להיסטוריה ותואר מוסמך מפורום אירופה עם התמחות ביחסי החוץ של האיחוד האירופי וביטחון אנרגיה. שניהם האוניברסיטה העברית. מתעניין בהשפעות של טכנולוגיה ואנרגיה על יחסים בין מדינות.