תקועים בקלפי נודדת כמו חללית שאבדה בחלל

ממ: עידית סילמן סוטרת לנפתלי בנט (צילום: עיבוד מחשב של אורן אדלר לצילום של AP)
עיבוד מחשב של אורן אדלר לצילום של AP
ממ: עידית סילמן סוטרת לנפתלי בנט

אז שרה חוזרת, נאנח בן זוגי מעל הקפה של הבוקר. רק הקצתי משינה וגיליתי שהקרקס חזר העירה ובראשו הקלפן המוטרף. "חזרו הביתה" הוא דורש. כי אין כמו בחירות חדשות לבית נופל. שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע קלפי בא, פסח מצה ומרור. עידית סילמן, שלפני רגע היתה השטן של האופוזיציה הפכה במחי אצבע אלוהים נתניהו לקדושה. מחול לה מחול לה מחול לה.

שנה חלפה מאז השבעת הממשלה הנוכחית ועל מסך הטלוויזיה עמית סגל מקדם את פני הבוקר הרעוע ופניו זורחות, הוא ישן הלילה רק 40 דקות "מחשש שהסיפור יברח לי מהידיים". של ביבי?

שנה חלפה מאז השבעת הממשלה הנוכחית ועל מסך הטלוויזיה עמית סגל מקדם את פני הבוקר הרעוע ופניו זורחות, הוא ישן הלילה רק 40 דקות "מחשש שהסיפור יברח לי מהידיים"

הוא כתב בטוויטר שהקים מעפר: "אם מישהו שגה באשליות שהמשבר הפוליטי תם, גם בחסות סיקור מלטף לממשלה, התעורר הבוקר וגילה: הפטריה שלנו חזרה". צריך עיתונאי דתי להיות ממש שיכור מאושר כדי להשתמש בפרסומת למשחה לפטריה ואגינלית. אני הייתי הולכת על דימוי אחר, משחה לטחורים למשל, אבל אני חילונית פארש.

ולא רק עמית סגל, נניח לו רגע לבכות מאושר בפרטיות, כל פוליטיקקער וכל קריין וחריין בחדשות לא ידעו את נפשם מרוב גיל. הרשת רותחת, זהו שחר של יום ישן, המפלגות החרדיות מברכות, הנה הזדמנות לעוד כאוס ששכרו בצדו. דיסטל אטבריאן מוציאה את הסכין שתקעה פעם בסילמן ומתחנפת בלי בושה ("מצדיעה לה, גיבורה"), העיתונאי אבישי בן חיים מבכה את בנימין ישראל השנייה בלי קשר.

בחירות עליך ישראל. כמה התגעגענו לכלות עליהן עוד כמה מיליארדים, שנה אחר שנה, בעבור אותה תוצאה שבה לאף אחד אין קואליציה והפריפריה תשקע עוד קצת באדמה. וחוזר חלילה.

צריך לקרוא את מכתבה של סילמן לראש הממשלה בנט כדי להבין שאנחנו חיים בריאליטי עתיר תקציב אך דל תוכן:

"קוראת לך וליתר חבריך – צריך להודות על האמת, הגיעה העת לחשב מסלול מחדש, לנסות להקים ממשלה לאומית יהודית".

בחירות עליך ישראל. כמה התגעגענו לכלות עליהן עוד כמה מיליארדים, שנה אחר שנה, בעבור אותה תוצאה שבה לאף אחד אין קואליציה והפריפריה תשקע עוד קצת באדמה. וחוזר חלילה

נשמע כמו ווייז שהשתגע בדרך לליל הסדר אצל הדודה בחולון ותקע אותך על אי תנועה בהתנחלות "כפכפי-תשובה" עם הילדים מאחור והבעל של סילמן דוחק בצלעותיה "תעצרי, תעצריייי".

וכמו בפרפראזה על שיר של מאיר אריאל: מאחורי כל אישה שלא מצליחה להחליט ומתחת לכל בחירות מיותרות תקוע בנימין נתניהו כמו אסון בלתי נמנע.

פעם התירוץ היה "ישראל היום" ועכשיו זה חמץ, פיתה בבית חולים. זה צלם בהיכל ובחירות חדשות, וזה נשמע מופרך כמו שזה, כולנו תקועים בקלפי נודדת כמו חללית שאבדה בחלל. אלה הם חיינו.

כמו בחלומו של יוסף, גם לנתניהו חלום משלו, ובחלומו 61 מנדטים, לא חשוב ממי, ומשפט שנגמר בנפיחה. לשם כך יפרק וירכיב, ידיח ויצניח, הוא ישכנע את גנץ לחזור למקום הפשע ולקבל עוד בעיטה בחלופי, הוא שוב יהפוך את עבאס ליקיר האומה או שר לביטחון פנים וישלח את יואב קיש לצקת מים על ידיו ואת דיסטל אטבריאן לכתוב עוד פרק משפיל בתולדותיה, כי מה לא עושים תמורת שריון בכנסת, ומה שהיה תחת בנט "ממשלת טרור" ישוב להיות אחוות עמים ואבו יאיר, אבו יאיר.

והגדת לבנך, עבדים היינו לפרעה במצרים ולא נגמלנו. מביבי לביבי, סיר הבשר המדומיין של חצי עם מתמלא מחדש. נמאס לכתוב עליו אבל אין ברירה.

מי שלא לומד מהעבר מקבל אותו על הראש בעתיד, רק יותר זקן ובאיפור כבד ושומן נוזל על הסנטר של נתניהו, יש לו הפגנת ימין לקדם וכיסא להחזיר לשרה.
בתזמון מפתיע מאין כמותו נופלת ההתפטרות של עידית סילמן בול בבוקר שלפני ההפגנה, איזה צירוף מקרים, בחיי.

פעם התירוץ היה "ישראל היום" ועכשיו זה חמץ, פיתה בבית חולים. זה צלם בהיכל ובחירות חדשות, וזה נשמע מופרך כמו שזה, כולנו תקועים בקלפי נודדת כמו חללית שאבדה בחלל. אלה הם חיינו

נתניהו בדיוק ישב לתומו וצייר שלט להפגנת הימין וצבע בצבעי פנדה של הילד יאיר. הידעתם ילדים היכן מסתתרת יו"ר הקואליציה עדית סילמן? אז בנימין מצא וצבע בצבעים עליזים אחרי ששאל אותה "מה קורה, נשמה, רוצה להיות שרת בריאות לעם חולה?".

זכור זכר היטב איך תקפו אותה לא מזמן בתחנת דלק בעוון הצטרפות לממשלת טרור וגלית דיסטל אטבריאן חיקתה אותה מתדלקת ומותקפת, והוא מילא פיו מים כי מה לו ולקואליציה, כולה שתי נשים מתקוטטות. הנה, השלימו, ככה זה ילדות.

רצה הגורל ועכשיו סילמן חוששת לגורל העם היהודי באשר רוצים להכניס חמץ לבתי חולים, אני חוזרת ח-מ-ץ לבתי חולים. שוב קמים עלינו לכלותנו, וביבי, לב יהודי חם שהוא, יצילנו מידם.

רק ראה יהודיה במצוקה וכבר נפרד ברוב אבירותו מכל שרץ ושרץ שאכל בחייו, והיו שרצים רבים כחול אשר האכיל אותנו, כל שרץ נושא מזכרת, לא מה שחשבתם, שובבים. שרימפס ביין וסרטנים בקליפתם ומולים בחמאה ומרק צדפות… אח, היה טעים אבל שווה להיפרד. בגילו כיסא זה חשוב. קודם כל תופסים אחד ומתיישבים ואחר כך נדבקים אליו ואללה באב אללה.

היום "מחבק" בנימין הצדיק את עדית סילמן. הוא שלא עצר את ההתקפות המרושעות עליה כשכל הימין ופרשיו שמו אותה ללעג. לזכותו ייאמר שלא שם לב כי בדיוק נמנם אחרי ארוחה טובה של שרימ…ארוחה כשרה, כשרה, גפילטע פיש, כמדומני, הוא ושרה והילדז אשר להם והסטודנט קנו קרפיון והשיטו באמבטיה וחיכו לשעת כושר שאז שרה רוצצה את ראשו במערוך, של הקרפיון כמובן, הוסיפה קמח וערבבה עם חופן רגב, קורט דיסטל אטבריאן, טיפת שיקלי וקומץ בן גביר, וקרצה מהתערובת ראש ממשלה חדש.

רצה הגורל ועכשיו סילמן חוששת לגורל העם היהודי באשר רוצים להכניס חמץ לבתיה"ח, אני חוזרת ח-מ-ץ לבתיה"ח. שוב קמים עלינו לכלותנו, וביבי, לב יהודי חם שהוא, יצילנו מידם

עכשיו ראש הממשלה החדש הזה דואג לארץ ישראל, סבא. כי חרף גילו המאוחר אין לו חפץ בשעשועי נכדים, כל חפצו לסחוט את הלימון היבש על הראש של דג הזהב שיוציא אותו מקיסריה לקיסרות, יש לו שרה על הראש וגוזלים לפרנס, הם בני 30 ואין להם מאבטחים, זה נורא, קייב זה כאן לעומת הפליטים מבית.

"כי מה זה אדם? הנה לכם אדם: פעם הוא אמר יש אלוהים ופעם הוא נבח אין אלוהים, פעם בכה בני בני, פעם צווח הישבן הישבן, בערב היו לו יונים צלויות בפה, עם שחר מוט ברזל מאחוריו. אז מה זה אדם? האם הוא מה שאמר אתמול או מה שהוא בוכה עכשיו או מה שישתוק בעוד רגע?" (חנוך לוין)

אבל מה אני מצטטת לכם את חנוך לוין, פשוט תעשו פה גדול.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 965 מילים
סגירה