איך אדם טובע? המים חודרים לפיו וגרונו, ממלאים את קיבתו, הוא כבר לא יכול לבלוע יותר, אחר כך הם מציפים את ריאותיו והוא לא יכול לנשום. אז הוא טובע.

גל הטרור של השבועות האחרונים מציף אמנם שוב זעם ציבורי, אבל בעיקר מצביע על שלב ההצפה של ההתמודדות מול הסכסוך הישראלי פלסטיני.

איך אדם טובע? המים חודרים לפיו וגרונו, ממלאים את קיבתו, מציפים את ריאותיו והוא לא יכול לנשום. גל הטרור מציף זעם ציבורי, אך בעיקר מצביע על שלב ההצפה של ההתמודדות מול הסכסוך הישראלי פלסטיני

שב"כ פרסם כי מאז תחילת השנה הוא סיכל יותר ממאה פיגועים וכ-15 פיגועים רק בשבועיים האחרונים. בשנה שעברה סוכלו כ-500 פיגועים ובקודמת יותר מ-500, כלומר כשני פיגועים ליום.

ראש השב"כ: "סיכלנו השנה יותר מ-560 פיגועים משמעותיים" • @OrHeller עם דבריו המלאים >> https://t.co/F2b5KCNDAQ

(צילום: תקשורת שב"כ) pic.twitter.com/c8S3jv2CI3

— חדשות 13 (@newsisrael13) January 20, 2020

כשמדברים על יכולתו של שב"כ לסכל פיגועים, מדברים על איכות עבודתו, אבל לרגע נשכחים הנתונים. כמות הפיגועים מול "כמות" היכולת. כמה פיגועים יכול ארגון טוב ככל שיהיה לסכל? וכשאוכלוסיית השטחים תגדל ל-4 מיליון פלסטינים וכשיהיו 700 או 800 ניסיונות פיגועים בשנה, ומתוכם יצליחו לצאת לפועל אחוז דומה לאלה שמצליחים לצאת לפועל כעת.

ברור שבמקום 4 פיגועים בחודש נקבל 8 פיגועים בחודש. במקום 13 הרוגים יהיו 25 הרוגים בחודש. זו לבנוניזציה של הסכסוך. הצפה של פיגועים, שמדינה נורמלית וכוחות הביטחון שלה כבר לא יוכלו להתמודד עימם.

הסיסמאות על מיגור הטרור ו"אנחנו ננצח" לא שכנעו שום טרוריסט לוותר על מוטיבציית הפיגוע. גם לא נאומים מתלהמים של ראש האופוזיציה ומסיתי הימין הקיצוני. גם כשהם היו בשלטון לא נמנעו פיגועים באופן מוחלט.

הטרור היוצא מקרב חמאס בשטחים, או תומכי דעא"ש בקרב ערביי ישראל באמצעות מפגעים בודדים, כמעט לא ניתן למניעה.

ברור שבמקום 4 פיגועים בחודש נקבל 8 פיגועים בחודש. במקום 13 הרוגים יהיו 25 הרוגים בחודש. זו לבנוניזציה של הסכסוך. הצפה של פיגועים, שמדינה נורמלית וכוחות הביטחון שלה כבר לא יוכלו להתמודד עימם

מול הנתונים הללו צריך להביט על הארגון הפלסטיני הגדול – הפת"ח, שראשיו הפכו לשותפים לתהליך מדיני והוא כבר לא מוציא פיגועים. הפת"ח, להזכיר, היה אחראי לעשרות פיגועים קשים בלב ישראל ובשטחים במשך עשרות שנים.
תהליך אוסלו המושמץ שינה את המציאות וכיום יש שת"פ ביטחוני בין צה"ל לרש"פ.

האם תהליך דומה אפשרי מול ארגוני טרור אחרים? קשה להאמין. אבל ברור שמצב מדיני שונה משנה גם את המוטיבציה לטרור.

מי שחושב שהכיבוש לא משפיע על מוטיבציה לטרור, מתעלם מהמציאות.
מי שחושב שאלימות מתנחלים לא מעוררת מוטיבציה לנקם בישראל, מתעלם מהמציאות. מי שחושב שירי חיילים או שוטרים בפלסטינים לא מעורבים, לא מעורר תחושות נקם קשות בקרב הפלסטינים, מתעלם מהמציאות.

אין ספק שלארגונים כמו חמאס תהיה מוטיבציה לפיגועים גם במהלך תהליך מדיני. גם לקיצונים שלנו יש הרי מוטיבציה לעצור כל מהלך מדיני בשטחים ולעיתים גם באמצעות פיגועים.

אבל המציאות של השבועות האחרונים מוכיחה, שכבר אי אפשר לנהל את הסכסוך. הוא מציף את כוחות הביטחון בכמות בלתי ניתנת לספיגה, הוא מציף את הרחובות ואת תחושת חוסר הביטחון ומשפיע על חיי כל ישראלי וכל פלסטיני.

חברי הכנסת של הימין יכולים להמשיך להתעלם ולדרוש עוד בנייה בהתנחלויות ועוד חיבור חשמל לנוער הגבעות, זה כמובן רק יעודד עוד פיגועים ועוד תגובות תגמול ועוד הצפה של אירועים שישראל כבר לא יכולה להכיל.

מחיר הדם בלבנון גרם לממשלה לקבל באיחור של שנים את ההחלטה לצאת ולסגור גבול ברור ביננו לבין חיזבאללה ולבנון.

זה היה מצעד איוולת ארוך ומדמם ובסופו כל ההנהגה הישראלית הכירה בכך שהיא פחדה לקבל את ההחלטה הנכונה לאינטרס הישראלי.

כיום נדרש אומץ מנהיגות כדי להכיר במציאות של הצפת הסכסוך. אנחנו פשוט טובעים בו. כדי להיחלץ מהכמות נדרש מהלך מדיני אמיץ להפרדה בין ישראל לבין השטחים.

כיום נדרש אומץ מנהיגות כדי להכיר במציאות של הצפת הסכסוך. אנחנו פשוט טובעים בו. כדי להיחלץ מהכמות נדרש מהלך מדיני אמיץ להפרדה בין ישראל לבין השטחים

נדרשת מנהיגות שתשכנע את הציבור לכך. שתסביר ביושר שרק באמצעות כוחות הביטחון לבדם, כבר אי אפשר להגן על החיים הנורמליים בישראל. צריך לפתור את הסכסוך. לגרום לפלסטינים לטפל במפגעים שיוצאים מהם ולהציב גבול ברור בין ישראל לבין השטחים, בין ישראל לבין הטרור.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.