במהלך אחד הדיונים הארוכים בעניין המתיחות הביטחונית בשבועיים האחרונים עלה עניין גדר ההפרדה – או ליתר דיוק, העדרה של גדר. לפי הנוכחים, אחד מאנשי שב"כ שנכח בדיון מלמל בקול, "הגיע הזמן".

תמונתו של המחבל מבני ברק מרסס עוברים ושבים באין מפריע אחרי שחצה את הגדר במכונית עם לוחית זיהוי מזויפת, חשפה את הבטן הרכה של ישראל. הפיגוע בתל אביב רק חיזק את ההכרה, שמה שהיה לא יכול להימשך.

שב"כ התריע בשנים האחרונות על הסכנה הביטחונית, כולם שמעו, משכו בכתפיים והמשיכו הלאה. כולם העדיפו ליהנות מהשקט הביטחוני עם פועלים שמכניסים מיליארדי שקלים בשנה לגדה מאשר להוציא 3 מיליארד לשיקום הגדר.

קשה להתווכח עם תוצאות. עובדתית, אמנם יש זרם של שוהים בלתי חוקיים לישראל, אבל חלקם בטרור בשנים האחרונות היה קטן מאוד. מבחינת המחיר הביטחוני זה היה מחיר נסבל.

אלא שעכשיו ישראל מחשבת מסלול מחדש בעניין הגדר. בדיונים האחרונים הוצגו מספר חלופות: שיקום גדר המתכת או בניית חומת בטון כמו בעוטף ירושלים. ההחלטה הייתה חד-משמעית: רק חומת בטון, כזו שלא תצריך כוחות גדולים כדי לשמר את מרחב התפר.

פועלים פלסטינים מהגדה המערבית חוצים דרך פרצה בגדר ההפרדה ליד חברון, ספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

משרד האוצר הציע למשרד הביטחון לממן את הפרויקט מתקציבו, אך ההצעה נפסלה מיידית. בסופו של דבר הוחלט כי צוות משותף למשרד האוצר ומשרד הביטחון יאתר סעיף תקציבי אשר יאפשר סגירה חלקית של הגדר. הסכום שנמצא בינתיים עומד על 360 מיליון – עשירית מהסכום הדרוש.

משרד האוצר הציע למשרד הביטחון לממן את הפרויקט מתקציבו, אך ההצעה נפסלה מיידית. בסופו של דבר הוחלט כי צוות משותף למשרד האוצר ומשרד הביטחון יאתר סעיף תקציבי אשר יאפשר סגירה חלקית של הגדר

מבחינה מבצעית, בצה"ל הוחלט להתמקד בגדר הצפונית מול חיזבאללה, שם האיום גדול יותר. נוסף על כך, שב"כ מצביע על של החלק הצפוני של השומרון כחלק הבעייתי בשל קרבת היישובים הפלסטינים לישראל, והפעילות הרוחשת שם של גורמי ג'יהאד אסלאמי וחמאס.

חומה או גדר?

מה שמפתיע בתהליך הזה הוא השימוש המפורש במונח חומה. מתברר שאף אחד כבר לא חושש מלהשתמש בו.

כשהחל התכנון הראשוני של גדר ההפרדה במהלך האינתיפאדה השנייה, הוחלט על הגדרות מילוליות שילוו את הפרויקט. החשש של ראש הממשלה דאז אריאל שרון היה שבניית הגדר תייצר גבול דה פקטו בין ישראל לפלסטין העתידית.

לפיכך, התקבלה החלטה לכנות את הפרויקט גדר ביטחונית – לא גדר ההפרדה. הכוונה הייתה ליצור משמעות פונקציונלית ביטחונית ולא קביעת מסמר מדיני.

פלסטינים מטפסים על גדר ההפרדה ליד א-רם בדרכם לתפילות יום שישי באל-אקצא, 8 ביוני 2018 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

בנוסף הועלה החשש שהמילה חומה תיצור אסוציאציה לחומת ברלין ובימי פיצול גרמניה ולכן הוחלט לבנות לאורך יותר מ-90% מהגדר רשת מתכתית. נכון שגם העניין התקציבי הכריע, אבל החשש היה ברור ולכן רק בעוטף ירושלים נבנתה חומת בטון.

מאז 2002, עבר העולם תהליכים רבים הקשורים לשינויים דמוגרפיים – מהגרי העבודה בין מקסיקו לארצות הברית, זרם הפליטים מסוריה דרך טורקיה ליוון ואירופה וההגירה הבלתי-חוקית המאסיבית מאפריקה לאירופה. התופעות הללו תפסו את העולם לא מוכן.

מי שחשב שגבולות אירופה נקבעו ב-1945 נוכח לדעת שהמערב השבע קורץ מאד לרעבים. הגדרות שנפלו בתום מלחמת העולם החל לצוץ שוב: בין יוון לטורקיה, ארצות הברית למקסיקו. ואפילו בתוך אמנת שנגן. בין אוסטריה לסלובניה ואיטליה וסביב הונגריה. כלומר, מי שחשב שעידן החומה באירופה תם ב-1989, נוכח לדעת שטעה.

התופעה הזו הכשירה תודעה, שגדר/חומה היא צורך של דמוקרטיה מתגוננת ולא אמצעי של דיקטטורה מדכאת. מבחינת ישראל זה בהחלט מרכך ואולי אפילו מכשיר את "חומת צפון השומרון".

התופעה הזו הכשירה תודעה, שגדר/חומה היא צורך של דמוקרטיה מתגוננת ולא אמצעי של דיקטטורה מדכאת. מבחינת ישראל זה בהחלט מרכך ואולי אפילו מכשיר את "חומת צפון השומרון"

צה"ל לא אוהב

לדעיכת הגדר הביטחונית של 2002 יש סיבה נוספת שממעטים לדבר עליה: צה"ל לא ממש אוהב את הפעילות לאורכה. מבחינת הצבא, זו משימת שיטור ושמירת גבול, לא משימה לחיילים.

סיור צה"לי ליד גדר ההפרדה בשטחים ב-2009 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

ההעדפה הייתה תמיד לפעילות עומק, בתוך השטח, שם יש את החיכוך עם הטרור. שם ניתן ליזום ולהביא לידי ביטוח את היכולות הצבאיות. בתהליך ארוך שנים נוצר המצב הקיים – חוסר פעילות על הגדר – ומכאן הדרך לפריצה מאסיבית שלה היה קצר.

ההעדפה הייתה תמיד לפעילות עומק, בתוך השטח, שם יש את החיכוך עם הטרור. בתהליך ארוך שנים נוצר המצב הקיים – חוסר פעילות על הגדר – ומכאן הדרך לפריצה מאסיבית שלה היה קצר

עד כה, זה שירת אינטרס מדיני; בשבועיים החולפים זה הפך לאיום ממשי.