ביום שני, בשעה 20:39 בערב, התקבלה קריאה במוקד מגן דוד אדום על אישה בת 60 עם קשיים בנשימה בעקבות שאיפת אדי חומר ניקוי בביתה בתל אביב. חובשים ופרמדיקים פינו אותה לבית החולים "שיבא".
שש דקות לאחר מכן התקבלה קריאה נוספת, הפעם על אישה בת 37 ששאפה אדים של חומרי ניקוי בביתה בירושלים. היא פונתה ל"שערי צדק" עם קשיי נשימה וסחרחורות. מדובר בטקס שנתי קבוע: מדי אביב, לקראת חג הפסח, אובססיית הניקיון הישראלית גובה מחירים בריאותיים כבדים.
ברוב המקרים נפגעים בעיקר נשים – שעוסקות במלאכת הניקוי – והילדים שנמצאים בקרבתן. לפי נתוני "בטרם", בשבוע שלפני חג הפסח יש עלייה של כ־25% בהגעה של ילדים לחדרי המיון ובפגיעות שנובעות ממגע/שתייה/שאיפה של חומרי ניקוי רעילים.
המרדף חסר הפשרות אחרי כל גרגר אבק או כתם סורר מייצג את הפערים האבסורדיים בהוויה הישראלית: לישראלי הממוצע חשוב מאוד לחיות בבית מבהיק, בעיקר לקראת החג, אבל הוא אדיש לכך שהמדינה המשתרעת מחוץ לדלת ביתו מטונפת ושהשטחים הפתוחים בה משמשים כמזבלה.
לישראלי הממוצע חשוב מאוד לחיות בבית מבהיק, בעיקר לקראת החג, אבל הוא אדיש לכך שהמדינה מחוץ לדלת ביתו מטונפת
מנקים בבית – מזהמים בחוץ. התופעה הזאת מלמדת על פערים בתפיסת הקניין: כל מה שפרטי – קדוש. לעומת זאת, נחלת הכלל – לא שייכת לאיש – ולכן מותר ללכלך אותה בחופשיות.
הפער השני נוגע ליחס לחומרי הניקוי. השם שלהם מטעה – מה כבר יכול להיות מסוכן בחומר שתפקידו לנקות? וכך גם המראה החיצוני שלהם עם שלל הגוונים הכחולים־ורודים המזכירים יותר שייק פירות מכימיקלים רעילים.
התקרית הקשה שהתרחשה בשבוע שעבר בסניף "ארומה" ברעננה, שבה הגישו לאחד הסועדים מסיר שומנים במקום תה והוא הגיע במצב קשה לבית חולים, מהווה תזכורת: ככל שחומר הניקוי אפקטיבי ואגרסיבי יותר – הוא מסוכן ורעיל יותר. ואנחנו הרי אוהבים חומרי ניקוי שמכסחים ללכלוך את הצורה.
אז מה עושים? אם כבר מרגישים צורך עז להבריק את הבית, אפשר להשתמש בחומרי ניקוי טבעיים (חומץ, לימון, מיצוי של קליפות הדרים) או לפחות אקולוגיים (יש שלל מותגים איכותיים וכבר מזמן לא רק בחנויות הטבע). אם אתם מתעקשים להשתמש בחומרים כימיים רעילים, חובה לאוורר את חלל הבית.
אם כבר מרגישים צורך עז להבריק את הבית, אפשר להשתמש בחומרי ניקוי טבעיים (חומץ, לימון, מיצוי של קליפות הדרים) או לפחות אקולוגיים (יש שלל מותגים איכותיים)
מחקרים מצאו שריכוז החלקיקים הרעילים בחדר שנוקה באקונומיקה עם חלונות סגורים גדול בכפי 1,000 מריכוז החלקיקים המזהמים בחוץ.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מכמה אוניברסיטאות בארצות הברית ופורסם בכתב העת Science Advances מצא שבדקות הראשונות אחרי ניקוי הרצפה בחומרי ניקוי ביתיים – האוויר בחלל החדר עמוס בחלקיקי חומרים מסוכנים שמתנדפים ונישאים באוויר הישר אל מערכת הנשימה שלנו.
ניקיונות הפסח הם רק דוגמה אחת, מסוכנת במיוחד, לכך שמנהגים מהווים מפגע סביבתי ובריאותי. המודעות לנזקים שבמנהגים הוותיקים גברה בשנים האחרונות: ההתאכזרות המיותרת לתרנגול הכפרות ביום כיפור; מיליוני דגלוני הפלסטיק המחולקים ביום העצמאות, שמגיעים בעסקת חבילה עם מכלי הקצף והמנגל; זיהום האוויר הכבד בל"ג בעומר; מגפת הכלים החד־פעמיים בשולחן המשפחתי בראש השנה ובליל הסדר; טינוף החופים ושמורות הטבע בחול המועד פסח ועוד.
נדמה כי לקראת החגים – חגים באשר הם – עם ישראל נחוש לייצר תועפות של פסולת ולהתמסר לאווירת החג תוך כדי צפצוף מתמשך על הסביבה. אולי כי אחריות סביבתית, כמו כל שינוי, תובעת מאמץ מסוים, וחגים וחופשה הם הזמן שבו אנחנו נותנים לעצמנו פטור ממאמץ. עכשיו נופשים – ולעזאזל העולם.
נראה שבישראל חגיגה היא מילה נרדפת להגזמה, כמו שמעידה "תרבות השופוני" של החתונות/בר מצוות/בריתות. הכול מופרז, הכול בגדול, כולל כמויות האוכל שאנחנו קונים בשביל ארוחות החג, שבבוקר המחרת מוצאות את דרכן לפח.
בפורום ה־15 – התארגנות הערים הגדולות בישראל – החליטו לנסות ולמתן את פסטיבל הזיהום השנתי, ופרסמו מקבץ המלצות להתנהלות סביבתית בפסח. לצד ההמלצות המתבקשות על צמצום השימוש בכלים חד־פעמיים והפחתת בזבוז המזון, מזכירות ההמלצות שגם ביעור חמץ כרוך בזיהום אוויר ובבזבוז מזון, ולכן מומלץ לתרום חמץ לנזקקים לפני החג במקום לשרוף אותו.
גם ביעור חמץ כרוך בזיהום אוויר ובבזבוז מזון, ולכן מומלץ לתרום חמץ לנזקקים לפני החג במקום לשרוף אותו. את מה שנשאר מומלץ להטמין בקומפוסטר
את מה שנשאר מומלץ להטמין בקומפוסטר – בתקווה שיש אחד בקרבת מקום. בנוגע למכשירים אלקטרוניים מקולקלים/מיותרים שמוציאים מהבית במסגרת הניקיון לחג – אם לא מוצאים מישהו המעוניין לקחת ולהשמיש אותם, מומלץ להביא אותם למוקד איסוף הפסולת האלקטרונית שרוב העיריות מפעילות.
החדשות הטובות לערב החג הזה מגיעות מנתוני חברת "סטורנקסט", לפיהם הטלת המס על כלי הפלסטיק החד־פעמיים הביאה לצניחה של כ־50% ברכישת כלים כאלה בישראל. ממוצע המכירות החודשי עד אוקטובר עמד על כ־500 אלף כלי פלסטיק חד־פעמיים, והחל מנובמבר (אז נכנס המס החדש לתוקף) הוא התייצב על כרבע מיליון.
צריך עדיין להמתין ולראות אם הירידה נמשכת לאורך זמן ואם באמת חל כאן שינוי עומק, או שמא החג המתקרב יחזיר אותנו אל ההרגלים הישנים והצפצוף המתמשך על העולם שמתקיים מעבר לשולחן הסדר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם