מה קרה לחוש ההומור של השמאל?

לפני ארבעים שנה, יצא לאקרנים סרטם הקלאסי של חבורת מונט פייתון, "בריאן כוכב עליון".

לקול מחאות הכנסיה וקבוצות ימין שמרניות שהזדעזעו מחילול הקודש ופגיעה בערכי הדת בכלל והנצרות בפרט, נאלצו הפייתונים לקבל סיוע כספי מהחיפושית ג׳ורג׳ האריסון על מנת להפיק את הקומדיה האנטי ממסדית, שהאולפנים הגדולים סרבו לממן.

הסרט, שנאסר להקרנה במדינות כמו אירלנד ונורווגיה, הפך להצלחה מסחררת והוכתר ב-1979 על ידי המבקרים כקומדיה הטובה בכל הזמנים.

מול נסיונות הצנזורה מצד הימין השמרני, שניסו למנוע הקרנת הסרט, עמדו איתן ארגוני שמאל פרוגרסיביים בהגנה על חופש הביטוי, עקרון שהיה נהוג ליחס לשמאל מימים ימימה

בימינו דומה שעקרון חופש הביטוי התחלף בקרב הוגי הדעות של השמאל בשמירה על תקינות פוליטית, וברצון להמנע בכל מחיר בפגיעה ולו מרומזת ברגשותיהם של אוכלוסיות, בעיקר כאלה הנתפסות כאוכלוסיות מוחלשות. אחד הקורבנות של השינוי הזה הוא חוש ההומור.

נסו רק לדמיין את תגובת השמאל האירופאי לסרט דוגמת "בריאן כוכב עליון" שהיה מציג באור נלעג את דמותו של הנביא מוחמד. כמה קיתונות רותחין על איסלמופוביה היו ניתכים על יוצרי הסרט מצד המצדדים בנרטיב של המערב מדכא העולם השלישי המוסלמי.

שאלו את עצמכם אם בדיחות על מגמגמים היו עוברות היום את צנזורת התקינות הפוליטית, או מה היה עולה בגורל הבדיחה על מריה הבתולה, שכאשר נשאלה אם נאנסה ענתה: "בהתחלה כן". והיה גם הצולע שקיטר שריפאו אותו מהצליעה וגזלו ממנו את האפשרות לקבץ נדבות. בדיחות כאלה על חשבון נכים לא היו עוברות היום את משטרת המחשבות של התקינות הפוליטית. אני לא בטוח שהיו מצנזרים את הסרט משמאל, אבל אני לא רואה ארגונים פרוגרסיביים יוצאים להגנתו, אני אפילו לא רואה אותם צוחקים מהבדיחות שבו.

סרט איום ונורא, "בריאן כוכב עליון". יש שם בדיחות על פמיניסטיות, על נכים, על מהפכנים, בדיחות על גבר שמבקש לשנות את מינו ולהפוך לאשה, אפילו סצינת הסיום המפורסמת לועגת לכל העמים הכבושים והמדוכאים על ידי האימפריה הרומית.

יש בכלל מקום להפעיל שיפוט מוסרי על הומור? נואל קארול טוען שלהכפיף הומור לרציונאל אתי זו שגיאה לוגית. מבחינתו זה כמו לשאול מה הצבע האופייני של משולשים. לא בטוח שהקביעה הזו מדויקת. הפילוסופית רוקסנה קריימר, שמאמר שלה היווה את ההשראה לפוסט הזה, טוענת שיש ״בדיחות״ שהן באופן מובהק גזעניות ופוגעניות, ולדוגמא מביאה את ״הבדיחה״ – כמה זמן לוקח לאשה שחורה לחרבן? – תשעה חודשים. קשה יהיה, אם לא בלתי אפשרי, להגן על טענה שבדיחה כזו איננה בדיחה גזענית בעליל. (התנצלותי הכנה על הגזענות, על רמת ״הבדיחה״ ועל השפה הוולגרית)

איפה עובר, אם כן, הגבול?

התקינות הפוליטית היא תוצר של הפוסטמודרניזם, היא נותנת פירוש מילולי נוקשה למילים הנאמרות, ולוקחת בחשבון אך ורק את השפעתן (המשוערת) על השומעים, מבלי לשקלל את הקונטקסט, את כוונת הדובר, את המסגרת האומנותית או התאורטית בהן נאמרים הדברים, ובמחי יד היא מוחקת רבדים שלמים של מורכבות תקשורתית ומחילה עליה כללים קשיחים של אסור ומותר.

בארה״ב, קומיקאים וסטאנדפיסטים רבים אינם יכולים כבר להופיע באוניברסיטאות, מעוז השמאל.

ההומור, מטבעו הוא פרובוקטיבי, פורץ גבולות, מכעיס ולפעמים מכאיב.

פעם השמאל הבין את זה וידע לעשות בזה שימוש. היום, התקינות הפוליטית חונקת את חופש הביטוי ומשתקת את ההומור. יש "בדיחות" שאינן משתמעות לשני פנים – הן גזעניות ותו לא. ויש את מונטי פייתון, עם הומור מורכב, עוקצני ובלתי מתחשב בתקינות פוליטית. השמאל איבד את חוש ההומור שלו, ואיבד את היכולת להבחין בין השניים.

מקורות:

Carroll, N. (2014). Humour: A very short introduction. OUP Oxford.
Kreimer, Roxana , "The Ethics of Humor (Roxana Kreimer in the 1st Int. Conf on Philosophy of Humor)"

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 524 מילים
כל הזמן // שבת, 19 באוקטובר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משנה מזל המורה לעברית מפתח תקווה שהפכה לדילרית בקזינו

אורלי גרייבס גדלה בפתח תקווה והגיעה לארה"ב בזכות מלגת כדורסל ● אחרי שהייתה מורה לעברית, היא השתלבה בתעשיית ההימורים

עוד 646 מילים
עודכן לפני 5 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אופרת הרוק של שרונה פיק מנסה לכבוש את ניו יורק

שרונה פיק חברה לאמה, מירית שם-אור, ולבמאי צדי צרפתי כדי להעלות מחזמר צנוע בניו יורק ● אחרי שעברו בשלום את הצגת הבכורה, השלושה כבר נערכים להגדלת ההפקה ● "אנחנו לא רוצים לראות 4-5 ברבורות, אנחנו רוצים לראות 12 מהן. זו פנטזיה, ופנטזיות הן גדולות"

המחזמר "אגם הברבורים: אופרת הרוק", המוצג כעת בניו יורק, הוא התוצרת האחרונה בייצוא התרבותי של ישראל לארצות הברית.

למרות שהמחזמר לא כולל אפילו מילה בעברית, היוצרים שלו הם אייקונים ישראלים, ושני שליש מהצוות – המונה 12 שחקנים צעירים – מגיעים מהארץ.

המחזמר משתמש בבלט הקלסי של צ'ייקובסקי בתור בסיס, לרבות סיפור האהבה בין הנסיך זיגפריד, הפלייבוי המלכותי, לאודט, נסיכת הברבורים.

המופע נפתח עם המוזיקה המוכרת של המלחין הרוסי, אך אז לוקח זווית אחרת, ונוסק למחזמר פופ-רוק סקסי עם שירים חדשים.

הפרויקט החל כרעיון של הכותבת מירית שם-אור ובתה שרונה פיק, שאליהן הצטרף הבמאי צדי צרפתי. שרונה אומרת כי החומרים התאימו לה, משום שאביה, צביקה פיק, "היה נוהג לנגן את היצירה הזו באופן ספציפי כשהייתי ילדה.

"הוא הגיע מרקע קלסי, ומאוד מאוד אהב את זה, כך שהוא רצה שאנחנו נכיר את זה", היא אומרת. "התאהבתי ביצירת המופת הזו, ויצירת המחזמר הזה משלבת את האהבה שלי לפופ-רוק ולמוזיקה קלסית".

צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)
צוות השחקנים של "אגם הברבורים: אופרת הרוק" (צילום: לורן חלפאיאן)

פיק ואחותה דניאלה (הנשואה לבמאי הקולנוע קוונטין טרנטינו) היו צמד בתחילת שנות ה-2000, ואחרי שהיה להם להיט ענק, אומרת פיק, היא הפכה ליותר בטוחה ביכולות ההלחנה שלה, והחלה להתייחס לזה יותר ברצינות.

בתור אם לשלושה ילדים קטנים, פיק הפחיתה את המיקוד בשירה והתמקדה במה שהיא קוראת לו "חלום חיי". לאחר שאמה כתבה את עלילת המחזמר והמילים לשירים, "היא וצדי ישבו במשך שעות ליצור את המחזה, ואני עבדתי איתו על השירים. זה מאמץ משותף", אומרת פיק.

צרפתי כבר מכיר את משפחת פיק: בתחילת שנות ה-70, הוא הופיע בגרסה הישראלית של המחזמר "שיער" עם צביקה. "לאחר 18 שנים בתור שחקן, מאז גיל 10, זו הייתה ההופעה האחרונה שלי על הבמה. חווה אלברשטיין ביקשה ממני אז לביים מופע שלה, ולפתע החיים שלי השתנו והפכתי לבמאי", מספר צרפתי.

צרפתי, הידוע בהפקות ענק על הבמה ובטלוויזיה בישראל, צוחק כשהוא אומר ש"אגם הברבורים: אופרת הרוק" הוא "הדבר הקטן ביותר שאי פעם עשיתי.

"אבל כשהייתי בן 13", הוא אומר, "שמעתי מוזיקה של צ'ייקובסקי, רציתי לחבר כוראוגרפיה ל'אגם הברבורים', ואפילו שיחקתי את הנסיך. אז כששרונה ומירית סיפרו לי על כך, אמרתי, בואו נשב יחד. אחרי שבועיים, אמרתי שאני בעניין".

צרפתי רואה במחזמר התאמה מתבקשת של היצירה הקלסית מהמאה ה-19 למאה ה-21. "אגם הברבורים תמיד היה בלט, אבל אף אחד לא כתב אותו בתור מחזה, עם טקסט, עם סיפור. עבדנו כדי לבנות סיפור בין השירים", הוא אומר.

שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)
שרונה פיק, משמאל, עם אמה מירית שם-אור, מימין, והבמאי צדי צרפתי, במרכז (צילום: לורן חלפאיאן)

מאפיין מרכזי בנראטיב הוא הנבל, הרוזן פון רוטברט, המגולם על ידי השחקן, הכותב והמפיק הישראלי-אמריקאי, עדן יעקב לוי. זה אתגר מהנה עבור לוי יליד ירושלים, שהגיע לניו יורק לפני קרוב לעשור בגיל 25 כדי ללמוד משחק.

"פון רותבארט הוא אדם מאוד מרושע", אומר לוי. "מגלומן שחושב שהוא מלך העולם, ורוצה לשלוט בכל מי שהוא יכול ומה שהוא יכול. לשחק תפקיד של חזיר שוביניסטי היה קשה, כי אני לא מזדהה עם שום דבר מזה ברמה האישית. למעשה, אני מתנגד לזה. אבל מנקודת מבט של משחק, לשחק דמות שכזו זה כיף".

לוי- אשר בדומה לשחקנים רבים, מחזיק בעבודה צדדית: מורה לעברית בברוקלין – מעריך את הזכות להשתתף כעת במחזמר כחול-לבן. "זה כיף, קומדיה קלה, פארסה, אבל היא גם מתמודדת עם נושאים רציניים כמו סקסיזם", אומר לוי.

פיק, צרפתי ולוי מלאים תקוות בנוגע לעתיד של היצירה האהובה שלהם, אשר מציגה כעת בחלל הקטן יחסית של Chelsea Music Hall מתחת לשוק צ'לסי במנהטן, והיא תעבור למיקום אחר בניו יורק סיטי בנובמבר.

לוי מדמיין את סצנת נשף המסכות הווינאי הנוצץ על במה גדולה יותר, וצרפתי להוט לגרום להצגה לצמוח, צעד אחרי צעד. "אני לא רוצה לראות ארבע או חמש ברבורות", אומר הבמאי, ביחס ללהקת הציפורים המרפרפות על במת המחזה. "אני רוצה לראות 12 מהן. זו אגדה, זו פנטזיה. ופנטזיות הן גדולות".

עוד 555 מילים

אגדת דשא ביציע עם האוהדים הפלסטינים

עם הרבה גשם ואפס שערים, הכדורגל הפלסטיני הביא לראשונה עשרות אלפי אוהדים והרבה גאווה לאצטדיון אל-חוסייני במזרח ירושלים ● אדם רזגון הצליח להשתחל לאירוע המבוקש (הכניסה הייתה בחינם, על בסיס כל הקודם זוכה) ושמע מהאוהדים הנרגשים על המשמעות הפוליטית של האירוע הספורטיבי

עוד 800 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
סִינַי

אהבתנו לסיני חורגת מאהבתנו לכל מקום אחר מחוץ לישראל ● סיני זה המקום היחיד במזרח התיכון שבו ישראלים מרגישים בבית ● סיני זה המקום היחיד בחיינו שלא השתנה ולא משתנה בכלל בעולם שלא מפסיק להשתנות לרגע ● אחרי 15 שנה, אמיר בן-דוד חזר לנואיבה

עוד 1,018 מילים
גיא זהר גיא זהר

"מענקי המשפט בישראל": המערכת הפוליטית סופדת לנשיא העליון לשעבר שמגר

ליברמן: הייאוש בבלפור מתגבר, נתניהו יחזיר את המנדט מחרתיים ● איימן עודה לנתניהו: הימין מעדיף עבריין בבלפור על פני ערבים שנבחרו באופן דמוקרטי ● נתניהו: גנץ הולך שבי אחרי לפיד וליברמן, חברי המשותפת תומכים בטרור ● גנץ: הצעת נתניהו לאחדות היא ספין ● הנשיא ריבלין: שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי ● נתניהו שוחח עם מזכיר המדינה פומפאו על נעמה יששכר הכלואה ברוסיה

עוד 21 עדכונים

תגובות אחרונות

שאלה של אומץ הדרך של גנץ לאחדות עוברת בממשלת מיעוט

האפשרות שכחול-לבן תקים באופן זמני ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת - במטרה להיפטר מנתניהו - מעסיקה בימים אלה את כל הנוגעים בדבר ● בליכוד דוחים את החזרת המנדט בגלל אפשרות כזו ● בישראל ביתנו ובכחול-לבן מתלבטים ● וברשימה המשותפת מניחים שבסוף כולם ישתפנו ● "אני אהיה מופתע אם זה יקרה, אבל כולנו הופתענו כמה וכמה פעמים בזמן האחרון" ● פרשנות

עוד 816 מילים

אשת חיל המהפך של גברת סמית'

ישכה סמית', סבתא שומרת מצוות בת 68, נולדה בגוף של גבר והייתה אומללה רוב חייה ● אחרי ששינתה את מינה, התחברה מחדש לישראל וליהדות והתפייסה עם חלק מששת ילדיה ● בדרך היא קיבלה לא מעט עזרה מסטארבקס בארה"ב, שעודדה העסקת טרנסג'נדרים כבר בשנות התשעים ● היום יוקרן סרט תיעודי עליה בבכורה בפסטיבל חיפה

עוד 1,249 מילים

הברק יכה שוב "כדור הארץ צועק, משהו פה לא בסדר. כדאי שנקשיב"

מותו של הנער אשר חזות ממכת ברק בחוף זיקים השבוע, לא הפתיע את המומחה לברקים, ד״ר מוסטפה עספור ● כחלק ממשבר האקלים, הוא מספר, מתועדים כיום 250 ברקים בשנייה על פני כדור הארץ - לעומת 100 ברקים בשנייה רק לפני שני עשורים ● "הברקים הם הסיגנלים של כדור הארץ, והם מספרים לנו שהמערכת יוצאת משליטה"

עוד 527 מילים ו-1 תגובות

כיסוי וטעייה עיר ענק מתקופת הברונזה תיקבר שוב

שרידים ארכאולוגיים של עיר ענקית מתקופת הברונזה ישובו וייקברו, לטובת בניית מחלף שישרת את העיר חריש - אבל יונצחו בהדמיית תלת-ממד ● הממצאים מלמדים על עבר בן 5,000 שנה, ואף קדום יותר ● עכשיו הארכאולוגים מסבירים מדוע הם חיים עם זה בשלום

עוד 1,224 מילים

הליכוד לגנץ: תכהן ברוטציה כראש ממשלה, גם אם רק חלק מכחול לבן יצטרף לקואליציה

יושב ראש כחול לבן דחה את ההצעה, שפורסמה בחדשות 12 ● מוקדם יותר הציע נתניהו מתווה לממשלת אחדות, אך כחול לבן הביעה התנגדות ליוזמה, שבבסיסה המשך הסטטוס קוו ● ג'ארד קושנר יבקר בישראל בסוף החודש וייפגש לראשונה עם גנץ ● גדעון סער: אתמודד בפריימריז הקרובים על ראשות הליכוד ● עודד בן עמי ואמנון אברמוביץ' התנצלו על דברים שאמרו אתמול בשידור

עוד 33 עדכונים

רוסיה שוב נכנסת לוואקום האמריקאי, ויש סיבה לדאגה

השבועיים האחרונים בסוריה מוכיחים עד כמה המזרח התיכון יכול להיות הפכפך ● בשיחת טלפון אחת, הפך טראמפ את אסד מרוצח המונים למושיע הכורדים ● רוסיה מצידה מפגינה נוכחות בצפון סוריה ומשדרת לארדואן מי הבוס ● ובישראל עוקבים בדאגה במיוחד אחרי מובלעת טאנף שעל גבול סוריה-ירדן ● פרשנות

עוד 487 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה