גל טרור חדש מכה בארץ. למותר לציין שאופיו של הטרור הנוכחי, המכונה בעגה המקצועית "טרור יחידים", מקשה מאוד הן על גופי הביטחון האמונים על סיכול, והן על החברה האזרחית. לא פחות מכך, הטרור החדש הופך להיות לסוגיה פוליטית-מפלגתית אקוטית, הגורמת נזקים עצומים.

אופיו של הטרור הנוכחי, המכונה "טרור יחידים", מקשה מאוד הן על גופי הביטחון האמונים על סיכול, והן על החברה האזרחית. לא פחות מכך, הטרור החדש הופך לסוגיה פוליטית-מפלגתית אקוטית

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הציבור הישראלי, שממילא נמצא על הקצה כתוצאה מטרור היחידים, נחשף למחלוקת הפוליטית החריפה מאוד המתנהלת בכל ערוצי התקשורת, הרשתות החברתיות, ואף ברחובות. למען לא יהיה ספק: אחת המטרות המרכזיות של הטרור היא זריעת פחד ומורא בקרב הציבור, שיבוש החיים, אפילו שיתוקם. הוויכוח הפוליטי סביב מדיניות השלטון יכול להיחשב לגיטימי לגמרי. הוויכוח הופך לבלתי לגיטימי כאשר הפוליטיקאים מנסים להשיג הישגים פוליטיים אישיים, לתועלתם האישית, על גבו של הטרור.

מה שקורה בימים אלה זו הפקרות. לדאבון הלב, חלקים נרחבים של התקשורת משתפים פעולה, מלבים ומעצימים את האירועים למען מטרות זרות לחלוטין למאבק בטרור.

הפוליטיקה המפלגתית הגיעה בימים אלה לשפל. פוליטיקאים מאשימים אלה את אלה באחריות על מותם ופציעתם של אזרחים. הם רק שוכחים שהאחראים לכך, באמת, הם המחבלים.

נכון, מדיניות ביטחונית הכרחית למלחמה בטרור ובכלל. השאלה המרכזית היא, האם הייתה אי-פעם מדיניות ביטחונית סדורה או שמא היו אלתורים? בדיקה מעמיקה של הסוגייה תוכיח שלא הייתה מדיניות ביטחונית ברורה ומוסכמת.

מה שנותר הוא לפעול, בעת הצורך, באותה הצורה שבה פעלו הכוחות גם באירוע האחרון בתל-אביב. אורגיית הדיווחים והצילומים חסרת האחריות של מרבית כלי התקשורת, יכולה להמחיש עד כמה המערכות לא היו מוכנות, עד כמה נעדרה מדיניות ברורה וסדורה שניתן להוציא אל הפועל.

הוויכוח הפוליטי סביב מדיניות השלטון יכול להיחשב לגיטימי לגמרי. הוויכוח הופך לבלתי לגיטימי כאשר הפוליטיקאים מנסים להשיג הישגים פוליטיים אישיים, לתועלתם האישית, על גבו של הטרור

נא לשים לב לעובדה מדהימה: במרבית הפיגועים בגל הזה, אזרחים הם אלה שנטרלו את המחבלים, לפני הגעתם של כוחות הביטחון. זו תעודת כבוד לאזרחים אף אין זה תפקידם להילחם בטרור.

גל הטרור הנוכחי נתקל במציאות פוליטית ישראלית הזויה. ממשלת ישראל נלחמת על חייה, ומנגד האופוזיציה מגבירה את לחצה למען נפילת הממשלה. לכאורה הכל לגיטימי במשטר דמוקרטי, וודאי ביקורת של האופוזיציה על הממשלה, אבל האמת היא אחרת: האופוזיציה בראשות נתניהו אינה מוכנה להכיר בתוצאות הבחירות ומכנה את הממשלה הנוכחית בלתי לגיטימית. חמור מכך: האופוזיציה רוקדת על דם הנרצחים ומפיצה בדיות שלא נשמעו בארץ מעולם.

מזה כמה עשורים מתנהל ויכוח מר ונמהר על עתיד השטחים, כן שתי מדינות או לא. מי שמשלה את עצמו שללא פתרון מערכתי, כואב, הטרור מות יומת – כנראה שאין לו מושג על מה הוא מדבר. אנשי ארץ ישראל השלמה, המודרכים על ידי אידאולוגיה רדיקלית-פונדמנטליסטית-דתית, מנסים לגרור את ישראל כולה לאותה נקודה שבה היא תהפוך למדינה דו לאומית.

למען היושר האינטלקטואלי צריך לקבוע שגם מפלגות אחרות שנושא עתיד השטחים היה במרכז עניינן, השלימו עם הקביעה שהדיון על עתיד השטחים צריך להידחות לעוד שנים רבות.

כאן טמונה הבעיה הגדולה: היעדר סדר יום מדיני כלפי הפלסטינים הוא בעוכרנו. התפיסה שרק בכוח הזרוע ניתן לגדוע את הטרור, היא פיקציה. כל זמן שהשטחים יהיו חלק מאיתנו, לצערי הרב, הטרור יימשך.

האופוזיציה בראשות נתניהו אינה מוכנה להכיר בתוצאות הבחירות ומכנה את הממשלה הנוכחית בלתי לגיטימית. חמור מכך: האופוזיציה רוקדת על דם הנרצחים ומפיצה בדיות שלא נשמעו בארץ מעולם

הסיסמאות הנבובות של "נגדע את הטרור לחלוטין", "נמוטט את הרשות הפלסטינית או את חמאס", הן אופיום להמונים. כל זמן שמג'נין או כל מקום אחר בגדה ניתן להיכנס לישראל בחופשיות, הסיכויים לטרור גדלים עשרות מונים.

מי שעדיין לא הבין שבגדה וגם בעזה שולטים ארגונים אסלאמיים הנתמכים על ידי איראן ושלוחותיה, וכל מטרתם היא לפגוע בישראל, ראוי שיעשה בדק בית.

יבואו יודעי דבר שינסו לסתור את דברי תוך טיעון שהנה גם ערבים אזרחי ישראל עוסקים בטרור. עובדתית, זה נכון, אלא שהפרופורציות בלתי ניתנות להשוואה. גם בסוגייה זו המפלגות יודעות לנכס לעצמן את טרור האזרחים הערבים ולעשות הון פוליטי רב.

נתניהו והליכוד הם הסמל של שימוש בטרגדיות הטרור למטרותיהם הפוליטיות. המפלגות הימניות-דתיות-קיצוניות "מתפרנסות" מפעולות הטרור. זו כל זכות קיומן.

קבלו את מירי רגב בזירת הפיגוע.
היא מיישמת את הביטוי וממש רוקדת על הדם. pic.twitter.com/jvK7GJalEk

— Yossi Dorfman | יוסי דורפמן (@Yossi_Dorfman) March 29, 2022

ראשי הציבור הערבי דוגמת איימן עודה, נושאים באחריות גדולה מאוד למתרחש במגזר הערבי. הטרור המשתולל ביישובים הערביים, הטרוריסטים היוצאים לפיגועים בישראל מקבלים חיזוק משמעותי מאוד כאשר ראשי הציבור שלהם מדבר ופועל בצורה מתלהמת, בריונית, תוך קריאות להמרדה. לצערנו, הפוליטיקה הפנים ערבית גורמת להקצנה רבתי שסופה בהחלט יכולה להתבטא בטרור.

הסיסמאות הנבובות של "נגדע את הטרור לחלוטין", "נמוטט את הרשות הפלסטינית" או את חמאס, הן אופיום להמונים. כל זמן שמג'נין או מקום אחר בגדה ניתן להיכנס לישראל בחופשיות, הסיכויים לטרור גדלים

צה"ל, השב"כ, המשטרה, ארגוני הביטחון האחרים, נלחמים בטרור ללא כל התחשבות מי בשלטון ומי באופוזיציה. קטונתי להיות סנגורם של הארגונים הללו. מאידך אין להישאר אדישים כלל כאשר גורמים פוליטיים מכוונים את חיציהם המורעלים אל ראשי הארגונים או לוחמיהם. גם פעולות נלוזות מסוג זה נועדו לעשיית הון פוליטי. מעשים כאלה פוגעים קשות ביכולתם של הארגונים לסכל פיגועים ולמנוע הרג והרס.

ואם בהרג והרס עסקינן, מן הראוי לומר משהו בצורה ברורה וחד-משמעית: טרוריסט שמצליח להיכנס לארץ, סיכוייו לבצע את זממו גבוהים מאוד. המניעה והסיכול המיידי הם העיקר. ככל שהממשק בין ישראל לבין השטחים יהיה הדוק יותר, כך הסכנה לפיגועים גדלה מאוד.

שומה על המנהיגים הפוליטיים השפויים לחשב מסלול מחדש, לחשוב מחוץ לקופסה, לצאת מן הקיבעון או האמונה המיסטית שמיליוני ערבים יתאדו מכאן אם רק נפעיל יותר כוח. ניסינו זאת מאז קום המדינה ולא הצלחנו. אולי הגיעה העת להציע משהו אחר.

פרופ' צ'לו רוזנברג עוסק בהיסטוריה פוליטית ובביטחון לאומי וסיים שני דוקטורטים בתחומים אלה. לפני כ-10 שנים "הוסמך" כעיתונאי (מחזיק בתעודת עיתונאי מטעם אגודת העיתונאים ת"א). במהלך השנים הללו פרסם טורים רבים מאוד בכלי תקשורת שונים, בפרינט ובכלי תקשורת אינטרנטיים. נשוי (די הרבה זמן) + 2 וגר בצפון הארץ.