ילדים מקהילת העבריים בדימונה (צילום: קרן פרימן/פלאש90)
קרן פרימן/פלאש90

שני שרי פנים הורו לאזרח את קהילת העבריים - אך 135 מהם עדיין מאוימים בגירוש

שר הפנים לשעבר אברהם פורז חתם על תצהיר כי ב-2003 הורה לתת תושבות קבע לכל חברי קהילת העבריים ● גם שר הפנים לשעבר גדעון סער אישר לזמן ישראל כי ב-2014 הורה לתת מעמד לבני הקהילה ששרתו בצה"ל ובני משפחותיהם ● אלא שלפני שנה ניתנו צווי גירוש לעשרות מהם והמדינה עדיין מנסה לגרשם ● רשות האוכלוסין: "פורז סותר דברים שאמר בכנסת, סער מעולם לא נתן הוראה כזו"

שר הפנים לשעבר אברהם פורז הגיש לבית המשפט תצהיר שבו הוא מגבה את טענת העבריים מדימונה כי חסרי המעמד מביניהם היו צריכים לקבל אזרחות ישראלית כבר מזמן.

גם מטעמו של שר המשפטים גדעון סער, לשעבר שר הפנים, נמסר לזמן ישראל כי הוא הורה להסדיר את מעמדם של בני הקהילה ששרתו בצה"ל ושל קרובי משפחותיהם.

לפני שנה הוצאו צווי גירוש ל-51 בני קהילת העבריים. בתגובה לכך הקהילה ביקשה וקיבלה צו מניעה וכרגע הסוגיה נדונה בבית הדין לעררים לענייני הגירה. בסך הכל יש 135 מקרב קהילת העבריים בדימונה הנחשבים חסרי מעמד ולכן הם נמצאים בסיכון לגירוש.

מקצתם של אלה שקיבלו את הצווים נכנסו לישראל כתיירים ונשארו במדינה באופן בלתי חוקי מרגע שפגה אשרת השהייה שלהם. מתוך חסרי המעמד, 90 הם דור שני שגדלו בארץ וכמה עשרות מהם קטינים. חלקם לא זכאים לאזרחות אמריקאית או ויתרו עליה, כך שהם חסרי מדינה ולמעשה אין להם לאן ללכת.

מתוך כרזת הקמפיין נגד גירוש קהילת העבריים
מתוך כרזת הקמפיין נגד גירוש קהילת העבריים

פורז כיהן כשר הפנים בין השנים 2004-2003 ובתצהיר לבית הדין לעררים בבאר שבע הוא כותב כך:

"במסגרת תפקידי פעלתי להסדרת מעמדם של חברי קהילת העבריים שהתגוררו בארץ לנוכח השתקעותה רבת השנים של קהילת העבריים כאן, תמיכתם בישראל, נאמנות חבריה למדינה ורצונם לשרת בצה"ל.

"לאחר דיונים וישיבות במשרד הפנים ואף יחד עם מנהיגי הקהילה דאז החלטתי ביום 26.7.03 ליתן רשיון קבע לכלל חברי קהילת העבריים בישראל, לרבות ילדיהם הקטינים ששהו עמם. נתתי הוראה מפורשת לראש מנהל האוכלוסין דאז, מה הרצל גדז', לפעול ליישום ההחלטה, אציין כי לא ערכתי כל אבחנה בין חברי הקהילה ששהו ברשיון ישיבה כלשהו באותה עת לבין כאלה שנעדרו רשיון כזה.

"בהמשך להחלטתי, הונפקו תעודות הזהות של תושבי קבע לחברי קהילת העבריים בין השנים 2004-2003. ביום 27.8.03 נכחתי יחד עם שגריר ארצות הברית דאז בטקס החגיגי שנערך בכפר הקהילה בדימונה במהלכו חולקו תעודות הזהות הראשונות לחברי הקהילה.

"נודע לי מראשי קהילת העבריים ובאת כוחם, כי ישנם עשרות מחברי הקהילה אשר משום מה 'נפלו בין הכסאות' ולא נכללו ברשימה של מקבלי התעודות בשנת 2004. לחלקם נולדו מאז ילדים בישראל שנותרו מחוסרי מעמד וחלקם אף נעדרי אזרחות כלשהי".

ח"כ ושר הפנים לשעבר אברהם פורז (צילום: Flash90)
ח"כ ושר הפנים לשעבר אברהם פורז (צילום: Flash90)

קשה להבין מדוע הוראתו של פורז לא בוצעה במלואה. בשיחה עם זמן ישראל אומר שר הפנים לשעבר כי "הבעיה נפתרה ב-90% ונשארו כאלה שאולי לא הגישו את הבקשה בזמן. זה לא משנה ולא מצדיק להתחיל להתנכל להם עכשיו – צריך לפתור גם את הבעיה שלהם. אני חושב שעושים להם עוול, זו קבוצה שתורמת למדינה".

חיים בפחד

ב-2014 החליט גם שר הפנים גדעון סער כי תושבי קבע מבני הקהילה יוכלו לקבל אזרחות אם יוותרו על אזרחותם האמריקאית, ואלה שהשלימו שירות צבאי היו זכאים להגיש את הבקשה בלי לוותר על הדרכון האמריקאי, אם יש להם כזה.

מאז סער התחלפו כמה שרי פנים, ובקהילה מתקשים להבין את הסירוב העיקש של רשות האוכלוסין למלא אחר הוראות השרים מ-2003 ו-2014.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה, כי פורז סותר דברים שאמר בעבר בכנסת, לפיהם התכוון רק לשדרג מעמד לאלה שהחזיקו בתושבות ארעית. באשר לסער, טוענים ברשות כי הוא מעולם לא נתן הוראה להסדיר מעמד לחברי הקהילה ואם היא קיימת הם מוזמנים להציג אותה (תגובת הרשות המלאה בהמשך).

ברשות האוכלוסין טוענים שפורז סותר דברים שאמר בעבר בכנסת. באשר לסער, טוענים ברשות כי הוא מעולם לא נתן הוראה להסדיר מעמד לחברי הקהילה ואם היא קיימת הם מוזמנים להציג אותה

אלא שדוברו של סער אישר לזמן ישראל כי שר הפנים לשעבר "החליט ונתן הוראה לתת מעמד לבני משפחה של משרתים בצה"ל וזה התבצע". כאמור, ההחלטה של שני שרי הפנים לא התבצעה במלואה וחלקם נותרו ללא מענה.

שר המשפטים גדעון סער בוועדת החוקה של הכנסת, 20 באוקטובר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
שר המשפטים גדעון סער בוועדת החוקה של הכנסת, 20 באוקטובר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

במהלך השנה האחרונה החלו פקחי רשות האוכלוסין וההגירה לנסות לאתר את חברי הקהילה שקיבלו את הצווים כדי לגרשם.

"הגיעו לדימונה וחיפשו בבתי עסק של הקהילה, רדפו אחרי ילדים כדי להתחיל באכיפה, להכניס אותם לרכב הסוואנה הלבנה ולהעביר אותם לנמל התעופה", אומר אשריאל מור, שמייצג את הקהילה בקמפיין שהם מנהלים להסדרת המעמד.

"פקחי רשות ההגירה הגיעו לדימונה וחיפשו בבתי עסק של הקהילה, רדפו אחרי ילדים כדי להתחיל באכיפה, להכניס אותם לרכב הסוואנה הלבנה ולהעביר אותם לנמל התעופה"

לאחר הגעת הפקחים נציגי הקהילה ביקשו מבית המשפט להוציא צווי מניעה והדיון הבא צפוי להיערך לאחר החג. רשות האוכלוסין ביקשה לדון בכל מקרה לגופו, אך נציגי הקהילה התנגדו שכן הדיון הפרטני יעלה הון עתק, ועלול לגרור את ההליכים במשך שנים.

מור הוסיף כי "הפקחים ממשיכים להגיע למרות צווי המניעה, עושים פטרולים ליד הקהילה ומבקשים מחבריה להזדהות בפתאומיות ברחוב. הם מחפשים את מי לקחת. כל הקהילה חיה בפחד, לא יודעים מה יהיה מחר, הם פועלים בצורה כזו שלא משנה מה, בסוף הם רוצים לגרש אנשים. הם פועלים למרות צו המניעה וזה לא חוקי".

החיילים הראשונים מקרב קהילת העבריים בדימונה, ב-2010 (צילום: Jorge Novominsky/Flash90)
החיילים הראשונים מקרב קהילת העבריים בדימונה, ב-2010 (צילום: Jorge Novominsky/Flash90)

"הבנו שאין עם מי לדבר"

באוגוסט 2020 נציגי הקהילה פגשו את ראש מנהל האוכלוסין יואל ליפוביצקי וצוותו והעבירו אליהם את הרשימה של חסרי המעמד. לטענת מור, אנשי המנהל הביעו נכונות להסדיר את מעמדם אך בסופו של דבר כמה עשרות מהם קיבלו את צווי הגירוש, כאמור.

מור חושב שברשות האוכלוסין וההגירה פעלו שלא בתום לב. "שיקרו לנו בפרצוף עם מניפולציה. הם ביקשו רשימה וטענו שרצו לבוא לקראתנו אבל אחר כך טענו שאותם אנשים לא עומדים בקריטריון ולכן מגרשים אותם.

"אלא שיש החלטות של השרים סער ופורז והסדרי שעה לתת מעמד לילדים של כביכול שוהים בלתי חוקיים ומעבר לזה אין להם מדינות מוצא. אז אמרו, 'נתן להם דרכוני מעבר ונשגר למדינות המוצא, כך התחלנו את המאבק לפני שנה.

אשריאל מור (צילום: באדיבות המצולם)
אשריאל מור (צילום: באדיבות המצולם)

"הבנו שיש פה מזימה, נוכלות ורמאות. מדובר באנשים שנמצאים פה הרבה שנים והטענה שהם לא חלק מהקהילה או נכנסו לפה בשלוש-ארבע השנים האחרונות היא עורבא פרח. הרי הם עצמם טוענים במכתב הגירוש שהאנשים שבגינם הוצאו צווים היו רשומים בבקשות שהגשנו להסדרת מעמדם ב-2015.

"פנינו לבית המשפט אחרי שהבנו שאין עם מי לדבר ברשות האוכלוסין. רוצים לגרש כהי עור מהמדינה כי כביכול הם לא מתאימים למרקם החברתי פה. השאלה היא למה לא הוציאו לפועל את ההחלטה מ-2003?".

קהילת העבריים החלה להגיע לארץ ב-1969, בעקבות בן קרטר המנוח ששינה את שמו לבן-עמי בן ישראל. לפי אמונתו, העבריים הם צאצאי בני ישראל ולכן היה עליה לעזוב את ארה"ב ולעלות לארץ.

כך קרה שהם הגיעו תחילה לקיבוץ מעברות ולבסוף לדימונה. שם הם פיתחו חיי קהילה שמבוססת בין היתר על תזונה טבעונית, רפואה הוליסטית ו"סטנדרטים מוסריים גבוהים, ששואפים להגשים גישה הוליסטית לחיים המבוססת על צדק – יישום חוקי אלוהי הבריאה", לפי אתר הקהילה.

לפי התיאור של מור, האיום בגירוש הביא לכך שרבים מחברי הקהילה חוששים להסתובב לבד מחוץ לבית:

"אנשים חיים בפחד לא הגיוני או סביר. ילדים לא יכולים לשחק בחוץ יותר מכמה מטרים מהבית, הורים הפסיקו לצאת לבד לקניות, חלק עם בעיות רפואיות מלחץ של האיום בעקירה אחרי עשרות שנים בארץ.

"אנשים חיים בפחד לא הגיוני. ילדים לא יכולים להתרחק מהבית, הורים הפסיקו לצאת לבד לקניות, חלקם עם בעיות רפואיות מלחץ של האיום בעקירה אחרי עשרות שנים בארץ"

"אם עלית בגיל 15 או 20 אתה פה כבר כמה עשורים ולא מכיר את המקום שאליו רוצים לגרש אותך אליו, אז הם בסטרס וזה משפיע בריאותית. ילדים מתקשים להתרכז בלימודים".

שרת הפנים איילת שקד בוועידה השנתית של הג'רוזלם פוסט בירושלים, 12 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שרת הפנים איילת שקד בוועידה השנתית של הג'רוזלם פוסט בירושלים, 12 באוקטובר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מור מתקשה להבין את ההתגייסות לטובת הפליטים מאוקראינה, בשעה שאת בני הקהילה שלו רוצים לגרש מכאן אחרי כמה עשורים, מה גם שחלקם הגדול הוכיחו את תרומתם למדינה, בין השאר בשירות צבאי:

"פתאום יש אפשרות להסדיר מעמד לפליטים מאוקראינה. אני בעד המשפט שאומר 'ואהבתם את הגר', רק שאני לא מבין איפה הנדיבות באה לביטוי במקרה של 135 בני אדם שאי אפשר למצוא פתרון עבורם חוץ מגירוש.

"פתאום יש אפשרות להסדיר מעמד לפליטים מאוקראינה. אני בעד המשפט שאומר 'ואהבתם את הגר', רק שאני לא מבין איפה הנדיבות באה לביטוי במקרה של 135 בני אדם שאי אפשר למצוא פתרון עבורם חוץ מגירוש"

"באותו זמן, השרה שקד כן תאפשר ל-20 אלף פליטים להישאר כאן ועוד כמה אלפים שיוכלו להיכנס והם חוגגים על הדבר הזה, כביכול איזה נדיבים ונאורים אנחנו ובינתיים מגרשים אנשים ש-50 שנה תורמים למדינה".

קהילת העבריים מדימונה (צילום: עיריית דימונה)
קהילת העבריים מדימונה (צילום: עיריית דימונה)

תגובות

משרת הפנים איילת שקד לא התקבלה תגובה.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "רשות האוכלוסין אינה פועלת מיוזמתה להסדרת מעמד של זרים בישראל. כל זר הטוען כי מגיע לו מעמד בישראל מוזמן להגיש בקשה לפי הנוהל לפיו הוא גורס כי מגיע לו מעמד.

"תצהיר שר הפנים לשעבר סותר במפורש את דבריו בדיון בכנסת, בו הוא טען כי מדובר בשדרוג מעמד בלבד ורק לאלו שמחזיקים רישיון מסוג א5 של תושבות ארעית. חברי הקבוצה הזו אינם מחזיקים כל רישיון או אשרה בישראל.

"לעניין שר הפנים לשעבר גדעון סער, הוא מעולם לא נתן הוראה כזו, ככל שיש כזו מוזמנים הפונים להציגה. השר לשעבר פורז בשנת 2003 נתן החלטה לשדרג את מעמדם של אלו שהחזיקו במעמד א/5 תושבות ארעית, וגם לגבי החלטה זו יש קריטריונים פרטניים שקבוצה זו אינה עומדת בהם.

"החלטת השר משנת 2003 אינה חלה עליהם, לכל אחד יש נסיבות פרטניות. חלקם נכנסו בשנות ה90', חלקם נכנסו בתחילת שנות ה-2000, וחלקם אף בשנים 2007 ו-2011.

"לא ברור איך נטען כי אותה החלטה של השר פורז משנת 2003 חלה עליהם, כאשר כל אחד נכנס לישראל בתקופה שונה. כמו כן הקהילה מעולם לא כללה אותם ברשימות אשר העבירה למשרד הפנים בשנת 1999 (מועד קבלת הרישיון הארעי) ובשנת 2003 (מועד קבלת רישיון הרבע), ונזכרה רק בשנת 2014\2015 לטעון כי אותם אמריקאים הינם חברי קהילתם".

עוד 1,384 מילים
סגירה