חג חירות שמח, אל"מ רועי צוויג,

למרות שאנחנו לא מכירים, אני מרשה לעצמי לכתוב לך אישית, ולהשתמש בכלי עיתונאי מפוקפק בדרך כלל, שנקרא מכתב פומבי. אני עושה זאת, כי אני מרגיש שגם פקודת המבצע, שאותה נשאת השבוע באוזני חייליך לפני שיצאתם לאבטח את עבודות השיפוצים במתחם קבר יוסף בשכם, הייתה בעצם מין מכתב פומבי שכזה.

דבריך לא יועדו רק לאוזני חייליך, שהאזינו לך ברשת הקשר החטיבתית. ידעת מראש שמילותיך יזכו לתהודה, וגם אישרת כניסת עיתונאים, כדי שדבריך יתפרסמו ויגיעו לכל אזרחי ישראל. ולכן, לפחות באופן עקיף, ייעדת את דבריך גם אלי: ישראלי חילוני, תל אביבי, עיתונאי, שילדיו משרתים בצה"ל, ושחרד לעתיד המקום הזה ולגורל התרבות העברית.

אם זו אכן הייתה כוונתך, הצלחת מעל ומעבר. מאז ששמעתי את דבריך, הם לא יוצאים לי מהראש. הרסת לי את החג. אני מסתובב בבית ובראשי רצות מילותיך:

"תחנת לוחמני, כאן קודקוד. היום אנו יוצאים למבצע תיקון ההרס של מתחם קברו של יוסף. במקום זה הובטחה הארץ לאברהם אבינו, כנאמר 'לזרעך אתן את הארץ הזו' ואנו פועלים היום ביד רמה כאבותינו שעל יציאתם ממצרים בפסח שנחגג עוד שלושה ימים אומר הכתוב 'בעצם היום הזה'. לא כגנבים בלילה, אלא כבני מלכים. וכך אנו זוכים להשיב את כבוד הארץ ועם ישראל. תחנות לוחמני – תחילת תנועה אל העיר שכם. סוף".

אולי אלחין אותן בסוף.

מאחר שאנו לא מכירים, רועי, אין לי מושג אם כבר התפנית מעיסוקיך הרבים ואם התרשמת מהתגובות הרבות שדבריך עוררו. אני מקווה מאוד שתעשה זאת במהלך ימי חול המועד, ושאולי תיתקל כך גם במכתב הצנוע והמנומס שלי, המופנה אליך.

קצת מביך אותי להודות, אבל גיגלתי בימים האחרונים באובססיביות את שמך, שאותו לא הכרתי עד השבוע. עשיתי את זה כל כך הרבה פעמים, שבשלב מוקדם זה של היכרותנו החד-צדדית, אני מרגיש כאילו אני מכיר אותך מקרוב.

קצת מביך אותי להודות, אבל גיגלתי בימים האחרונים באובססיביות את שמך, שאותו לא הכרתי עד השבוע. עשיתי את זה כל כך הרבה פעמים, שבשלב זה של היכרותנו החד-צדדית, אני מרגיש כאילו אני מכיר אותך מקרוב

זו כמובן האשליה הבסיסית של כל סטוקר, אבל בוא לא נהיה קטנוניים ונאחז בה עוד זמן מה, כדי לברר כמה עניינים עקרוניים מאוד שעולים מהאירוע, ושנדחקו הצידה מרגע שפרצה "הסערה" הבלתי נמנעת והמתבקשת, שאותה מן הסתם צפית מראש.

אם בחרת את דבריך כדי לזכות באהדת המתנחלים ואוהדיהם בימין הישראלי, ידעת מצוין מה אתה עושה. רוב מוחלט ממאות ואלפי התגובות שקראתי, היו תגובות נרגשות, מהללות, אפילו נפעמות. ישראלים רבים ממש יצאו מגדרם. אשרי העם שאלה בניו, זכינו שאלה מפקדינו, תדע כל אם עבריה, וכן הלאה. אין מה לומר, רועי, נגעת בליבם של אנשים רבים. מעתה והלאה יעמוד לצידך צבא תומכים נאמן.

מח"ט שומרון, אל"מ רועי צוויג, עם ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן בקבר יוסף ביולי 2021 (צילום: רועי חדי, מועצה אזורית שומרון)

ליקטתי למענך שלוש תגובות מימין, שנדמה לי שמשקפות היטב את האהדה הציבורית הרבה שעוטפת אותך עכשיו.

• "כן ירבו מפקדים כמו מח"ט שומרון, אל"מ רועי צוויג", צייץ זאב קם, הכתב הפרלמנטרי של תאגיד השידור הציבורי "כאן", "מדבר על הבטחת הארץ לאברהם אבינו ומתחבר להיסטוריה היהודית בשכם. מדרבן את חייליו בפסוקים מהתנ"ך כשהם בדרך לשיפוץ הקבר של יוסף, ועוסק בחיבור גם לארץ וגם למדינה. מפקד שמסתכל גם אחורה, לתנ"ך ולהיסטוריה היהודית, כשהוא מוביל קדימה".
• "תודה למח"ט שומרון רועי צוויג על מילים פשוטות ועוצמתיות, רק מתוך אמונה בצדקת דרכנו וקשר עמוק למורשתנו נוכל לנצח מלחמות. אשרי העם שאלה מפקדיו", צייץ ח"כ עמיחי שיקלי.
• "מאוד מטריד פה כמה אנשים שאל"מ רועי צוויג (בוגר הריאלי אגב, לא בני עקיבא) ציטט מהתנ"ך לפני הכניסה לשכם, לא את יהודה עמיחי או יונה וולך", צייץ עורך "מקור ראשון" חגי סגל.

ליקטתי למענך גם שלוש תגובות משמאל, שנדמה לי שמסכמות את עיקר הביקורת כלפיך.

• "אומרים שבצה"ל לומדים את השיטות של חזבאללה. מסתבר שגם את הרטוריקה", צייצה זהבה גלאון. "בלי למצמץ בכלל הרמטכ"ל חייב להדיח את מח"ט שומרון מתפקידו", הוסיפה בציוץ נוסף.
• "לא מדובר במח"ט, אלא בנער גבעות חסר אחריות, שסיכן חיי לוחמים בשביל לרצות את יוסי דגן ואורית סטרוק", צייץ יריב אופנהיימר, "ההסכמה שלו להכניס תקשורת הביאה למתחם מאות פלסטינים, הביכה את הרשות הפלסטינית שעמה תואם השיפוץ וגרמה להתנגשויות אלימות עם הרוג פלסטיני. מקומו לא בצה"ל".
• ומאמר המערכת של עיתון "הארץ" קבע: "רוח רעה מנשבת בצה"ל. הדרשה המשיחית שנשא מפקד חטיבת שומרון, אל"מ רועי צוויג, בתדרוך לחיילים לפני כניסתם למתחם קבר יוסף בשכם לאבטחת שיפוצו, צריכה להדיר שינה מעיני הרמטכ"ל אביב כוכבי, שר הביטחון בני גנץ, ראש הממשלה נפתלי בנט, וכלל אזרחי ישראל".

"ההסכמה שלו להכניס תקשורת הביאה למתחם מאות פלסטינים, הביכה את הרשות שעמה תואם השיפוץ וגרמה להתנגשויות אלימות עם הרוג פלסטיני. מקומו לא בצה"ל"

ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן מסייע בשיפוצים בקבר יוסף יחד עם כוחות צה"ל, 12 באפריל 2022 (צילום: רועי חדי, מועצה אזורית שומרון)

ברשותך, רועי, אניח בצד את כל השאלות המורכבות ההיסטוריות, הפוליטיות, המדיניות, המבצעיות, האסטרטגיות והמוסריות, שנמצאות בתשתית הסיפור הזה.

אם ניכנס עכשיו לדיון על הכיבוש, על ההתנחלויות, על ישראלים ופלסטינים, על הקשר בין התנועה הציונית למקומות קדושים, על ציות לפקודות, על שיתוף פעולה בין מפקדים לפוליטיקאים, לא נגיע בזמן לפקקים בליל הסדר, ולא נזכה לשבת לשולחן החג כבני מלכים.

בוא נתמקד רק בטקסט ובפסוקים שאותם אתה עצמך בחרת לפקודת המבצע שלך, ושהחיו בפעם המי יודע כמה את הטענה הוותיקה והפופולרית בימין, שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים, התנתק מהמקורות התרבותיים שלו ואפילו לא מסוגל יותר לסבול ציטוטים מהתנ"ך, כמקור להשראה פיקודית.

פקודת המבצע שלך, רועי, הייתה בעיקר מפגן של פאתוס נפוח מחשיבות עצמית, דרמטי מעל ומעבר לנחוץ בנסיבות האלה. למשמע דבריך, אפשר היה לטעות ולחשוב, שהובלת את חייליך לקרב היסטורי נגד צבא אויב של מעצמה כבירה, ולא כדי לאבטח פרויקט שיפוץ באתר, שלמרבה הצער הושחת על ידי אספסוף.

מוטה גור, שפיקד על הצנחנים שכבשו את העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים – מבצע בעל השלכות היסטוריות מעט גדולות יותר – הוציא אותם לדרך בצורה עניינית בהרבה:

"מפקדי הגדודים, אנחנו יושבים על הרכס שצופה אל העיר העתיקה. ועוד מעט אנחנו הולכים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה. אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. הטנקים של איתן מתקדמים משמאל ויכנסו לשער האריות. לנוע לנוע אל השער. מסדר סיום יהיה על הרחבה למעלה. עד כאן, עבור".

אתה, רועי, בחרת לשבץ בפקודתך עוד ועוד ציטוטים ושברי פסוקים, שכולם כמו נלקחו היישר מהלקסיקון האהוב על תנועת ההתנחלות.

"לזרעך אתן את הארץ" (על פי ספר בראשית, ההבטחה האלוהית לאברהם אבינו לרשת את הארץ עד עולם, "מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת", כלומר מהנילוס ועד עיראק);

"לא כגנבים בלילה" (פרפרזה על ירמיהו, שרבים מהמתנחלים אוהבים לצטט, פעמים רבות בקשר לקבר יוסף);

"ביד רמה" ו"כבני מלכים" (בני ישראל יצאו ממצרים "ביד רמה" ויהודים שותים יין וסועדים בליל הסדר "כדרך שאוכלין המלכים הגדולים");

ולפיכך, סיכמת באוזני חייליך, "אנו זוכים להשיב את כבוד הארץ ועם ישראל".

באמת? זה מה שקרה, רועי? הכבוד של עם ישראל לדורותיו היה מוטל כולו על מבצע השיפוץ של קבר יוסף?

הלוא פאתוס כזה הוא בדיוק מה שהופך כל סלע לסלע קיומנו, כל שיפוץ לתשתית כבודנו וכל פקודת מבצע לראשית גאולתנו. ואלה שקוראים לך עכשיו צדיק הם גם אלה שמבזים את כל מי שלא מיישרים איתם קו ולא קוראים אמן על כל גחמותיהם. ובניגוד למה שנדמה להם, הם לא בעלי הזיכיון הבלעדי על ההיסטוריה היהודית ועל התרבות העברית.

מתחם קבר יוסף בשכם, 10 באפריל 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

אתה עצמך הרי למדת בבית הספר הריאלי בחיפה, מוסד מפואר בעל מניות יסוד בתחייה הלאומית העברית. על חולצת בית הספר שלך היו רקומות המילים "והצנע לכת", שלקוחות מפסוק בספר מיכה: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך".

אתה גם בוגר הפנימיה הצבאית, מוסד שהמוטו שלו הוא "בהשקט ובבטחה", שמקורו בפסוק מספר ישעיהו: "כי כה אמר אדוני יהוה קדוש ישראל, בשובה ונחת תושעון, בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם".

אם היית פונה אל חייליך ומדרבן אותם לצאת לקבר יוסף בהשקט ובבטחה, להצניע לכת, לנהוג בנחת ולזכור שעלינו לעשות משפט ולאהוב חסד, רבים מאלה שמניחים על ראשך כתרים היו הראשונים לגנות אותך.

אם היית פונה אל חייליך ומדרבן אותם לצאת לקבר יוסף בהשקט ובבטחה, להצניע לכת, לנהוג בנחת ולזכור שעלינו לעשות משפט ולאהוב חסד, רבים מאלה שמניחים על ראשך כתרים היו הראשונים לגנות אותך

הם היו מאשימים אותך שאתה פרוגרסיבי, חלוש, רופס, שונא עמך. כי לא אהבת המקורות היהודיים ולא כבוד להיסטוריה היהודית מניעים אותם, אלא אהבת הפאתוס המשיחי, הדרמה, והכמיהה אל האפוקליפסה של אחרית הימים.

בניגוד לרושם שאתה עלול לקבל, אם תגגל עכשיו כמוני את השם "רועי צוויג", ההיסטוריה היהודית היא לא רק ההיסטוריה של קבר יוסף, נערי הגבעות, חגי סגל ואורית סטרוק. היא גם ההיסטוריה של הרברט מרקוזה, תיאודור הרצל, יוסף חיים ברנר, עמנואל לוינס, שטפן צוויג, בוב דילן, ג'רי סיינפלד, סול בלו. וכן, גם של יהודה עמיחי ויונה וולך. בטח.

יונה וולך (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

אולי תופתע לשמוע מה פקודת המבצע שלך הזכירה לי, יותר מכל. באוזניי היא נשמעה כאילו נשלפה היישר מנאומי הגמר הגדול של "הישרדות" או של "האח הגדול". היא הזכירה את הרגעים הטלוויזיוניים ה"מדהימים" והמופרכים האלה, שמורכבים משרשרת גוזמאות, היסחפות, פאתוס, דרמה מיותרת, דמעות תנין, עור ברווז וחנופה.

אולי תופתע לשמוע מה פקודת המבצע שלך הזכירה לי, יותר מכל. באוזניי היא נשמעה כאילו נשלפה היישר מנאומי הגמר הגדול של "הישרדות" או של "האח הגדול"

מסלול חייך מעיד שהעולמות החלולים והריקניים האלה של הערוצים המסחריים, רחוקים ממך. אבל הנה, בסוף ערכי הליבה שלהם – הצעקנות, השטחיות, הרדידות, הרגשנות העולה על גדותיה – גברו על הערכים הענייניים, השקולים והאחראיים של ימי ילדותך והתבגרותך.

וכשמבצע צבאי בהובלתך מתנהל כמו הגמר הגדול של "הישרדות קבר יוסף"; כשחייליך יוצאים לדרך כבני מלכים כדי להציל את הכבוד של עם ישראל – לא מפתיע שבתום המבצע השמאל ועיתון "הארץ" קוראים להדיח אותך והימין והמתנחלים מעניקים לך שרשרת חסינות.

בניגוד למה שמספרים לך מעריציך החדשים, רועי צוויג, השבוע לא יצאת צדיק. יצאת כוכב ריאליטי.