רשות שוק ההון היטיבה בשבוע שעבר עם מנהלי החיסכון של הציבור בביטול הגבלה על מנגנון שמזרים אליהם מיליארדי שקלים בשנה, כמעט בלי פיקוח על ייעוד הכספים. החלטת הרשות מנוגדת להמלצות ועדה ציבורית שביקשה להציג לציבור מחיר אחיד של ניהול החיסכון, יחד עם הגברת השקיפות.

אולי בניסיון לשכך את הביקורת, בסוף השבוע פרסמה הרשות הצהרת כוונות נוספת שבה צוינו צעדים נוספים שבכוונתה לקדם וחלקם ברוח המלצות הוועדה.

כדי להבין מה בדיוק ההטבה שחברות הביטוח, בתי ההשקעות ומנהלי הקרנות הפרטיות קיבלו מהרשות, דרוש הסבר על האופן שבו הם מציגים לנו את הדוח על הכסף המנוהל.

כך, למשל, חברות ביטוח ובתי השקעות שלחו בחודש שעבר לחוסכים את סיכום השנה החולפת: כמה כסף יש להם, מה היתה התשואה שהושגה עבורם באפיקים השונים וכמה זה עלה. פנסיה היא עניין מדכדך ומשמים למדי שרובנו היינו מעדיפים להדחיק. לכן סביר שרוב העמיתים בקרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות התעלמו מהדוחות האלה.

דוח קרן פנסיה. דמי ניהול מחולקים לשלושה רכיבים, רק שניים מהם נמסרים מראש עם השוואה לממוצע בשאר החברות

אפשר להבין את ההדחקה, בטח במה שנוגע לצעירים בינינו, שאצל רובם מופיעה שם גם הקצבה החודשית הזעומה הצפויה בגיל הפרישה. מי שבכל זאת פותח את הדוח הזה ומנסה להבין גם כמה עלה לו התענוג, כלומר מה הקופון שגזרו מנהלי ההשקעות, מופתע לגלות שם שלושה מספרים, במקום מספר אחד: דמי ניהול מהפקדות הכספים, דמי ניהול מכלל החיסכון הצבור ומספר נוסף בשם "הוצאות ניהול השקעות".

שתי העלויות הראשונות קבועות מראש, ואילו המספר השלישי נמסר לחוסכים רק בסוף השנה, וב-2014 הוחלט להגביל אותו לשיעור של 0.25%

אותו מחיר שלישי של "הוצאות ניהול השקעות" נגבה מאיתנו בעיקר עבור התקשרות של מנהלי החיסכון עם גורמים שלישיים שינהלו עבורם חלק מהכסף, כמו למשל בעסקאות נדל"ן נקודתיות וקרנות פרטיות שכולן לא סחירות ולא נזילות. זה אומר שאין להן מחיר שוק ואי אפשר לממש אותן בלחיצת כפתור, להבדיל מהמניות או איגרות חוב שנסחרות בבורסה.

בשנים האחרונות, כחמישית מהחסכונות הושקעו באפיק לא סחיר שניתן לכנותו גם "השקעות אלטרנטיביות", והחלק שהולך וצומח בתחום הזה הוא בעיקר השקעה בקרנות פרטיות.

הציבור לא יודע מה טיבה של ההתקשרות בין קרן הפנסיה או ההשתלמות שלו לאותה קרן פרטית, כלומר מה דמי הניהול שהן גובות מאיתנו וגם שכר מנהלי הקרן לא מפורסם לציבור, ומכל מקום הוא לא מוגבל. זו אחת הסיבות לכך שבנקאים רבים עברו בשנים האחרונות לקרנות האלה, וכך השתחררו ממגבלת השכר שאליה היו כפופים בבנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות.

הציבור לא יודע מה טיבה של ההתקשרות בין קרן הפנסיה או ההשתלמות שלו לקרן הפרטית: מה דמי הניהול שהן גובות וכמה מקבלים מנהלי הקרן, ששכרם בלתי מוגבל

רקפת רוסק עמינח. מנכ"לית בנק לאומי לשעבר עברה לניהול קרן הון סיכון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הוועדה המליצה על מחיר אחד

בחזרה לפנסיה שלנו. ההיקף של אותן הוצאות ישירות שגובים מאיתנו מנהלי החיסכון מוערך בכ-3 מיליארד שקל (דמי ההוצאות עומדות על 0.16% בממוצע, ואותן אפשר להכפיל בתיק הנכסים של הציבור, שהיקפו כשני טריליון שקל).

אפשר לתמוה מדוע מציגים לנו שלושה מחירים שונים עבור ניהול החיסכון, במקום מחיר אחד? יתרה מכך, מדוע העלות של ההוצאות הישירות נמסרת לנו רק בסוף השנה ולא בתחילתה וגם מבלי להצמיד לכך את המחיר הממוצע שגובים בשאר הענף?

מדוע בכלל מציגים לנו שלושה מחירים שונים לניהול החיסכון? מדוע ההוצאות הישירות נמסרת לנו רק בסוף השנה ולא בתחילתה, מבלי להוסיף את הממוצע בשאר החברות?

לשם השוואה, ליד דמי הניהול מהצבירה והחיסכון כן מציגים לנו את המחיר הממוצע בשאר החברות, כדי שנוכל לדעת האם אנחנו משלמים יותר או פחות.

על השאלות האלה ואחרות ניסתה לענות ועדה בראשות פרופ' ישי יפה, שהגישה את המלצותיה לרשות שוק ההון בקיץ שעבר. ההמלצה העיקרית היתה לעבור למחיר אחד וידוע מראש, שיכלול את דמי הנהול מהפקדה, מהצבירה, ויגלם את ההתקשרויות בעסקאות לא סחירות, וכן את העלות של עמדת הקפה במשרדי חברת הביטוח, שירותי הניקיון, כמו גם את רכבי הליסינג של העובדים – הכל כולל הכל – מבלי להפתיע את החוסכים בסוף השנה עם "המספר הנוסף".

משרד האוצר. במקום לאחד מחיר דמי ניהול, המפקח על הביטוח רק ביטל מגבלה על רכיב הוצאות ישירות (צילום: פלאש 90)

ברקת רק מבטל את ההגבלה

אחרי אינספור הארכות למבנה הנוכחי של העלויות, בתחילת השבוע שעבר רשות שוק ההון שבראשה עומד משה ברקת פרסמה סוף סוף את החלטתה לגבי הנוסח החדש של תקנות דמי הניהול. הטיוטה שפורסמה לעיון הציבור היא מסמך מסועף ומסורבל שגם מי שמתמחים בתחום הזה התקשו לחלץ ממנו את השורה התחתונה.

בסופו של דבר, מה שהרשות מציעה לשנות כעת הוא רק הדבר הבא: ביטול ההגבלה של הוצאות ישירות, שמאז 2014 עומדת על 0.25%, וחיוב מנהלי החיסכון לפרסם אותה לציבור בתחילת השנה, במקום כלשהו באתר האינטרנט שלהן.

במלים אחרות, ראש רשות שוק הון והביטוח משה ברקת מאמץ רק את ההמלצה לפרסם את המחיר מראש, אך מאפשר למוסדיים ולגופים החיצוניים להמשיך להעמיס על החוסכים את העלות הנוספת שהולכת וגדלה מדי שנה – ומעכשיו היא תהיה בלתי מוגבלת. המוסדיים ודאי שמחו על המסמך הזה, משקיפים חיצוניים מהציבור פחות התהלבו.

משה ברקת מאמץ רק את ההמלצה לפרסם את המחיר מראש, אך מאפשר למוסדיים ולגופים החיצוניים להמשיך להעמיס על החוסכים את העלות הנוספת שהולכת וגדלה

יאיר המבורגר, יו"ר ובעל שליטה בהראל ביטוח, במשרד האוצר בירושלים, 30 בנובמבר 2016 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אולי כדי להפיג את החששות, ביום חמישי האחרון פרסמה רשות שוק ההון  מסמך נוסף, שבו היא מצהירה על כוונתה ליישם – מתישהו בעתיד – חלק נוסף מהמלצות ועדת יפה. הם הוסיפו כי החלק שעומד על הפרק כעת מצריך חקיקה ראשית ואילו החלקים שאולי יקודמו בעתיד לא בהכרח.

באותו מסמך נוסף הם מצהירים בין השאר על כוונתם לקדם מעין "מחיר הצגתי", שעדיין יכלול גבייה של עלויות שונות, אך עם הצגת צפי לעלות הכוללת של דמי הניהול.

כמו כן, מציעים שם לחייב את המוסדיים להציע מסלולי השקעה פאסיביים, שרק יחקו את המדדים "ללא מגע יד אדם" וגם כאלה שאינם כוללים את ההתקשרויות החיצוניות, וכן להגביר את השקיפות אודות הנכסים הלא סחירים, ההשקעה בקרנות וכו'.

"זה מה שהמוסדיים רצו"

האם הצהרת הכוונות הנוספת הזו, שממילא איננה קונקרטית ולפי הרשות עדיין נמצאת "בעבודה פנימית", תעצור את החגיגה ותאפשר לחוסכים לקבל הצעת מחיר פשוטה ודיווח שקוף לגבי ניהול ההשקעות שלהם?

"אם זה היה נגמר בטיוטת התקנות שמציעה לבטל את המגבלה של ההוצאות הישירות ושיודיעו עליה לחוסך מראש, זה באמת לא היה מספיק, זה מה שהמוסדיים רצו", אומר פרופ' יפה בראיון לזמן ישראל. השיחה איתו נערכה ביום חמישי, לאחר פרסום ההצעה לתקנות החדשות שיקודמו בעתיד. לדבריו, גם המסמך הנוסף לא תואם בדיוק את המלצות הוועדה.

פרופ' ישי יפה (צילום: באדיבות המצולם)

"תאמין לברקת לפי שיקול דעתך. לפי מה שהם פרסמו היום, זה אמור להיות חלק ממהלך כולל שביטול ההגבלה הוא רק צעד מקדים לו, ובהתאם להמלצות הוועדה המוסדיים יידרשו להציג עלות כוללת במונחים מהצבירה.

"הוועדה הציעה לקרב ככל האפשר למחיר אחד כולל וידוע מראש. מה שהרשות רוצה ליישם זה 'מחיר אחד הצגתי', שזה אומר, 'אנחנו נמשיך לגבות את שלושת הרכיבים ונתנהל כאילו יש מחיר אחד ונודיע לכם בתחילת השנה שתשלמו חצי אחוז ועוד הוצאות שלא יעלו על 0.1%, למשל".

האם אתה מרוצה מהכוונה שלהם לשינוי והאם היא תואמת את המלצת הוועדה?
"אני הייתי רוצה מספר אחד אמיתי. בשיטה של הרשות לא באמת משנים את מנגנון הגבייה, כך שאם למשל אדם הכפיל את שכרו או לחילופין הפך למובטל, אז הרכיב של הדמי ניהול מההפקדות כן ישנה את הגבייה בפועל.

"אני הייתי רוצה מספר אחד אמיתי. בשיטה של הרשות לא באמת משנים את מנגנון הגבייה, כך שאם אדם הכפיל את שכרו או הפך למובטל, דמי ניהול מההפקדות כן ישנה את הגבייה"

"אני יכול לחיות עם זה אבל זה לא אותו דבר. קודם כל מבחינת העיקרון, שכמו שיש מחיר אחד לתפוחי אדמה כך גם צריך להיות לחיסכון פנסיוני, והוא נקבע מראש. אין את זה במנגנון שהם מציעים. הדבר השני הוא שתיתכן סטייה בדיעבד ממה שנקבע, אם למשל אתה הופך למובטל או שהשכר שלך עלה, כאמור, ואז יצטרכו להסביר את הפער בין מה שהובטח לך לבין הגבייה בפועל.

"ברשות חשבו שיש קושי לעבור למחיר אחד גם בגלל שיש חוסכים עם הסכמים ארוכי טווח, כמו למשל איגודי עובדים, אז בשבילם יצטרכו לשבור את ההסכמים. בנוסף לכך, ההסכמים האלה עלולים לגרום לכך שייווצרו דור א' שממנו יגבו הוצאות ישירות ודור ב' חדש שעבורו זה חלקם מהמחיר הכולל.

"יש עוד סיבות לכך שהם חשבו שהמחיר ההצגתי יותר ישים, אני יכול לבלוע את זה. יש בעיה לעבור למחיר אחד כי בכל זאת לא מדובר בתפוח אדמה. כשקרנות פנסיה משקיעות בקרנות פרטיות גובים מהם על ההיקף המנוהל וגם דמי הצלחה, אם השקיעו בסטארט-אפ שעשה אקזיט והצליח, חלק מהרווח הולך למנהל הקרן ואת זה לא יודעים בתחילת השנה. האידיאל לא ניתן ליישום בכל מקרה".

אראל מרגלית, מייסד ומנכ"ל JVP. דמי הניהול שהוא גובה מכספי החסכונות לא ידועים לציבור (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

אתה חושב שמגיע לי לדעת את פרטי ההתקשרות עם מנהלי הקרנות הפרטיות?
"לדעתי כן, אתה אמור לדעת הרבה יותר. יש הצעות לשקיפות ואותן ברקת יכול ליישם מחר בבוקר, להודיע למוסדיים שיצטרכו לגלות יותר.

"גוף מוסדי יכול להתקשר עם 200 קרנות כאלה שלכל אחת נותנים סכום קטן אז אולי לא חשוב שתראה את פרטי ההתקשרות עם כולן, אבל חשוב שתהיה תחושה כמה כסף הלך לאפיק הזה, כמה זה עלה ואיזה תשואה זה ייצר כדי שתוכל להחליט אם אתה רוצה את זה.

"הקרנות הפרטיות לא מפוקחות בארץ וגם לא בעולם, איפה שהן יכולות להיות רשומות, וזו אחת ההסתייגויות מהן. גם אם לא באופן פורמלי, מדינת ישראל למעשה מבטחת חיסכון פנסיוני אז אם תהיה קטסטרופה ירוצו לממשלה שתציל אותם וזו גם סיבה להגביל את ההשקעה בקרנות האלה.

"הקרנות הפרטיות לא מפוקחות וזו אחת ההסתייגויות מהן. מדינת ישראל למעשה מבטחת את החיסכון הפנסיוני, אז אם תהיה קטסטרופה ירוצו לממשלה שתציל אותם"

למה בכלל גובים מאיתנו "הוצאות נוספות" על הניהול החיצוני? גם שירותי ניקיון במשרד הם שירות חיצוני לחברת הביטוח.
"אני מסכים. כשאתה קונה טויוטה היא מורכבת מחלקים ששולחים ספקי משנה ובכל זאת אתה לא הולך לסוכנות רכב ואומרים לך 'האוטו עלה כך וכך ועל השאר אביא קבלות בדיעבד'. גם אוטו ליסינג צריך להיכלל בדמי הניהול וגם התשלום לאראל מרגלית.

"אלה שבעד ההפרדה אומרים שהוצאות הישירות קשורות לעסקה ספציפית ולתשואה שאראל מרגלית או ישי דוידי הביאו למנורה. אני נגד ההפרדה הזו. המגנון של מחיר הצגתי שמציעים ברשות משאיר את ההפרדה הזו שבעיניי לא צריכה להיות".

ישי דוידי (צילום: Roy Alima/Flash90)

"לחצים מטורפים נגד ההמלצות"

פרופ' יפה אופטימי באשר לסיכוי שרשות שוק ההון תקדם בסופו של דבר לפחות חלק מהצהרת הכוונות שפרסמה בסוף השבוע האחרון. לדבריו, זה לא בדיוק מה שהוועדה בראשותו הציעה, אך עדיין מהווה התקדמות ביחס למצב הקיים.

"היו לחצים מטורפים נגד ההמלצות. יכולת לחשוב שידחפו את הדוח לאיזו מגירה ולא יעשו איתו כלום ובכל זאת הולכים לעשות לא מעט: להקים קרנות עוקבות מדדים סחירים שאין בהם קרנות פרטיות, פישוט מחיר ועוד מהלכים שקשורים בשקיפות וקבלת החלטות בוועדות השקעה. יעשו יותר ממה שהפסימיים חשבו. האם עושים כל מה שהדוח הציע? לא".

מה ההבדלים בין הצהרת הכוונות של הרשות למה שהוועדה בראשותך הציעה?
"יש שלושה מקומות שהרשות מתכוונת לעשות משהו שונה מההמלצות. האחד הוא, כאמור, במחיר ההצגתי ולא מחיר אחד אמיתי, שזו היתה החלופה המועדפת על הדוח.

"השני הוא שהצענו שאת הקרנות העוקבות מדדים יקימו רק גופים שייבחרו לעשות את זה, כמו כאלה שכבר יש להם תעודות סל, כדי שמנהלי החיסכון לא יהרגו את המוצר הזה וישכנעו את החוסכים לעבור משם (לניהול אקטיבי, ע.ש.). הרשות החליטה לחייב את כולם להציע מסלולים כאלה, וזה בעיניי פחות טוב.

"דבר נוסף שבעיני ברקת חשוב ובעיניי לא נחוץ, זה שה'הוצאות הישירות' כוללות היום תשלומים של הוצאות עסקאות למיניהן כמו קניית ני"ע בחו"ל שצריך לשלם לברוקר או מגרש בברלין שצריך לשלם לעו"ד. אנחנו חשבנו שצריך לכלול את העלויות האלה במחיר הכולל כי הן לא גבוהות ואפשר לחזות אותן מראש.

"ברקת רוצה להשאיר גם את זה כסעיף הוצאות נפרד שאפשר לגלגל בדיעבד וגם היום לא מוגבל ל-0.25%. זו עוד חריגה מהעקרון של 'תגיד לי כמה זה עולה'. אם מה שהם הצהירו באמת ייושם זה לא רע, אולי אני הנאיבי האחרון שנשאר במדינה הזו".

"ברקת רוצה להשאיר סעיף הוצאות נפרד שאפשר לגלגל בדיעבד. זו עוד חריגה מעקרון 'תגיד לי כמה זה עולה'. אם יישמו זה לא רע. אולי אני הנאיבי האחרון שנשאר במדינה הזו"

יהודה בן אסאייג, מנכ"ל חברת הביטוח מנורה

איזה סוג של לחצים הופעלו עליכם?
"לא חתכו לי צמיגים או חיכו בכניסה לבית. היו שני סוגים של גופים שהתנגדו: האחד זה מוסדיים שרואים במסלולים פאסיביים איום, הפרשנות שלי זה שהם נעלבו כי יש כאן אמירה שהם לא נחוצים או פרזיטים אוכלי חינם, כביכול, ובעזרת מחשב ותעודות סל אפשר לעשות מה שהם עושים.

"הסוג השני של המתנגדים הם מנהלי קרנות השקעה פרטיות והון סיכון. לפעמים הן מצליחות יותר אבל זה לא שיש שם איזה קסם, שאומרים 'פרייבט אקוויטי' ומיד קוטפים ביצי זהב.

"הממוצע שהמוסדיים השיגו באפיקים האלה היה שנוי במחלוקת, אני נזהר בדבריי וחושב שזה היה פחות משנוי במחלוקת. תלוי מול מה משווים: אם משווים קרנות הון סיכון לנאסד"ק, בעשור האחרון הן לא היו מי יודע מה.

הממוצע שמוסדיים השיגו באפיקים האלה היה שנוי במחלוקת, אני נזהר בדברי, וחושב שזה היה פחות משנוי במחלוקת. אם משווים קרנות הון סיכון לנאסד"ק הן לא מי יודע מה"

"'השקעות אלטרנטיביות' זה עולם מגוון ולא שקוף. במקום להגיד 'השקענו באראל מרגלית או ישי דוידי וקיבלנו 7%' אני רוצה שיגידו לי מה התשואה יחסית לאלטרנטיבה – כמה הייתי מקבל אם הייתי משקיע את אותו סכום ובאותו זמן במדד יחס, נניח מניות תל אביב.

"אחת ההמלצות שרוצים לאמץ היא שיחליטו מראש מה האלטרנטיבה, זה כבר שיפור של השיח. ואז יגידו 'שקלנו מולו לשים במניות תל אביב ובהשוואה ההשקעה אצלו היתה שווה יותר, או פחות'. האם זה שווה את הסיכון בחוסר הנזילות? על זה אפשר להתווכח".