דרוש פתרון יצירתי בירושלים

העיר העתיקה בירושלים (צילום: Andrew Shiva / Wikipedia)
Andrew Shiva / Wikipedia
העיר העתיקה בירושלים

במוקדם או במאוחר ישראל כנראה תבין: צריך סידור חדש בירושלים. במצבה הנוכחי, בואו נסתפק ונקבע שהעיר הזאת לא מוציאה את המיטב מאף אחד.

נתחיל בספירת מלאי של השחקנים על הזירה.

ראשית, הפורעים הפלסטינים והפושעים ששלחו אותם הם לא בסדר. או שהם מטומטמים כל כך שהם מאמינים למעשיות על כך שיהודים זוממים נגד אל-אקצא – או שהם רשעים החפצים במלחמת אזרחים, ואל-אקצא זה תירוץ.

במוקדם או במאוחר ישראל כנראה תבין: צריך סידור חדש בירושלים. במצבה הנוכחי העיר הזאת לא מוציאה את המיטב מאף אחד. ראשית, הפורעים הפלסטינים והפושעים ששלחו אותם הם לא בסדר

הקנאות בחברה הפלסטינית לגבי אל-אקצא אינה בסדר. נראה שאנשים נורמליים לכאורה מוכנים למות עבור ערימת האבנים הזו תוך הזיות על נביאים שעולים לגן עדן מהאתר. נכון, ליהודים יש את משוגעי הר הבית עם הגדיים שלהם, אבל זה פשוט לא אותו דבר; הרוב המכריע לא כזה.

יש לפלסטינים טענות מוצדקות נגד ישראל – ועוד איך – אבל בעניין המסגד באמת אפשר להירגע. אציע למוסלמים שאם המצב הביטחוני מונע תפילה באל-אקצא וממש אבל ממש חייבים להתפלל, אפשר גם בבית או במקום אחר. האסלאם דת השלום? אז היא לא רוצה שאנשים ימותו למען אל-אקצא.

פוליטיקאים פלסטינים – הן מהרשות והן מהמגזר בישראל –  אינם בסדר. הם יודעים היטב שישראל לא מתכננת להשמיד את אל-אקצא וגם שאין שום ציווי אסלאמי נגד תפילת יהודים בהר הבית.

הם היו צריכים להרגיע את האנשים שלהם במקום לעודד אותם בנאומים חוצבי להבות ועמוסים בשטויות. כעת רע"ם, שהנהגתה בוודאי יודעת את האמת, משחקת משחקי קואליציה פחדניים.

בעלות הברית הערביות של ישראל גם לא בסדר. הם לקחו סיכונים בעשיית שלום עם ישראל, אך מדובר במדינות משטרה שיכולות להרשות לעצמן להרגיז מעט את דעת הקהל.

אין שום סיבה לקפוץ על עגלה אל-אקצא כפי שעשתה ירדן בביקורת, שרומזת כי ישראל אחראית להסלמה ונשמעת כנקיטת צד לטובת מיידי האבנים. זו העמדת פנים נלעגת. המנהיגים האלה הם אנשים אינטליגנטים שיודעים היטב את האמת. גם במצרים. גם מצרים ואיחוד האמירויות מדי פעם נותנות מס שפתיים לירושלים. גרתי בקהיר שנים ואני יכול להבטיח גם לנשיא סיסי: אזרחיו  יכולים להתמודד עם האמת.

הפוליטיקאים הפלסטינים היו צריכים להרגיע את האנשים שלהם במקום לעודד אותם בנאומים חוצבי להבות ועמוסים בשטויות. כעת רע"ם, שהנהגתה בוודאי יודעת את האמת, משחקת משחקי קואליציה פחדניים

הימין הקיצוני הישראלי לא בסדר. זו כבר מגילה בפני עצמה, אבל בקצרה אפשר לומר שהם הרבה יותר חכמים מהימין הרגיל שאינו מבין שהסטטוס קוו לא יכול להימשך.

הכותל המערבי (צילום: דן פרי)
הכותל המערבי (צילום: דן פרי)

הימין הקיצוני מבין גם מבין את אי-ההיתכנות הדמוגרפית, והפתרון שלהם הוא מלחמת ענק שתאפשר לישראל לגרש את הערבים. לא אכפת להם מהמוסר, זה ברור: הם פנאטים דתיים. אבל גם ההשלכות לא מעניונות אותם, כי בהשקפת עולמם המעוותת הכל קורה כי אלוהים רצה. יש לי חדשות בשבילם: אלף אלוהים לא יתקנו נזק שסמוטריץ' אחד גרם.

ממשלת ישראל לא בסדר בזה שהיא מטפלת בימין הקיצוני בכפפות משי. אסור לתת לכהניסט איתמר בן גביר לפתוח משרד רחוב בשכונות ערביות. אסור גם לאפשר למפקדי משטרה לקבל החלטות מטומטמות כמו מניעת התקהלויות של בני נוער בשער דמשק; בשביל מהלך כזה צריך החלטה של ראש הממשלה.

ישראל צריכה להבין שירושלים היא חבית חומר נפץ, ובתור הריבון עדיף להיות חכמה, לא צודקת. בבקשה מכם – לא עוד מנהרות כותל. בלי מגנומטרים מטופשים. די לסיורים של פרובוקטורים בהר הבית. יש חוליגנים במסגד? תשאירו אותם שם עד שישתעממו או ירעבו. ולמען השם, בלי מצעד דגלים. ביום ירושלים סתמו את הפה ושבו בבית בהרהורים כיצד להימנע מקטל מיותר. זכרו שמהלך לא מחושב יכול להוביל למה שקרה בשנה שעברה: טילים על הראש, מלחמת עם עזה, לינצ'ים ברחובות ישראל, הרוגים למכביר וגם אסון הסברתי.

בבקשה מכם – לא עוד מנהרות כותל. בלי מגנומטרים מטופשים. די לסיורים של פרובוקטורים בהר הבית. יש חוליגנים במסגד? תשאירו אותם שם עד שישתעממו או ירעבו. ולמען השם, בלי מצעד דגלים

אתם יודעים מי כן בסדר? הטורקים. לא, לא ממשלת אנקרה. ארדואן בהחלט לא בסדר, גם אם הוא מחזר עכשיו אחרי ישראל. אני מדבר על הסולטן סולימאן המפואר מהמאה ה-16, שהותיר אחריו את חומות האבן המסיביות שעד היום מקיפות ולמעשה מגדירות את העיר העתיקה בירושלים. זה שימושי להפליא.

ישראל זקוקה להפרדה מהפלסטינים כדי לשרוד. קהל הבוחרים שלה מתחלק לאנשים שלא מבינים את זה (רוב הימין) ולאלו שכן. הקבוצה האחרונה גם מצדדת בחלוקת ירושלים לשתי בירות של שתי המדינות. אבל אני אף פעם לא חשבתי שזה יעבוד – אפילו לא בשנות ה-90 כשהשלום נראה פחות כמו פנטזיה. היה ברור שתמיד יהיו מחבלים משני הצדדים – בעיקר אבל לא רק בצד הפלסטיני – שירצו לשבש כל הסדר. לכן ישראל ופלסטין יידרשו לגבול קשיח.

בברלין החלוקה הייתה פוליטית (עם קווים ישרים למדי) ולא היתה עוינות לאומית; התוצאה הטבעית הייתה איחוד מחדש. בניקוסיה החלוקה המצב בהחלט עגום, אבל גם ישים: הצפון הוא ברובו טורקי והדרום יווני ויש גבול רציני ודי ישר. בבלפסט החומות – שכונו "קווי שלום" – לא היו רציפות, והורדו.

אזור החומה בניקוסיה (צילום: דן פרי)
אזור החומה בניקוסיה (צילום: דן פרי)

ומה בירושלים? מישהו יכול לתאר לעצמו מעברי גבול בכל סמטה לאורך מכשול המתפתל בין השכונות כמו נחש עם אפילפסיה קשה ביותר? ראיתי הצעות שונות ומשונות עם גשרים ומנהרות ומושגים מקוריים כמו ריבונות רב-שכבתית ואפילו אלוהית. אף אחד מאלה לא נראה כמו משהו שיכול להחזיק מעמד. אלף צוותים עם מפות ודמיון מפותח לא ישנו את הפיזיקה או את טבע האדם. הבוחרים הישראלים חשים שהעסק לא סביר, והדבר לא בדיוק תורם לשלום.

הסולטן סולימאן המפואר מהמאה ה-16 הותיר אחריו את חומות האבן המסיביות שעד היום מקיפות ולמעשה מגדירות את העיר העתיקה בירושלים. זה שימושי להפליא

למזלנו יש את החומות, שמייחדות את העיר העתיקה שהיא בעצם לב הבעיה. יש לנו שם – ותמיד בעצם היה – סוג של וותיקן המחכה שיוכרז ככזה (למעשה, משה דיין אמר כבר משהו דומה).

אז אני מציע להעניק לעיר העתיקה הרדיואקטיבית מבחינה דתית מינהל מיוחד עם משטרה משלו ותפקיד רשמי לכל המשוגעים שחפצים בכזה, מירדן וערב הסעודית עד מרוקו והאו"ם וישראל והפלסטינים עצמם.

עדיף לבטל את הסיפוח, אבל רק בין החומות. ישראל תוכל לשלוח חיילים ומג"ב במידת הצורך – אבל עדיף שלא. פלסטינים יוכלו להיכנס דרך מעברי רמאללה ובית לחם לאחר בידוק ביטחוני עם מעבר בטוח מובטח. מי שיתפרע לא יוחזר חמש שנים, או חמישים.

רשמית העיר בין החומות כבר לא תהיה ישראל, אבל היא תהיה מוקפת בשטח ישראל בדיוק כמו שרומא מקיפה את הוותיקן. הוותיקן הוא לא ברומא – אבל בעצם הוא די כן.

הדבר כרוך בסיכון ביטחוני מסוים – ויניב יתרון עצום.

זה יחשמל את העולם הערבי, שם אנשים רוצים פתרון צודק לפלסטינים ולעתים לא מתים על ישראל, אבל לא מחויבים לדרישות הספציפיות של הפלסטינים. הדבר נכון שבעתיים אם זה יהיה מהלך יזום, לא כאשר הקו לקיר. עוד יחזרו להאמין שיהודים הם חכמים.

זה גם יכול להזניק את תהליך השלום הגווע או להיות חלק מעסקה עם הפלסטינים שאינה בהכרח סופית אך עדיין מקרבת את המחט לכיוון מדינה עצמאית בעזה וברוב הגדה.

כן, ישראלים רבים יתקשו לקבל אפילו ויתור סמלי על המקומות הקדושים. הימין יתנגד מזועזע והקיצונים יהיו מוכן לשרוף את הבית על יושביו. צריך יהיה להפעיל כח נגדם – והשמאל החלשלוש נורא יפחד מזה. המרכז ינפח את החזה ויישבע אמונים לבירתנו הנצחית, אבל באופן אלגנטי, כדרכו. זו בעצם הטענה העיקרית שתישמע – שהצעות חד-צדדיות לגבי העיר העתיקה אינן ריאליות פוליטית.

אני מציע להעניק לעיר העתיקה הרדיואקטיבית מבחינה דתית מינהל מיוחד עם משטרה משלו ותפקיד רשמי לכל המשוגעים שחפצים בכזה, מירדן וסעודיה עד מרוקו, האו"ם, ישראל והפלסטינים

אבל אם בריאליזם עסקינן, אירועי הימים האחרונים מראים לנו שוב שזה גם לא בדיוק ריאלי לצפות שהמצב הנוכחי יכול להימשך לעד. בסוף יהיה פיצוץ, ואחריו כולם יחפשו פתרון יצירתי. אם לא שלי, אזי אחר.

לא עדיף אם כך ליזום? זה יהיה גם צודק, וגם חכם.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,165 מילים
סגירה