ביטחון אנרגיה באירופה – אתגרים והזדמנויות

מתקן גיזוז (הפיכה לגז) של גז טבעי נוזלי בים האדריאטי (צילום: Floydrosebridge /ויקיפדיה)
Floydrosebridge /ויקיפדיה
מתקן גיזוז (הפיכה לגז) של גז טבעי נוזלי בים האדריאטי

ביטחון אנרגיה, על-פי ה-IEA, הוא הבטחת זמינות ורציפות של מקורות אנרגיה במחיר סביר. האיחוד האירופי בכללותו וחלק ממדינות היבשת בפרט, סובלים מתלות גבוהה מאוד בייבוא אנרגיה – מרוסיה (27% מהנפט, 41% מהגז ו-47% מהדלקים המוצקים), נורווגיה (16% מהגז), עיראק, ניגריה וסעודיה (כ-8% מהנפט כ"א) וארה"ב (כ-18% מהדלקים המוצקים). דלקים אלה מהווים קרוב למחצית מהדלקים המשמשים לייצור חשמל, וחלק מרכזי מהדלקים המשמשים לחימום היבשת בבתים  בחורף.

ביטחון אנרגיה הוא הבטחת זמינות ורציפות של מקורות אנרגיה במחיר סביר. האיחוד האירופי וחלק ממדינות היבשת סובלים מתלות גבוהה בייבוא אנרגיה – מרוסיה נורווגיה עיראק, ניגריה, סעודיה וארה"ב

תמהיל ספקים ותמהיל מקורות אנרגיה בעייתי מותיר את האיחוד, ובפרט חלק מהמדינות החברות בו, נתונים ללחצים פוליטיים מצד ספקיות האנרגיה שלהן.

במקביל, פועל האיחוד למצב את עצמו בחזית המאבק בשינויי אקלים. לשם כך הציעה הנציבות יעדים שאפתניים לצמצום משמעותי של פליטת גזי חממה עד 2030 ואפס פליטות עד שנת 2050.

אולם האיחוד אינו מיקשה אחת ולא ברור אם כל המדינות המרכיבות אותו יצליחו או אפילו ירצו לעמוד ביעדים האמורים. פערים אלה מקשים עליו להציג עמדה אחידה וסדורה אל מול ספקיות האנרגיה ומרחיקות גם יעד שאפתני אחר שלו – שוק אנרגיה משותף. האמצעים להשגת יעד זה כוללים, בין היתר, חיסכון באנרגיה וצריכתה ממקורות מתחדשים. במקביל, חלק מהמדינות התחייבו להפסיק בשלבים את ייצור החשמל ממקורות מזהמים כמו פחם, ומדינות אחרות, כגרמניה, מפסיקות את פעילותם של הכורים הגרעיניים בשטחן.

המשבר מול רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה מציב את האיחוד וחברותיו בדילמה קשה של איזון בין יעדים אסטרטגיים לבין אתגרים מידיים.

מצד אחד, נעשות פעולות להפחית את כוח המיקוח של רוסיה על-ידי צמצום התלות בייבוא אנרגיה פוסילית (צעד שהחל במסגרת המאבק בשינויי אקלים ולאחר פרוץ המלחמה הואץ עוד יותר). מהלך שכזה לא רק שיגביר את העצמאות האירופית, אלא הוא טומן בחובו פגיעה של ממש בכלכלה הרוסית. בשנת 2021, הכנסות ממכירת אנרגיה הו קרוב למחצית מהתקציב של הפדרציה.

מאידך, הכלכלה האירופית סובלת מאינפלציה גבוהה ממילא, וסנקציות מצידה על מגזר האנרגיה הרוסי עלולות להביא לטלטלה של ממש. לשם המחשה, באפריל 2022 פרסמה הנציבות כי האינפלציה השנתית בגוש מוערכת ב-7.5%, כאשר מדד מחירי האנרגיה אחראי לחלק מרכזי מעלייה זו. זאת ללא צעדים אירופים מהותיים כנגד מגזר האנרגיה הרוסי. במציאות מורכבת זו נדרשים מקבלי ההחלטות ביבשת לאזן בעדינות בין מספר רב של משתנים.

האיחוד מנסה להפחית את כוח המיקוח הרוסי ע"י צמצום התלות בייבוא אנרגיה פוסילית, מה שיגביר עצמאות אירופית ויפגע בכלכלת רוסיה, אך הכלכלה האירופית סובלת מאינפלציה גבוהה והסנקציות יטלטלו אותה

השגת היעדים האסטרטגיים מחייבת השקעה רבה בתשתיות ופעולות להפיכת חזון שוק האנרגיה המשותף – למציאות. כך, למשל, אנרגיה מתחדשת כגון כזו המבוססת על שמש או רוח אינה מבטיחה אספקה רציפה. יתרה מכך, היא אינה זמינה באופן שווה בכל רחבי היבשת. כתוצאה, יש צורך בייצור אנרגיה במקום אחד ושינועו במערכת חשמל לאזור אחר. אנרגיית חשמל המיוצרת בדרום היבשת יכולה (וצריכה) להיות משונעת צפונה. או לחילופין, חשמל המיוצר מול חופי גרמניה בים בצפוני, על-ידי טורבינות רוח מועבר, בין היתר, לדרום המדינה שבה צריכת החשמל התעשייתי הנה רבה.

אמצעי נוסף הוא השקעה במערכות חימום המבוססות על חשמל (המיוצר ממקורות מתחדשים) או לחילופין מערכות חימום שבעצמן צורכות אנרגיה ממקורות מתחדשים. דוגמה טובה לכך היא משאבות חום שנחשבות יעילות מאוד מבחינה אנרגטית ואף יכולות לקרר בקיץ. במדינות צפון היבשת שיעור הבתים שמשתמשים במשאבות חום עלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. פתרון מסוג זה יכול להחליף את ההסקות הישנות המבוססות על גז או נפט.

במקביל לשינוי תמהיל מקורות האנרגיה, שהנו משימה מורכבת וארוכה, פועלים ביבשת גם לשינוי תמהיל הספקים. אמצעי מרכזי הוא בניית מתקנים נוספים לקליטת גז נוזלי בנמלי היבשת.

כיום, חלק מרכזי מהגז שאירופה צורכת מגיע בצינורות, מהמזרח. מתקנים אלו יאפשרו לסחור בקלות רבה יותר בגז, שכן בתצורתו הנוזלית הוא הופך לסחורה שניתן לשנע בקלות יחסית כמו נפט. כך תצומצם התלות בגז הרוסי.

אולם מהלך שכזה מצריך כאשר השקעה מאסיבית בתשתיות לקליטת הגז הנוזלי בנמלים, ובמתקני גיזוז. גם במקרה הזה, בדומה לתשתיות החשמל שמיוצר ממקורות מתחדשים, נדרשת אחדות פאן אירופית.

הסיבה לכך היא שככלל, המדינות שתלויות בצורה משמעותית יותר בגז הרוסי הנן מדינות המזרח, שחלקן ללא מוצא לים. הן ידרשו להסתמך על נמלים ומתקני גיזוז במדינות מערב היבשת, שהגז הנוזלי יגיע אל נמלים בשטחן ולאחר מכן יועבר מזרחה.

במקביל למשימה המורכבת של שינוי תמהיל מקורות האנרגיה, פועלים ביבשת גם לשינוי תמהיל הספקים. אמצעי מרכזי הוא בניית מתקנים נוספים לקליטת גז נוזלי בנמלי היבשת

לסיכום, שינויי אקלים מציבים בפני האנושות ואירופה ביניהם את אחד מהאתגרים הגדולים של דורנו. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה טומנת בחובה גם כן אתגרים רבים לאירופה ולסדר העולמי שהיה נהוג בעשורים האחרונים. עצמאות אנרגטית של מדינות האיחוד וביסוסה על מקורות מתחדשים, יכולה לתת מענה לאתגרים הללו.

איתי פידלמן בעל כ-20 שנות נסיון בתפקידים שונים בתחום יחסי החוץ וביטחון אנרגיה. בשירות הציבורי ובשוק הפרטי. בעל תואר בוגר מהחוג להיסטוריה ותואר מוסמך מפורום אירופה עם התמחות ביחסי החוץ של האיחוד האירופי וביטחון אנרגיה. שניהם האוניברסיטה העברית. מתעניין בהשפעות של טכנולוגיה ואנרגיה על יחסים בין מדינות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 713 מילים
סגירה