דמיטרי (שם בדוי) הגיע לפני כשנה לישראל מבלארוס וביקש מקלט מדיני. דמיטרי השתתף בהפגנות נגד המשטר הדיקטטורי של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, חשש ממאסר ועינויים. הוא ברח לישראל, נכנס לארץ באשרת תייר וביקש כאן מקלט מדיני. אשתו ושני ילדיו הקטנים נשארו בבלארוס והוא חשש לחייהם וקיווה שיוכלו להצטרף אליו.
רשות האוכלוסין וההגירה הגיבה לבקשת המקלט של דמיטרי כפי שהגיבה לעשרות אלפי בקשות מקלט אחרות: היא לא אישרה את הבקשה – אבל גם לא דחתה אותה. במקום זאת, המדינה נמנעה מלבדוק את הבקשה והשאירה את דמיטרי במעמד לא ברור של "מבקש מקלט" שמאפשר לו להישאר בינתיים בישראל – אבל בלי זכויות חוקיות כלשהן.
רשות האוכלוסין וההגירה הגיבה לבקשת המקלט של דמיטרי כפי שהגיבה לעשרות אלפי בקשות מקלט אחרות: היא לא אישרה את הבקשה – אבל גם לא דחתה אותה
"אחרי שהתחילה המלחמה באוקראינה, שבה בלארוס עוזרת לרוסיה, המשטר נעשה עוד יותר אלים נגד מפגינים והתחילו לאיים גם על המשפחות שלהם", מספר מכר של דמיטרי.
בעקבות זאת, אשתו של דמיטרי ברחה לישראל יחד עם ילדיהם. מכיוון שדימיטרי כבר נרשם כמבקש מקלט, האישה לא נכנסה באשרת תייר אלא אמרה כי היא מבקשת מקלט כבר עם הגעתה לישראל. אבל רשות האוכלוסין סירבה לאפשר לה להגיש בקשה למקלט ועם נחיתתה נעצרה עם שני ילדיה במתקן המעצר בנתב"ג.
דמיטרי ערער על מעצרם של אשתו וילדיו. בתחילת הדיונים, היה נדמה לו ולעורך דינו שהאישה והילדים עומדים להשתחרר. דמיטרי שכר להם דירה קטנה, ופעילי ארגון הברית הישראלית המסייעים לפליטי מלחמת אוקראינה גייסו תרומות לערבות לשחרורם ולבגדים ורהיטים למשפחה. אבל המציאות טפחה על פניהם.
ערעורו של דמיטרי לא התקבל. בקשת המקלט של האם והילדים נדחתה והם גורשו. הם לא חזרו לבלארוס, וכיום נמצאים במדינה אחרת בברית המועצות לשעבר שקיבלה אותם באופן זמני. הברית הישראלית תרמה את 40 אלף השקלים והציוד הרב שאספה בשבילם לפליטים מאוקראינה. האב נשאר בארץ, אך כנראה שיעזוב גם הוא ויבקש עם משפחתו מקלט במקום אחר.
ישראל כמעט לא מעניקה מקלט מדיני לאנשים שבורחים ממשטרים אפלים ומסרבת באופן גורף להעניק מקלט לנמלטים מרוסיה ובלארוס.
"מדינת ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית למעמד הפליטים אבל מתעלמת ממנה", אומר עו"ד ישעיהו רוטנשטרייך, המתמחה בדיני הגירה ומייצג מהגרים, פליטים ומבקשי מקלט ממדינות ברית המועצות לשעבר.
"רוסיה ובלארוס נשלטות על ידי רוצחים ומאפיונרים בחליפות, ויש אלפי אנשים שמתנגדים לשיטה הפוליטית שם, השתתפו במחאות נגדה וברחו לישראל לבקש מקלט. רובם סורבו וגורשו, ולצערי אין בקשות שמתקבלות ואנשים שקיבלו מעמד של פליטים. במקרים בודדים אנשים נשארו מעבר לארבע או חמש שנים במעמד לא ברור, ולא יותר מזה".
"רוסיה ובלארוס נשלטות על ידי רוצחים בחליפות, ויש אלפי אנשים שהשתתפו במחאות נגדם וברחו לישראל לבקש מקלט. רובם סורבו וגורשו, ולצערי אין בקשות שמתקבלות ואנשים שהתקבלו כפליטים"
"האסטרטגיה של המדינה יעילה, לצערי. מסרבים בעקביות, שוב ושוב, וכשהמסורבים באים לבית המשפט, המדינה מצהירה: קיבלנו אפס בקשות מקלט ודחינו אלפים, זאת המדיניות שלנו, ומבקשת מבית המשפט שלא יתערב".
הדיונים על בקשות המקלט מתקיימים בדלתיים סגורות ולכן רוטנשטרייך לא יכול לחשוף דיון ספציפי שבו הדברים נאמרו; ברשות ההגירה לא הגיבו לטענתו.
למה בית המשפט לא מחייב את המדינה לקבל את בקשות המקלט?
"עם כל הכבוד, בית המשפט לא יכול לכפות על הרשות המבצעת לשנות מדיניות אם החוק נותן לה סמכות לקבוע אותה ואם היא עקבית, גם אם המדיניות חסרת לב, חסרת היגיון ומעוותת".
מה המניע למדיניות הזאת של הממשלה?
"הלוואי שהייתי מוצא בה היגיון. יש שם חשש לא רציונלי שהפליטים יתפסו עמדות וייקחו מקומות עבודה, וגם הפוך, שלא יעבדו ויהיו לנטל על התקציב. יש את המניעים העמוקים של הזהות היהודית שהפליטים כביכול מאיימים עליה, למרות שלפי מספר הפליטים לעומת מספר אזרחי המדינה זאת שטות גמורה".
זאת אותה מדיניות כמו המדיניות כלפי מבקשי המקלט מסודן ואריתריאה?
"אפילו יותר גרוע. את הפליטים מאפריקה משאירים כאן במעמד נצחי של 'מבקשי מקלט'. גם זה רע, אבל לפחות משאירים אותם כאן, כנראה בלית ברירה. את הפליטים ממזרח אירופה פשוט מגרשים".
"את הפליטים מאפריקה משאירים כאן במעמד נצחי של 'מבקשי מקלט'. גם זה רע, אבל לפחות משאירים אותם כאן, כנראה בלית ברירה. את הפליטים ממזרח אירופה פשוט מגרשים"
"זאת תיירות מקלט, רוסיה לא מסוכנת"
עשרות אלפי צעירים משכילים מהאליטות – אנשי הייטק ואקדמיה, אמנים ואנשי תקשורת – מנסים לעזוב את רוסיה ובלארוס במחאה על המלחמה. הם לא יכולים להיכנס למערב בשל ניתוק היחסים, ורובם נמצאים בארמניה, גיאורגיה וטורקיה – מדינות שהמצב הכלכלי והפוליטי בהן קשה. חלקם מנסים להיכנס לישראל.
לפי נתוני רשות האוכלוסין, מאז 28 בפברואר 2022, בתחילת מלחמת אוקראינה, הוגשו בישראל 100 בקשות למקלט מדיני מרוסיה ו-21 מבלארוס.
מהרשות נמסר כי "הבקשות הוגשו ליחידת RSD המטפלת בבקשות מקלט, וכל בקשה נבחנת לגופה. טרם התקבלו החלטות בעניינם של מבקשי מקלט אלו".
ברשות לא הבהירו אם המספרים כוללים מקרים כמו זה של אשתו וילדיו של דימיטרי, שסורבו להיכנס לישראל כבר בשדה התעופה וגורשו, ואם כן – כיצד הטענה כי "טרם התקבלו החלטות" מתיישבת עם מקרים כאלה. גורם המעורה בנושא מעריך שמקרים מסוג זה אינם כלולים בנתוני הרשות.
צעירים משכילים המתנגדים למשטרים ברוסיה ובלארוס החלו לברוח מהן הרבה לפני המלחמה הנוכחית, ורבים מהם ניסו להגיע לישראל, שבה יש להם קשרים משפחתיים, חברתיים ועסקיים.
לפי נתוני רשות האוכלוסין, מאז 2011 הוגשו 8,720 בקשות למקלט מרוסיה ו-1,394 מבלארוס. לדברי עו"ד רוטנשטרייך, אף אחד ממבקשי המקלט הללו לא קיבל תשובה חיובית, ורובם המוחלט סורבו וגורשו, לרוב אחרי הליך שנמשך 4-5 שנים, ולפעמים בהליך מהיר של ימים ספורים.
ברשות לא הגיבו לטענתו של רוטנשטרייך וסירבו לענות לשאלה האם היו בקשות מקלט שהתקבלו. מנתונים שהרשות מסרה ב-2019 לאתר ynet עולה כי רוב בקשות המקלט שהגישו אזרחי רוסיה בעבר סורבו, אם לא כולן.
מאז 2011 הוגשו 8,720 בקשות למקלט מרוסיה ו-1,394 מבלארוס. "אף אחד ממבקשי המקלט הללו לא קיבל תשובה חיובית, ורובם המוחלט סורבו וגורשו"
לפי הנתונים, מספר מבקשי המקלט והמסורבים גדל עם השנים: ב-2015 קיבלה הרשות רק 14 בקשות מקלט של אזרחי רוסיה שכולן סורבו. 709 אזרחים נוספים מרוסיה שהגיעו לישראל באותה שנה גורשו מיד עם הגעתם לנתב"ג, כפי שנעשה לאשתו של דימיטרי. ב-2019 התקבלו כ-4,300 בקשות למקלט מדיני, שכאלף מהן נדחו עוד באותה שנה, בנוסף לכ-4,700 רוסים שגורשו עוד בנתב"ג.
ב-2019 הקשיחה הרשות את הנהלים באופן שמאפשר לה בדיקה, סירוב וגירוש מהיר של מבקשי המקלט מרוסיה, לעתים תוך יום אחד.
במקביל למבקשי המקלט מרוסיה ובלארוס, הגיעו לישראל עוד לפני המלחמה הנוכחית גם אלפי אזרחים מאוקראינה שביקשו גם הם מקלט מדיני בשל ההפיכה של 2014, הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ומלחמת האזרחים במחוז דונבאס.
ב-2017 הגיעו לישראל 7,715 אזרחים מאוקראינה שביקשו מקלט מדיני, וב-2019 – לאחר שישראל הקשיחה את נוהלי הכניסה מאוקראינה – הגיעו כ-600. ככל הידוע, כל בקשות המקלט של הבאים מאוקראינה נדחו ועשרות אלפים מהם גורשו.
מהצהרות רשות האוכלוסין עולה כי ברשות לא מאמינים לבקשות למקלט מדיני של אזרחים ממדינות בריה"מ לשעבר ולפחות עד המלחמה הנוכחית, ראו בהן בקשות מזויפות של מהגרים שאינם בורחים מסכנה אלא רוצים לעבוד בישראל כדי להגדיל את הכנסתם.
בדברי הסבר לתוכניות שהרשות הגישה לממשלה להקשחת מדיניות הכניסה למבקשי מקלט מאוקראינה ורוסיה נכתב: "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעת 'תיירות מקלט'. לישראל מגיעים אלפי אזרחים ממדינות מסוימות אשר מייד עם כניסתם מגישים בקשה למקלט מדיני, במטרה לקבל רישיון המאפשר להם לעבוד בישראל כדין מכוח מדיניות אי האכיפה, כל עוד בקשתם למקלט בבחינה".
"לישראל מגיעים אלפי אזרחים ממדינות מסוימות אשר מייד עם כניסתם מגישים בקשה למקלט מדיני, במטרה לקבל רישיון המאפשר להם לעבוד בישראל כדין מכוח מדיניות אי האכיפה, כל עוד בקשתם למקלט בבחינה"
לפי הרשות: "תופעה זו יצרה עומס רב על המערכת בכלל ועל יחידת הטיפול במבקשי מקלט בפרט, באופן שמאריך את הטיפול בבקשות ומונע מהיחידה לטפל במקרים אותנטיים של בקשות למקלט מדיני, כך שאותם נתינים מנצלים לרעה את ההליך ויוצאים נשכרים".
מנכ"ל הרשות לשעבר, שלמה מור יוסף, הצהיר ב-2019 כי "רוב מבקשי המקלט מרוסיה באים לחפש כאן עבודה. רוסיה היא לא מדינה מסוכנת וישראל היא גן עדן לדוברי רוסית. מדובר בניצול של הבירוקרטיה הישראלית". הראיה לכך שבקשות המקלט פיקטיביות, לפי מור יוסף, הייתה שהרשות לא אישרה אף אחת מהן.
בזמן שהדברים נאמרו, כבר היה ידוע לרשויות במערב על אלפי מתנגדי משטר, פעילי זכויות אדם, אמנים ואנשי רוח ברוסיה שנרדפו בידי משטר פוטין, נעצרו באופן ברוטלי ותוך רמיסת זכויותיהם ולעתים אף נרצחו. אבל לפי הרשויות בישראל, רוסיה "לא מסוכנת" ומבקשי המקלט ממנה "באים לחפש עבודה".
ברחת מרוסיה? תביא אישור של המשטר
ליאוניד (שם בדוי) הגיע לישראל מרוסיה וביקש מקלט מדיני. כדי לבדוק את בקשתו, המדינה דרשה מעורך דינו בישראל מסמך של ממשלת רוסיה שמעיד כי הוא נמצא תחת חקירה פלילית שם בשל פעילותו הפוליטית.
ליאוניד פחד לבקש את המסמך, מחשש שבקשה שלו תסבך אותו עוד יותר עם הרשויות במדינה, אך לעורך דינו לא הייתה ברירה אלא לבקש אותו. למרות זאת, בקשת המקלט שלו לא התקבלה. בינתיים הוא שוהה בישראל במעמד לא ברור ועתיד לא ידוע.
היהודים במדינות הללו משכילים ומבוססים יחסית לרוב האוכלוסייה ורבים מהם מתנגדים למלחמה ולמשטר. בממשלה ובתקשורת הישראלית צפו שהבריחה של הצעירים המשכילים תביא לישראל רבבות עולים מרוסיה, במקביל לעלייה המונית שציפו לה מאוקראינה. בתחילת מרץ דווח על כ-500 בקשות עלייה מרוסיה ביום.
בפועל, הגיעו עולים מעטים למדי: לפי נתוני משרד הקליטה, מאז פרוץ המלחמה ב-24 בפברואר עלו לישראל כ-5,800 יהודים וזכאי חוק השבות מרוסיה וכ-400 מבלארוס.
"המדיניות היא אפס פליטים, וזה פוגע פגיעה קשה גם בזכויות אדם – וגם בעלייה", אומר עו"ד רוטנשטרייך, "הממשלה עושה צחוק גם מהמדיניות הציונית וגם מאמנות בינלאומיות שהיא חתומה עליה. כביכול, יש הליך מסודר של הגשת בקשות, אבל זה הכול חרטא וקשקוש. עושים מראית עין של הליך כדי שניראה כמו מדינה מתוקנת ולא כמו פפואה. אבל בפועל פשוט לא רוצים אותם".
"המדיניות היא אפס פליטים, וזה פוגע גם בזכויות אדם וגם בעלייה. כביכול, יש הליך מסודר של הגשת בקשות, אבל זה הכול חרטא. עושים מראית עין של הליך שניראה כמו מדינה מתוקנת. בפועל פשוט לא רוצים אותם"
ברשות האוכלוסין וההגירה לא הגיבו לטענותיו של רוטנשטרייך ולא ענו לשאלה, מדוע ישראל מסרבת לרוב הבקשות למקלט מדיני של הנמלטים מרוסיה ובלארוס.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מטרחן או לא? תלוי את מי שואלים. סופית, בתגובה הארוכה לפוסט הזה, המילה "אין", זאת שהיא המילה ה-13 מההתחלה, אז היא בטעות, התכוונתי "איתן", אבל המקלדת הסינית זה על הפנים, עושה בלאגנים זאת המקלדת הזה..
ברור שיש סיבות הגיוניות מבחינת ההחלטה, ניתן להבין גם החלטות שאינני מסכים אין. ובכל זאת, נדיבות, חמלה, רחמים זה זה מה מבדיל אותנו מהחיות (חלקן לפחות). מי אני ומה אני, (או מי אתה ומה הן), או בקיצור – כדאי לישראל להתאמץ עןד טיפונת למען המסכנים הללו, שהרי כולנו בסופו של דבר עלובי החיים בזמנים כאלה ואחרים