פוטין בארץ המראה

פוטין מביים נוכחות במהלך מיסת הפסחא בכנסיית הפטריארך הרוסי, צילום מסך מסרטון בטוויטר
פוטין מביים נוכחות במהלך מיסת הפסחא בכנסיית הפטריארך הרוסי, צילום מסך מסרטון בטוויטר

בימים אלו עליסה של לואיס קרול לא תצטרך מראה מיוחדת כדי להיכנס למציאות הפוכה. מספיק לה להתחבר לכמה ערוצי טלוויזיה מתוצרת רוסיה הפדרלית. ולא, כדי לעשות זאת היא לא תצטרך לטוס למוסקבה. מספיק שתשב בסלון דירה מרוהטת בבת ים ותתחבר לערוץ 1 של רוסיה, המשודר בחבילת חברת יס או הוט הישראליות.

כדי להיכנס למציאות הפוכה היום מספיק להתחבר לכמה ערוצי טלוויזיה מתוצרת רוסיה הפדרלית. לא צריך אפילו לטוס למוסקבה, מספיק לשבת בסלון בבת ים ולתחבר לערוץ 1 של רוסיה, המשודר בחבילת יס או הוט

איך זה? כי בישראל, בניגוד לכל העולם הנאור, ערוצי הפרופגנדה הרוסית לא נמחקו מלוח השידורים, ומדינת ישראל, מתברר, שומרת בכל כוחה על חופש הביטוי, אפילו אם מדובר בפרופגנדה פשיסטית, כך לפי שר התקשורת המכהן בממשלת ה"שינוי" – יועז הנדל.

פרסום ראשון: ישראל דחתה בקשה מאוקראינה לחסום ערוצי שידור רוסייםישראל דחתה בקשה שהגישו שגריר אוקראינה בישראל, יבגן…

Posted by Nile International ( Hebrew ) on Thursday, March 3, 2022

רוסיה הפדרלית כבר כמעט עשור היא מפיצת הפייק ניוז הכי גדולה בעולם. ממש חלוצה בתחום. החל מפברוק בוטים ברשתות חברתיות, דרך הפעלת הבוטים הנ"ל בבחירות בארה"ב, במשאל עם בבריטניה על ההתנתקות מהאיחוד האירופי, וגם בדיוני התנועה האנטי-חיסונית בזמן מגפת קורונה.

אך כל זה לא קורה רק ברשתות החברתיות. גם התקשורת הממוסדת, המודפסת והמשודרת, היא עמוד השדרה של השליטה באזרחי המדינה. מספיקות כמה שעות של צפייה בערוצים שלה כדי להבין איך הצליח פוטין, באמצעות פירמידת השליטה שלו, להעביר על דעתם עשרות מיליוני אזרחים רוסים – בעיקר אלה שמתקשים בחשיבה עצמאית וביקורתית של החומרים המשודרים.

גם התקשורת הממוסדת, המודפסת והמשודרת היא עמוד השדרה של השליטה במדינה. מספיקות כמה שעות צפייה כדי להבין איך הצליח פוטין, עם פירמידת השליטה שלו, להעביר על דעתם עשרות מיליונים

פוטין אינו מנהיג טוטליטרי ראשון שהשתלט על המציאות ויוצר אותה בעזרת התקשורת הכנועה המגוייסת. על חשיבות ה"מילה המודפסת" יכול היה פוטין ללמוד כבר מוולדימיר לנין, שהדגיש עוד בטרם המהפכה את חשיבותה של העיתונות.

לא רק התקשורת שמשדרת את הפרופגנדה ומשכתבת את המציאות לפי דרישת השלטון – אלא גם יצירת חדשות פיקטיביות היא חלק מארגז הכלים של הקרמלין בעת הזאת. בדיוק כמו הצתת הרייכסטאג בהוראתו של היטלר בשנות ה-30 בגרמניה.

למי שעקב אחרי ההיסטורית הדמים של פוטין זכורים היטב פיצוצים בבתי מגורים בערים מרכזיות ברוסיה ערב מלחמת צ'צ'ניה, רצח המוני של תלמידי בית הספר בבסלאן ועוד.

ולא רק ברוסיה עצמה פועלים סוכני הכאוס של פוטין, אלא גם  באירופה: החל מהפניית זרם הפליטים מסוריה דרך טורקיה, המהומות במשחקי כדורגל גרמניה, צרפת ואנגליה, מחאות המעילים הצהובים בצרפת ועד מעשה הטרור במרתון בוסטון ע"י צ'צ'ני גולה – כל אלה הם מעשי ידיה הארוכות של מודיעין ההתקפי הרוסי.

לא רק התקשורת שמשדרת את הפרופגנדה ומשכתבת את המציאות לפי דרישת השלטון – אלא גם יצירת חדשות פיקטיביות היא חלק מארגז הכלים של הקרמלין בעת הזאת

שלטונו של פוטין נוהג לחסל פיזית את מתנגדיו. למשל, רצח מתנגד המשטר אלכסנדר ליטוויננקו, שחוסל בהרעלה בחומר הרדיואקטיבי פולוניום 210 בלונדון, נסיון הרצח בהרעלה של סוכני הקג"ב לשעבר סרגיי ובתו יוליה סקריפל, עיתונאים, דרך האוליגרכים – דוגמת בוריס ברזובסקי שביקר את פוטין ונמצא מת בתלייה באחוזתו), ועד פוליטיקאים – דוגמת בוריס נמצוב שהיה ממבקריו החריפים של פוטין ונרצח ביריות במרכז מוסקבה.

המקרה הכי מפורסם וידוע במערב, ששרד שני ניסיונות רצח בהרעלה וכליאה בכלא עם מקסימום אבטחה ללא משפט צדק, הוא בכיר המתנגדים לשלטונו של פוטין – אלכסיי נבלני.

אפילו דוגמאות אלה מספיקות לעניות דעתי כדי להכריז על רוסיה כמדינת טרור ולא רק טרור שהיא מטילה על המדינות העולם אלא בגלל ובעיקר על הטרור שהיא מטילה על אזרחיה שלה.

אפילו דוגמאות אלה מספיקות לעניות דעתי כדי להכריז על רוסיה כמדינת טרור ולא רק טרור שהיא מטילה על המדינות העולם אלא בגלל ובעיקר על הטרור שהיא מטילה על אזרחיה שלה

אבל מלחמת פוטין באוקראינה סיפקה גם הצצה נדירה לסדרת תרמיות ובדיות תקשורתיות שרוסיה מנהלת בעיקר נגד אזרחיה שלה, כדי להסתיר את דבר המלחמה העקובה מדם שהם מנהלים באוקראינה ולהפגין את תחושת העליונות והפטריוטיות של העם הרוסי.

כדי לספק צידוק לנחיצות ה"מבצע המיוחד" של הנסיון לכבוש את אוקראינה, שחייב שליחת חיילים רוסים לאוקראינה, השתמש פוטין בנימוק ה"דה-נאציפיקציה" שם. וכדי לבצע דה-נאציפיקציה, נדרשים נאצים שצריך לבער. לשם כך הומצאה, למשל, ערכת ניאו-נאצי שזמם, לכאורה, לרצוח אחד מאנשי התקשורת הפוטיניסטית.

אבל איך מתיישב נשיא יהודי כמו וולודימיר זלנסקי במערך ההיטלראי הזה? או, בשביל זה הורחבה ההגדרה של פוטין לרוע שיש לשרש מאוקראינה, והוא קרא לצבא האוקראיני לבצע הפיכה שלטונית ולהוריד מהשלטון בקייב את ממשלת ה"טרוריסטים" ואת "הכנופייה של ניאו נאצים ומכורים לסמים". 

שר החוץ של רוסיה, לברוב, שהתבקש להגיב בראיון על טענות זלנסקי כי רוסיה מתכננת להשתמש בנשק לא קונוונציונלי, טען שזלנסקי אומר כל מיני דברים, תלוי במה ששתה או עישן לפני. 

אבל המלחמה סיפקה גם הצצה נדירה לסדרת בדיות תקשורתיות שרוסיה מפנה בעיקר נגד אזרחיה שלה, כדי להסתיר את דבר המלחמה העקובה מדם ולהפגנת תחושת העליונות הפטריוטית של העם הרוסי

הבעיה היא שזלנסקי נחשף עד כה כמעט יום יום בתקשורת העולמית, מצטלם לרשתות החברתיות ויוזם פניות פומביות לפרלמנטים וקונגרסים ברחבי העולם, ובהופעותיו אפשר להתרשם דווקא מצלילותו ומחדות המחשבה שבה הוא מוביל את מלחמת ההגנה הצבאית והתודעתית באוקראינה.

וכשאין בילבולים, מעידות בלשון, גימגומים או אלמנטים אחרים בתיפקודו ובנאומיו של זלנסקי שאפשר להטפל אליהם, להלעיג או להוציא מהקשרם, אפשר תמיד להמציא שבמקביל לכל אלה, מחוץ לפריים של כל שיחות הזום שלו, הוא מסניף כמויות מסחריות של קוק שיכולות לשתק פיל.

בניגוד לזלנסקי, שלמרבה ההפתעה לא ברח מאוקראינה ברגע שניתנה לו ההזדמנות ולא פינה את מקומו למממשלת בובות פוטינית, אלא דווקא מופיע בהתרסה במקומות פומביים החשופים להפגזות, גם כשהיו איומים ממשיים וקריטיים על חייו – פוטין עצמו לא ממש נראה בציבור. על פי שמועות הוא מסתתר בבונקר, וכשהוא נפגש עם אנשי ממשלו הוא יושב במרחק מטרים מהם.

מכיוון שכך, וכדי להפגין נוכחות ציבורית, פוטין ביים השבוע הופעה פומבית בטקס המיסה של חג הפסחא בכנסיית הפטריארך הרוסית האורתודוקסית במוסקבה.

אבל כדי לא להופיע שם בזמן אמיתי ולסכן את עצמו בפועל, הוא הצטלם לפני הטקס, והודבק בצורה מרושלת לטקס עצמו, כאילו באמת נוכח בו, והתוצאה הסופית המזויפת שודרה בערוץ 1 של הטלוויזיה הרוסית הפדרלית. חדי העין כבר איתרו את הכשלים בעבודת הפוטושופ החובבנית, אבל את האפקט הציבורי הרצוי הוא כבר השיג.

כמו בעבר, כך גם כעת, מתנגדי השלטון ומתנגדי המלחמה הוכרזו ברוסיה כ"סוכנים זרים". כלי תקשורת העצמאים המעטים – נסגרו כולם. המפגינים והעיתונאים שמביעים את דעתם הביקורתית – נעצרים ונשלחים לתקופות מאסר דרקוניות – כל זה כדי את קולם לא ישמע.

מרוב ייאוש וחוסר תקווה מאות, אם לא אלפים, של אנשי רוח עזבו את רוסיה בחודשיים האחרונים למערב וממשיכים להילחם משם בשלטון הנפשע.

ד"ר רומן ברונפמן כיהן בכנסת בין השנים 1996-2006 ומשמש כחבר בצוות ההיגוי של מכון זולת. מחבר הספר (עם לילי גלילי) על העליה מברה"מ "המיליון ששינה את המזרח התיכון", הוצאת מטר, 2012, הוא מומחה לבריה"מ ומזרח אירופה, חובב קריאה, כתיבה, ואיסוף קרמיקה ישראלית ועתיקות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 983 מילים
סגירה