נשים יהודיות – אולי הגיע הזמן לשינוי?

.שילוט בבית שמש (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)
Yaakov Lederman/Flash90
שילוט בבית שמש

מדי בוקר חוזרים גברים יהודים מאמינים ומברכים במסגרת ברכות השחר על כך שהקב"ה לא עשה אותם אשה "חלילה", לצד שלא עשה אותם גוי ושלא עשה אותם עבד, שני תארים שליליים לכאורה. מקור הברכה מופיע בתוספתא, ככתוב:

"רבי יהודה אומר: שלש ברכות צריך לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשני אשה שלא עשני בור […] אשה [כי] אין אשה חייבת במצות" (ברכות, ו, כג).

מדי בוקר חוזרים גברים יהודים מאמינים ומברכים במסגרת ברכות השחר על כך שהקב"ה לא עשה אותם אשה "חלילה", לצד שלא עשה אותם גוי ושלא עשה אותם עבד, שני תארים שליליים לכאורה

בנוסף, בתלמוד הבבלי נכתב:

"רבי מאיר אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור" (מנחות, מג, ב).

התירוץ השכיח להצדקת ברכה מדירה זו הוא שהאשה נַעֲלָה כביכול מן הגבר ומשום כך פטורה מקיומן של "מצוות שהזמן גרמן", וכי הברכה מעידה על שמחת הגבר בכך שהוא מחויב ביותר מצוות. אך אל לנו להיתמם – נשים לא נחשבו לנעלות יותר בעבר (ועד היום בקרב ציבורים מסוימים). ואם היה זה אכן הסבר משכנע, סביר יותר היה שיברך הגבר "ברוך שעשני גבר" ולא על דרך השלילה. מה גם שראוי לציין כי מי שקבע שהנשים תהיינה פטורות מקיום אותן מצוות מסוימות (כמו מצוות ציצית) הוא אותו חבר חכמים גברי, המכונה חז"ל, שאמון על אותן ברכות, וזאת למרות שבמקרא עצמו אין שום פטור לכך.

רבי אברהם סבע, שחי במאה ה־15, היה לפחות הגון וכתב:

"ולכן אנו מברכין שלא עשני אשה. שהאשה סימן קללה. אלא שאי אפשר לעולם בלא הם […] והבנות אין בהם ברכה. לפי שאין אדם רוצה שתהיה נקבה בבניו" (צרור המור, בראשית, ל).

אף במדרש נכתב:

"יברכך בבנים, וישמרך בבנות, שצריכות שמירה" (במדבר רבה, יא, ה),

ועד היום יש הנוהגים לברך נשים הרות ש"תזכנה לבן זכר", משל בת נקבה רצויה פחות.

התירוץ השכיח להצדקת ברכה מדירה זו הוא שהאשה נַעֲלָה כביכול מן הגבר ומשום כך פטורה מקיומן של "מצוות שהזמן גרמן". אך אל לנו להיתמם – נשים לא נחשבו לנעלות יותר בעבר (ועד היום בקרב ציבורים מסוימים)

כבר במקרא אנו עדים למעמדה ה"נעלה" של האשה: לגבר אחד מותר להינשא לנשים רבות ושם השושלת קרוי על שם זרעו; הן זקוקות לגט כריתות כדי להתגרש מהבעל שרכש עליהן בעלות; הן צריכות לשמור על בתוליהן בניגוד לגברים; מדי חודש הן נחשבות לטמאות ומנודות לנוכח הווסת; הן מפתות ביופיין את הגברים ומחטיאות אותם לִזנות וכו'. די אף במשפט: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית, ג, טז) כדי לחתום את העניין. על כן, משעשע למדי ניסיונם של יהודים דתיים לתרץ את נוסח תפילתם בכל מיני נימוקים דחוקים.

מעמד האשה בהלכה הוא מן הנחותים ביותר. במשנה יוסי בן יוחנן אומר:

"ואל תרבה שיחה עם האשה" (משנה, אבות, א, ה)

בגמרא נכתב:

"נשים דעתן קלה" (בבלי, שבת, לג, ב)

והמגמה הלזו ממשיכה גם במדרש. כשנשאל רבי יהושע: "מפני מה האשה צריכה להתבשם ואין האיש צריך להתבשם?", השיב:

"אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת לעולם, וחווה נבראת מעצם. משל אם תניח בשר שלושה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח" (בראשית רבה, יז, ח).

כלומר, נשים מסריחות מטבען, לשיטתו, משום שהרכב גופן שונה מזה של הגבר ולכן עליהן להתבשם.

די באלו לקבוע כי מעמד האשה ביהדות רק פחת לאורך השנים. בתקופת המקרא, למרות מעמדן הנחות מלכתחילה של הנשים, ידוע לנו על דמויות מנהיגות כמו דבורה ומרים הנביאות, על שירה משותפת של נשים וגברים יחד, על נשים מוהלות כמו ציפורה, ועל מגע אינטימי טרום נישואים כמו כאשר יעקב נושק לרחל.

כבר במקרא אנו עדים למעמד האשה ה"נעלה": לגבר מותר להינשא לנשים רבות ושם השושלת קרוי על שמו; הן זקוקות לגט כריתות כדי להתגרש מהבעל שרכש עליהן בעלות; די במשפט: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ"

אולם נדמה שכיום נשים מודרות אף יותר בחברה הדתית. הניסיון לכסות אותן מה שיותר בתירוץ של צניעות ולהפריד בין המינים נועד לכישלון ולא נראה כמועיל במיוחד. מצערת עוד יותר העובדה שנשים רבות בחברה הדתית שותפות לאותם רעיונות שמגבילים אותן עצמן כדי לזכות בתהילת "בת של מלך" (עוד ביטוי שהוציא מהקשרו לצורך מאוויי הרבנים מן הפסוק "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" מספר תהלים).

במאמר מנובמבר 2020, שחיברו הרב דוד סתיו ובנו הרב אברהם סתיו, הוצגו הגישות הבאות:

הן הברוטליות שבה מבליטה התרבות המערבית את גוף האישה, והן ההסתרה המוחלטת של גוף האישה הנהוגה בתרבות האסלאמית ודומותיה [חלקים של החברה החרדית והדתית], קובעות את זהות האישה כמינית בלבד.

אך ההלכה, כפי שהרבנים סתיו מבינים אותה, מעל כל אלה:

"חשוב להבין שההלכה אינה רוצה חלילה להפוך את האישה לאובייקט מיני, אלא מנסה להילחם בכל כוחה בתפיסת האישה כאובייקט כזה על ידי זרים […]. ההלכה מנסה דווקא לאפשֵר לאישה להופיע ברשות־הרבים כסובייקט חף מקונוטציה מינית".

כך או כך, יוצא שהאשה נתפסת כאובייקט מיני, אלא אם ההלכה תעשה משהו פטרוני בקשר לזה.

אחת מנקודות-הציון של חיי-הפייסבוק שלי הייתה לפני קצת יותר משנתיים, כשדברים שאמרתי וכתבתי בסוגיית הצניעות עוררו תסיסה…

Posted by ‎אברהם סתיו‎ on Sunday, December 27, 2020

טענה זו חוטאת להבנה היסודית של החברה החילונית המתירנית, שכן חירות הלבוש כלל איננה קשורה למיניות. הרעיון לפיו זכותה של אשה לנוע בלבוש "חושפני", לאו דווקא נועד ליצור פרובוקציה. מפליא עד כמה הרבנים האלה ואנשי חוגם מתקשים לקבל את העובדה הפשוטה שזהו גופן מתוקף היוולדן נשים, לא הן אלה שבחרו שגופן "יאתגר מינית" את הסובבים במרחב הציבורי, ואין זה מתפקידן לעשות משהו בקשר לזה.

המציאות אף מראה שרוב רובם של הגברים בעולם המערבי המתירני עומדים בהצלחה יתרה באתגר המיניות הניצב בפניהם. מתי המעט שמועדים בו ולא מצליחים לכבוש את יצרם – הבעיה היא שלהם בלבד ולא של בעלות הגוף הנשי, שמשוטטות עם גופן בראש חוצות ומפילות לכאורה גברים בפח, במתכוון או שלא.

טענה זו מצטרפת לתפיסה הפופולרית בקרב חוגים שמרניים, לפיה אשה שהולכת חשוף "שלא תתפלא שמטרידים אותה מינית", כאילו בעצם הליכתה עם הגוף איתו נולדה מבקשת האשה מין מזדמן בכל צעד ושעל. ואכן, יש מי בציבור הדתי שמנסה לקשור בין שמירת הלכות צניעות לבין צמצום הטרדות מיניות. לטענתם, אם אשה תתלבש בצניעות – כך תימנע מהטרדות מיניות. פתרון קסם פשוט לכאורה, אלא שנוסחה זו איננה נכונה כלל וכלל.

הטענה ההלכתית מצטרפת לתפיסה הפופולרית בחוגים שמרניים, לפיה אשה שהולכת חשוף "שלא תתפלא שמטרידים אותה מינית", כאילו בעצם הליכתה עם הגוף איתו נולדה היא מבקשת מין מזדמן בכל צעד ושעל

שיעור עבירות המין לנפש ביישובים המזוהים בעלי אופי חרדי/דתי מובהק לא נמוך יותר ביחס ליישובים בעלי אופי חילוני מובהק. אין בכך לטעון כי החברה החילונית חפה מעבירות מין, אלא רק שלבוש צנוע לא קשור בהכרח לצמצום מקרי עבירות מין.

מי שהתורה היא נר לרגליו, יטען ובצדק, כי מבין מחברי המקרא היו מי שנרתעו מגוף האשה ויצאו נגד אידיאל היופי והיצר המיני, והדבר בולט לכל קורא בתנ"ך. בכך, התרבות המקראית מנוגדת כמעט לחלוטין לתרבות היוונית למשל.

אף בספרים החיצוניים, שייתכן כי הושפעו מההלניזם, ניכר אותו עיקרון מנחה שבהחלט ניתן למצוא בו היבטים חיוביים – עיסוק בעיקר ולא בטפל: "אל תהללו אדם בתארו, ואל תתעב אדם מכוער במראהו" (בן סירא, יא, ב), או "אל תאהבו כסף ואל תביטו אל יפי הנשים" (צוואת השבטים, יז, א). כמו כן, אחת הדוגמאות הבולטות במקרא היא כשאלוהים מצווה את שמואל לחפש את המלך הבא: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א, טז, ז). נדמה גם כי מחבר ספר משלי הוא אידיאליסט מובהק של עקרונות אלו כמו בפתגם הנוגע: "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי, לא, ל).

אולם מעקרונות הומניסטיים אלה ואחרים כגון "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" (משנה, אבות, ד, כ) ועד להקצנת המנהגים הדתיים בצורת הפרדה מגדרית, איסור נגיעה, כיסוי ראש ואיסור שמיעת נשים שרות – הדרך ארוכה. זו בדיוק דוגמה מובהקת לעיסוק בטפל ולא בעיקר.

כלל המנהגים והאיסורים הללו נובעים, לדעתי, לאו דווקא מתוך שוביניזם, סקסיזם או מיזוגיניה, אלא מתוך גִינֵפוֹבְּיָה – פחד מנשים, שמא הן יחטיאו את יראי השמים ותטמאנה אותם. כשגברים מאשימים נשים כאלו שפיתו אותם, הם חוטאים בהבנת מהות הברייה הנשית, שהרי ללא יצר המין, שמשום מה מכונה בגנאי "יצר הרע", לא היה מניע לעצם תהליכי הרבייה, ההמשכיות והקמת המשפחה.

כשגברים מאשימים נשים שפיתו אותם, הם חוטאים בהבנת מהות הברייה הנשית. שהרי ללא יצר המין, שמשום מה מכונה בגנאי "יצר הרע", לא היה מניע לעצם תהליכי הרבייה, ההמשכיות והקמת המשפחה

גם בימינו אנו רק נשים בודדות מסוגלות לומר בריש גלי את המילים "אני מינית". והרי מיד שנשאלת השאלה: איזוהי אשה אשר איננה מינית? הלוא כל אדם הוא מיני מטבעו. רק גברים חלשים לא מסוגלים להתגבר על יצרם ולהפריד "בין הקנקן לבין מה שבתוכו", והעיסוק בלבוש נשים ובהדרתן בעולם המודרני הוא שריד לעולם העתיק והפטריארכלי.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אני מאמינה שבאמת ניבית לחקור לעומק אבל מה שלא הבנת זה שהאל ומצוויתיו הם המרכז ולא האדם. ביום שבו תצליח להוריד מהאגו שלך אז אולי תצליח מעט להבין את התורה הקדושה ואת חז"ל. להגיד שאין היו... המשך קריאה

אני מאמינה שבאמת ניבית לחקור לעומק אבל מה שלא הבנת זה שהאל ומצוויתיו הם המרכז ולא האדם.
ביום שבו תצליח להוריד מהאגו שלך אז אולי תצליח מעט להבין את התורה הקדושה ואת חז"ל.
להגיד שאין היום מתירנות מינית זה היתממות. כבר השקעת בכתבה ,הייתי משקיע פנימה להתבוננות
ההסבר היחידי שלי זה או שאתה רפורמי או הומו
כמה חוסר ידע.לא יאומן

מאמר ארוך מביא המון השערות ותזות אך בדין תורה האשה משולה לדמות ה' קדושתה בדרגה שאפילו אתה הכותב לא תוכל להבין, האשה היא השכינה הקדושה אשה זו דמות מיוחדת וכאשר אני בברכת השחר מעיד ומברך ... המשך קריאה

מאמר ארוך מביא המון השערות ותזות אך בדין תורה האשה משולה לדמות ה' קדושתה בדרגה שאפילו אתה הכותב לא תוכל להבין, האשה היא השכינה הקדושה אשה זו דמות מיוחדת וכאשר אני בברכת השחר מעיד ומברך שלא עשני אשה עכב קשיי מעמסה ולידות וכלך חודש דמים וכן הלאה והאשה נדרשת לתפקיד אחר בחיי המשפחה חבל שהחילוניות מעבירה את בני האדם להיות פוסקי הלכה או להתעסק בתורה בעודם מציינים שהם אתאיסתים או חילונים

עוד 1,298 מילים ו-2 תגובות
סגירה