נשיא המדינה יצחק הרצוג בבית הנשיא,14 באפריל 2022 (צילום: אריאל ירוזולימסקי עבור זמן ישראל)
אריאל ירוזולימסקי עבור זמן ישראל
נשיא המדינה יצחק הרצוג בבית הנשיא,14 באפריל 2022

"המדינה שלנו הרבה יותר מאוחדת ממה שחושבים"

כבר בשבוע הראשון שלו כנשיא מדינה הוכיח הרצוג את יתרונותיו בזירות השונות כשקיבל את שיחת הטלפון מארדואן ● בריאיון חג מיוחד הוא מספר על הביקור בטורקיה ("נסללה הדרך לשיקום היחסים בין המדינות"), מתייחס למתיחות בהר הבית ("ישראל נמצאת תחת מתקפת פייק ניוז") ומה דעתו על המדיניות בנושא אוקראינה ("צריך לזכור את האינטרסים הביטחוניים") ● וגם: מה הוא חושב על המשבר הפוליטי ועל מתווה הכותל?

לפני עשרה חודשים נכנס יצחק הרצוג לנעלי נשיא המדינה בטבעיות גמורה. הוא  נבחר ברוב חסר תקדים של חברי כנסת ובתמיכת כל הקשת הפוליטית ויכול היה להיות הנשיא המשעמם ביותר של מדינת ישראל, אך יו"ר האופוזיציה לשעבר, יו"ר מפלגת העבודה לשעבר וראש הסוכנות היהודית לשעבר נפל על כהונה היסטורית בתולדות ימי המדינה.

עשרה ימים אחרי שנבחר ברוב מוחץ לנשיא ה־11, הושבע נפתלי בנט – הצעיר ממנו – לראשות הממשלה בעודו נשען על רוב פוליטי זעום ומפלגה מתפוררת. בזמן שכוהנת בנט הוקצתה בזמן על רקע הסכם הרוטציה עם יאיר לפיד – הוא, הרצוג, שגדל בביתו של הנשיא חיים הרצוג, הכיר דיפלומטיה מינקות וטווה קשרים בכל הקשת הפוליטית ובקרב יהדות התפוצות – נכנס לבית הנשיא לשבע שנים שלמות.

הרצוג אומנם לא מנפנף בסט הנתונים הנ"ל, אך יתרונו בזירות השונות – המדינית־פנימית והחיצונית – בולטת במיוחד. ב־7 ביולי 2021 הושבע הרצוג לנשיאות וחמישה ימים לאחר מכן הוא כבר קיבל שיחת טלפון ראשונה מהנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן.

אחר כך באו לידי ביטוי קשריו עם נשיא סין שי ג'ינפינג, מעצמה שהקשרים איתה רגישים במיוחד ברקע הלחץ האמריקאי; פגישות עם מלך ירדן עבדאללה השני ושיחות טלפון מרובות עם מנהיגים ברחבי העולם. לדברי הרצוג, הוא מתואם בכל מהלכיו עם בנט ולפיד. השלושה מספרים על קשר שאין בו צרות עין, טרוניות או קשיים מיוחדים.

הנשיא יצחק הרצוג וראש הממשלה נפתלי בנט בפגישה בבית הנשיא, 12.7.2021 (צילום: מארק ניימן/ לע
הנשיא יצחק הרצוג וראש הממשלה נפתלי בנט בפגישה בבית הנשיא, 12 ביולי 2021 (צילום: מארק ניימן/ לע"מ)

"אני גם התקשרתי לארדואן לברך אותו לכבוד הרמדאן והוא גינה באופן חד את התקפת הטרור על ישראל. אני חושב שהיחסים בין המדינות ייבחנו לאור המעשים בשטח"

הרצוג מספר בראיון מיוחד לזמן ישראל לרגל יום העצמאות ה־74 כי הוא שבע רצון מהנסיעה החשובה ביותר שלו בשנה האחרונה – הנסיעה לטורקיה. לדבריו, אחרי שנסללה הדרך לשיקום היחסים בין המדינות, מוטלת האחריות עתה על שרי החוץ של ישראל וטורקיה – לפיד ומבלוט צ'בושולו.

בנושא ביקור שר החוץ הטורקי בישראל, ביקור שצ'בושולו קיווה לקיים עוד בראשית אפריל, אמר: "אני מניח שיהיו פגישות אחרי הרמדאן. המועד המדויק ומקום המפגש יקבע בין שרי החוץ של טורקיה וישראל. הביקור בטורקיה הותיר חותם גדול על שני העמים", מסביר הרצוג.

"אני גם התקשרתי לארדואן לברך אותו לכבוד הרמדאן והוא גינה באופן חד את התקפת הטרור על ישראל. אני חושב שהיחסים בין המדינות ייבחנו לאור המעשים בשטח. יחסי הסחר בין המדינות נמצאים בצמיחה.

"כמו כן, יש פריחה תיירותית. כמובן שמערכת היחסים עם טורקיה צריכה לצמוח לצד היחסים המיוחדים שפיתחה ישראל עם קפריסין ויוון. הביקורים והפגישות של לפיד במדינות הללו היו מאוד חיוביים".

הנשיא יצחק הרצוג מתקבל על ידי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בטקס קבלת פנים ממלכתי באנקרה, טורקיה, 9 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)
הנשיא יצחק הרצוג מתקבל על ידי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן באנקרה, 9 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Burhan Ozbilici)

הריאיון עם הרצוג התקיים בחול המועד פסח, בזמן שיא המתיחות בהר הבית ובסיומו של אחד החודשים המדממים ביותר עבור ישראל.

בוא נדבר על המתיחות והאלימות בהר הבית.
"מדובר בימים רגישים מאוד. ישראל עושה כל מה שהיא יכולה כדי להגן על זכויות בני כל הדתות למימוש אמונותיהם וכדי להשאיר את האתרים הקדושים פתוחים ולהגן על מתפללים. אמרתי את הדברים האלה באופן ברור גם במהלך ארוחת האפטאר שקיימנו בבית הנשיא, ארוחה שהשתתפו בה מאות מוסלמים.

"למרבה הצער, ישראל נמצאת תחת מתקפת פייק ניוז ושקרים בנושא הפעילות הישראלית בהר הבית. לדוגמה, הופץ סיפור על העלאת קורבן זבח (של עז צעירה). היו מי שטענו שכמה ישראלים עומדים לבצע זבח לעז. אבל בפועל, חבורה של קיצוניים שרצתה לעלות להר הבית נעצרה על ידי המשטרה ונבלמה הרבה לפני שהם נכנסו לאזור.

"היו גלים מרובים של שקרים ופייק ניוז שפורסמו בכל העולם המוסלמי כדי לפמפם שנאה ולגרור את הצדדים לסכסוך. בלילה שלפני ליל הסדר, בשעה 04:00 לפנות בוקר, החלו מתקפות יזומות במקום, עם נפצים ואבנים שהושלכו על הכותל המערבי ועל אתרים נוספים.

נשיא המדינה יצחק הרצוג בבית הנשיא,14 באפריל 2022 (צילום: אריאל ירוזולימסקי עבור זמן ישראל)
נשיא המדינה יצחק הרצוג בבית הנשיא, 14 באפריל 2022 (צילום: אריאל ירוזולימסקי עבור זמן ישראל)

"היו גלים מרובים של שקרים ופייק ניוז שפורסמו בכל העולם המוסלמי כדי לפמפם שנאה ולגרור את הצדדים לסכסוך. בלילה שלפני ליל הסדר, בשעה 04:00 לפנות בוקר, החלו מתקפות יזומות במקום"

"זה חייב את המשטרה להגיב אף שהם לא רצו להיכנס למסגד. הם נאלצו לעצור אנשים כדי לאפשר לעשרות אלפי מתפללים להגיע למסגד אל־אקצא. בכל יום עולים אלפי מתפללים להר הבית. לכן, לפני שמתחילים במשחק האשמות הדדי, אנשים צריכים להכיר את העובדות. אני מקווה שהעניינים יירגעו. אנחנו עושים ככל יכולתנו להרגעת השטח".

אתה מעורב אישית במגעים להרגעת המצב? אנחנו רואים את ראש ממשלת ירדן משבח את התוקפים וכל זה בזמן שהיחסים בינינו עדיין שבריריים. אתה היית שותף לחימום היחסים עם ירדן.
"ראשית, היחסים שלנו עם ירדן הנם חשובים תמיד ויקרים לנו. אני יודע שיש מאמצים רבים (להרגעת המצב), בכל הדרגים, כולל באמצעותי. אני רק יכול להביע צער בנוגע לעמדה של ראש ממשלת ירדן. אני מקווה שכשהוא יראה את העובדות, הוא יתקן את אמירתו.

"נוסף על כך, אנחנו הבהרנו שאם יש האשמות כלפינו, אנחנו פתוחים לבחון וללמוד אותם. הבהרתי למנהיגים מרחבי העולם את הדברים הללו ואני יודע שגם בנט עשה זאת. אבל קודם כל, כדאי שאנשים יכירו את העובדות.

"המתיחות בתקופת החגים בהר הבית היא תוצאה ישירה של מי שתכנן מראש להבעיר את השטח כדי לפגוע בהתקדמות המדהימה שישראל עשתה ביחסים עם המדינות הערביות באזור, וכדי להפנות האשמות כלפי ישראל.

הנשיא יצחק הרצוג ומלך ירדן עבדאללה בעמאן, 30 במרץ 2022 (צילום: חיים צח, לע"מ)
הנשיא יצחק הרצוג ומלך ירדן עבדאללה בעמאן, 30 במרץ 2022 (צילום: חיים צח, לע"מ)

"המתיחות בהר הבית היא תוצאה ישירה של מי שתכנן מראש להבעיר את השטח כדי לפגוע בהתקדמות המדהימה שישראל עשתה ביחסים עם המדינות הערביות"

"אני בטוח שזה לא יצליח להם. המאמצים שלנו זכו לשבחים ממנהיגים מכל העולם. הם שיבחו, למשל, את החלטת מערכת הביטחון ושר הביטחון בני גנץ לא להטיל סגרים על הרשות הפלסטיניתו השטחים כדי לאפשר לכמה שיותר מתפללים לחגוג בנעימים את הרמדאן".

אמרת שאתה מתכוון לשוחח עם יו"ר הרשות הפלסטינית בהקדם. אתה מאמין שהוא יכול להרגיע את השטח?
"שאלו אותי על כך בריאיון לרדיו. מה שאמרתי אז זה שאני תמיד מאמין בדיאלוג עם המנהיגים הפלסטינים. אמרתי שאני מקווה שאוכל להתקשר למחמוד עבאס ולברך אותו לכבוד חג עיד אל־פיטר. יחד עם זאת, אמרתי גם שקיימים הרבה כשלים, כולל ברטוריקה ובצעדים של ההנהגה הפלסטינית נגד ישראל.

"אני מאמין שעלינו למצוא את הדרכים ואת האמצעים לדיאלוג בין אנשים לאנשים ולא רק ברמות הפוליטיות. צריך להתמודד עם החסם המנטלי בין שני העמים". הרצוג הבהיר כי בניגוד לעמדות היסטוריות ידועות של מפלגת העבודה, הוא לא מאמין כיום שניתן להגיע להסדר קבע עם הפלסטינים.

הרצוג הבהיר כי בניגוד לעמדות היסטוריות ידועות של מפלגת העבודה, הוא לא מאמין שניתן להגיע להסדר קבע. "אי אפשר לייצר תהליך בזמן שהעם הפלסטיני מפוצל בין שני פלגים וכשהטרור מאיים"

"אי אפשר לייצר תהליך בזמן שהעם הפלסטיני מפוצל בין שני פלגים, כשהטרור מאיים וכשהשיטה הפוליטית לא מתפקדת. אבל צריך למצוא את הדרכים לקידום דיאלוג בין העמים ועל זה אני תמיד מברך. בסופו של דבר מדובר בשכנים שלנו, וכפי שאני מרגיש את התזוזה ההיסטורית בנוגע להכרה בישראל, אני חושב שצריך להכיל סוג של שיח עם הפלסטינים".

שר החוץ יאיר לפיד ונשיא המדינה יצחק הרצוג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר החוץ יאיר לפיד ונשיא המדינה יצחק הרצוג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הסכסוך הישראלי–פלסטיני הוא איום פוטנציאלי גדול על המדינה אם אי אפשר להיפרד מהפלסטינים באופן בטוח. מה אתה מציע לעשות בטווח הקרוב?
"אני מאמין שזה מחייב חשיבה מחודשת ומקורית. זה מצריך ראייה בהירה של העובדות בשטח ושל המצב הפסיכולוגי בין העמים. איך אנחנו מצפים שהדור הצעיר יקיים דיאלוג? בסופו של דבר אנחנו רואים אנשים צעירים ומבריקים בשני הצדדים ואולי התקווה תגיע מהם.

"אני לא תקוע בפרדיגמות הישנות. אני מנסה להסביר לאנשים שחוזרים על הפרדיגמות הישנות שעליהם לעשות בחינה מחודשת של הדברים ולנסות להבין איפה האנשים טעו ומדוע הדברים פנו לכיוון שגוי.

"בסופו של דבר, אני מאמין שהסיבה לקיומה של ישראל היא צודקת וברורה ועל האנשים להבין זאת ולקבל אותנו במזרח התיכון. בשנה הבאה נציין 50 שנים למלחמת יום הכיפורים. במלחמה הזו הוקפנו על ידי צבאות זרים – ועתה, הם בעלי הברית הקרובים שלנו. זו המציאות.

"כך עלינו לשפוט את המציאות הזו. עלינו לראות איך מתקדמים צעד אחר צעד, בצעדים קטנים ולא בקפיצות גדולות כדי להשיג את יתרונות השלום עבור כל הצדדים".

יצחק הרצוג, אז יו"ר המחנה הציוני, נפגש ברמאללה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), 18 באוגוסט 2015 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)
יצחק הרצוג, אז יו"ר המחנה הציוני, נפגש ברמאללה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, 18 באוגוסט 2015 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)

שני הצדדים למלחמה באוקראינה

בנושא המלחמה באוקראינה, אתה מרגיש בנוח עם העמדה הישראלית?
"ישראל פעלה היטב בסיוע לעם האוקראיני. הטרגדיה שם עצומה. הלב שלי נשבר ואנחנו הצענו את כל העזרה ההומניטרית שיכולנו לתת. יש אלפי ישראלים המעורבים בפעולות סיוע בשטח לעם האוקראיני.

"הייתי בקשר קרוב, על בסיס שבועי, עם בית החולים שישראל הקימה באוקראינה. זה היה בית חולים יחיד מסוגו. אף מדינה אחרת לא עשתה את זה. מיכל ואני אירחנו משפחה יהודית־אוקראינית לליל הסדר, האימא והילדים ברחו והאב היה צריך להישאר באוקראינה.

"צריך לזכור שלישראל יש גם אינטרסים אסטרטגיים־ביטחוניים. עלינו להילחם מול האיראנים באזור שלנו וזה דבר שהקהילה הבינלאומית הסכימה לו, שיש לדחוק את האיראנים מחוץ לאזור סוריה. אני חושב שישראל נוהגת בצורה נכונה. המאמצים של ראש הממשלה נפתלי בנט לנסות ולהפחית את המתיחות היו מעשים נכונים לדעתי".

בנושא אחר, אחרי שח"כ איימן עודה קרא לאזרחי ישראל הערבים לא לשרת בגופי הביטחון אמרת שהבטן שלך מתהפכת.
"בהחלט, אני מכיר את איימן עודה היטב במשך שנים ארוכות והוא מאמין בשיתוף האזרחים הערבים בכל תחומי החיים בישראל. אחרי שדיברתי בעניינו, הועבר אלי מסר שדבריו לא תורגמו נכון מערבית לעברית ואין לי כוונה לנהל ויכוחים עם עודה.

יצחק הרצוג, איימן עודה ומיכל הרצוג ביום שבו נבחר לנשיאות, 2 ביוני 2021 (צילום: אריאל ירוזולימסקי)
יצחק הרצוג, ח"כ איימן עודה ומיכל הרצוג ביום שבו הרצוג נבחר לנשיאות, 2 ביוני 2021 (צילום: אריאל ירוזולימסקי)

"אני רק רוצה לומר שאני מאמין במעורבות ושיתוף של כל אזרחי ישראל בכל התחומים ובמיוחד בשילוב של ערבים וחרדים. כיום ניתן לראות יותר ערבים בענפים כלכליים ואף בשירות המדינה. אני עומד להשביע בקרוב שופט עליון מוסלמי חדש, אירוע היסטורי.

"ניתן לראות יותר ערבים בענפים כלכליים ואף בשירות המדינה. אני עומד להשביע בקרוב שופט עליון מוסלמי חדש, אירוע היסטורי"

"במהלך חג הרמדאן, מיכל ואני הלכנו לבקר את גדוד הסיור הבדואי, שם משרתים חיילים מוסלמים. מדובר בישראלים שמאמינים בזהות הישראלית שלהם ובזהותם האסלאמית. אני מאמין שזה הטבע האמיתי של התפתחות החברה הישראלית.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר שאסור להכניס לבית הכנסת את השותפים לממשלה.
"כמובן שביקרתי את הדברים האלה כמו שביקרתי את האמירות של הקהילה היהודית בבריטניה אחרי שמועצת הנגידים פרסמה הודעה על החרמת סמוטריץ' (בעת ביקורו בבריטניה). אמרתי אז שזו הייתה טעות כי אני מאמין שכמנהיג ישראלי מבקר קהילה יהודית – עליהם לאפשר לו להשמיע את דעותיו והם צריכים להאזין.

"זה הרבה יותר אפקטיבי לקיים דיאלוג מלהחרים. כמו שאנחנו דורשים מכל המנהיגים הישראלים להיפגש עם כל מנהיגי יהדות התפוצות, מכלל הזרמים, כך גם מנהיגים יהודים בחו"ל, וחברים פעילים בקהיליות היהודיות, מצופים להקשיב לקולות מישראל.

בצלאל סמוטריץ' בכנסת, 6 באפריל 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בצלאל סמוטריץ' בכנסת, 6 באפריל 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"הרבה יותר אפקטיבי לקיים דיאלוג מלהחרים. כמו שאנחנו דורשים מכל המנהיגים הישראלים להיפגש עם כל מנהיגי יהדות התפוצות, מכלל הזרמים, כך גם מנהיגים יהודים בחו"ל מצופים להקשיב לקולות מישראל"

"מותר להם להטיח ביקורת במהלך הפגישות ואף להתעמת עם הנציגים, אבל עליהם לעשות זאת באמצעות מפגשים. באופן דומה, אני מצפה מכולם לנטוש את רעיון החרמות כיוון שזה משיג את התוצאה ההפוכה".

בפסח, קבוצה של חרדים הכניסה מחיצות לרחבה השוויונית בכותל במטרה להפריע לקונסרבטיבים להתפלל במקום. אתה הקמת ועדה שאמורה ללבן את הקשיים בין הקבוצות השונות. איפה זה עומד?
"אני מאמין גדול בגישור בין קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית ואני עושה כל מה שאני יכול כדי להביא לכך שכל יהודי יוכל להשתתף. תמיד יש גורמים שהם יותר שמרנים בגישתם ויותר שליליים ביחסם לאחר. אני מאמין שחייבים לקיים דיאלוג בין הקבוצות.

"אני גם תומך במתווה הכותל משנת 2000 אליו הגיעו בהסכמה עם כל הצדדים. אני מקווה שיהיו פתרונות בשטח ביחס לאזור קשת רובינסון (מקום תפילת נשות הכותל).

"בזמנו, לפני יותר מ־20 שנה, הייתי זה שדחף לפשרה. אני מקווה שאחרי חג הפסח נוכל לחדש את השיח שהחל על ידי מנכ"ל משרד בית הנשיא איל שוויקי, אבל אני מכיר בכך שמדובר בהתמודדות לא פשוטה, בכל החזיתות".

אינדונזיה בדרך לנרמל את יחסיה עם ישראל?

יש עוד מדינות שאמורות לנרמל את היחסים עם ישראל? יש שמועות המצביעות על אינדונזיה. האם זה על הפרק?
"אני לא מכיר את ההתפתחות הזו, אבל אני חושב שבסך הכול, השינוי ההיסטורי מונע בעיקר מדיאלוג, זאת בהשוואה להסכמי העבר עם ישראל. זה נכון במיוחד במדינות הסוניות ועלינו לנצל את הרגע הזה, את העידן הזה ולהשתמש בפלטפורמה של 'הסכמי אברהם' כדי לעשות זאת.

"אני נותן את הקרדיט לאלה שהובילו ל'הסכמי אברהם'. זו התפתחות שמגיעה על בסיס אינטרסים משותפים נוספים ובראשם השאיפה האיראנית להשיג נשק גרעיני והצורך לפתח אסטרטגיה ביטחונית אזורית משותפת.

"אני חוזה שיהיה לאזור שלנו תפקיד משמעותי בסיפוק אנרגיה לאירופה, אסיה ואפריקה, במיוחד כשמדברים על אתגרי האקלים ועל הקונספט של אנרגיה סולרית. יש רעיונות רבים. אם רק נאמין בהם נוכל לממש אותם".

הזכרת את איראן, ארה"ב שואפת לחזור להסכם הגרעין. איך אתה רואה את היחסים בין ישראל לוושינגטון כרגע?
"מיכל ואני שמחנו לארח את השגריר האמריקאי תומאס ניידס בליל הסדר והייתה לי שיחה טובה וחשובה עם סגנית הנשיא קמלה האריס, שהתקשרה אלי בערב החג כדי לאחל חג שמח ובשמה ובשם ג'ו ביידן ולהביע את הגינוי שלה למתקפות הטרור. אני איחלתי חג שמח להאריס משום שגם היא אירחה ליל סדר בביתה עם בעלה היהודי".

נשיא המדינה יצחק הרצוג בבית הנשיא,14 באפריל 2022 (צילום: אריאל ירוזולימסקי עבור זמן ישראל)
הרצוג בבית הנשיא, 14 באפריל 2022 (צילום: אריאל ירוזולימסקי עבור זמן ישראל)

ישראל זקוקה ליציבות

קודמך בתפקיד, ראובן ריבלין, נאלץ למסור את המנדט להרכבת הממשלה כמה וכמה פעמים. נראה שגם הממשלה הנוכחית לא תחזיק מעמד. האם תעניק את המנדט לאדם שנמצא בתקופת משפטו הפלילי?
"אני לעולם לא אענה לשאלות היפותטיות ואין לי שום כוונה לזנק לתוך הביצה הפוליטית. אני הבהרתי שאני חושב שיש דבר אחד המוסכם על כולם – ישראל תמיד תהיה זקוקה ליציבות פוליטית. זה לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית.

"ההחלטה אם לפרק את הממשלה היא לא החלטה שלי, אבל אדגיש שהמדינה שלנו זקוקה ליציבות, תמיד. חשוב שהיציבות תקנה אפשרות לפעול בטווח הקצר ובטווח הארוך ועל כך יש קונצנזוס רחב".

אתה מקדיש זמן ומאמץ רב לקירוב בין קבוצות אוכלוסייה. אתה אהוד בחברון וגם בכפר קאסם, אבל העובדה הזאת לא מקרבת בין הפלגים עצמם.
"זאת האג'נדה העיקרית שלי, לפעול להנמכת החומות בין הקבוצות השונות באוכלוסייה ככל הניתן ולעודד דיאלוג ואמון. מתרחשים כמה תהליכים חיוביים, אבל באופן טבעי הם לא זוכים לחשיפה תקשורתית.

"למשל, בשבוע שעבר הייתה לנו ארוחת אפטאר לשבירת הצום עם מאות מוסלמים ואני פתחתי את האירוע בשירת 'הנה מה טוב ומה נעים'. זה היה אירוע מדהים כי לאנשים יש צורך ותשוקה לדיאלוג.

נשיא המדינה יצחק הרצוג בארוחה חגיגית לשבירת צום הרמדאן, 13 באפריל 2022 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)
נשיא המדינה יצחק הרצוג בארוחה חגיגית לשבירת צום הרמדאן, 13 באפריל 2022 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

"יש רצון עז בשיחה, כולל בערים המעורבות. אני עובד על כך באופן שקט, לרוב בפורומים סגורים. יש לי רצון גדול שכולם יחיו פה בשלום ובשלווה. אני מאמין שהמדינה שלנו הרבה יותר מאוחדת ממה שאנשים חושבים. זה לא שאין מחלוקות, אבל האחדות היא גדולה משום שיש לאנשים תחושת שליחות גדולה.

"הנה עוד דוגמא: הלכתי יחד עם מיכל לחלק משלוחי מנות לפורים לילדים המאושפזים במחלקת דיאליזת כליות בבית החולים שערי צדק. נכנסנו פנימה והסתכלנו סביב. מאושפזים שם ילדים חרדים, חילונים, ערבים, דרוזים ופלסטינים ואפילו ילדים מעזה, תאמינו או לא.

"אני מתבונן סביבי ואומר לרופא, 'כולם נולדו שווים בצלם אלוהים'. חשבתי לעצמי שזה בדיוק הסיפור של ישראל, ואת הסיפור הזה אנחנו צריכים להפיץ. יש לנו מדינה מדהימה עם אתוס מדהים, הצלחה, אנשים נהדרים בעלי כוחות פנימיים אדירים וכוח מוסרי. אני מאמין בעם שלנו ואני אופטימי".

"יש לנו מדינה מדהימה עם אתוס מדהים, הצלחה, אנשים נהדרים בעלי כוחות פנימיים אדירים וכוח מוסרי. אני מאמין בעם שלנו ואני אופטימי"

אתה מתקרב לסגירת שנה ראשונה בבית הנשיא. איך אתה מרגיש במעמד הזה?
"אני מאוד מאושר. אני חש בעשיית הטוב בזכות היכולת שלי להשפיע באמצעות 'עוצמה רכה'. מוסד הנשיאות הוא משמעותי בתודעת המדינה ולכן המשימה שלי עצומה. מיכל ואני מעורבים במספר רב של משימות ופרויקטים ואנחנו גם יוזמים סדר יום לקבוצות רבות נוספות כמו בנושא אתגר האקלים או עתיד החלל והיכולת של ישראל לעודד מחקר, פיתוח, מדע, תרבות וספרות.

"אנחנו מעודדים מהעובדה שבעוד שאנחנו מדינת הלאום של העם היהודי, אנחנו יושבים פה מסביב לשולחן כחברה רב־תרבותית".

חגיגות יום העצמאות 2021 בגן סאקר בירושלים, על רקע מטס יום העצמאות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חגיגות יום העצמאות 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מה תרצה לאחל למדינת ישראל לכבוד יום העצמאות?
"ישראל נכנסת לשנתה ה־75, זה הישג מדהים של מדינה שהתחילה ממש מאפס וכיום היא מדינה מובילה בעולם בכל כך הרבה מובנים, עם אנשים מבריקים. אני מאמין באנרגיה של הישראלים ובהתלהבות שלהם.

"אנשים שמגיעים לביקור בישראל אומרים לי תמיד שהאווירה כאן גורמת להם להתבונן בדברים באופן חיובי. נכון, יש לנו אתגרים, יש לנו איומים, אני לא מתעלם מהם – אבל תמיד היו עלינו איומים, בכל דור. עתה זו ההזדמנות שלנו לפתח את המדינה ולהתכונן לשנת ה־100 שלנו.

"זה היעד של כולנו. אני מאחל לכל אזרחי ישראל לחשוב על שנת המאה, זה ממש מעבר לפינה, ולבחון איך אפשר לשפר את מצבנו. בינתיים, אני מאחל לאזרחי ישראל ימי עצמאות רבים ושמחים. יום אחד בשנה עלינו לשים את הוויכוחים בצד, להתבונן סביבנו ולהיות גאים במה שהשגנו".

"נכון, יש לנו אתגרים, יש לנו איומים, אני לא מתעלם מהם – אבל תמיד היו עלינו איומים, בכל דור. עתה זו ההזדמנות שלנו לפתח את המדינה ולהתכונן לשנת ה־100 שלנו"

עוד 2,437 מילים
סגירה