שוקולד של שטראוס (צילום: Moshe Shai/Flash90)
Moshe Shai/Flash90

"המוצרים האלה, גם כשאין בהם סלמונלה, מזיקים לבריאות"

כבר שבועיים שרויה מדינה שלמה בתבהלת סלמונלה, תוך התעלמות מהסכנה הבריאותית שנשקפת ממוצרי המזון המתועשים דווקא בימי שיגרה - כשהם מזינים את הישראלים בתועפות של סוכר ושומן רווי ● מומחים בתחום בריאות הציבור אומרים: בטיחות מזון זה חשוב, אבל הגיע הזמן להתעסק הרבה יותר בבריאות המזון

מזה שבועיים עוקב פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, בעיניים כלות אחרי פסטיבל הסלמונלה הלאומי באדיבות "שטראוס".

"שואלים אותי מאיזו סכנה בריאותית לדאוג", הוא צייץ לפני מספר ימים בחשבון הטוויטר שלו, "קורונה, סלמונלה או פוליו? מבחינת בריאות הציבור אני מודאג במיוחד מעישון, מזון מזיק ומשמין ואיומים אקלימיים וסביבתיים".

בהזדמנות אחרת צייץ-שאל: "מה דעתכם על ריקול לסיגריות?"

"צייצתי לגבי הסיגריות כדי לחדד את האבסורד", הוא מבאר לזמן ישראל. "השבוע השמידו כמויות עצומות של מוצרים בגלל חשד וספק אם הם נגועים בסלמונלה ועלולים לפגוע בבריאות; לגבי סיגריות אין שום ספק שהן הורגות אלפי ישראלים בשנה אבל ממשיכים למכור אותן חופשי".

"השבוע השמידו כמויות עצומות של מוצרים בגלל חשד וספק אם הם נגועים בסלמונלה ועלולים לפגוע בבריאות; לגבי סיגריות אין שום ספק שהן הורגות אלפי ישראלים בשנה אבל ממשיכים למכור אותן חופשי"

פרופ' חגי לוין (צילום: באדיבות האונברסיטה העברית)
פרופ' חגי לוין (צילום: באדיבות האונברסיטה העברית)

המסר ברור, ופרופ' לוין הוא לא היחיד שמבקש להעביר אותו: מדינה שלמה שרויה ימים ארוכים בתבהלה, עם תקשורת שמייצרת כותרות ראשיות וידיעות שפותחות מהדורות, וכל זה כשלפי שעה לא ידוע על אדם אחד – אחד! – שנגרם לו נזק בריאותי כתוצאה מאכילת שוקולד נגוע בסלמונלה.

הסלמונלה – שבהחלט אינה מומלצת לצריכה – הפכה לחזות הכול, אם כל חטאת בתעשיית המזון, בשעה שהבעיה האמיתית עם המוצרים של שטראוס – כמו עם חטיפי ג'אנק וממתקים של יצרנים אחרים – היא שבימי שיגרה שבהם אינם מוסרים מהמדפים הם מזינים את ילדי ואזרחי ישראל בקוקטייל של סוכר, שומן רווי ועוד כמה וכמה רכיבים שאדם שחרד לבריאותו צריך לשמור מהם מרחק.

"הגיע הזמן שנדבר על בריאות המזון ולא רק על בטיחות המזון", אומרת ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, בעבר התזונאית הראשית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ומנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה בבית החולים הדסה.

"אי אפשר לזלזל בסלמונלה, בהחלט צריך יותר פיקוח, אבל איפה הפרופורציות. כ-23% ממקרי המוות בישראל, כ-10,000 בני אדם בשנה, מתים ממחלות שקשורות לתזונה לקויה והשמנה. מחקרים שנערכו בשנה האחרונה הראו קשר מובהק בין תזונה בריאה לבין הסיכון לחלות קשה או למות מקורונה.

"אי אפשר לזלזל בסלמונלה, בהחלט צריך יותר פיקוח, אבל איפה הפרופורציות. כ-23% ממקרי המוות בישראל, כ-10,000 בני אדם מתים כל שנה ממחלות שקשורות לתזונה לקויה והשמנה"

ד"ר דורית אדלר (צילום: תמר אלמוג)
ד"ר דורית אדלר (צילום: תמר אלמוג)

"אני לא מבינה איפה משרד הבריאות: הוצאתם יותר מ-200 מיליון שקל על מסכות וקמפיינים, זו הייתה הזדמנות נהדרת לחבר בין תזונה בריאה לקורונה. איזו החמצה".

תבהלת הסלמונלה גורמת לכאורה נזק תדמיתי גדול לשטראוס, אבל באותה עת היא גם מייצרת תודעה כוזבת שלטווח ארוך משרתת את תאגידי המזון התעשייתי: ברגע שמוצר מזון מוכרז כ"בטיחותי" ונקי מחיידקים, הוא מקבל תעודת הכשר מהרשויות ונתפס בציבור כלגיטימי ובריא. אין סלמונלה – אפשר לזלול.

אז מה אם ביחידה אחת של "מגנום שוקולד" יש כמעט שש כפיות סוכר ובמאה גרם "פסק זמן" יש 47 גרם סוכר ו-34 גרם שומן. אם משרד הבריאות מרשה לשווק, כנראה שזה בסדר.

"העיסוק התקשורתי הכמעט מניפולטיבי לא נוגע בסוגיות היסוד", אומר פרופ' לוין. "ברור שצריך להוסיף פקחים לשירות המזון וברור שבטיחות מזון זה חשוב, אבל זה גם יוצר אשליה.

"עושה רושם שכולם מפחדים להגיד את האמת הפשוטה – שהמוצרים האלה, גם כשאין בהם סלמונלה, מזיקים לבריאות. גם אני אוכל שוקולד מדי פעם, אבל באופן בסיסי מדובר במזון אולטרה מעובד שדוחפים לנו באמצעות פרסום מאסיבי. כלי התקשורת מקבלים סכומי עתק משטראוס ותאגידים מסוגו וזה מורגש".

"גם אני אוכל שוקולד מדי פעם, אבל באופן בסיסי מדובר במזון אולטרה מעובד שדוחפים לנו באמצעות פרסום מאסיבי. כלי התקשורת מקבלים סכומי עתק משטראוס ותאגידים מסוגו וזה מורגש"

ישראל ממוקמת במקום השני בין מדינות ה-OECD בתמותה מסוכרת (ביחס לגודל האוכלוסייה). רק מקסיקו מקדימה אותנו. גם אם הנתון מוטה כלפי מעלה בגלל גישות שונות לרישום סיבת המוות, עדיין אנחנו נמצאים בצמרת הגבוהה של נזקי הסוכרת. ישראל תופסת גם את המקום השני בין מדינות ה-OECD במספר קטיעות הרגליים בגלל סיבוכי סוכרת.

התקפת פחמימות ריקות. מאכלים רוויי סוכר (צילום: iStock)
התקפת פחמימות ריקות. מאכלים רוויי סוכר (צילום: iStock)

אחרי נמנום מתמשך, משרד הבריאות החל לעסוק בשנים האחרונות בנושא בריאות המזון והוביל את רפורמת סימון המוצרים, אבל נראה שההשפעה שלה על הרגלי הצריכה והאכילה זניחה למדי.

הגוף שאחראי על בטיחות המזון במשרד הבריאות הוא שירות המזון הארצי, בעוד האחריות על ההיבט הבריאותי מונחת לפתחו של האגף לתזונה שבראשו עומדת פרופ' רונית אנדוולט.

אולם בעוד שירות המזון – אחרי תקופה ארוכה של ייבוש ועם רוח גבית של האירועים האחרונים – עומד לקבל תגבור משמעותי של כוח אדם, הצד הבריאותי ימשיך כנראה לדשדש מאחור. שני התחומים, אגב, כפופים לראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס.

פרופ' לוין סבור שלרפורמת המוצרים היה חייב להיות המשך בדמות הגבלת או איסור על פרסום מוצרי מזון מזיקים, ברוח מגבלת הפרסום שיש על סיגריות. פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, מסכים איתו.

פרופ' איתמר גרוטו במסיבת עיתונאים, ב-29 במאי 2020 (צילום: צילום מסך/לע"מ)
פרופ' איתמר גרוטו במסיבת עיתונאים, ב-29 במאי 2020 (צילום: צילום מסך/לע"מ)

"אני בהחלט חושב שזה נחוץ", אומר גרוטו לזמן ישראל, "הוועדה שהובילה את סימון המוצרים המליצה לקשור בין הדברים, כך שמוצר שיש לו סימון אדום אסור יהיה לפרסם אותו. קיימנו על זה הרבה דיונים, הוגשו המלצות, אבל לא יישמו אותן. איכשהו זה התמסמס. אפשר להאשים את הקורונה שבדיוק פרצה, אבל זה לא רק זה. התעשייה חזקה מדי והצליחה לחסום את זה".

גרוטו, שמתוקף תפקידו היה אחראי הן על בטיחות והן על בריאות המזון, סבור שיש חוסר איזון. "גם בבטיחות המזון צריך לשפר, אבל בסופו של דבר חסרה ראייה כוללת.

"הוועדה שהובילה את סימון המוצרים המליצה לקשור בין הדברים, כך שמוצר שיש לו סימון אדום אסור יהיה לפרסם אותו. קיימנו על זה הרבה דיונים, הוגשו המלצות, אבל לא יישמו אותן. איכשהו זה התמסמס"

"בארצות הברית שני הנושאים מרוכזים תחת ה-FDA. פעם זה היה ככה גם אצלנו, אבל אחרי שד"ר דורית ניצן-קלוסקי, שהיתה דיאטנית, עזבה את שירות המזון (לטובת תפקיד בכיר בארגון הבריאות העולמי, א"ל), זה התפצל בחזרה לשני גופים נפרדים.

"בוועדות התקינה, שבהן מכון התקנים מאשר תקנים ללחם או למוצרים אחרים, יושב מטעם משרד הבריאות רק נציג של שירות המזון שבוחן את ההיבט הבטיחותי. ההסתכלות היא של בטיחות ולא של בריאות.

"כל הפוקוס, וגם הלחץ הציבורי מהסוג שאנחנו רואים עכשיו, הוא בכיוון של טווח קצר – אם יש סלמונלה או כימיקלים באוכל אז הוא מסוכן. הטווח הארוך הרבה פחות מושקע".

עוד 913 מילים
סגירה