רוסיה החלה בהפעלת נשק יום הדין הכלכלי - הפרחים למרקל

ולדימיר פוטין ואנגלה מרקל (צילום: AP Photo/Michael Sohn, file)
AP Photo/Michael Sohn, file
ולדימיר פוטין ואנגלה מרקל

לפני כשבועיים הודיעה רוסיה כי היא מפסיקה את אספקת הגז לפולין ובולגריה מכיוון שלא עמדו בדרישותיה לבצע את תשלומי הגז ברובל רוסי במקום בדולרים. איום דומה הפנתה רוסיה לאוסטריה והונגריה, שעשויות להיות הבאות בתור.

מאז הטלת הסנקציות על רוסיה איים פוטין בתגובה כואבת באמצעות פגיעה באספקת הגז מרוסיה לאירופה. ניתוקן של פולין ובולגריה היה יישום ראשון של "נשק יום הדין הכלכלי" – ניתוק האספקה ממוסקבה יוצר בעיה קשה עבור שתי המדינות. אצל הפולנים מהווה הגז הרוסי 50% מהתצרוכת המקומית ואילו אצל בולגריה 100% מהתצרוכת!

רוסיה הודיעה לאחרונה כי היא מפסיקה את אספקת הגז לפולין ובולגריה, שלא עמדו בדרישותיה לביצוע תשלומי הגז ברובל רוסי במקום בדולרים. איום דומה הופנה לאוסטריה והונגריה

מאז פרוץ המלחמה עוסקים טובי המומחים בניסיונות קדחתניים להעריך האם פוטין יאשר שימוש בנשק לא קונבנציונלי, כימי או חלילה גרעיני. אלא שזה אינו נשק יום-הדין היחידי של רוסיה, לרשותה עומד נשק עוצמתי אחר בזירה הכלכלית, אספקת הגז הטבעי לאירופה.

רוסיה היא ענקית הגז הגדולה בעולם בפער משמעותי, בפער גדול מאחוריה נמצאות איראן, קטר וארצות-הברית. הלקוחות העיקריים של הגז הרוסי הן מדינות אירופה מגרמניה ומזרחה, חלק מהן יתקשו מאד לתפקד בלעדיו.

זאת הסיבה שלמרות החזית האחידה כנגד רוסיה והסנקציות הכבדות שהוטלו בתחומים אחרים, הוזרמו בחודשיים שחלפו מתחילת המלחמה לקופתה של רוסיה לא פחות מ-24 מיליארד יורו! ממכירת גז למדינות אירופה.

בראש רשימת הרוכשות נמצאת גרמניה עם יותר מ-6 מיליארד ואחריה איטליה שהזרימה לקופת הקרמלין 4.5 מיליארד יורו. מדינות נוספות שרכשו מרוסיה בסכומים גדולים הן צרפת, אוסטריה, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה, בולגריה, טורקיה והולנד.

הגז משמש לחימום בתים והפעלת מכשירי חשמל, לייצור חשמל ולתחבורה. ניתוק האספקה מהווה פגיעה בלתי-נסבלת המורגשת באופן מיידי בחיי האזרח הפשוט ובתעשייה ובכלכלה של אותה מדינה.

רוסיה היא ענקית הגז של העולם. לכן, למרות החזית האחידה נגדה והסנקציות הכבדות שהוטלו בתחומים אחרים, הוזרמו מתחילת המלחמה לקופתה לא פחות מ-24 מיליארד יורו! ממכירת גז למדינות אירופה

אסף אוני, הכתב הכלכלי של עיתון "גלובס" המתגורר בברלין, תיאר בדוגמה פשוטה עד כמה שיפר הגז הרוסי את חיי הגרמנים בחורף הקפוא:

"כמעט בן לילה המציאות השתנתה. מלסחוב עשרים קילו פחם מהמרתף בדליים, להדליק בזהירות אש רצינית שתבעיר אותם לחלוטין ואז להזין את התנור מדי פעם בלבנים חדשות כדי לא לתת לאש להיכבות – עברנו לנוחות פשוטה של סיבוב כפתור ברדיאטור. בלי ריח, בלי עבודה ואפילו לא הרבה יותר יקר. עברנו במהירות מתנורי גז עצומים שייבשו את האוויר ויצרו חום מציק, לחום נעים במחיר לא יקר".

על-פי אוני, נכון להיום 75% מהדירות בברלין מחוממות בדרך זו, וזה עוד לפני שמדברים על חברות האנרגיה המובילות בגרמניה שמסתמכות באופן כמעט מוחלט על אספקת הגז מרוסיה.

רוסיה אחראית כיום ליותר מ-40% מאספקת הגז לאירופה כולה. התלות הזאת מעניקה לפוטין נשק כלכלי עוצמתי מאד בימים בהם נעשים מאמצים עולמיים להדק סנקציות קשות על כלכלת רוסיה.

רוסיה אחראית כיום ליותר מ-40% מאספקת הגז לאירופה כולה. התלות הזאת מעניקה לפוטין נשק כלכלי עוצמתי מאד בימים בהם נעשים מאמצים עולמיים להדק סנקציות קשות על כלכלת רוסיה

באחריות למצב נושאות באופן מובהק ממשלות גרמניה בשני העשורים האחרונים ויותר מכל, אנגלה מרקל שכיהנה כקנצלרית בין השנים 2005-2021. גרמניה, הכלכלה החשובה והגדולה ביותר באירופה העדיפה את חיבוק הדוב הרוסי ואת הערוץ הנוח של רכישה מאסיבית של גז רוסי על-פני פתרונות יקרים ומורכבים יותר.

ראשיתו של הקשר הגורדי בין רוסיה לגרמניה הונח אצל קודמה של מרקל, גרהרד שרדר, שחתם על עסקת "נורדסטרים 1" בשנת 2005, זמן קצר לפני שהפסיד למרקל בבחירות. "נורדסטרים" הוא צינור תת-ימי ענק המחבר ישירות בין צפון-רוסיה לגרמניה ועוקף את הערוצים הקיימים דרך אוקראינה ופולין.

הנחת צינור הגז הושלמה בשנת 2011 ומאותו יום הפכה את רוסיה לספקית של כ-40% מהגז הטבעי באירופה ואפשרה לגרמניה ושכנותיה להנות מאספקה ישירה וקבועה של גז טבעי שהחליף פתרונות מזהמים ומסורבלים יותר שהיו נהוגים עד אז.

כבר ב-2011, במעמד גזירת הסרט והפעלת "נורדסטרים 1", נחתמו טיוטות ראשונות להסכם העתידי של "נורדסטרים 2", שנועד להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהן ולהגדיל את אספקת הגז מרוסיה לגרמניה.

ההסכם נחתם בסופו של דבר ב-2015 והיה אמור להגדיל משמעותית את הכמויות שרוכשת גרמניה מרוסיה וליצור בפועל תלות מוחלטת של גרמניה ברוסיה, וכנגזרת מכך של יתר מדינות אירופה שהיו אמורות לקנות מגרמניה חלק מהגז. הנחת צינור הגז השני הושלמה בסוף 2021, אך הפעלתו הוקפאה עם פרוץ המלחמה.

באחריות למצב נושאות במובהק ממשלות גרמניה ב-2 העשורים האחרונים ויותר מכל, הקנצלרית מרקל. גרמניה, הכלכלה החשובה באירופה העדיפה את חיבוק הדוב הרוסי על-פני פתרונות יקרים ומורכבים יותר

אם ידרשו יום אחד המתמודדים בשעשועון טריוויה דמיוני למצוא נושא עליו הסכימו שלושת הנשיאים האמריקאים האחרונים, המשימה תהיה קלה להפליא. נראה כי קיים נושא אחד ויחיד בו הייתה דעתם של אובמה, טראמפ וביידן זהה, התנגדות לעסקת "נורדסטרים 2" והאזהרות כי רוסיה תעשה שימוש אסטרטגי-פוליטי בתלות האירופאית.

מרקל התנערה מהאזהרות האמריקאיות, את "נורדסטרים 1" היא אומנם קיבלה כירושה מקודמה בתפקיד, אולם "נורדסטרים 2" שאמור להכפיל את שליטתה של רוסיה בשוק הגז האירופי כבר נמצא באחריותה הבלעדית.

הדברים חמורים עוד יותר מפני שההסכם נחתם על רקע פלישתה של רוסיה לאי קרים והמלחמה הפנימית שפרצה בעידודה בחבל דונבאס שבמזרח-אוקראינה.

אם ב-2005, בה נחתם ההסכם הראשון, עוד ניתן לומר כי כוונותיו של פוטין בזירה העולמית ונחישותו לעמוד בהן לא הוערכו נכון במערב כולו, הרי שבשנת 2015 כבר לא היה מקום לספק. מלבד הזירה האוקראינית אליה פלש שנה קודם לכן, שנת 2015 גם הייתה השנה בה החלה המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה, שאיפתו של פוטין להחזיר את רוסיה למעמד של מעצמת-על עולמית מעולם לא היו ברורות יותר. באותה שנה החליטה מרקל להעניק לו מתנה יקרה מפז (תרתי-משמע) ולאשר את פרויקט "נורדסטרים 2".

הנושא היחיד בו הייתה תמימות דעים בין אובמה, טראמפ וביידן, הוא התנגדות לנורדסטרים 2" ואזהרות כי רוסיה תעשה שימוש אסטרטגי-פוליטי בתלות האירופאית. מרקל התנערה מהאזהרות

לאישור המיזם קדמה כאמור שנה סוערת במיוחד באוקראינה (שהיא אחת הנפגעות המיידיות מהשת"פ הרוסי-גרמני). בתחילת 2014 סילקו אזרחי אוקראינה את הנשיא ויקטור ינוקוביץ' שהיה משת"פ נאמן של פוטין.

ינוקוביץ', שהתעקש למשוך את אוקראינה לכיוונה של רוסיה ולצמצם שיתופי פעולה עם האיחוד האירופי, מצא עצמו מול מחאת חורף סוערת שבסיומה הודח על-ידי אזרחי אוקראינה ונמלט באישון לילה למוסקבה, בה הוא מתחבא עד היום.

פוטין הגיב בפלישה מהירה לאי קרים והודיע על סיפוחו לרוסיה, מייד לאחר מכן החלה מלחמת אזרחים בחבל דונבאס במזרח-אוקראינה, המלחמה התנהלה בין קבוצות פרו-רוסיות שנתמכו על-ידי ממשל פוטין וביקשו לחבור לרוסיה לבין הצבא האוקראיני.

תגובת המערב לפלישה הרוסית הייתה עלובה. בניגוד למלחמה הנוכחית, אוקראינה לא זכתה לסיוע צבאי אפקטיבי, על רוסיה הוטלו סנקציות כלכליות בהיקף מוגבל, והמצב בו קרים מסופחת לרוסיה ובדונבאס מתקיימת מלחמה קבועה הפך למציאות מקובלת.

בפברואר 2015 נחתם הסכמת הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה. לחתימת ההסכם היו שותפות גרמניה וצרפת. מעורבותן של שתי המעצמות האירופאיות בהפסקת האש והאינטרס שלהן בה העלו תהיות.

בפברואר 2015 נחתם הסכמת הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה. לחתימת ההסכם היו שותפות גרמניה וצרפת. מעורבותן של שתי המעצמות האירופאיות בהפסקת האש והאינטרס שלהן בה העלו תהיות

האמריקאים חשדו שיש הסכמות שלא פורסמו, ובהן גרמניה וצרפת מסירות את הסנקציות מרוסיה. אלא שלא היה צורך בכך, כעבור מספר חודשים הגיעה התשובה, ממשלת גרמניה אישרה ביוני 2015 את פרויקט "נורדסטרים 2". מתנה גדולה בהרבה לפוטין מאשר הסרת הסנקציות שממילא לא היו רציניות.

הסכם בין גרמניה לרוסיה לא יכול היה להתקבל בצורה לגיטימית אילו לא הייתה קודמת לו הפסקת אש, וכך נפתרה החידה לגבי המעורבות הגרמנית-צרפתית באותה הפסקת אש צולעת, שהחזיקה מעמד פחות זמן מהפסקות האש בין ישראל לחמאס.

בהסכם המדובר הונח צינור גז שני באורך של יותר מ-1200 קילומטר, שמחבר ישירות בין רוסיה לצפון-גרמניה דרך הים הבלטי, תוך מעבר במימיהן של פינלנד, שבדיה ודנמרק, שהסכמתן נדרשה לצורך ביצוע העסקה.

בפרויקט "נורדסטרים" יש גם פגיעה קשה באוקראינה ופולין, מהלך אסטרטגי שקוף של פוטין שגרמניה שיתפה איתו פעולה בעצימת עיניים. נכון להיום רוב הגז הרוסי עדיין מוזרם לאירופה דרך פולין ואוקראינה.

במצב כזה רוסיה אינה יכולה לפגוע באספקה לשתי המדינות מבלי לנתק את הקשר עם יתר אירופה, שם נמצאים ה"לקוחות" הגדולים והחשובים יותר שלה.

"נורדסטרים" עוקף את שתי המדינות והופך את גרמניה לתחנת ממסר של גז אירופה כולה. הגרמנים  מקבלים את הגז ישירות מרוסיה, ופוטין יכול ברצותו לנתק את אוקראינה, פולין והמדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) מהגז מבלי שהמסחר עם גרמניה ויתר אירופה יפגע.

בפרויקט "נורדסטרים" יש גם פגיעה קשה באוקראינה ופולין, מהלך אסטרטגי שקוף של פוטין שגרמניה שיתפה איתו פעולה בעצימת עיניים. נכון להיום רוב הגז הרוסי עדיין מוזרם לאירופה דרך פולין ואוקראינה

נחישותה של מרקל להתקדם בהסכם נעשתה על אפם ועל חמתם של שלושה נשיאים אמריקאים. גם ממשלות פולין ואוקראינה השמיעו מחאות ואזהרות חוזרות. טיעוני המתנגדים היו אחידים, גרמניה מייצרת תלות מוחלטת שלה ושל רוב מדינות אירופה ברוסיה. הפסימיים הזהירו כי במצבים של מתיחות מדינית או עימות צבאי פוטין יעשה שימוש בתלות הזאת. היד על ברז האספקה תעניק לו נשק קריטי כאשר האירופאים נמצאים ללא אלטרנטיבה.

את הצעד החריף ביותר לסיכול המיזם ביצע דונלד טראמפ. הוא נקט בצעד חריג של הטלת סנקציות כלכליות על חברות גרמניות ושוויצריות שהיו שותפות בפרויקט. הפעולה של טראמפ התקבלה בתדהמה בגרמניה. ארצות-הברית לא נהגה מעולם להטיל סנקציות על מדינות שהן בנות בריתה.

לצעד האגרסיבי של ממשל טראמפ הייתה הצלחה חלקית. היו חברות אירופאיות שהעדיפו לפרוש מהפרויקט כדי להימנע מהגבלת פעילותן בארה"ב. הפרישה הביאה לעיכוב בלוח הזמנים אך לא לעצירה.

בגרמניה הורמה קרן מיוחדת ל"מיזמים סביבתיים-אקלימיים" שמטרתה המוצהרת הייתה לסייע לחברות אירופאיות שיפגעו מסנקציות אמריקאיות בגלל מעורבות ב"נורדסטרים".

ניסיונות אחרונים לשכנע את מרקל לסגת מברית (כלכלית) עם השטן נעשו לאחר שהאופוזיציונר הרוסי, אלכסיי נבאלני הורעל באכזריות בגז עצבים, אך ללא הועיל. בסוף שנת 2021 הושלמו העבודות וכעת הצינור מוכן להפעלה.

ניסיונות אחרונים לשכנע את מרקל לסגת מברית עם השטן נעשו לאחר שהאופוזיציונר הרוסי נבאלני הורעל באכזריות בגז עצבים, אך ללא הועיל. בסוף שנת 2021 הושלמו העבודות וכעת הצינור מוכן להפעלה

דווקא כאשר צינור הגז הארוך בעולם עומד מוכן להפעלה, הודיע אולף שולץ, יורשה של מרקל, כי הוא משעה את אישור הפעלת הצינור. ב-22.2, רגע לפני הפלישה הרוסית, נאלץ הקנצלר הגרמני להודיע על-כך בחירוק שיניים. עד אותו רגע גררה גרמניה רגליים ונקטה קו פייסני מול רוסיה, כאשר הסיבה לכך היא עסקת הגז הענקית.

והנה ברגע האחרון, כאשר היה ברור מעל כל ספק כי פניה של רוסיה למלחמה, נקט שולץ בפעולה שהפתיעה את הרוסים והודיע על השעיית ההפעלה של "נורדסטרים".

פוטין ואנשיו העריכו כי השפעת המיזם תהיה הפוכה, לשיטתם השלמת המיזם הענקי הייתה אמורה להבטיח שגרמניה לא תצטרף לסנקציות הבינלאומיות, מה שיאפשר לרוסיה לשרוד אותן בקלות יחסית.

כמו במקרים אחרים במלחמה הנוכחית, ההערכות של הקרמלין היו שגויות. התוצאה היא שצינור הגז הטבעי הגדול בהיסטוריה, שבבנייתו הושקעו 11 מיליארד דולר ואורכו מעל 1,200 קילומטר, עומד כעת מוכן להפעלה, אך ללא שימוש.

הקפאת "נורדסטרים" היא מכה אנושה לכלכלה הרוסית, הנתונה לסנקציות קשות, אך בה בעת מייצרת בעיה קשה גם לכלכלה הגרמנית ולשורת מדינות נוספות במזרח-אירופה.

כמו במקרים אחרים במלחמה זו, הערכות הקרמלין שגו. כך צינור הגז הטבעי הגדול בהיסטוריה, שבבנייתו הושקעו 11 מיליארד דולר ואורכו מעל 1,200 ק"מ, עומד מוכן אך ללא שימוש

במידה שהגרמנים יצליחו לעמוד בהחלטתם, מדובר בשינוי כיוון דרמטי מצדם. את התלות הקיימת ברוסיה הם אינם יכולים לנתק בשנים הקרובות, אך לפחות נבלמה המגמה של 20 השנים האחרונות במסגרתה הקשרים רק מורחבים ומעמיקים את התלות.

הקולות הנשמעים באירופה מאז פרוץ המלחמה מכים על חטא ועל שגיאה ארוכת שנים של התמסרות לרוסיה, אולם בין עצירת התהליך של הרחבת הקשרים לבין ניתוק התלות שכבר קיימת מפרידה דרך ארוכה.

חיבוק הדוב שנוצר בשנים הקודמות יוצר מצב שניתוק הקשרים הקיימים הוא בלתי-אפשרי לשני הצדדים. כפי שציינתי בכותרת ובפתיחת הכתבה, השליטה בגז היא "נשק יום-הדין" הכלכלי של רוסיה כנגד אירופה והכלכלה העולמית.

יחד עם זאת למטבע יש שני צדדים. מכירת הגז למדינות אירופה מכניסה לקופה הרוסית גם בימים אלה סכום ענק של 12 מיליארד בחודש. סגירת הברז לאירופה תנתק גם את תזרים המזומנים הזה מקופת רוסיה, מכה שהיא אינה מסוגלת לעמוד בה.

מה שיותר סביר שיקרה הוא שרוסיה תנסה לפורר את חומת הסנקציות הנוקשה שהוצבה מולה, על-ידי הוצאת לבנים מהחומה. כלומר לפגוע באספקת הגז בכל פעם למדינה אחרת. על-ידי כך לספוג הפסד כספי מצומצם, ומן הצד השני לדחוק את אותה מדינה אל הקיר ולאלץ אותה להתנתק מהברית נגד רוסיה. ניסוי הכלים הראשון לגישה זאת היה ההודעה על ניתוקן של בולגריה ופולין לצד אזהרה לאוסטריה והונגריה שהן יהיו הבאות בתור.

תקוותו של פוטין היא שהמדינות החלשות יותר לא יוכלו לעמוד בתנאים כאלה ויהיו הראשונות להרכין ראש. המצב הקיים מעניק לרוסיה מנוף עצום וסיכוי סביר ליצור סדקים משמעותיים בחומה שהוצבה נגדה מאז תחילת המלחמה. יש לה יכולת להזניק את מחירי החשמל והדלק במדינות התלויות בה, להביא לפשיטת רגל של חברות אנרגיה במדינות אלה, מדובר במכות לא פשוטות שלא בטוח האם כל ראשי המדינות הללו יוכלו לעמוד בהן.

למטבע יש שני צדדים. מכירת הגז למדינות אירופה מכניסה עדיין לרוסיה 12 מיליארד בחודש. סגירת הברז לאירופה תנתק גם את תזרים המזומנים הזה, מכה קשה מדי

כנגד זאת קיים גם תסריט אופטימי בהרבה. מאז תחילת המלחמה טעו פוטין ויועצים הקרובים טעויות קריטיות בהערכת הנחישות המערבית, צריך לקוות שגם הפעם הם יטעו.

השימוש שהחלה מוסקבה לעשות בגז כנשק פוליטי יכול ליצור אפקט בומרנג, קופסת אסימונים מהדהדים נפלה בחודשיים האחרונים בגרמניה ובמדינות נוספות לגבי הטעות ההיסטורית שבהתבססות מוחלטת על רוסיה.

מציאת תחליפים לגז הרוסי היא הנושא הבהול ביותר על סדר יומה של אירופה. אם יצליחו האירופאיות לשרוד את תקופת המעבר (שלא תהיה קצרה) ולנתק את התלות, תאבד רוסיה את הנשק האסטרטגי החשוב ביותר שלה (מלבד הנשק הגרעיני). תסריט כזה יהיה מכה קטלנית לכוחה הבינלאומי של רוסיה וגם לכלכלתה החבולה, שתאבד את אחד ממקורות ההכנסה היעילים ביותר שלה.

ד"ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא "כללי משחק בלוחמה א-סימטרית" זכתה בפרס הקרן ע"ש ענבר עטיה ז"ל למחקרים בנושא טרור. אחד ממקרי המחקר במלחמה היה מלחמת רוסיה-צ'צ'ניה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,058 מילים
סגירה