פרשת דיסני מוכיחה - אנשים חושבים שלהט"ביות מדבקת

שלטי גאווה בצורת מיקי מאוס (צילום: iStock / Ben Gingell)
iStock / Ben Gingell
שלטי גאווה בצורת מיקימאוס

החוק בישראל אוסר על מחזירים בתשובה לפעול בבתי ספר וגני ילדים. זה רק לגיטימי אם הלך הרוח בציבור ייטה לאותו כיוון גם כשמדובר בתכנים להט"בים ולמסרים של קבלת האחר מבחינת מגדר ומיניות. אבל משום מה, כשמדובר בתכנים פטריוטיים, צבאיים או אחרים שמשרתים את המדינה – פתאום כל אינדוקטרינציה מתקבלת בברכה.

כל מי שמתעדכן תדיר במתרחש בעולם ודאי שמע על פרשת דיסני בפלורידה. המדינה החליטה לאסור תכנים בנושאי מגדר ומיניות במוסדות חינוך, בעיקר עד כיתה ג' (גיל 9). הורי הילדים אף יוכלו לתבוע מוסדות שיפרו את החוק.

מן הצד השני, חברת דיסני מתנגדת למהלך בכל אמצעי העומד לרשותה. בעקבות זאת פלורידה החליטה לבטל את הטבות המס של דיסנילנד בשטחה, שהתקיימו מאז 1967.

"דיסני" החליטה להתנגד להחלטת פלורידה – לאסור תכני מגדר ומיניות במוסדות חינוך – אז פלורידה ביטלה את הטבות המס של דיסנילנד בשטחה, שהתקיימו מאז 1967

דו-פרצופיות מתמשכת

מצד אחד ניתן להבין מדוע הורים, מחנכים ורבים מקרב הציבור לא רוצים שינחילו לילדים קטנים תכנים שאינם ראויים לגילם – דת, מיניות וכן הלאה. מצד שני, מספיק מבט אחד במתרחש בכמה מגני הילדים בארץ (וכנראה ברחבי העולם), כדי להבין שכל ה"דאגנות" הזו היא רק עלה תאנה רקוב. כי יש אינדוקטרינציות מסוימות, כך מסתבר, שנכנסות לגני ילדים ולכיתות הנמוכות באין מפריע.

לדוגמה – ברבים מגני הילדים מגדילים לעשות ומביאים מדי פעם חיילים וחיילות שידברו בפני הילדים, בדרך כלל ביום העצמאות. אף אחד לא יטען שמדובר במחזירים בתשובה או בלהט"בים, האומרים, חלילה, שזה בסדר להיות מי שאתה, אלא באינדוקטרינציות המשרתות את הנרטיב המיליטנטי של המדינה, וכאן מסתבר שהכול קביל. דוגמה נוספת היא טקס קבלת ספר תורה בכיתה ב' – האדרה רשמית לאחד מייצוגי הדת, כחלק מגוף הידע שילדים נדרשים ללמוד במסגרת מערכת החינוך הממלכתית שלהם.

בארצות הברית אין שום בעיה להתחיל את יום הלימודים בבית הספר בשירת ההמנון ובהצדעה לדגל. התכנים הפטריוטיים והצבאיים ייכנסו גם ייכנסו אל מוחם הרך של בני 9 ומטה, וככל הנראה יהיו הזרע הבראשיתי שיסייע להפוך אותם לחיילים וחיילות בעתיד.

אבל תוכן "להט"בי" שיעזור לקבל את השונה ואולי יסייע לאחרים להיות שלמים עם עצמם? עד כאן!

מי קובע מהו תוכן ראוי לילדים?

למעשה אפשר לטעון שכמעט כל תוכן לימודי הוא אינדוקטרינציה כלשהי במסווה:

  • שיעורי תנ"ך = הדתה
  • שיעורי אזרחות = פטריוטיות / לאומנות
  • שיעורי מתמטיקה ומדע = טכנוקרטיות

ועוד ועוד. הלך-הרוח הציבורי יכול לפנות לכאן ולכאן, אבל מי שקובע מה ייכנס ולא ייכנס לתכני הלימוד בגנים ובבתי הספר – הוא לא אחר מאשר משרד החינוך. הוא זה שאישר להציג תכנים צבאיים על ידי חיילים בגני ילדים, כמו גם תכנים להט"בים בבתי ספר על ידי עמותות כגון חושן. משרד החינוך הוא זה שגם החליט שמקומם של מחזירים בתשובה אינו יכול להיות בשטחי מוסדות חינוך.

התכנים הפטריוטיים והצבאיים ייכנסו אל מוחם הרך של בני 9 ומטה, ויסייעו להפוך אותם לחיילים וחיילות בעתיד. אבל תוכן "להט"בי" שיעזור לקבל את השונה ואולי יסייע לאחרים להיות שלמים עם עצמם? עד כאן!

הרי לא מדובר בחינוך מיני, שמסביר לילד מה עושים ואיך – אלא בחינוך להבנה שיש סוגים שונים של אנשים. אבל עיתונים ומובילי דעה רבים כגון ערוץ 7, סרוגים ואחרים – מנסים דרך קבע להטיל צל כבד על עמותת חושן וגורמים דומים אחרים, שמחנכים ילדים לסובלנות כלפי האחר (ובעיקר כלפי אחרים מבחינת נטייה מינית או מגדרית). הם קוראים לזה "להט"ביזציה" או "להט"ביסטן".

כל אותם "אנשי מוסר ודעת", שאין להם בעיה לחנך ילדים על ברכיו של נחש מדבר בגן עדן – שוכחים שכל התכנים ה"להט"ביסטנים" הללו אושרו מלכתחילה על ידי משרד החינוך, שלא מצא בהם טעם לפגם. כי לחנך לסובלנות ולקבלת האחר בחברה – זה כנראה המעשה הכי שפוי ואנושי שאפשר לעשות בימינו.

ולכל המתלוננים שאני "מעז" להשוות בין תכנים להט"בים לתכנים פטריוטיים-צבאיים – הרי לחלק ניכר מהאוכלוסייה "מותר" להשוות בין תכנים דתיים לתכנים פטריוטיים (כלומר הם מספיק חשובים כדי להכניס אותם למוסדות חינוך בצורת שיעורי תנ"ך, קבלת ספר תורה ועוד).

כל אותם "אנשי מוסר ודעת", שאין להם בעיה לחנך ילדים על ברכי נחש מדבר בגן עדן – שוכחים שהתכנים ה"להט"ביסטנים", המחנכים לסובלנות ולקבלת האחר בחברה, אושרו ע"י משרד החינוך

להט"ביות מדבקת

הסיבה העיקרית לכל הנושא הזה מתומצתת בטענה המגוחכת להפליא, לפיה להט"ביות מדבקת. לפיכך גם תכנים להט"בים בגנים ובבתי ספר יגרמו לכך ש"הילדים יידבקו" ויהפכו להיות "כאלה". זה אולי לא נאמר מפורשות, כי היום כבר יודעים לדבר בתחכום של זאב בלבוש כבש – אבל זה הסאב-טקסט שעולה מרוב הטענות נגד להט"בים.

אי אפשר למנות כאן את כל הממצאים המעידים שנטייה מינית ומגדרית הן מולדות ולא ניתנות "לרכישה" מהסביבה. אבל כן אציין דבר אחד: אם נטייה מינית עוברת מאחד לשני על ידי חינוך חיצוני, לא היו צריכים להתקיים להט"בים בכלל. התכנים ה"סטרייטיים" במוסדות החינוך ובבית ההורים היו אמורים לוודא את זה, לא?

נטייה מינית או מגדרית אינה דת, ואי אפשר להמיר מנטייה אחת לשנייה, במודע או שלא במודע. אם נדמה לכם שניתן להפוך להיות להט"ב מרצון, כמו שטוענים התומכים בטיפולי המרה ובחוקים משונים כמו בפלורידה – נסו זאת בעצמכם. אני מבטיח לכם, כמה שתתאמצו – לא תצליחו להיות מי שאתם לא.

אז אולי זה בהחלט לא לגיטימי להכניס נושאי מגדר ומיניות למוסדות חינוך עד גיל מסוים. אבל במקרה כזה – גם השחלת אינדוקטרינציות דתיות, פטריוטיות, צבאיות ואחרות בגנים ובבתי הספר אינה מהלך קביל, מאותה סיבה בדיוק.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 798 מילים
סגירה