קינה לשירין

עיתונאית אל ג'זירה שירין אבו עאקלה שנהרגה בג'נין ב-11 במאי 2022 (צילום: אל ג'זירה)
אל ג'זירה
עיתונאית אל ג'זירה שירין אבו עאקלה שנהרגה בג'נין ב-11 במאי 2022

זוהי קינה לשירין אבו עאקלה, ששמה פרץ לתודעה השבוע. שירין, אליה נחשפנו בעקבות הסרטון בן 16 השניות בו יכולנו לראות, כך פשוט ללא פילטרים, את ראשה המפוצץ מכוסה דם מהכדור שנורה בסמטה בג'נין.

זוהי קינה לשירין אבו עאקלה, אליה נחשפנו בסרטון בן 16 השניות בו יכולנו לראות, כך פשוט ללא פילטרים, את ראשה המפוצץ מכוסה דם מהכדור שנורה בסמטה בג'נין

אני לא רוצה לדבר כרגע על הגבורה של העיתונאית, ילידת ירושלים, שליוותה ב-25 השנים האחרונות את הלחימה המתמשכת בין צה"ל לפלסטינים.

עיתונאית שראתה חובה לעצמה ולציבור הצופים באל-ג'זירה להיות שם. שם, בכל מקום בו קורית התרחשות של ממש. צעדות, לחימה, לוויות. לא רבים מעמיתיי הגברים העיתונאים עושים זאת. רבים מהם מסתפקים בצפייה בסרטונים מהשטח ושיחות עם בכירים. אבל זה נושא אחר לגמרי שעוד ידובר בו.

היום נכוון את האלומה אל שירין, שירין שמהווה רק דוגמה למה שקורה יום יום ושעה שעה בשטחים, ביהודה ושומרון, בסמטאות הצרות שם. משפחות שלמות –  הסבים והסבתות כמו הגברים והנשים, כמו הילדים והפעוטות, שחיים על זמן שאול.

רק שהפעם יש להרוגה שם ופנים, והיא מפורסמת והיא אמריקאית. כמה לפניה נהרגו מכדור תועה? בחילופי אש? במרדף אחרי מחבל או אחר חשודים?

והקולות שעלו מהסרטון, הזעקות והפחד, שניתן היה ממש להריח אותו, חשפו בפנינו, אנשי העורף, את המציאות הכל-כך בלתי אפשרית. להיכנס לסמטה ולא לדעת מה מצפה מעבר לקיר, מימין או משמאל או מהחלון הפתוח למעלה בבניין.

והקולות שעלו מהסרטון, הזעקות והפחד, שניתן ממש להריח, חשפו בפנינו, אנשי העורף, את המציאות הבלתי אפשרית. להיכנס לסמטה ולא לדעת מה מצפה מעבר לקיר

וזה לא רק הם. זה גם אנחנו, ילדינו, נכדנו, שמגיעים לסמטאות הצרות צרות האלה כשהם לא יודעים מהיכן יצוץ החמוש הבא ויפנה לעברם את הקנה. אלה הצלקות שנחרטות על ליבם לאחר שירו והרגו מטווח קצר. כשהם רואים את פרפורי המוות האחרונים של ההרוג. כן, הם מכוסים מכף רגל עד ראש באפוד מגן ובקסדה, אבל העיניים, העיניים רואות הכל.

והם חוזרים הביתה והם לא מספרים. ואנחנו לא יודעים. אלא אם עברנו ליד חדרם וצותתנו שלא במתכוון לשיחות שלהם עם החברים מהמחלקה. מהפלוגה. מהשבוע אנחנו יכולים לדמות גם את הפנים של הנפגעים. לאחר שראינו את ראשה המדמם ואת גופתה של שירין על הקרקע בג'נין.

מאז שנת 2000 נהרגו כ-2000 ילדים פלסטינים. בישראל היו למעלה מעשרת אלפים פיגועי טרור בזמן שלטון נתניהו והליכוד. מאז כינון הממשלה הזו נרצחו 16 בני אדם.

כן אנחנו חברה בהלם קרב.
ואולי הגיעה העת לשינוי?
חשיבה אחרת. חשיבה חדשה.
חשיבה על שלום.

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אני מקווה שהדברים שלך והמוות הזה עם הפנים והשם יצליחו לגעת לאנשים מעבר לתגובה האומטית .לצערי, כמו שכתבת בדיוק רב אנחנו חברה בהלם קרב. ומניסיון אישי וקצת ידע מהמחקר, סביב הפוסט טראומה של... המשך קריאה

אני מקווה שהדברים שלך והמוות הזה עם הפנים והשם יצליחו לגעת לאנשים מעבר לתגובה האומטית .לצערי, כמו שכתבת בדיוק רב אנחנו חברה בהלם קרב.
ומניסיון אישי וקצת ידע מהמחקר, סביב הפוסט טראומה שלי, אחד הדברים שמתרחשים הוא הנטייה לפרש גירוי ניטרלי כשלילי. הרבה יותר קשה לצאת מממעגל האימה הזה כשתיקון דורש זמן וקשב.

עוד 374 מילים ו-1 תגובות
סגירה