דיון בוועדת החוקה על חוק יסוד זכויות בהליך פלילי, 11 במאי 2022 (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
דוברות הכנסת, דני שם טוב

לכולם יש מה לומר על חוק יסוד זכויות הנאשם של סער

חוק יסוד: זכויות במשפט הפלילי עלה לדיון בוועדת החוקה השבוע, או אז התברר כי החוק מושך תשומת לב מאין-ספור גורמים בעלי אינטרס - מהסנגוריה הציבורית, דרך מכון קהלת ועד המכון הישראלי לדמוקרטיה - וספק אם גרסתו הסופית תדמה לנקודת ההתחלה ● בנושא אחר הקרוב לליבו של סער, מתברר שהיועמ"שית מתנגדת לפיצול התפקיד ● והשופט חאלד כבוב עשה השבוע היסטוריה כפולה

1

חבלי הלידה של חוק יסוד

אחת מגולות הכותרת של כהונת שר המשפטים גדעון סער עד עתה, היא הצעת חוק יסוד: זכויות במשפט הפלילי. שלשום (רביעי) הובאה הצעת החוק החגיגית לדיון ראשון בוועדת החוקה של הכנסת, לאחר שאושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת יומיים קודם לכן.

מדובר בהצעת חוק המוסיפה לראשונה זה 30 שנה חוק יסוד חדש למגילת זכויות האדם החוקתיות בישראל, הכוללת כרגע שני חוקי יסוד בלבד – חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.

אלא שלפחות על פי המסתמן בדיון הראשון, הצעת החוק שגובשה במשרד המשפטים עתידה לעבור שינויים נרחבים במהלך הדיונים הצפויים בוועדת החוקה. לא מעט גורמים אינטרסנטיים חזקים הגישו ניירות עמדה לוועדת החוקה, ומתכוונים להפעיל את השפעתם על-מנת להכניס לנוסח חוק היסוד המתגבש את העקרונות החשובים להם.

הסנגוריה הציבורית הגישה מסמך עב-כרס לוועדה, שבו הצעה פחות או יותר לנסח מחדש את חוק היסוד. לדעת הסנגוריה, חוק היסוד חייב לחול על כלל שלבי ההליך הפלילי, לא רק משלב המשפט אלא משלב החקירה, ועד לתום ריצוי העונש.

הסנגוריה הציבורית הגישה מסמך עב-כרס לוועדה, שבו הצעה פחות או יותר לנסח מחדש את חוק היסוד. לדעת הסנגוריה, חוק היסוד חייב לחול על כלל שלבי ההליך הפלילי, לא רק משלב המשפט אלא משלב החקירה

הסנגוריה מצביעה על חסר גם בעקרונות היסוד של המשפט הפלילי הנמנים בנוסח הצעת החוק, וקוראים לכלול בין עקרונות אלה גם את עקרון הפרשנות המצמצמת בפלילים (שמשמעו – כשיש ספק, זה לא פלילי) ואת עקרון הספק הסביר (שמשמעו – די בהצבת ספק סביר בדבר אשמתו של אדם כדי להביא לזיכויו). לשכת עורכי הדין תומכת גם היא בעיגון העיקרון הזה, לצד הזכות לקיום חקירה נגדית והזכות להבאת עדים.

גדעון סער בדיון בוועדת החוקה על חוק יסוד זכויות בהליך פלילי, 11 במאי 2022 (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
גדעון סער בדיון בוועדת החוקה על חוק יסוד זכויות בהליך פלילי, 11 במאי 2022 (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

עוד טוענת הסנגוריה הציבורית כי הצעת החוק מאיימת להרע את המצב החוקי הקיים ביחס להיקף הזכות להימנעות מהפללה עצמית. לטענת הסנגוריה, יש לעגן במפורש את זכות השתיקה העומדת לחשוד.

עו"ד ענת מיסד כנען, הסנגורית הציבורית הראשית, אמרה בדיון בוועדת החוקה כי "בגלל גודל המעמד, חשוב שחוק היסוד יגן על הזכויות שראוי להגן עליהן, ולא על מה שקיים היום בדין. אם נחמיץ את גודל השעה מתוך חששות, הדורות העתידיים הם שישלמו".

"בגלל גודל המעמד, חשוב שחוק היסוד יגן על הזכויות שראוי להגן עליהן, ולא על מה שקיים היום בדין. אם נחמיץ את גודל השעה מתוך חששות, הדורות העתידיים הם שישלמו"

הוועד הציבורי נגד עינויים כתב בנייר עמדה מטעמו כי הצעת החוק אינה יכולה להיות שלמה ללא איסור מפורש של עינויים ויחס לא אנושי בחדרי החקירות, מאחר שזוהי הפרת זכויות האדם החמורה ביותר שיכולה להתרחש במפגש שבין אדם לבין רשויות החוק. ח"כ אוסאמה סעדי הצטרף בדיון ליוזמה הזו.

מכון זולת מציע להכניס לחוק היסוד את ערך השוויון כעיקרון יסוד חוקתי, לא רק באופן הצהרתי אלא גם באופן שהוא יביא לשוויון בזכאות להליך פלילי הוגן, בזכות לייצוג משפטי לאוכלוסיות שונות, בהליכי מעצר ובהליכי חקירה.

מכון קהלת טען כי נוסח חוק היסוד "גדוש בהצהרות חגיגיות ובמונחי שסתום, ובכך הוא מזמין את רשויות האכיפה לפרש את הוראות החוק באופן גמיש, בלתי צפוי ובלתי אחיד. אם חוק היסוד ייצור חוסר בהירות, משמעות הדבר היא פגיעה ישירה בנחקרים ונאשמים, והחלשתם מול מערכת האכיפה".

דיון בוועדת החוקה על חוק יסוד זכויות בהליך פלילי, 11 במאי 2022 (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
דיון בוועדת החוקה על חוק יסוד זכויות בהליך פלילי, 11 במאי 2022 (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

המכון הישראלי לדמוקרטיה מתכוון לפעול על מנת להשמיט מהצעת החוק את סעיף "שמירת דינים", הקובע כי כל חקיקה הפוגעת בזכויות בהליך הפלילי, ושנחקקה קודם ליום שבו יתקבל חוק היסוד החדש, תהיה מוגנת מפני ביטול.

"שמירת הדינים", כתבו אנשי המכון, "תצמצם עד מאוד את המשמעות המעשית של חוק היסוד המוצע. ראוי לתת למדינה שהות של שנים אחדות לבחון אם יש מקום לתקן את החקיקה הקיימת בתחום הפלילי, אולם אין זה ראוי להעניק לכל החקיקה בתחום הפלילי חסינות מפני חוק היסוד".

ליוזמת המכון לדמוקרטיה, התברר בדיון בוועדה, שותפה גם ח"כ גבי לסקי. "סעיף שמירת הדינים", היא אמרה, "קצת מרוקן מתוכן את המעמד החגיגי הזה".

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, הודיע כי הוא מסונכרן עם השר סער בכוונה להביא את חקיקת חוק היסוד לסיום עוד במושב הנוכחי. "המצוין הוא האויב של הטוב ביותר", סיכם קריב.

יו"ר הוועדה גלעד קריב הודיע כי הוא מסונכרן עם השר סער בכוונה להביא את חקיקת חוק היסוד לסיום עוד במושב הנוכחי. "המצוין הוא האויב של הטוב ביותר", סיכם קריב

לחומרים המוגשים כעת לוועדת החוקה, ולדברים שייאמרו במהלך הדיונים הצפויים בהצעת חוק היסוד, יהיה משקל גדול בשנים הקרובות. הכול נרשם והכול יבוא לידי ביטוי: סביר להניח כי אם חוק היסוד יתקבל, תתפתח בבג"ץ מגמה – בדומה לזו שנרשמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, לאחר קבלת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק – של דיון בעתירות המאתגרות סעיפי חוק קיימים, לאור חוק היסוד החדש.

גלעד קריב וגדעון סער בדיון בוועדת החוקה על חוק יסוד זכויות בהליך פלילי, 11 במאי 2022 (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
גלעד קריב וגדעון סער בדיון בוועדת החוקה על חוק יסוד זכויות בהליך פלילי, 11 במאי 2022 (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

גם אם סעיף "שמירת הדינים" ייכלל בחוק היסוד, בית המשפט יצטרך לקבוע כיצד לפרש את החקיקה הנושנה ברוחו של חוק היסוד החדש ובהתאם לעקרונות העולים ממנו. חוק היסוד יזכה לפרשנות של בית המשפט, בוודאי נוכח הניסוח המעורפל והכוללני שלו. פרשנות זו תיקח בחשבון את כל מה שנאמר וייאמר במסגרת דיוני החקיקה.

2

היועמ"שית לא רוצה להתפצל

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מונתה לתפקידה בין היתר על יסוד ההנחה שהיא רואה עין בעין עם שר המשפטים גדעון סער את סוגיית פיצול תפקיד היועץ.

לסער הייתה כידוע השפעה נרחבת על זהות המועמדים שנשקלו על ידי ועדת האיתור בראשות הנשיא אשר גרוניס, והוא אחראי גם על הבחירה הסופית מבין המועמדים שהגיעו לקו הגמר. אחד הדגלים המרכזיים שנופף בהם סער עם כניסתו לתפקיד, היה תמיכתו בפיצול תפקיד היועץ. בהמשך, נוכח הקשיים שנתקל ביישום היוזמה, התלהבותו הצטננה.

עד עתה, נמנעה בהרב-מיארה מלהשמיע בפומבי את עמדתה בסוגיית הפיצול. בכלל, מאז מינויה לתפקיד לפני כשלושה חודשים, ממעטת היועצת להשמיע בפומבי את קולה. אך ביום ראשון האחרון, בכנס שהתקיים באוניברסיטה העברית לזכרו של שופט העליון ומבקר המדינה המנוח, אליעזר גולדברג, נתנה בהרב-מיארה ביטוי ראשון לתפיסתה בנושא.

הפתעה: בניגוד להערכות, היועצת ככל הנראה מתנגדת לפיצול תפקידה. בכך היא מיישרת קו עם כל היועצים המשפטיים לממשלה ופרקליטי המדינה לדורותיהם, שמהיכרות קרובה של תפקיד היועץ, הבינו את הסכנה והנזק הגלומים בפיצול אפשרי.

בניגוד להערכות, היועצת ככל הנראה מתנגדת לפיצול תפקידה. בכך היא מיישרת קו עם כל היועמ"שים ופרקליטי המדינה לדורותיהם, שמהיכרות קרובה של תפקיד היועץ, הבינו את הסכנה והנזק הגלומים בפיצול אפשרי

גלי בהרב-מיארה עם כניסתה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, פברואר 2022 (צילום: נתן וייל, לע"מ)
גלי בהרב-מיארה עם כניסתה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, פברואר 2022 (צילום: נתן וייל, לע"מ)

בהרב-מיארה, כמו קודמיה בתפקיד, סומכת את ידיה על דו"ח ועדת שמגר משנת 1998, שהסדיר בעידן הנוכחי את מעמדו ומהות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה.

דו"ח שמגר, ציינה בהרב-מיארה, מונה חמישה כובעים שהיועץ חובש לראשו: ראשות התביעה הכללית; ייצוג המדינה בערכאות; מתן ייעוץ משפטי לרשויות השלטון; מתן ייעוץ משפטי בתחום החקיקה; וייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על שלטון החוק.

"כל אחד מחמשת הכובעים של היועצת המשפטית לממשלה הוא עולם ומלואו", אמרה היועצת בנאומה, "אך כולם שלובים זה בזה. הם נשענים כולם על יסוד אחד ממנו הם שואבים את כוחם – הגנה על שלטון החוק בישראל וקידום האינטרס הציבורי. זה למעשה תפקיד העל של היועץ המשפטי לממשלה, שממנו נגזרים כל יתר התפקידים".

"כל אחד מחמשת הכובעים של היועצת המשפטית לממשלה הוא עולם ומלואו, אך כולם שלובים זה בזה. הם נשענים כולם על יסוד אחד ממנו הם שואבים את כוחם – הגנה על שלטון החוק וקידום האינטרס הציבורי"

לא ברור אם זו העמדה שבה החזיקה היועצת עוד משלב מועמדותה לתפקיד, או שבחודשים שחלפו מאז נכנסה לתפקידה גיבשה את השקפתה זו. ואולם ברור שהתנגדותה לפיצול היא פקטור משמעותי, המציב קושי משמעותי נוסף בפני שר המשפטים, ככל שהוא עדיין אוחז ברעיון הפיצול.

3

העליון המוסלמי הראשון

ביום שני השבוע הושבע השופט חאלד כבוב לכהונת שופט בית המשפט העליון, בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא, שבו הושבעו עשרות שופטים לכלל הערכאות. כבוב עשה היסטוריה כפולה: הוא השופט המוסלמי הראשון המכהן בעליון בכהונת קבע – השופטים סלים ג'ובראן וג'ורג' קרא הם ערבים-נוצרים.

טקס השבעת שופטים – במרכז השופט חאלד כבוב עם מינויו לבית המשפט העליון, 9 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
טקס השבעת שופטים – במרכז השופט חאלד כבוב עם מינויו לבית המשפט העליון, 9 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

בנוסף, הוא מתחיל את כהונתו עוד בטרם השופט קרא פרש מכס השיפוט, מה שיקרה רק בעוד כשבועיים. פירוש הדבר הוא שלאורך כמה שבועות, מכהנים בבית המשפט העליון שני שופטים ערבים.

כבוב מתחיל את כהונתו עוד בטרם השופט קרא פרש מכס השיפוט, מה שיקרה רק בעוד כשבועיים. פירוש הדבר הוא שלאורך כמה שבועות, מכהנים בבית המשפט העליון שני שופטים ערבים

כבוב יעשה את הופעת הבכורה שלו בעליון ביום רביעי הקרוב, לצד השופטים יוסף אלרון ועופר גרוסקופף. הוא לא צפוי לשבת בהרכב עם קרא עד לפרישתו של האחרון.

מינויו של כבוב לעליון הוא ניצחון לשוחרי המקצוענות והרציונליות בהליכי מינוי שופטים. גורמים שונים, בתוך המערכת ומחוצה לה, נאבקו נגד המינוי, תוך שניסו להדביק לו שורת פרשיות וכתמים כביכול.

עם פרישתם של השופטים קרא וניל הנדל מבית המשפט העליון, יסייע כבוב לשופטי האגף הפלילי בעליון, ובנוסף יביא עמו – יחד עם השופטת רות רונן, שתושבע לתפקיד בחודש הבא – יכולת בתחום המשפט הכלכלי. במצבו הנוכחי של העליון, זו אינה תועלת שולית.

עוד 1,304 מילים
סגירה