האם המסקנות של ועדת אגרנט תאמו את מה שהוועדה שמעה מהעדים?

סגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים האלוף ישראל טל ביקש מראש אמ"ן דאז אלי זעירא, ראש מחלקת מודיעין חיל האוויר דאז אל"מ רפי הרלב, וראש מחלקת אוויר דאז תא"ל דוד עברי, לכתוב מה הם זוכרים מהפגישה אצל הרמטכ"ל דאז דדו ב-30 בספטמבר 1973.

הסיבה שבגללה טל ביקש את המכתבים הייתה טענתו, שלמרות שלא נשמרה סטנוגרמה של המפגש אצל דדו, הוא התריע בפגישה מפני מתקפה משולבת של מצרים וסוריה והמליץ על גיוס מילואים כשבוע לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים.

טל ביקש שיכתבו לו מה זוכרים מהפגישה אצל דדו, כי לטענתו, למרות שלא נשמרה סטנוגרמה מהמפגש – הוא התריע שם מפני מתקפה משולבת של מצרים וסוריה והמליץ על גיוס מילואים כשבוע לפני פרוץ המלחמה

המכתבים מערערים את המסקנות העיקריות של ועדת אגרנט. הוועדה קבעה שפתיחת המלחמה ב-6 באוקטובר הפתיעה את צה"ל. לשיטתם, מאחר שעד אותו בוקר לא העריך הפיקוד העליון של הצבא וההנהגה המדינית שמלחמה כוללת עומדת להתחיל, ומשום שההתרעה על המלחמה ניתנה על ידי ראש אמ"ן זעירא רק בשבת ב-4:30 לפנות בוקר – לא התאפשר גיוס מילואים מסודר לפי לוחות זמנים ונוהלי הגיוס התקינים.

לגבי פתיחת המלחמה לכאורה בהפתעה לפיקוד העליון של הצבא וההנהגה המדינית, סגן הרמטכ"ל קרא בעדותו בפני הוועדה קטעים ממכתבו של אל"מ הרלב:

"באותו דיון העלית למיטב זכרוני את הנקודות הבאות: (א) לפנינו מלחמה ולא הגברת כוננות לצורך תקרית. […]  לדבריך לא היה ברמת הגולן מספיק כוח כדי לעמוד כנגד מתקפה סורית וכל חטיבת טנקים סורית תתקל במחלקת טנקים ישראלית. הצעת לגייס מילואים ולהעלותם לרמת הגולן".

הסכנה למתקפה משולבת של סוריה ומצרים על ישראל הייתה ידועה היטב לדרג המדיני והצבאי החל מחודש מאי 73'. דיין העריך בחודש מאי שמלחמה עם מצרים וסוריה תפרוץ תוך חצי שנה. חיל האוויר גייס כ-3000 אנשי מילואים בשבוע שלפני המלחמה.

ביום ששי ה-5 באוקטובר מפקד חיל האוויר דאז, האלוף בני פלד, כינס את מפקדי החיל ותידרך אותם לקראת ביצוע מכה מונעת של חיל האוויר למחרת בשבת בבוקר.

הסכנה למתקפה משולבת של סוריה ומצרים על ישראל הייתה ידועה היטב לדרג המדיני והצבאי ממאי 73'. בששי, ה-5 באוקטובר, מפקד חיל האוויר דאז כינס את מפקדי החיל ותידרך לקראת מכה מונעת של החיל למחרת

ולגבי ההתרעה המאוחרת שראש אמ"ן דאז זעירא סיפק, לכאורה, רק ב-6 באוקטובר ב-4:30 לפנות בוקר – האמת היא שלא ראש אמ"ן סיפק את ההתרעה הזו – למרות שכך כתבה ועדת אגרנט בפליטת קולמוס פרוידיאנית, אולי כדי להלבין עוד יותר את פניו. מי שכתב זאת היה ראש המוסד צבי זמיר.

ויתרה מזאת, ראש אמ"ן דווקא סיפק התרעה משמעותית לגבי המלחמה לילה קודם, בין ה-4 וה-5 באוקטובר.

יחידת ההאזנה של אמ"ן 848 זיהתה את העזיבה הבהולה של משפחות הרוסים מסוריה וממצרים. לידיעה זו לא היה לראש אמ"ן הסבר. ידיעה זו היא שהביאה לשרשרת ההתייעצויות הקדחתניות ביום שישי בבוקר במטכ"ל ובמשרד הביטחון, לבירורים הדחופים שעשה דיין עם האמריקאים, ולשליחת המברק הבהול לקיסינג'ר עם אזהרה לערבים באותו יום.

ועדת אגרנט שמעה על השיקול האמריקאי והחשש של דיין שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה – לא רק בעדותו של דיין, אלא גם בעדותם של גולדה מאיר, ישראל טל והרמטכ"ל דוד אלעזר.

ועדת אגרנט שמעה על חילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים, שנוצרו ביום שישי בבוקר ונמשכו עד פתיחת המלחמה, גם מדיין וגם מגולדה. אך מסקנות הדו"ח החלקי שפרסמה אינן אומרות דבר לגבי חילוקי הדעות המודיעיניים הללו עם האמריקאים וגם לא מתייחסות כלל לשיקול האמריקאי ולחששות של דיין.

האמת שלא זעירא סיפק את ההתרעה המאוחרת – למרות שכך כתבה ועדת אגרנט בפליטת קולמוס, אלא ראש המוסד צבי זמיר. למעשה, ראש אמ"ן סיפק התרעה משמעותית לגבי המלחמה לילה קודם

ועדת אגרנט התעלמה במסקנותיה גם מהמברק הבהול, שדיין ועוזרו הרמטכ"ל בדימוס צבי צור החליטו לשלוח ביום שישי בבוקר עם אזהרה חמורה לערבים דרך היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר. מברק שנועד להבהיר כי ישראל יודעת על תכניות הערבים, לא תהיה מופתעת, ואם הערבים יתקפו ישראל תגיב בכוח רב.

חבר הוועדה יצחק נבנצאל שאל את שר החוץ אבא אבן האם האמריקאים גם פעלו כפי שנתבקשו מלבד העברת המסרים המרגיעים חזרה לישראל. הרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין אף הוסיף שאלה בתמיהה:

"בדיעבד הוא לא הזהיר אותם, הוא לא העביר את הידיעה?".

אבא אבן ענה:

"היה לי הרושם שהוא לא הזהיר אותם. על כל פנים כששוחחתי איתו למחרת הוא אמר לי שיעשה את הדברים הללו, יפנה לסובייטים ולמצרים".

פרשת המברק מוכיחה שבישראל היה חשש מפריצת מלחמה כבר בבוקר יום שישי ה-5 באוקטובר, ושישראל הייתה ערוכה ומוכנה להגיב בתקיפות ובכוח רב. דיין החליט לשלוח אזהרה לערבים ב-5 באוקטובר כ-30 שעות לפני פתיחת המלחמה, להכריז על כוננות ג' בצבא הסדיר ובחיל האוויר ולא לגייס מילואים.

המברק מוכיח שישראל חששה ממלחמה כבר בבוקר שישי ה-5 באוקטובר, והייתה ערוכה להגיב בכוח. דיין החליט לשלוח אזהרה לערבים כ-30 שעות לפני פריצתה, להכריז על כוננות ג' בסדיר ובחיל האוויר ולא לגייס מילואים

בסעיף 15 של הדו"ח מתייחסת ועדת אגרנט לחילוקי הדעות בין שר הביטחון לרמטכ"ל בנושא גיוס המילואים בשבת בבוקר. היא אף מציינת את ראש הממשלה לטובה, כמי שהכריעה לטובת דרישת הרמטכ"ל לגיוס מלא בניגוד לעמדתו של שר הביטחון.

באופן תמוה הוועדה אינה מבקרת את שר הביטחון שהתנגד לגיוס המילואים המלא בשבת בבוקר, התנגדות שגרמה לוויכוח מתוח וכעוס בין שר הביטחון והרמטכ"ל ולעיכוב מיותר של שעתיים בגיוס המילואים.

בסעיף 28 של הדו"ח קובעת הוועדה שהיה על הרמטכ"ל להמליץ על גיוס מילואים חלקי כבר ב-1 באוקטובר או לכל הפחות ביום שישי ה-5 באוקטובר, וממליצה לסיים את כהונתו של הרמטכ"ל.

ועדת אגרנט, ששמעה מפי שר הביטחון שהוא התנגד לגיוס מילואים כי ראה בכך את הירייה הראשונה במלחמה, וחשש שישראל תואשם כמי שפתחה בה ושהסיוע האמריקאי לישראל יעמוד בסכנה – כושלת בלחבר 1+ו. היא מתעלמת מכך שהסיבה לאי-גיוס המילואים נבעה ישירות מהחששות של דיין.

לא רשלנות של הרמטכ"ל וגם לא מחדל מודיעיני גרמו לאי גיוס המילואים. איך יתכן שהוועדה מצאה את הרמטכ"ל אחראי אישית לאי גיוס המילואים והמליצה על סיום כהונתו, במקום להמליץ על סיום כהונתו של שר הביטחון? הרי שר הביטחון הוא זה שכפה את אי גיוס המילואים כי חשש שישראל תואשם בפתיחת המלחמה, כפי שהסביר דיין לוועדה בעדותו.

איך יתכן שהוועדה מצאה את הרמטכ"ל אחראי אישית לאי גיוס המילואים והמליצה על סיום כהונתו, במקום להמליץ על סיום כהונתו של שר הביטחון, שכפה את אי גיוס המילואים?

כשקיבלה הממשלה את המסקנות של ועדת אגרנט, השר יצחק רבין הציע לממשלה להחזיר לוועדה את הדו"ח לתיקון מסקנותיה ביחס לדרג הממשלתי, והמליץ לא לקבל את התפטרות הרמטכ"ל דדו.

הדרג המדיני הוחלף בעקבות התפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר כשבוע לאחר קבלת הדו"ח, אבל העוול ההיסטורי והאישי שעשתה ועדת אגרנט במסקנותיה לא תוקן.

לא סבירה ההתעלמות של ועדת אגרנט במסקנותיה מהעובדות ששמעה בנושאים הבאים:

1

סגן הרמטכ"ל ישראל טל העיד שהזהיר מפני מתקפה משולבת מצרית-סורית כשבוע לפני המלחמה והמליץ על גיוס מילואים.

2

שר הביטחון העיד שגיוס מילואים היה שווה בעיניו לפתיחה בירייה הראשונה במלחמה.

3

דיין העיד על חילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים שנוצרו ערב המלחמה.

4

דיין החליט לשלוח ביום שישי ה-5 באוקטובר אזהרה לערבים כ-30 שעות לפני פתיחת המלחמה ולא לגייס מילואים או לפתוח במכה מונעת כדי שישראל לא תואשם בפתיחת המלחמה.

הדרג המדיני הוחלף בעקבות התפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר כשבוע לאחר קבלת הדו"ח, אבל העוול ההיסטורי והאישי שעשתה ועדת אגרנט במסקנותיה לא תוקן

*  *  *

אי הסבירות של מסקנות ועדת אגרנט ברורה כשמש, והשאלה המשפטית המתחייבת היא האם דין המסקנות להיפסל בשל עילת אי הסבירות. ללא קשר לפרשה זו, נשיא בית המשפט העליון ה-7 השופט מאיר שמגר כתב פעם בפסק דין בבג"ץ שחוסר-סבירות יכול להתבטא בהבאה בחשבון של שיקולים זרים, כך שהמסקנה הסופית הופכת מופרכת מעיקרה ובשל כך לבלתי-סבירה לחלוטין.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.