בס"ד

חייבים להשאיר "כוחות טובים" במערכת החינוך. עסקתי בחינוך מרבית חיי, וכעת מדאיג אותי הגרף ההולך ויורד של התשוקה הבסיסית של אנשי חינוך לקבל עליהם תפקיד של מחנך כיתה.

לא רק הכותרות האחרונות מבכות על התפוררות הרוח והיעדר המקצועיות של המורים. בשבועות האחרונים גם נושאות הדגלים, מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר ויו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד, הזהירו מפני המחסור הצפוי במורים לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה תשפ"ג.

לא רק הכותרות מבכות על התפוררות הרוח והיעדר מקצועיות המורים. גם נושאות הדגלים, מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר ויו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד, מזהירות לאחרונה ממחסור צפוי במורים

כל הטענות נכונות ומגובות בעובדות ונתונים, אולם יותר משמפריע לי שבני ובתי יפספסו כמה נושאים באנגלית, מתמטיקה או מורשת, אני חרד מהיום בו עלול בני או עלולה בתי לפגוש מחנך או מחנכת שהגיעו כמחנכים לכיתתם בלית ברירה. מדאיג אותי הגרף ההולך ויורד של התשוקה הבסיסית של אנשי חינוך לקבל עליהם תפקיד של מחנך כיתה.

המשבר בתחום ההוראה | במערכת החינוך מזהירים: מחסור אדיר במנהלים, מורים, גננות, יועצות וסייעות. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן-דויד לכאן חדשות: 5,500 מורים ביקשו לצאת לחל"ת@lirankog #חדשותהערב pic.twitter.com/UlLp77MaCS

— כאן חדשות (@kann_news) May 10, 2022

כאשר מתעמקים בנתונים, רואים כי ישנה ירידה דרמטית גם במספר הנרשמים להוראה במוסדות האקדמיים השונים, תוך מובחנות ברורה שהקושי הגדול הוא ברישום להכשרת מורים בבתי הספר היסודיים.

עזיבת המורים במהלך שנת הקורונה והיעדר השכר ההולם, מוזכרים שוב ושוב כגורמים משמעותיים במשבר המתרגש עלינו. על פי נתוני הלמ"ס, במהלך עשרים השנים האחרונות מספר התלמידים גדל בכמעט חמישים אחוזים בחינוך היסודי, אולם ככל שמספר התלמידים עולה, כך אנחנו מדווחים על נשירה של מורים. למעשה, רוב מוחץ של המורים המקצועיים ביסודי מקבלים עליהם את תפקיד חינוך הכיתה, כי פחות ופחות אנשים מעוניינים לשמש בתפקיד זה.

ככל שמספר התלמידים עולה, כך אנחנו מדווחים על נשירת מורים. רוב מוחץ של המורים המקצועיים ביסודי מקבלים עליהם את תפקיד חינוך הכיתה, כי פחות ופחות אנשים מעוניינים לשמש בתפקיד

בעבר, תפקיד מחנך הכיתה היה מן התפקידים המבוקשים ביותר במערכת החינוך, בהיותו מגלם בתוכו את האפשרות המעשית של המורה בכיתה להשפיע מעבר לתחום הידע אותו הוא מקנה לתלמידיו. הערכים, המידות, הדאגה להתפתחותו של התלמיד, הפיכתו להיות "מענטש" לטובת החברה, משכה אנשים רבים לכיוון ההוראה מתוך הרגשת שליחות אמיתית ורצון לבנייה ולעיצוב החברה הישראלית. מעטים מקוראי שורות אלו לא יצביעו על איש חינוך משמעותי בחייהם.

זכורני, עת התחלתי את התפקיד הראשון שלי בהוראה כמחנך בכיתה ז', ניגשתי לרב שלי הרב דוד חי הכהן שליט"א, וביקשתי ממנו הדרכה מעשית לקראת כניסתי להוראה. "דמיין לעצמך", כך אמר לי, "שבכל כיתה אליה אתה נכנס לחנך -יושבים האנשים החשובים ביותר של הדור הבא: מנהיג, טייס, רב גדול, או ספורטאי מצטיין – והשליחות שלך היא לבנות בשלב הנערות את עתידם הגדול". הסתכלות זו בוודאי הובילה לאחריות רבה ולסוג של חרדת קודש לפני כל כיתה אותה לקחתי לחנך.

בשנים האחרונות, נפערו פערים גדולים מאד בתשוקה הבסיסית של אנשי חינוך לקבל עליהם תפקיד של מחנך כיתה. מנהלי בתי ספר רבים בארץ מדווחים כי חלק גדול מהמורים אינם מעוניינים לשאת בנטל החינוך. אם זה בגלל "ההתערבות של ההורים", קשיי הבירוקרטיה של "המערכת", היעדר פרופסיה ומעמד ייחודיים למחנך הכיתה, חוסר תגמול הולם ועוד ועוד.

אנשי הוראה רבים בוחרים בפרופסיה ההוראתית המקצועית כעיקר עיסוקם, ופחות מעוניינים לקחת אחריות של מחנך על כלל היבטיו של הילד. יחד עם עוד גורמים, הגענו למצב שמעמדו של מקצוע ההוראה בכלל ומעמדו של מחנך הכיתה בפרט הולך ונשחק והעתיד כולו לוט בערפל.

מנהלי בתיה"ס בארץ מדווחים כי מורים רבים אינם מעוניינים לשאת בנטל החינוך. אם בשל "התערבות הורים", קשיי הבירוקרטיה של "המערכת", היעדר פרופסיה ומעמד ייחודיים למחנך הכיתה, חוסר תגמול הולם ועוד

שינוי המעמד, התפיסה ומובחנות של מחנכת הכיתה כבעלת השפעה קריטית על עולמם של הילדים, וממילא הסתכלות מובדלת ומובחנת על ידי כל הגורמים המלווים אותה – הם אלו שישנו את כיוון מעמד המורה באופן כללי, להשארת "כוחות טובים" במערכת החינוך, וכמובן לגיוס אנשים מעולים לטובת מערכת החינוך הכללית.

אהרון קצב הוא סמנכ"ל פדגוגיה בקרן משפחת ליאון, שפועלת למען שוויון הזדמנויות וחינוך לערכים באמצעות חיזוק וביסוס מחנכי ומחנכות הכיתה בישראל (צילום: מור חטואל)