אי אפשר להבין את עמדת כלי התקשורת האלקטרוניים מאז הקמת ממשלת השינוי. נדמה כאילו כלבי השמירה של הדמוקרטיה רוצים לנשוך דווקא את הדמוקרטיה.
שנים ארוכות רה"מ נתניהו ביזה את ערוצי השידור, החרים אותם, לא התראיין בהם, אלא רק אצל מקורביו בערוץ 20 וישראל היום.
אי אפשר להבין את עמדת כלי התקשורת האלקטרוניים מאז הקמת ממשלת השינוי. נדמה כאילו כלבי השמירה של הדמוקרטיה רוצים לנשוך דווקא את הדמוקרטיה
שנים לא הופיע לראיון טלוויזיה מסודר כדי לתת תשובות לציבור, אלא רק בעת מערכות הבחירות, והתקשורת האלקטרונית שלנו שתקה. מילת ביקורת לא נשמעה מצד מנהלי הערוצים ועורכי התכניות. מועצת העיתונות בלעה את לשונה וארגוני העיתונאים שתקו וקיטרו.
זה נתניהו. הוא מאיים, הוא מפחיד, הוא עלול לסגור ולפגוע בפרנסה. זה היה המוטו. זו האווירה.
מדינת ישראל בתקופת נתניהו נוהלה באופן מחפיר, שערורייתי. שרים מונו לתפקידיהם ללא כישורים ורק על סמך נאמנות לאדם אחד. הכלכלה התרסקה, מחירי המחיה והדיור נסקו, תקציב לא הועבר ומערכות החוק הותקפו יומיום בידי רה"מ עצמו.
התקשורת שלנו בלעה הכל בנימוס, בשתיקה, בקבלת "הדין", בפחד.
והנה רק התחלפה הממשלה ובמשרד רה"מ התייצב אדם אחר, כזה שמעניק ראיונות למי שמבקש, עונה לשאלות גם אם הן קשות והתקשורת שלנו שלפה את טפריה והחלה לנעוץ אותם. במי? לא במי שהתעלל בה שנים אלא דווקא במי שמכבד אותה ועונה לשאלותיה ונותן דין וחשבון לציבור כפי שמצופה במדינה דמוקרטית.
והנה רק התייצב במשרד רה"מ אדם שמעניק ראיונות, עונה לשאלות, גם קשות, והתקשורת שלנו שלפה את טפריה והחלה לנעוץ אותם. במי? לא במי שהתעלל בה שנים אלא במי שנותן דין וחשבון לציבור
שרי ממשלת השינוי מגיעים לאולפנים וזוכים להתקפות ברוטליות, לעיתים תעמולתיות בסגנון ערוצי הימין הביביסטי.
מראיינים שעד היום שחו באולפנים כמו דגים שותקים, קפצו לפתע ליבשה, זיהו שאיום נתניהו נעלם והחלו לתקוף על הדרך כל שר שנקרה בדרכם.
המבחן כבר אינו אם השר פעל כנדרש ואם הממשלה ביצעה פעולות חיוביות רציניות ויעילות למען האזרחים, אלא התקפה לשם התקפה. התקפה כדי להוכיח שהתקשורת לא שמאלנית, לא בוגדת, לא אל ג'זירה 12, לא כל מה שהביביזם מדביק לה יומיום במסע הסתה ברשתות, היישר מבית היוצר של רה"מ לשעבר נתניהו ובני ביתו.
וכך, זו שנתנה הנחות ענק להתנהגותו האנטי-דמוקרטית של נתניהו היא בעצם כיום, כאילו, לכאורה, תקשורת אוביקטיבית בכך שהיא תוקפת את ממשלת השינוי. הנה היא תוקפת לפתע את הממשלה. גם אם זו ממשלה שהוקמה נגד כל מחדלי ומעללי נתניהו – היא תוקפת אותה. ובאותה התקפה הופכת בעצם למגינה של נתניהו ושל האופוזיציה שהוא מוביל.
המבחן כבר אינו אם השר פעל כנדרש ואם הממשלה פעלה למען האזרחים, אלא התקפה לשם התקפה. כדי להוכיח שהתקשורת לא שמאלנית בוגדת, לא אל ג'זירה 12, לא כל מה שהביביזם מדביק לה
למרבה האבסורד אין כיום שום ביקורת על עמדות האופוזיציה. שום בחינה של מה שהיא מציעה לציבור כאלטרנטיבה שלטונית (כלום. רק את נתניהו שוב).
אבל רגע אחד חברים. האם זה לא תפקיד התקשורת לבחון, לבדוק, לבקר, אבל להעמיד עובדות על דיוקם? האם באמת מאז הקמתה לא עשתה הממשלה הנוכחית צעדים חיוביים לעומת קודמתה?
האם מגפת הקורונה לא טופלה כראוי בלי סגרים והמשק מתאושש ונתוניו הכלכליים מצטיינים? האם אין מאבק מקצועי יעיל נגד הפשיעה במגזר הערבי? האם לא השתנה השיח מצד נציגי השלטון כלפי ציבורים שלמים וכלפי העיתונאים בפרט? האם לא הוחלט על הקמת שני בתי חולים חדשים? האם לא הועברו מיליארדים לרווחה, לחינוך, למגזר הערבי? האם לא שופרו היחסים עם ירדן, עם ארה"ב, עם מדינות מערביות נוספות שבשבילן נתניהו הפך לפרסונה נון גרטה?
פרשני האולפנים מזמינים את האופוזיציה לראיונות ומאפשרים שיח מעוות, שקרי, על תקופת הליכוד ובלוק נתניהו בשלטון, בלי לעמת אותם עם עובדות.
שוב ושוב מתיישבים יריב לוין ויואב קיש ואופיר אקוניס ומירי רגב וישראל כץ ויואב גלנט ואחרים מול מראיינים, שמאפשרים להם חופש דיבור מלא בו הם צובעים את שנת ממשלת השינוי בצבעי שחור, תהום, אפלה מוחלטת. ממשלה רעה, מסוכנת, ממשלת חמאס, והמראיינים לא מעמידים אותם במקומם עם עובדות פשוטות על תקופת היותם בשלטון.
על אלפי בלוני תבערה שחלפו מעל עשרות ישיבות ממשלה בשתיקה מוזרה, ועל מאות מיליוני דולרים שזרמו אל החמאס באישור נתניהו בלי ציוץ אחד של מישהו מגיבורי האופוזיציה כיום.
למרבה האבסורד אין כיום שום ביקורת על עמדות האופוזיציה. שום בחינה של מה שהיא מציעה לציבור כאלטרנטיבה שלטונית (כלום. רק את נתניהו שוב)
השיח העיתונאי הפך כל כך מוזר, מנותק מעוות. אי אפשר להבין זאת.
דווקא עיתונאים שפחדו שנים לשאול את רה"מ נתניהו שאלות על הניהול המופקר ועל החשדות נגדו, דווקא הם עכשיו שכחו את כל מה שרצו אז לשאול ובאבחת תודעה מוזרה הם תוקפים דווקא את מי שמנסים להוביל שינוי חיובי דמוקרטי בישראל.
הליכוד באופוזיציה כיום מנהל מסע מטורלל נגד הדמוקרטיה. מצביע נגד כל הצעת חוק של הקואליציה כדי לפגוע בקואליציה, גם אם היא הצעת חוק לטובת אזרחי המדינה כולם ללא הבדל מגזר, מגדר או נטייה פוליטית.
הליכוד מתנגד להצעת חוק בעניין מלגות לימודים ללוחמים ובעניין תוספות למענק עבודה ונקודות זיכוי למשתכרי שכר נמוך. הליכוד נגד כל דבר ועניין שהכנסת מנסה לחוקק באמצעות הכלי הדמוקרטי שנבחר – הקואליציה, וזאת על מנת לגרום לכאוס שיוביל לבחירות. שום סיבה עניינית אחרת.
הליכוד באופוזיציה כיום מנהל מסע מטורלל נגד הדמוקרטיה. מצביע נגד כל הצעת חוק של הקואליציה כדי לפגוע בקואליציה, גם אם היא הצעת חוק לטובת אזרחי המדינה כולם ללא הבדל מגזר, מגדר או נטייה פוליטית
והעיתונות שלנו? מחייכת. מראיינת את שטייניץ שהבטיח עם נתניהו מאות מיליארדים ממתווה הגז, כאילו צדיק הדור מציג אלטרנטיבה שלטונית.
מעלה את אקוניס להסביר איזו קומבינה נרקמה היום כדי לגרום לבחירות, ולא שואלת: בכלל בשביל מה בחירות? מה מציעה האופוזיציה לעומת מה שהממשלה הנוכחית עושה?
המציאות המוצגת לציבור היא מציאות מעוותת, שקרית, מציאות של תעמולה מול עובדות, פעולה בניגוד לחוק ולמסורת הכנסת מול פעולות חוקיות של הקואליציה, מציאות שבה אוכלוסיות שלמות נדפקות פשוטו כמשמעו, בגלל שחברי כנסת באופוזיציה מסרבים לכל חוק שעוזר לאותם אזרחים רק כדי לתקוע אצבע בעין לקואליציה.
את המציאות הזו כלי התקשורת שלנו מסרבים לחשוף. מסרבים במודע לעסוק בה.
תקשיבו טוב טוב ליריב לוין היום בישיבת הליכוד, זה הוא פרצופו האמיתי של הליכוד.
הוא אומר שאם יצביעו בעד החיילים יצטרכו, רחמנא ליצלן, להצביע גם בעד ניצולי שואה ומשפחות אומנה ושכר לאחיות ונקודות זיכוי להורים.
חס וחלילה שלא יגררו להצביע בעד ניצולי שואה.* קרדיט @LiorKenan ערוץ 13 pic.twitter.com/AeTMoq2wgU
— ???????? ???????????????????????? ???????? (@iloveisraell) May 16, 2022
לעומת זאת כשמגיעים חברי ממשלה לראיונות, הם מותקפים באותן טענות מופרכות של אותה אופוזיציה. הכל כדי להציג מצג שווא של עבודה עיתונאית "מאוזנת" לכאורה. עבודה עיתונאית כזו שלא תוקפת רק את נתניהו, אלא את מתנגדיו.
ובאילו טיעונים? הרי אין טיעון הגיוני נגד העברת חוק למען מלגות למשרתים בצבא, לניצולי שואה, לבעלי שכר נמוך, לפריפריה. אין.
מעלה את אקוניס להסביר איזו קומבינה נרקמה היום כדי לגרום לבחירות, ולא שואלת: בכלל בשביל מה בחירות? מה מציעה האופוזיציה לעומת מה שהממשלה הנוכחית עושה?
אבל בתכניות הטלוויזיה והרדיו נדמה כל הזמן שכל הפעולות הללו הן דברים נוראיים שהממשלה מנסה להעביר נגד האזרחים, וכי לא האופוזיציה היא זו שפועלת למעשה נגדם, ועל גבם מנסה להוביל לעוד מערכת בחירות בתקווה לזכות בשלטון ולהחזיר את המדינה…לאן בעצם? לאותו מצב ששרר כאן בתקופת נתניהו?
הגנה על הדמוקרטיה משמעותה לא רק דיווח עובדתי הוגן ומסירת האמת המלאה לציבור.
משמעותה גם תזכורת של ערכים דמוקרטיים מול ההתרחשויות במציאות. מתי שמעתם דיון על ערך השוויון שאינו קשור למותו של לוחם מוסלמי או דרוזי? מתי שמעתם דיון על תפקידה של האופוזיציה וחובתה כלפי הציבור במסגרת כללי הדמוקרטיה, כאשר זו מתנגדת לכל חוק בלי קשר לתוכנו וערכו לציבור אלא רק כדי לגרום לקואליציה הפסד? מתי נשמעה ביקורת על לימודי דמוקרטיה במערכות החינוך השונות? כלומר היעדר לימודי דמוקרטיה (זוכרים את הרפורמה החדשה בחינוך שמתכננת להדיר את בחינת הבגרות באזרחות מחובות התלמידים?). המושג דמוקרטיה כלל אינו נדון באולפנים ביומיום, אינו מובהר למגישים, לכתבים ולפרשנים וממילא לא לציבור, ואינו ניצב בראש סדר העדיפויות של כלי התקשורת האלקטרוניים.
מתי נשמע דיון בשאלה מדוע הבחירות הפכו למפלטה של הפוליטיקה הישראלית? מפלטם של העריקים, האופוזיצייה, הפרשנים. מדוע?
הרי כל מי שעיניו בראשו מבין דבר אחד ברור – אין כל טעם בבחירות כעת.
השיטה הפרלמנטרית בישראל פשטה את הרגל.
אם ח"כ שלא מסכים עם דרכה של מפלגתו לא מתפטר, אלא נשאר בכנסת ומזגזג בין קואליציה לאופוזיציה כרצונו – הרי אין לו שום מחויבות לפתק של האזרח שבחר את מפלגתו ולכן אין שום משמעות להסכמים קואליציוניים.
חברי הכנסת אינם מחויבים באופן אישי להסכמים ולכן ההסכמים הללו חסרי משמעות.
אם ח"כ שלא מסכים עם דרכה של מפלגתו לא מתפטר, אלא נשאר בכנסת ומזגזג בין קואליציה לאופוזיציה כרצונו – הרי אין לו שום מחויבות לפתק של האזרח שבחר את מפלגתו ולכן אין משמעות להסכמים קואליציוניים
אם המפלגה מתחייבת וראש המפלגה חותם, אבל לאיש מחברי הכנסת של מפלגתו אין שום מחויבות אישית למלא את התחייבות המפלגה או להתפטר במידה ואינו מסכים עם דרכה, מה הטעם בהסכמים קואליציוניים?
בחירות חדשות יובילו לאותו מצב. הבוחרים בישראל שבויים בידי המיעוט הקיצוני ובידי חברי כנסת בודדים שלא מרגישים מחויבים לעמדת הרוב הקואליציוני – אורלי לוי אבקסיס, עמיחי שיקלי, עידית סילמן וכעת ג'ידא רינאווי זועבי.
מתי יעמדו הערוצים המתווכים את המציאות לציבור על כך, שכל זמן שהמצב הזה לא יתוקן אין שום טעם בבחירות חדשות? אלה יובילו רק לבזבוז זמן, הון כסף ושעות שידור של ברברת ספקולציות טרחניות ואין סופיות. אכן נדמה שהערוצים נהנים מכל מערכת בחירות מסיבות כלכליות ותדמיתיות ולא מסיבה דמוקרטית עליה הם אמורים לפקח.
במקום להגן על הדמוקרטיה בהתנהלות מקצועית, נטולת פניות, הגונה, עובדתית בשאלותיה, נדמה שהכלב נושך דווקא את הדמוקרטיה.
הצבעה נגד מלגות לימודים לחיילים, הצבעה נגד העלאות שכר למקבלי שכר נמוך, הצבעה נגד הצעת חוק שמבקשת לשמר עדויות פורנזיות של אנסים, הפלת הצעת חוק שמבקשת להטיל מיסוי על טייקונים שהשתלטו על משאבי טבע. כל אלה הצעות חוק שהליכוד כאופוזיציה הצביע נגדן. מעניין אם יש עוד שאתם זוכרים? pic.twitter.com/dLHtieFMv3
— Naomi Alon (@naomilster) May 17, 2022
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם