חזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל

מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית ● לכן ביקורו של גנץ בוושינגטון יתמקד יותר בגיוס משאבים: במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים ובראשה תוספת כוח לחיל האוויר ● לא מן הנמנע שביידן יכריז בביקורו בישראל על חבילת סיוע חדשה ● פרשנות

דגל איראן מתנוסס מול המשרדים הראשיים של הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה, אוסטריה, 24 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Florian Schroetter)
AP Photo/Florian Schroetter
דגל איראן מתנוסס מול המשרדים הראשיים של הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה, אוסטריה, 24 במאי 2021

את השעות הלילה בילה שר הביטחון בני גנץ בדיונים בוושינגטון עם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ושר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין. על הפרק, כידוע, איראן.

ערב נסיעתו, דאג שר הביטחון להכין את הקרקע בנאום שנשא בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. גנץ חשף את הכמויות העדכניות של האורניום המועשר באיראן ואת המאמץ להתקין סדרה חדשה של צנטריפוגות מתקדמות במתקן התת-קרקעי החדש ליד נתנז.

גנץ טען כמו עורך דין מיומן. תחילה פרס את התשתית העובדתית ואז הגיע לטיעונים: "המחירים להתמודדות עם האתגר האיראני בהיבטים העולמיים והאזוריים היום גבוהים משהיו לפני שנה ונמוכים משיהיו בעוד שנה". יש בישראל מי שפירש את הדברים כהכנה של הציבור הישראלי לתקיפה. לא בטוח שלזה גנץ התכוון.

עובדתית, ישראל מתכוננת לתקיפה באיראן – על זה אין עוררין. כבר שנים שצה"ל מכריז על כך פומבית, כולל בשבוע האחרון. אולם מכאן ועד יציאה לתקיפה המרחק גדול, משום שבראייה הישראלית עדיין לא מוצו כל הצעדים האפשריים במישור הבינלאומי.

עובדתית, ישראל מתכוננת לתקיפה באיראן – על זה אין עוררין. כבר שנים שצה"ל מכריז על כך פומבית, כולל בשבוע האחרון. אולם מכאן ועד יציאה לתקיפה המרחק גדול

ישראל לא תתקוף כל עוד ארצות הברית מנהלת מגעים אינטנסיביים לחזרה למו"מ על הסכם הגרעין, אלא אם יתברר שפצצה זה עניין של ימים או שבועות – וזה לא המצב. אמנם איראן נמצאת היום הכי קרוב מאי פעם לפצצה, אבל היא עדיין לא שם.

יש בישראל מי שגורס שמרחב הזמן לקבלת החלטה על תקיפה הוא עדיין גדול דיו כדי לאפשר למאמץ הבינלאומי למצות את עצמו. אם פעם היה מדובר בכמה שנים, היום המרחב הזה הצטמצם לשנה בערך לדעת המחמירים, ושנתיים על פי הדעה הרווחת יותר.

לכן מתבקש שגנץ יפנה בדברים הללו בעיקר למעצמות המערב במטרה למקסם את הלחץ הכלכלי ולנסות לשכנע להציב על השולחן את האופציה הצבאית.

עובדתית, איראן עצרה את פרויקט הגרעין שלה לחלוטין בפעם האחרונה ב-2003, אז פלשה ארצות הברית לעיראק ובאיראן חששו כי היא תהיה היעד הבא. מאז – למעט תקופות קצרות של בחינת המצב – איראן למעשה לא עצרה את הפרויקט.

איראן עצרה את פרויקט הגרעין ב-2003, כשארצות הברית פלשה לעיראק ובאיראן חששו כי היא תהיה היעד הבא. מאז – למעט תקופות קצרות של בחינת המצב – איראן למעשה לא עצרה את הפרויקט

ב-2012, איראן החזיקה בכמה מאות ק"ג של אורניום מועשר ל-20%. בשלב הזה ישראל דרכה את המערכת לקראת תקיפה מפחד שאיראן תפרוץ קדימה לחומר בקיע ל-90%  המספיק לפצצת גרעין אחת. כיום איראן מחזיקה 60 ק"ג מועשרים ל-60%, ויותר מטון ל-20%. במונחים של ישראל לפני עשור, זו תקיפה ודאית.

צנטריפוגות בכור ההעשרה הגרעיני בנתנז, איראן, נומבמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)
צנטריפוגות בכור ההעשרה הגרעיני בנתנז, איראן, נומבמבר 2019 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)

אלא שבהקשר הזה צריכים להיות זהירים לפני שמגיעים לקביעות נחרצות. ישראל יודעת היום הרבה יותר על פרויקט הגרעין האיראני והיכולות שלה שונות מאלה של 2012.

בנוסף, צריך לעשות אבחנה בין כמות אורניום מועשר לפצצה אחת לבין פצצה עצמה. התהליך מחומר מועשר לפצצה דורש עוד מחקר ופיתוח, וזה בדיוק מרחב ההחלטה שעליו מדברים בישראל בהקשר תקיפה.

צריך לעשות אבחנה בין כמות אורניום מועשר לפצצה אחת לבין פצצה עצמה. התהליך מחומר מועשר לפצצה דורש עוד מחקר ופיתוח, וזה בדיוק מרחב ההחלטה שעליו מדברים בישראל בהקשר תקיפה

לכן יש מי שגורס שחזרה של איראן להסכם אינה בהכרח צעד רע עבור ישראל בשלב הזה של פרויקט הגרעין. מצב שבו איראן מרוסנת ומפוקחת ללא כמויות אורניום מועשר המספיקות לכמה פצצות, יאפשר לישראל להגדיל את מרחב ההחלטה ולהתארגן טוב יותר לאופציה הצבאית. אלה היו גם נקודות המחלוקת בין שר הביטחון גנץ לראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד.

בינתיים ההסכם לא נחתם, איראן רצה קדימה – והסכנה העיקרית היא לא הכמות אלא הידע שנצבר וישרת אותה עם קבלת ההחלטה לפרוץ לפצצה.

את הנתונים הללו האמריקאים מכירים היטב, בחלק מהמקרים על בסיס שבועי. לכן הביקור של שר הביטחון לא בהכרח יעסוק במודיעין אלא יותר בגיוס משאבים. במערכת הביטחון גיבשו רשימת דרישות מהאמריקאים, כחלק מההבנה שהסכם הוא עניין של זמן, גם אם בשלב הזה הוא נראה רחוק.

מטוס F15 של חיל האוויר ומטוס B-1B של האמריקאים בתרגיל צבאי מעל שמי הים התיכון, 30 באוקטובר 2021 (צילום: U.S. Air Force/Senior Airman Jerreht Harris via AP)
מטוס F15 של חיל האוויר ומטוס B-1B של האמריקאים בתרגיל צבאי מעל שמי הים התיכון, 30 באוקטובר 2021 (צילום: U.S. Air Force/Senior Airman Jerreht Harris via AP)

בראש הרשימה תוספת כוח לחיל האוויר: טייסת חמקנים נוספת, טייסת מפציצים מהדגם המתקדם של ה-F-15 והקדמת האספקה של מטוסי התדלוק החדשים.

גנץ ינסה לשכנע את האמריקאים לוותר על אחת ההקצאות הקרובות של מפעלי בואינג לחיל האוויר האמריקאי ובמקום זאת לספק את המטוסים לישראל. עד עכשיו הבקשה הזו סורבה, אבל במערכת הביטחון לא אומרים נואש, שכן מדובר ביכולת קריטית בתרחיש תקיפה ישראלית באיראן.

גנץ ינסה לשכנע את האמריקאים לוותר על אחת ההקצאות הקרובות של בואינג לחיל האוויר האמריקאי ובמקום זאת לספק את המטוסים לישראל. עד כה הבקשה סורבה, אבל במערכת הביטחון לא אומרים נואש

סביר להניח ששר הביטחון לא יקבל תשובות מיידיות לדרישות הללו, אבל לא מן הנמנע שיש כאן מהלך מתוכנן לקראת ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל.

האמריקאים יודעים מה ישראל רוצה, וביידן בביקור שלו יכול להכריז על חבילת סיוע חדשה – כזו שתרכך מעט את הביקורת עליו מבית ומחוץ, אם וכאשר יחזור להסכם עם איראן.

עוד 734 מילים
סגירה