הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

להבות ל"ג בעומר דועכות

החדשות המשמחות אחרי ל"ג בעומר: מדורות הן כבר לא מנהג חובה ברוב הבתים ● ההכנסות של חברת "יפאורה" ירדו ברבעון הקודם בכ-20% לעומת אשתקד - תוצאה מבורכת של הטלת מס הסוכר ● על מה לעזאזל חשבו בעיריית ירושלים כשעטפו ברשת את העצים בעיר? ● עוד סרטון מוצלח של "ויגן פרנדלי" מגשר בין הטבעונים לירוקים ● וחמישה עופות דורסים נחתו היישר לתוך בריכת חמצון בערבה

חגיגות ל"ג בעומר בתל אביב, 17 במאי 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
חגיגות ל"ג בעומר בתל אביב, 17 במאי 2022

1

ל"ג בעומר שצוין השבוע סומן כמבחן. אחרי כמה שנים של ריסון המדורות והתגברות ההתנגדות הציבורית לזיהום האוויר שהן מייצרות, ואחרי שאשתקד השילוב בין קורונה למזג אוויר קיצוני גרם להשבתה כמעט מוחלטת של ליל המדורות, השאלה הייתה מה יקרה השנה: התפרצות מחודשת של הלהבות לרגל חגיגות סוף הקורונה, או המשך מגמת הצמצום?

התשובה המשמחת היא שהמדורות הן כבר לא מנהג חובה ברוב הבתים והיישובים בישראל. כשרוב הישראלים התעוררו ביום חמישי בבוקר הם לא נאלצו לנשום את ניחוח הפיח המוכר משנים עברו. לא היה צורך להכניס את הכביסה לסיבוב נוסף במכונה. את הבגדים, אגב, אפשר לנקות מהחלקיקים המזהמים שמתעופפים מהמדורות, את הריאות ודרכי הנשימה – לא.

כשרוב הישראלים התעוררו ביום חמישי בבוקר הם לא נאלצו לנשום את ניחוח הפיח המוכר משנים עברו. לא היה צורך להכניס את הכביסה לסיבוב נוסף במכונה

זה לא שלא התקיימו מדורות ברחבי הארץ, אבל נתוני ניטור האוויר של המשרד להגנת הסביבה מלמדים שההתמתנות של החג נמשכת.

בחיפה, בנשר, בחריש, בחולון, במרכז תל אביב, ברעננה, בכרמיאל ובעפולה, ריכוז החלקיקים המזהמים באוויר בלילה שבין רביעי לחמישי היה דומה ללילה ממוצע. גם בכמה ערים שבהן האוויר היה מזוהם לעומת לילה רגיל, ממדי הזיהום היו נמוכים ביחס לאשתקד, שכאמור הייתה שנת מדורות חלשה. כך למשל באלעד, בקרית מלאכי ואפילו בבני ברק.

מבט אווירי על מדורות ל"ג בעומר בבני ברק, 18 במאי 2022 (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)
מבט אווירי על מדורות ל"ג בעומר בבני ברק, 18 במאי 2022 (צילום: מתניה טאוסיג/פלאש90)

זיהום אוויר גבוה במיוחד נרשם בעיקר במקומות שיש בהן ריכוזים חרדיים מובהקים, כמו שכונת שמואל הנביא בירושלים (פי 7.1 מיום רגיל) אשדוד (פי 4.6) וערד (פי 4.5).

במשרד להגנת הסביבה מציינים שהירידה הכללית במדדי זיהום האוויר ביחס לל"ג בעומר של שנים קודמות, בולטת במיוחד לאור העובדה שבלילה שבין רביעי לחמישי שררו תנאים אטמוספריים והיעדר רוח שמעודדים את כליאת האוויר והיווצרות מדדים גבוהים של זיהום אוויר.

אם המוני ילדי ישראל היו מבעירים מדורות, הזיהום היה עלול לשבור שיאים. אבל רבים מהילדים העדיפו להישאר בבית. ואם זה המצב, אולי הגיע הזמן לבטל את חופשת ל"ג בעומר ולצמצם את הפער בין ימי החופש של הילדים לאלה של ההורים? מי שלא משליך קרטושקע למדורה אחרי חצות, יכול לקום לשיעור חשבון בשעה ראשונה.

רבים מהילדים העדיפו להישאר בבית. ואם זה המצב, אולי הגיע הזמן לבטל את חופשת ל"ג בעומר ולצמצם את הפער בין ימי החופש של הילדים לאלה של ההורים?

2

חברת המשקאות "יפאורה" סיכמה השבוע בראש מורכן את תוצאות הרבעון הראשון של 2022: הכנסותיה ירדו מ-207 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ל-165 מיליון השנה.

"יפאורה" מוכרת, כידוע, משקאות קלים עתירי סוכר כמו קריסטל, מיץ פז ותפוזינה, והירידה בהכנסותיה היא תוצאה ישירה ומבורכת של הטלת מס הסוכר על ידי הממשלה.

משקאות של חברת יפאורה
משקאות של חברת יפאורה

ובמילים אחרות: הציבור חסך 42 מיליון שקל ברבעון, וכמובן חסך גם המון קלוריות מיותרות ופלסטיק לסביבה. רוב הציבור שבו מדובר משתייך לשכבות החלשות, עם דגש על משפחות חרדיות.

צחוק הגורל: ההיסטוריה ליהקה את שר האוצר אביגדור ליברמן להיות זה שמבצע את המהלך המשמעותי ביותר לטובת בריאות החרדים, יריביו המושבעים. החלטה אחת מוצלחת של הממשלה חסכה לעשירונים התחתונים הרבה כסף והקטינה את הסיכוי שילדיהם יחלו בעתיד בסוכרת וילקו בעודף משקל ובתחלואים הנגזרים ממנו.

החלטה אחת מוצלחת של הממשלה חסכה לעשירונים התחתונים הרבה כסף והקטינה את הסיכוי שילדיהם יחלו בעתיד בסוכרת וילקו בעודף משקל ובתחלואים הנגזרים ממנו

זה כמובן לא יפריע לחבורת הח"כים הציניקנים של המפלגות החרדיות ולסוחרים חסרי בושה מסוגו של רמי לוי להמשיך לטעון שמדובר במס שעושק את החלשים.

לאור ההצלחה, כדאי להתקדם לשלב הבא: מס כבד על חטיפי ג'אנק, אבל הפעם יש לצבוע את הכסף ולהעביר אותו היישר לטובת סבסוד של ירקות ופירות.

3

בוקר אחד התעוררו תושבי שכונת פסגת זאב בירושלים וגילו שהעצים שלהם מכוסים. בתחילה רק העצים ברחוב רחמילביץ' ובהמשך זה התפשט לרחובות ועצים נוספים בשכונה. הצמרת הירוקה של העצים נעטפה ברשת לבנה ענקית והמראה הכללי היה, אם לנקוט לשון עדינה, מוזר.

עצים שכוסו ברשתות בשכונת פסגת זאב בירושלים (צילום: משה בלולו‎)
עצים שכוסו ברשתות בשכונת פסגת זאב בירושלים (צילום: משה בלולו‎)

משה, תושב השכונה שעוסק בגינון ופעיל בחברה ובקהילה, היה נסער, פנה לעירייה וביקש להבין מה פשר היוזמה. מתברר שבעקבות תלונות של תושבים על ציפורים ובפרט להקות עורבים שמקננות בעצים ומייצרות רעש ולכלוך, העירייה החליטה לפתור את הבעיה בדרך מקורית: לארוז אותם ולמנוע מהציפורים גישה. המהלך נעשה גם בשכונת ארמון הנציב ובעוד כמה נקודות בעיר.

בעקבות תלונות של תושבים על ציפורים ובפרט להקות עורבים שמקננות בעצים ומייצרות רעש ולכלוך, עיריית ירושלים החליטה לפתור את הבעיה בדרך מקורית: לארוז אותם ולמנוע מהציפורים גישה

שחר צור, אדריכל נוף שמתמחה בייעור עירוני, מגדיר את הרעיון והביצוע שלו "הזוי". אין חולק, הוא אומר, שלנוכחותם של עצים במרחב העירוני יש לעיתים מחיר. אבל מול המחיר צריך להציב את התועלות העצומות: צל, צינון הטמפרטורות, ספיחת הפיח שפולטות המכוניות וכמובן כתמים ירוקים בנוף הבטון והאספלט.

עץ הוא בית גידול טבעי שמארח ציפורים, חרקים ובעלי חיים – לעטוף אותו זה לנטרל אותו כמערכת אקולוגית פעילה ונושמת ולעקר את העיר ממובלעות הטבע שנותרו בה.

זה לקח זמן, אבל גם בעיריית ירושלים הגיעו למסקנה הזו. בעירייה טוענים שמלכתחילה כל פרויקט הלבשת העצים היה פיילוט. השבוע נערכה ישיבה של גורמי המקצוע המעורבים והוחלט לסיים את הפיילוט, להסיר את הרשתות מהעצים ולא להתקין חדשות.

עובדי עיריית ירושלים מכסים עצים ברשת כחלק מניסוי, 6 בדצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עובדי עיריית ירושלים מכסים עצים ברשת כחלק מניסוי, 6 בדצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התושבים, מה לעשות, יצטרכו ללמוד לחיות עם הציפורים. הם כנראה לא יאהבו את מה שכתבה גלי, אחת המגיבות בדף הפייסבוק של "יהיה בסדר" בגלי צה"ל: "לכלוך מהעצים מפריע, רעש של ציפורים מפריע… מזל שאתם לא מתגוררים ליד הים, הייתם מבקשים להשתיק את הגלים".

4

סרטון "סטייק סוף העולם", שהפציע בברייק הפרסומות במהלך גמר האירוויזיון, הוא עוד פרויקט מוצלח בהובלתו של עומרי פז, מנכ"ל עמותת "ויגן פרנדלי".

פז והחבורה סביבו עושים עבודה מצוינת בהנגשת השיח על טבעונות לזרם המרכזי: תוך שימוש בהומור, בשפה מעודכנת והסתננות לפלטפורמות שבדרך כלל שמורות לתאגידים עתירי ממון.

עמותת "ויגן פרנדלי" עושה עבודה מצוינת בהנגשת השיח על טבעונות לזרם המרכזי: תוך שימוש בהומור, בשפה מעודכנת והסתננות לפלטפורמות שבדרך כלל שמורות לתאגידים עתירי ממון

במקרה הזה, העמותה הטבעונית גייסה במימון המונים כ-700 אלף שקל לטובת הפקת סרטון מושקע באנגלית ובעברית, שישודר בערוצי טלוויזיה בארץ ובעולם וכמובן ברשתות החברתיות.

לפי פז, עד כה כבר נרשמו כ-2 מיליון צפיות בסרטון. אין לדעת כמה קרניבורים החליטו להפסיק לאכול בשר בעקבות הצפייה בו, אבל הוא בטוח גרם להם לחשוב.

אחרי שסרטון "טרי טרי" מאותו בית יוצר כבר כיכב בגמר "הישרדות", החידוש הפעם הוא ההתמקדות בזווית הסביבתית.

עד שנת 2006, ארגוני הסביבה והארגונים שנאבקים למען זכויות בעלי החיים לא דיברו באותה שפה. הירוקים לא עסקו במזון, והטבעונים לא התעניינו במשבר האקלים.

באותה שנה פורסם הדוח המטלטל של פאנל האקלים של האו"ם, "צילו הארוך של משק החי", שהציג את תעשיית המזון מהחי בכלל והבשר בפרט כתעשייה המזהמת והמזיקה ביותר שהאנושות יצרה. הדוח הזה חולל שינוי דרמטי בשיח הגלובלי, וחיבר בין הדיון הסביבתי לדיון המוסרי בכל הנוגע לאכילת בעלי חיים.

ב-2006 פורסם הדוח המטלטל של פאנל האקלים של האו"ם, שהציג את תעשיית המזון מהחי בכלל והבשר בפרט כתעשייה המזהמת והמזיקה ביותר שהאנושות יצרה. הדוח הזה חולל שינוי דרמטי בשיח הגלובלי

סרטון "סטייק סוף העולם" מזקק את החיבור: כשהזוג במסעדה מתעניין בהזמנת סטייק, המלצר לא מסביר להם שזה לא הוגן לאכול פרה, אלא פורט לפרוטות את המחיר האמיתי ששולם כדי לייצר את הסטייק: כמויות דמיוניות של מים, אנרגיה, שטחי קרקע שבוראו ועצים שנכרתו, והכל בשביל להאכיל את האוכל שלנו.

עכשיו, כשהטבעונים כבר מדברים ברצינות על השמדת משאבי הטבע, הגיע הזמן שהירוקים יתחילו לדבר יותר בנחישות ובעקביות על נזקי תעשיית הבשר.

5

תמונת השבוע: חמישה פרטים של איית הצרעים, עוף דורס, חלפו מעל שמי הערבה הדרומית בדרכם לאירופה. הם זיהו מה שנראה כמו נקודת מנוחה והתרעננות, ונחתו היישר בתוך בריכת חמצון לטיהור שפכים. התוצאה מזכירה את אסון הקורמורנים ששקעו בבארות הנפט במלחמת המפרץ.

הם זיהו מה שנראה כמו נקודת מנוחה והתרעננות, ונחתו היישר בתוך בריכת חמצון לטיהור שפכים. התוצאה מזכירה את אסון הקורמורנים ששקעו בנפט במלחמת המפרץ

סוף טוב: פקחי רשות הטבע והגנים חילצו את העופות, העבירו אותם לשמורת הטבע חי בר יטבתה, ואחרי טיפול ושיקום הם התאוששו והמריאו כדי להמשיך את מסלול הנדידה שלהם צפונה.

איית הצרעים שנחת בבריכת חמצון בערבה (צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)
איית הצרעים שנחת בבריכת חמצון בערבה (צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)
עוד 1,180 מילים
סגירה