אני מבין ממספר ציטוטים שפורסמו מספרו של הפילוסוף הדגול אבישי בן חיים, שהוא טועה טעויות עובדתיות מביכות במסגרת התאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדיק את האפרטהייד, את הפשיזם המתקרבן, את פולחן האישיות ואת התמיכה במדיניות כלכלית מחרידה שעוצבה בידי נתניהו: מדיניות שפוגעת בשכבות המוחלשות, מרסקת את מעמד הביניים, מרוקנת את רוב הישראלים מכספם ומעצימה פערי ענק.
אני מבין מציטוטים שפורסמו מספרו, שאב"ח טועה טעויות עובדתיות מביכות בתאוריה הפלקטית שלו, שנועדה להצדקת האפרטהייד, הפשיזם המתקרבן, פולחן האישיות והתמיכה במדיניות כלכלית נוראה
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
לא הופתעתי ככה מאז שהשמש החליטה להפתיע ולצוץ הבוקר בשמים.
ספרו של אבישי בן-חיים נפתח בדוגמאות לשירים שמוכיחים את תאוריית ישראל השניה. הדוגמא הראשונה: "ב-1978, שנה אחרי המהפך, מתחילים לשיר בכוונה גדולה" את שירו של אריק איינשטיין שבו הוא מחד אומר שהוא אוהב את ארץ ישראל, ומצד שני – שהוא "עצוב כל כך". "אי אפשר שלא לתהות", כותב אבישי, "למה>
— איתי רום itay rom (@itayr2) May 20, 2022
דיור ציבורי? מחירי דיור אנושיים? זכות לקורת גג? חלוקת קרקעות מדינה שונה ושוויונית? הזכות הבסיסית לרפואה ראויה? מערכת חינוך ממנה בורחות המורות בשל שכר הרעב המשפיל? מערך רווחה קורס שמעניק שכר רעב משפיל לעובדות הסוציאליות והפסיכולוגיות? מתמחות ברפואה שעדיין נאנקות תחת עול 26 שעות המשמרת? עובדי קבלן משוללי זכויות סוציאליות? לא, לא ראיתי את אב"ח כותב על כל אלה.
אני זוכר ששאלתי את עצמי היכן היה אב"ח כשאחת ממפגינות גבעת עמל פנתה אליי לקבלת ייעוץ בטרם הוחרבו שם הבתים, שחלק מדריהם לא קיבלו פיצוי ראוי, או כשאנשי כפר שלם פנו אליי לקבלת ייעוץ משפטי בטרם הפגינו בשל ההתעלמות ממצוקותיהם מול ביתו של ראש עיריית ת"א בצפון העיר.
מעולם גם לא ראיתי אותו מתייצב לצד ישראלים רבים שנעצרו על לא עוול בכפם או ספגו אלימות שוטרים, או לצדם של ישראלים מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם והתמודדו עם לקויות במלאכת המשטרה ועם היבטים בעייתיים במלאכת הפרקליטות. הנאשם הכי חזק ומקושר, לעומת זאת, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין פלילי בצדק גמור, הפך אצלו לנרדף בדיוני מטעם אליטה מסתורית.
אב"ח כותב זאת מבלי שיש לו מושג קלוש בתחום המשפט הפלילי ומסייע בבורותו ובשרלטנותו למתקפת ההסתה הכוזבת והנפשעת של הנאשם נתניהו נגד שלטון החוק ושאריות הדמוקרטיה הישראלית.
מעולם לא ראיתי אותו מתייצב לצד מוחלשים שהפכו לנאשמים חרף חפותם. רק הנאשם החזק והמקושר, שזכה בהנחות סלב בחקירותיו והועמד לדין בצדק, הפך אצלו לנרדף מטעם אליטה מסתורית
מיותר לציין, שמעולם לא בקעה מפי הוגה הדעות ואיש המוסר הזה אף מילה על מצוקות האזרחים הערבים. להפך: קואליציה עימם נראית לו כמו בגידה בישראל השנייה. לעומת זאת, את ההתנחלות הבלתי חוקית והבלתי מוסרית שמנוגדת למשפט הבינלאומי ואשר כוננה משטר אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי למיליון וחצי נתינים פלסטינים משוללי אזרחות ואזרחות דמוקרטית למתנחלים הישראלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה". מדהים.
גם תמיכתו של אב"ח במשטר האפרטהייד בגדה מחפירה באמת: שירה של נורית גלרון על תינוקת פלסטינית שאיבדה את עינה מירי צבאי באינתיפאדה הראשונה, למשל, ממוקם אצלו במתחם השירים שפוגעים במאבק הציוני. אני מתעכב על ההיבטים הללו, מפני שמי שמתהדר בפוזה מוסרית, חייב להבין שתמיכתו בזוועות מוסריות היא אות קלון.
מה שכן, אלמלא היה מדובר בחלק ממנגנון תעמולה מסוכן, היה אפשר להתענג קצת על הקאלט הזה: למשל, טענתו המצחיקה של הפילוסוף לפיה חוק שירות הציבור (מתנות) שאוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות (שניתנו להם מפני שהם עובדי ציבור), נחקק דווקא לאחר עליית הליכוד לשלטון מטעם אליטה מסתורית שרצתה להקשות על שלטון הליכוד ולהציגו כבלתי לגיטימי או משהו כזה.
בקיצור: חוק מטעמו של ממסד מפאיניקי מסתורי ששלט כנראה בכנסת לשיטת אב"ח על אף שהיה במיעוט מספרי באופוזיציה.
את ההתנחלות הבלתי חוקית, שמנוגדת למשפט הבינ"ל וכוננה אפרטהייד ברצועת עזה (משטר צבאי לנתינים משוללי אזרחות, לעומת אזרחות למתנחלים), כינה אב"ח "עיירת פיתוח מזרחית קסומה"
אז חוץ מהטמטום המביך שטמון בטענה שמיעוט פרלמנטרי הצליח להעביר חוק שמטרתו לפגוע בשלטון הרוב הפרלמנטרי (איך הוא בדיוק יכול לעשות זאת?), יש כאן עוד בעיה קטנה:
החוק הזה נחקק ביוזמת ממשלת בגין.
בספרו דן אבישי בן-חיים בחוק שמטיל איסורים על קבלת מתנות מצד עובדי ציבור, וכותב כך: "גם החוק הזה נדמה כתגובה למהפך 77'…אי אפשר שלא להרהר בשאלה אם חלק ממה שעומד מאחורי חוק המתנות זו גם עמדה תרבותית של ישראל הראשונה".
פרט חשוב שלא נכתב בספר: הצעת החוק הוגשה ע"י ממשלת בגין.
— איתי רום itay rom (@itayr2) May 20, 2022
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צודק בהכל דניאל. בןחיים זה בדיחה, גימיק, חארטא, כמו הכפית המתכופפת של אורי גלר. הדבר היחיד שמעניין את הזבלן הזה זה להתרחב למימדי ענק כלכליים, להגיע להון עתק. התשוקה השניה שלו זה להיות גורו, מנהיג רוחני, כזה שדעותיו מדוברות, בקיצור – פירסום בכל מחיר. סופו מחלקה סגורה