היציאה מתחנת ווליץ' בדרם מזרח לונדון נראתה אתמול (שלישי) כמו הופעה של פרינס. בכל מקום נראו אנשים לובשי סגול – חלקם עובדי התחנה עם וסט חגיגי בסגול, כמה בכירים עם עניבות סגולות אבל בעיקר לונדונים מהשורה שלבשו חג, לילך וסגול לקראת היום הגדול.
אחרי עשורים של תכנונים, 13 שנות עבודה בעלות של 19 מיליארד ליש"ט ובאיחור של שלוש שנים וחצי נחנך קו אליזבת – הסופר-קו החדש של הרכבת התחתית בלונדון, העובר בין מזרח ומערב העיר – ואחת התחנות החדשות היא ווליץ' שלגדות התמזה.
אחרי עשורים של תכנונים, 13 שנות עבודה בעלות של 19 מיליארד ליש"ט ובאיחור של שלוש שנים וחצי נחנך קו אליזבת – הסופר-קו החדש של הרכבת התחתית בלונדון, העובר ממזרח למערב העיר
עבור הפרבר שהסתמך עד היום על שירותי הרכבת העילית ללונדון – שירות בלתי עילאי לחלוטין – זהו יום חשוב שעשוי לשנות את פני המקום, ולא פלא שפה ושם נראו גם בקבוקי שמפניה בין התותחים שמעטרים את הכיכר מול התחנה. המקום שאכלס את חיל התותחנים המלכותי ובו נולד גם מועדון הכדורגל ארסנל לפני שהיגר צפונה, הרגיש את משק כנפי ההיסטוריה או לפחות את משק הרכבת.
זוהי התקופה הסגולה של השנה. הצבע המלכותי מקשט את העיר לקראת יובל ה-70 להכתרת המלכה אליזבת השנייה, העצים פורחים והקו החדש זכה לצבע המתבקש משמו. "הזענו דם בכדי לחנוך את הקו לפני חגיגות היובל", אמר אנדי ביפורד, מנהל רשת החבורה בעיר.
הריפוד בצבע סגול בהיר, הלוגו המפורסם של התחתית בוהק בניאון סגול ודגלים בצבע המאור מתנוססים על התחנות. אתרים כמו הלונדון איי ומרבל ארץ' הוארו גם הם בסגול
הריפוד בצבע סגול בהיר, הלוגו המפורסם של התחתית בוהק בניאון סגול ודגלים בצבע המאור מתנוססים על התחנות. אתרים כמו הלונדון איי והשער במרבל ארץ' הוארו גם הם בצבע הבולט, ואילו היום הראשון לפעולת הקו עבר באופן האנגלי ביותר:
אלפי איש עמדו בתור בגשם בשש בבוקר בכדי לקחת חלק בנסיעה הראשונה אי פעם, כולל כלבים עם קולרים בצבע הנכון. מעט מהנוסעים שעשו את דרכם ליום עבודה נבלעו בקרב המוני חובבי רכבות נרגשים עד דמעות ולהוטים להשיג כל מזכרת אפשרית מהיום ההיסטורי.
המספרים מרשימים: 117 ק"מ של פסים ורציפים, 41 ק"מ של מנהרות, 7 מיליון טון של אדמה נחפרו מאדמת מרכז לונדון וכמחציתם הועברו לשמורת טבע בחוף אסקס לרווחת ציפורים וצפרים.
המספרים מרשימים: 117 ק"מ של פסים ורציפים, 41 ק"מ של מנהרות, 7 מיליון טון של אדמה נחפרו מאדמת מרכז לונדון וכמחציתם הועברו לשמורת טבע בחוף אסקס לרווחת ציפורים וצפרים
רבבת ממצאים ארכיאולוגים שנחפרה ונבדקה, 175 בניינים מעל לפני הקרקע שלא נפגעו, 85 סנטימטרים בלבד שהפרידו בין מנהרת הקו לקו הצפוני של הרכבת התחתית ועובד אחד שנהרג במהלך העבודות שכמעט ולא הורגשו מעל פני הקרקע.
רחובות לא נחסמו, בתים כמעט שלא נהרסו ומקדש רוק ואולם הופעות היסטורי בשם האסטוריה בצ'רינג קרוס רואד היה בין הקורבנות היחידים לקדמה.
זה היה יומם הגדול של הטריינספוטרס, קבוצה מושמצת של טיפוסים יוצאי דופן, שיער עצוב וחיי מין מוטלים בספק שמגלים עניין חריג באופן התחבורה היעיל. הם נעו מתחנה לתחנה, עצרו, צילמו, רשמו ביומן, הודו לעובדים ברציף והמשיכו עד לקצה הקו.
אבל גם לקו יש משמעות מעבר לקוריוז. כבר עכשיו ניתן לדבר על אפקט קו אליזבת.
באזור שמרושת טוב, בעיקר בתחנות הרכבת התחתית, ונהנה משירות תחבורה אמין – מחירי בבתים גבוהים יותר וכך גם מחירי שכירת משרדים
רשתות התחבורה השונות הם כלי הדם של מטרופולין ענק כמו לונדון שמתפרש מצד אל צד לאורך 50 ק"מ. באזור שמרושת טוב, בעיקר בתחנות הרכבת התחתית, ונהנה משירות תחבורה אמין – מחירי בבתים גבוהים יותר וכך גם מחירי שכירת משרדים. באופן היסטורי התפתחו רוב קווי התחבורה מדרום לצפון והותירו מחסור בקווים ממערב למזרח (ולהיפך כמובן). הקו החדש נועד לענות על הצורך הזה.
בין לובשי הסגול בווליץ' בלט אדם בשם רובין שהיה לבוש באופן יוצא דופן אפילו עבור היום הפרוע. משהו בין אדם אנט לפיראט עדין. "זו לא תחפושת, אני תמיד לבוש כך", הוא אומר.
"אני תושב האזור והקו ישפיע עלינו באופן ברור. יהיה קל יותר להגיע למרכז, או בעצם לכל מקום בלונדון. זה יקל על הגעה לעבודה ויאפשר לאנשים שעובדים במרכז לגור כאן. אנחנו מרגישים מחוברים עכשיו".
נסעת כבר?
"לא, אני מחכה לאשתי והנה היא – זאת היא בשמלה הסגולה".
"לא תכננתי ללבוש סגול' אמרה אשת הפיראט, "אבל כנראה שזה היה בתת מודע שלי". שניהם עלו על הרכבת לפדינגטון.
כבר עכשיו עלו מחירי הבתים באזור כמו ווליץ' פי שתיים מהעלייה הממוצעת ברוב חלקי העיר. ווליץ' ואבי ווד הסמוכה, שקודם נסמכו על שירות הרכבות הלא יעיל של דרום מזרח אנגליה, התקרבו ביום שלישי למרכז לונדון בקפיצה מטאורית.
ווליץ' ואבי ווד הסמוכה, שקודם נסמכו על שירות הרכבות הלא יעיל של דרום מזרח אנגליה, התקרבו ביום שלישי למרכז לונדון בקפיצה מטאורית
שכונות חדשות נבנו, על פי "הטיימס", רק משום שהקו החדש יצר ביקוש באזור שעד היום לא היה על הכוונת של אנשים שעובדים במרכז העיר. ולא פחות חשוב: הקו, שיקלוט 10% מנפח התחבורה של הרכבות בלונדון, מעלה את איכות החיים.
כמי שהתגורר בבלקהית' המרתקת בדרום מזרח לונדון, בתחילת דרכי בעיר, הרכבות היו הצד המעיק. הן היו בלתי תכופות, קפריזיות, צפופות לעיתים קרובות, התחנות מדכאות, בעיקר בשעות הערב, ואם הייתי צריך לעלות על רכבת בשעות העומס, החוויה הייתה מתישה.
קרונות, רציפי ותחנות הקו החדש גדולים בהרבה, מרווחים, יוצאים לדרך כל חמש דקות, בתחנות עצומות ובטוחות, והקרונות אפילו ממוזגים. הבדל עצום מהקרונות הדחוסים וחמים של התחתית.
רוב התחנות דומות אבל לכל תחנה אופי משלה: ליברפול סטריט מעוטרת בדוגמאות בדים של אנשי עסקים, התחנה החשובה של קנארי וורף מרשימה באופי המתכתי שלה ואילו וייטצ'אפל היא המעניינת ביותר. באזור שקולט מיעוטים אתנים כבר יותר ממאה שנה, זכו קירות התחנה לעבודות נייר גדולות ויפות של אנשים מרקעים שונים.
רוב התחנות דומות אבל לכל תחנה אופי משלה: ליברפול סטריט מעוטרת בדוגמאות בדים של אנשי עסקים, התחנה החשובה של קנארי וורף מרשימה באופי המתכתי שלה ואילו וייטצ'אפל היא המעניינת ביותר
החיסכון בזמן משתנה בהתאם למסלול. לעיתים מדובר בשיפור של ממש ולעיתים רק בחמש דקות – אבל השיפור במה שקרוי היום חווית המשתמש הוא מהפכני. נסיעה לדרום מזרח לונדון, שהייתה זכורה לי כמתישה, חלפה בהרף עין.
נסיעה מטרמינלי הית'רו תתקצר בהרבה ותקל על הנחיתה ומעניין יהיה להשוות את אופי הנסיעה בשעות עומס, למשל אחרי משחק כדורגל, בין החוויות הגועליות שיש לעיר להציע. אם גם אחרי הפסד מעצבן הנסיעה תעבור בקלילות, כנראה שמדובר במהפכה של ממש.
השינוי גם מחזיר עניין שאבד עם הקורונה באומנות העתיקה של שימוש מושכל בכלי התחבורה בעיר הגדולה. לא רק שימוש באפליקציות למציאת הדרך המהירה ביותר, אלא הדרך הנוחה היותר, המתאימה ביותר, המועדפת.
השינוי גם מחזיר עניין שאבד עם הקורונה באומנות העתיקה של שימוש מושכל בכלי התחבורה בעיר הגדולה. לא רק שימוש באפליקציות למציאת הדרך המהירה ביותר, אלא גם הנוחה היותר והמתאימה ביותר
לונדון מציעה שירותי רכבת תחתית, רכבת עילית, אוטובוס, רכבת קלה, חשמלית וספינות – ועכשיו גם את הסופר-קו המודרני. עולם חדש של אלטרנטיבות ומעקף של צווארי בקבוק נפתח לאזרחים, אם כי ייתכן שהקו החדש יתגלה כפתרון הנוח ברוב המקרים.
כרגע קו אליזבת עדיין לא פועל באופן מלא ויש צורך להחליף רכבת פה ושם, אבל לכשיושלמו העבודות בסתיו ניתן יהיה לנסוע מרדינג במערב ועד אבי ווד במזרח ללא כל החלפה.
עבור אוכלוסיית הנכים מדובר בחדשות של ממש: עד היום הם סבלו מרשת תחבורה לא ידידותית ואילו הקו החדש יאפשר להם לצאת ולהגיע למקומות רבים בנוחות מרבית.
עבור אוכלוסיית הנכים מדובר בחדשות של ממש: עד היום הם סבלו מרשת תחבורה לא ידידותית ואילו הקו החדש יאפשר להם לצאת ולהגיע למקומות רבים בנוחות מרבית
מווליץ' המשכתי (באוטובוס מסורתי) לגריניץ', שם עדיין ניכרים נזקי הקורונה. השוק והמסעדות לא הומים כמו בעבר, עסקים אהובים עברו למסחר אונליין, אבל ניכרת התאוששות איטית.
ג'יין, מוכרת הציורים החמודים בשוק המקורה, סיפרה שהקו יעזור לה להגיע מסטרפורד לשוק והיא מקווה שקיצור הנסיעה יחזיר את הקונים והתיירים לאתר ההיסטורי. אני משער שאחזור בתכיפות רבה יותר לגריניץ' עכשיו שהדרך הפכה למהירה.
הקו החדש הוא גם זריקת מורל. אחרי ברקזיט, המגפה, משבר יוקר המחייה, לחוד וביחד, לונדון הייתה זקוקה למשהו בסדר הגדול הזה.
לראשונה מאז אולימפיאדת לונדון ב-2012 ישנו הישג ראוי לחגיגה. זהו פרויקט ענק שהושלם באופן מרשים ושישמש את העיר במשך דורות רבים. בתחנות ניתן לחוש בגאווה הזו של אנשי הרציפים, הנוסעים, תיירי הרכבות והאדריכלות, ומנהלי הפרויקט.
לראשונה מאז אולימפיאדת לונדון ב-2012 ישנו הישג ראוי לחגיגה. זהו פרויקט ענק שהושלם באופן מרשים ושישמש את העיר במשך דורות רבים. בתחנות ניתן לחוש בגאווה הזו של אנשי הרציפים והנוסעים
משהו בגאווה הלונדונית של קיץ 2012, של תחושת מרכז העולם ויכולת להוציא לפועל חלומות גדולים, נעלם עם השנים לטובת פוליטיקה גסה, בידוד חברתי והסתגרות. לא פלא שרבים כל כך לבשו סגול לרגל היום. לונדון מתחילה לחזור לעצמה.
מגריניץ' המשכתי לקנארי וורף, לתחנה המפוארת שהופכת את המרכז המסחרי הזה למתחרה של הסיטי.
מעתה ניתן להגיע למקום תוך דקות ספורות מטוטנהאם קורט רואד, או ווליץ', ומה שהיה פעם מסע מייגע הפך למטלה קלה. לא פלא שהתחנה מומנה בחלקה על ידי קנארי וורף עצמה, במה שנראה כבר עכשיו כמהלך שישנה את פני המקום.
נסיעה קצרה לליברפול סטריט, שם החלפתי לרכבת התחתית הישנה, ועברתי מקרונות ממוזגים, רציפי ענק ותחנות קתדרליות למחילות ויקטוריאניות מעופשים. כמעט ציפיתי למצוא סוס וחציר שימשכו את הרכבות החמות והלחות, אבל זו דרכה של תחבורה ציבורית.
הרכבות ששינו את פני לונדון והצעידו אותה קדימה לפני כמעט 200 שנה נעזרות היום במפץ הגדול של קו אליזבת. עידן חדש יצא לדרך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם