"היחידה" – ארבעת חברות הקונגרס הצעירות – ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite & Gerry Broome)
AP Photo/J. Scott Applewhite & Gerry Broome

זה ייגמר בבכי ישראל ויהודי ארה״ב נשאבים לתוך הקלחת הפוליטית באמריקה

עד לאחרונה, ישראל נהנתה מקונצנזוס נדיר בזירה הפוליטית המקוטבת של ארצות הברית ● איסור הכניסה לארץ של המחוקקות תומכות ה-BDS בשבוע שעבר, והעמידה האיתנה של ממשלת ישראל לצד דונלד טראמפ - גם כשהוא תוקף את יהודי ארה״ב - הזיקה ליחסי המדינות באופן שעלול להיות בלתי הפיך, אם ישראל לא תתעשת מייד ● פרשנות

1

עד לפני מספר ימים, ישראל הייתה אחד מהנושאים העל-מפלגתיים האחרונים בהחלט, בלב הקונצנזוס היחסי של הזירה הפוליטית המקוטבת להחריד באמריקה. המחוקקים בארה"ב, החלוקים בכל נושא, היו יכולים לפחות להתאחד, לדוגמה, לטובת אישור מימון נוסף למערכת ההגנה של כיפת ברזל בזמן העימות של 2014 של ישראל מול חמאס, כאשר אלפי טילים שוגרו לעבר ישראל.

באופן סמלי, בזמן שהגיעו לביקורים נפרדים בישראל תחת החסות של משלחת לימודית מטעם ארגון הלובי איפא"ק מוקדם יותר החודש, חברי קונגרס טריים מהמפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקאית חגגו את העובדה שנסיעה של הדמוקרטים חפפה במספר ימים לנסיעה של הרפובליקאים, מה שאיפשר להם לבלות סוף שבוע של תכנית משותפת – גשר נדיר ומבורך, כפי שחברי הקונגרס עצמם הדגישו, בין שתי המפלגות היריבות.

משלחת של חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקאים בירושלים, ב-11 באוגוסט 2019 (צילום: courtesy Hadari Photography)
משלחת של חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקאים בירושלים, ב-11 באוגוסט 2019 (צילום: courtesy Hadari Photography)

כעת, לעומת זאת, ישראל הפכה לטריז בפוליטיקה האמריקאית, וכזה שיופיע לא רק בקמפיין הבחירות לנשיאות ב-2020 (שם המועמדים כבר מתייחסים לנושא) אלא גם במאבקים האלקטורליים בכל רחבי ארצות הברית.

ישראל הקטנה ולמודת הקרבות שלנו שנואה הצהרתית על ידי שתי הנשים המוסלמיות הראשונות שנבחרו אי פעם לקונגרס האמריקאי, רשידה טליב ואילהן עומאר, אשר נאסרו להיכנס לישראל לביקור מתוכנן בשבוע שעבר, בעקבות התמיכה הנמרצת שלהן בתנועת ה-BDS (אשר שואפת בהצהרתה להפעיל לחץ על ישראל לשינוי המדיניות שלה כלפי הפלסטינים, אך למעשה שואפת להחליש את הלגיטימיות של ישראל ולפיכך חותרת תחת הקיום עצמו של ישראל).

והמתקפה של טליב-עומאר על ישראל, שקיבלה הדים רבים בעקבות איסור הכניסה מצד ישראל, נוצלה על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהדגיש ביום שלישי כי "כל אדם יהודי אשר יצביע לדמוקרטים, לדעתי זה מראה על בורות מוחלטת או חוסר נאמנות".

2

יש סימביוזה נוראית – עבור ישראל – בין הפלג העושה דמוניזציה לישראל בתוך המפלגה הדמוקרטית, לבין הנשיא. טראמפ רוצה שחברות הקונגרס המכונות "היחידה" – טליב, עומאר, אלכסנדרה אוקסיו-קורטז ואייאנה פרסלי – יתפשו על ידי הבוחרים בארצות הברית כפנים החדשות של המפלגה הדמוקרטית… וזה הדימוי שהן שואפות לו.

"היחידה" (משמאל): רשידה טליב, אילהאן עומאר, אלכסנדרה אוקסיו-קורטז ואייאנה פרסלי (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

המציאות, כמובן, הרבה יותר מורכבת. אוקסיו-קורטז היא דמות מעוררת הדים, המקבלת תמיכה נלהבת ובעלת השפעה גוברת, בעוד שטליב ועומאר היו, עד לפני מספר ימים, מבודדות יחסית במפלגה שלהן. ככל שטראמפ תוקף אותן יותר, כך הזרם המרכזי של המפלגה הדמוקרטית מצופף שורות סביבן.

כשישראל נקלעת לעימות החזיתי הזה, כפי שקורה כעת, דמוקרטים פרו-ישראל – פוליטיקאים ובוחרים – נקלעים בין הפטיש לסדן. כשראש הממשלה בנימין נתניהו נתפס בתור מי שפועל בשירות האינטרסים של יריבם הפוליטי והמפלגתי דונלד טראמפ, כפי שהוא נתפס כעת (בכך שנראה כי פעל על פי הצעתו של טראמפ לאיסור כניסתן של חברות הקונגרס), ראש הממשלה של ישראל הופך גם ליריבם של הדמוקרטים. וכך, באופן פוטנציאלי, גם מדינת ישראל עצמה.

ההצהרה של יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי על כך ש"מערכת היחסים" המתמשכת בין ארצות הברית לישראל "יכולה לצלוח את דונלד טראמפ ובנימין נתניהו" ואת ה"חולשה שלהם", ניסתה להדגיש את אותה סכנה ובו זמנית לנסות להימנע ממנה.

3

עד כמה שוליות היו טליב ועומאר בסלידה שלהן כלפי ישראל? כה שוליות עד שלמרות מאמץ מרוכז, בגיבוי שורה של ארגונים יהודיים ברמות שונות של עוינות כלפי ישראל, לשכנע את חברי הקונגרס הטריים שלא להצטרף למשלחת איפא"ק לישראל, מנהיג הרוב בבית הנבחרים סטני הוייר ארגן משלחת חסרת תקדים של 41 חברים, ביניהם מחוקקים שלא היו בטוחים באשר לעמדה שעליהם לנקוט באשר לישראל, אך בכל מקרה לא שוכנעו מקמפיין skipthetrip#.

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ומייק פנס בכניסה לבית הלבן ב-25 במרץ 2019 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ומייק פנס בכניסה לבית הלבן ב-25 במרץ 2019 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

במקביל, ולמרות מיטב המאמצים שלהן, טליב (בעלת 750 אלף עוקבים בטוויטר) ועומאר (1.5 מיליון) הצליחו לשכנע רק מחוקקת אחת, סטייסי פלאסקט מאיי הבתולה, לבחור בחלופה שלהן, "המשלחת לפלסטין". אוקסיו-קורטז (5 מיליון עוקבים בטוויטר) לא הצטרפה לקבוצה של הוייר, אך בעקבות התמקדותה במטרות גדולות יותר, גם לא נרשמה ליוזמה של טליב-עומאר.

4

אפשר אולי להתפתות ולמצוא פירור של נחמה בתזמון הנסיעות של המשלחות המקושרות לאיפא"ק, מהזרם המרכזי של המפלגה – מספר ימים לפני איסור הכניסה של טליב-עומאר לישראל.

אם המשבר היה מתרחש בזמנים הפוכים – אם טליב ועומאר היו מנועות להיכנס לפני המשלחת בהובלת הוייר, לא ברור כלל אם אותם 41 הדמוקרטים היו מגיעים לכאן. הוייר, ששגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר הבהיר לו כי שתי הנציגות ממפלגתה כן יוכלו להיכנס, ואשר מרגיש נבגד בעקבות ההחלטה ההפוכה, היה אולי מתפתה לבטל את הביקור כולו.

אך כל נחמה שכזו עשויה להסתיים במהירות. המבחן יגיע בעת תכנון משלחת איפא"ק הבאה של דמוקרטים טריים.

5

המקום בו עומאר נמצאת פחות בשוליים הוא הקואליציה השחורה של חברי הקונגרס האפרו-אמריקאים, שתקפה את טראמפ בחודש שעבר על הציוץ שלו, בו נכתב: "מדוע הן לא חוזרות ועוזרות לתקן את המקומות המקולקלים לחלוטין ושורצי הפשע מהם הגיעו", שכוון נגד "היחידה" ועורר קריאות קצובות של המשפט "שלח אותה בחזרה", שכוונו לעומאר ילידת סומליה, בעצרת של טראמפ.

"הרטוריקה הגזענית ומלאת השנאה" של טראמפ "הגדילה באופן חסר אחריות את הסכנה של חברת קונגרס מכהנת ואם לשלושה ילדים קטנים", כך מסרה הקואליציה בהצהרה.

בהגנה המובנת שלהם על עומאר, פליטה לשעבר, צעירה, שחורה ועדינה, רבים מהקואליציה גם לא שכחו או סלחו לנתניהו על הנאום שלו מ-2015 מול הקונגרס, בו דיבר נגד הסכם הגרעין עליו ניצח ברק אובמה, נאום אותו הם ראו בתור מתקפה על הנשיא.

6

הטענה המסיתה של טראמפ על כך שיהודים המצביעים לדמוקרטים הם טיפשים או לא נאמנים, מדגישה את התסכול העמוק – ובמקרים רבים את המרירות – במעגלים רפובליקאים באשר להצבעה היהודית באמריקה. מה עוד, עולה במקרים רבים השאלה, צריכים הנשיא והמפלגה הרפובליקאית לעשות לטובת ישראל כדי להעביר לטובתם את הקול היהודי, העומד על 70% ומעלה למפלגה הדמוקרטית?

נשאלתי את השאלה זו מספר פעמים לאחרונה, במגוון ניסוחים, בטונים הנעים מבלבול לכעס. טראמפ הכיר בחזקתה של ישראל בירושלים ובגולן. הרפובליקאים בגבעת הקפיטול עומדים איתן לצידה של ישראל, מה שקשה להגיד על כל הדמוקרטים. נוצרים אוונגליסטים תומכים בישראל. אז למה היהודים של אמריקה לא גומלים טובה לנציגים הרפובליקאים?

מה עוד, עולה במקרים רבים השאלה, צריכים הנשיא והמפלגה הרפובליקאית לעשות לטובת ישראל כדי להעביר לטובתם את הקול היהודי, העומד על 70% ומעלה למפלגה הדמוקרטית?

חוסר ההבנה מובן. ותגובה מוכרת – על כך שהיהודים הרגישו באופן מסורתי את ההדהוד בין הערכים היהודיים והדמוקרטיים של "ריפוי העולם" – לא מספרת את הסיפור המלא. חלק נוסף הוא הפילוג המתמשך בין יהדות ארצות הברית, ללא הקהילה האורתודוקסית, לבין ישראל, כפי שעולה מסקרים כגון זה שבוצע על ידי הוועד היהודי-אמריקאי: הקול היהודי והקול הפרו-ישראלי אינם אותו הדבר.

יהודים אמריקאים צעירים רבים מרגישים פחות ופחות מחויבים לרווחתה של ישראל, רבים פשוט פחות מתעניינים, ורבים עוינים במובהק לישראל שהם רואים כפחות פלורליסטית (בגלל המונופול של היהודים האורתודוקסיים על היהדות הרשמית במדינה היהודית) ופחות דמוקרטית (בעקבות המתקפות של נתניהו על התקשורת, רשויות החוק והמשפט, ואישור חוק האנטי-BDS שנוצל מול טליב ועומאר).

הסנאטור מוורמונט, ברני סנדרס, מצטלם עם פעילי IfNotNow בניו המפשייר, ביניהם הסטודנטית מאוניברסיטת מישיגן, בקה לובוב, השמאלית ביותר בצילום, ומחזיק שלט עליו כתוב "יהודים נגד הכיבוש" (צילום: IfNotNow)
הסנאטור מוורמונט, ברני סנדרס, מצטלם עם פעילי IfNotNow בניו המפשייר, ומחזיק שלט עליו כתוב "יהודים נגד הכיבוש" (צילום: IfNotNow)

בסיכום של הסקר של 2018 שערך הוועד היהודי-אמריקאי, הביעו חברי הוועד חשש שהרעיון כולו – של קהילה יהודית גלובלית – הולך ומאבד את המשמעות שלו, והזהירו כי אם המגמה לא תתהפך, "הסקר הבא של הוועד יגלה אף יותר יהודים אמריקאים מחד ויהודים בישראל מאידך, הרואים את אלו הנמצאים במדינה השניה כ'לא חלק מהמשפחה שלי'".

לפיכך, אי שביעות הרצון מצד הנשיא והרפובליקאים על כך שהפעולות הפרו-ישראליות שלהם לא זוכות בקולות יהודיים, מפספסת שתי נקודות: העובדה כי יהודים אמריקאים רבים לא מתעניינים יותר מידי בישראל, והעובדה שישראל היא לא נושא ברור וישיר עבור רבים מאותם אמריקאים יהודים אשר מתעניינים בישראל.

7

הקריאה של עומאר לעצור את הסיוע לישראל כל עוד היא אוסרת על כניסת מחוקקים נבחרים מארצות הברית, לא עומדת לקבל תמיכה נרחבת. המאמצים של הדמוקרטים להעניש את ישראל על איסור הכניסה ולנקוט בצעדים מול שגריר ארצות הברית בישראל דוויד פרידמן (על גיבוי הפעולות של מדינה זרה האוסרת על מחוקקים נבחרים של המדינה שלו) לא צפויים להיות יותר מסמליים.

8

אך הסאגה תכלול עוד הרבה מקרים חוזרים. בתור התחלה, עניין איסור הכניסה לא צפוי לרדת מסדר היום.

לאחר שהחרימו את טליב ועומאר תחת אמתלת התמיכה שלהן ב-BDS ותוך הפעלת חוק האנטי-BDS, ישראל לא צפויה לעצור לפתע את אכיפת החוק הזה, כאשר נציגי ציבור ביקורתיים נוספים יבקשו לבקר בישראל. לאסור כניסה של שתי נבחרות ציבור מבעלת הברית החשובה ביותר שלנו, אך לאפשר לנציגים ביקורתיים ממדינות אחרות להיכנס לישראל, יחשוף את הממשלה לביקורת ולעג נוספים, מעבר למה שפרשת טליב-עומאר כבר יצרה.

9

חלק מהתומכים הנחרצים ביותר של ישראל במפלגה הדמוקרטית – ביניהם הוייר, ניטה לאווי ואליוט אנגל – כבר לא צעירים, והיורשים שלהם עשויים שלא להיות תומכים נלהבים באותה מידה. התמיכה בישראל בגבעת הקפיטול נותרה רחבה, אבל היא מאותגרת כרגע, ובלתי נמנע שעזיבת תומכים מרכזיים רק תפגע בה יותר.

10

במבט רחב יותר, המפלגה הדמוקרטית עוברת כעת שינוי. והמפלגה, במוקדם או במאוחר, תחזור לבית הלבן. כפי שנציג ותיק ופרו-ישראלי מוושינגטון ניסח זאת ביובש בשיחה איתי השבוע, המודל בו ישראל חוגגת כשמפלגה אחת בשלטון ומוטרדת כשמפלגה אחרת שולטת, הוא לא מודל טוב עבור ישראל.

המודל בו ישראל חוגגת כשמפלגה אחת בשלטון ומוטרדת כשמפלגה אחרת שולטת, הוא לא מודל טוב עבור ישראל

מאז ימיה הראשונים, מנהיגי מדינת ישראל בעידן המודרני הכירו בצורך הקיומי לעמוד לצד מעצמה גלובלית, המוכנה ומסוגלת להתערב ולנצל את השפעתה בתקופות קשות.

המציאות הגיאופוליטית של ישראל תיפגע לא רק מהסיכוי, קלוש ככל שיהיה, שייבחר נשיא אמריקאי עוין בגלוי לישראל, אלא גם מבחירה בנשיא אמריקאי שפשוט לא מתעניין בישראל יותר מידי, לא נלהב לגביה, או שלא מרגיש את התועלת במאמץ לטובתה. זה הסכנה שהולכת ומתקרבת לעברנו, ולא משנה כמה תומכי טראמפ ונתניהו הנלהבים יסרבו להסתכל קדימה לעברה.

עוד 1,400 מילים
סגירה