אתמול הלך לעולמו מודי בר-און, עמוד תווך בתרבות הישראלית. מי שהצליח בנון-שלנטיות בלתי ניתנת לחיקוי לעשות כמעט הכל בצורה מדהימה יחסר מאד לרבים, וימשיך להוות השראה גם בלכתו.
מודי בר-און היה עמוד תווך בתרבות הישראלית. מי שהצליח בנון-שלנטיות בלתי ניתנת לחיקוי לעשות כמעט הכל בצורה מדהימה – יחסר מאד לרבים, וימשיך להוות השראה גם בלכתו
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מודי בר-און נולד בקרית טבעון ואת שנותיו הראשונות, כבן לאמא ניצולת שואה ואבא שעלה מרומניה, העביר בצריף בקרית עמל. בבגרותו שירת בנח"ל ולמד באוניברסיטת תל אביב תיאטרון. בהמשך הוא התקדם במסלול היצירה, ביים ושיחק במחזות והצטרף לצוות הכתיבה של החמישיה הקאמרית.
לערוץ הספורט הצטרף כבר ב-1994 ומאז עד היום היה חלק מצוות הערוץ. במקביל פעל במסגרות נוספות בתקשורת, יצר, הנחה והגיש סדרות דוקומנטריות עם ענת זלצר ועם יוצרים נוספים.
בין היתר ניתן למנות את הסדרות "תל אביב יפו", "כביש 90", "הכל אנשים" ועוד. לפרק זמן קצר אף הנחה את התכנית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10 ועוד המון.
מינימום תיסלם במקסימום ביצוע, ואחד מודי בראון!!!דני בסן, יושי שדה וטל שנהב בביצוע מחשמל של "ככלות הקול והתמונה" אצלנו באולפן. אולי היום הם יהיו אצלכם בסלון?!?שבת שלוםדני בסן ויושי שדה – בקטנהלצפייה בתכנית המלאה>> bit.ly/1TFmh3T
Posted by לונדון את קירשנבאום on Thursday, March 10, 2016
גולת הכותרת, בעיקר בשנים האחרונות, הייתה ההנחיה שלו את גמר ליגת האלופות אותה ביצע בתשוקה, חוכמה ושמחת חיים שהדביקה רבים למסך.
גולת הכותרת, בעיקר בשנים האחרונות, הייתה ההנחיה שלו את גמר ליגת האלופות אותה ביצע בתשוקה, חוכמה ושמחת חיים שהדביקה רבים למסך
למודי בר-און היו איכויות רבות כל כך. הוא היה מצחיק ועצוב, חכם שאהב להיות קצת דביל לפעמים, כריזמט על וחתיך. היה לו מבט מפוכח על המציאות, אבל הוא הרשה לעצמו להשתטות באולפן תדיר.
הוא היה אוהד הפועל חיפה וגם פרזנטור של בנק דיסקונט. היה היה מחובר מאד לקרקע ועם זה בעל פאסון אדיר. איכשהו הצליח להיות כל ישראלי – אורח קרוא בסלון של כל הישראלים, ללא הבדל דת, מין, דעה פוליטית או כל דבר אחר. הכנות והאותנטיות שלו, השפה, הסקרנות והחיוך, הפכו אותו לכזה.
עבורי מעל הכל הוא היה אוהד של הפועל חיפה, שזו קבוצה שלא כיף לאהוד, אבל רגעי ההצלחה הבודדים שלה שווים יותר מהכל. היה כיף לראות אותו מגיע למשחקים, מעשן סיגריה בהפסקה.
היה כיף לראות אותו הולך על החוף בתל אביב, היה כיף לראות אותו יושב בבר, לבד בשולחן, בקושי שם לב למה שקורה סביבו. היה כיף לדבר עם מודי כי הוא היה פתוח לאנשים וחביב. היה כיף לעבוד מולו (הייתי אז תחקירנית בלונדון וקירשנבאום). הוא היה מענטש ולהבדיל מהרבה אנשי תקשורת אחרים, הוא היה אדם צנוע מאד ולא היה בו שמץ של סליז.
לפני כמה חודשים נודע כי הוא חולה בסרטן וכבר באותו יום בכיתי מאד. התפללתי שהוא יצא מזה והאמנתי שכך יהיה, כי אנשים מחלימים מסרטן, אבל לא.
לפני כמה שבועות אמרו לי שהוא לא במצב טוב ולפני שלושה ימים, בגמר ליגת האלופות, שודרה כתבה בקריינותו. שמעתי אותה כמה פעמים והתרסק לי הלב. שמעו שהוא מונשם והטון שלו היה חלש. שמעו שהוא נפרד. זה היה כל כך עצוב וכל כך יפה מצדו לתת כזו מתנת פרידה.
בגמר ליגת האלופות שודרה כתבה בקריינותו. שמעתי אותה כמה פעמים והתרסק לי הלב. שמעו שהוא מונשם והטון שלו היה חלש. שמעו שהוא נפרד. זה היה כ"כ עצוב וכ"כ יפה מצדו לתת כזו מתנת פרידה
תודה שהכנת אותנו למוות שלך, מודי. תודה שהיה בך את אורך הרוח לספר את הסיפור שלך בכזו התחשבות בכל מי שאהב אותך, וכולם אהבו אותך. תודה שהיית כזה גבר אציל ואוהד של הקבוצה הנכונה. חסרים לנו אנשים כמוך. אנחנו נתגעגע מאד.
דפנה גלפז, אשת תכן וחוקרת תרבות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם