אפוקליפסה עכשיו

במשרד המשפטים מבוהלים מהאפשרות שהמצב הפוליטי ימנע את הארכת תקנות שעת חירום ביו"ש בסוף החודש: חוות דעת שהוגשה לשר משפטים מתארת רק חלק מהקטסטרופות הצפויות אם החוק לא יאושר ● לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי: השרים לשעבר אוחנה ודרעי העידו השבוע בפני ועדת החקירה של אסון מירון ויצאו מגדרם להרחיק עצמם מאחריות לאירוע ● וגם: פרידה מהשופט קרא

כוח מג"ב בהתנחלויות. אילוסטרציה (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
Sraya Diamant/Flash90
כוח מג"ב בהתנחלויות. אילוסטרציה

1

בחזרה לחוקי הג'ונגל

ב-26 ביוני 2017 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית, הכוללת סעיף אחד בלבד. זהו נוסח החוק במלואו: "תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת, מוארך בזה עד ליום 30 ביוני 2022".

כך פעלה הכנסת, ביוזמת הממשלה, כל חמש שנים מאז הותקנו התקנות הללו בשנת 1967, לאחר כיבוש הגדה המערבית.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת, אחרי כינון הסכמי אוסלו והסכמי הביניים עם הרשות הפלסטינית, עודכנו התקנות כך שהן ישקפו לא רק את מערכת היחסים המשפטית בין הישות המשפטית הקרויה מדינת ישראל לזו הקרויה המשטר הצבאי של צה"ל בשטחים, אלא גם את מערכת היחסים המשפטית בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית.

במשרד המשפטים מבוהלים מהאפשרות שהתסבוכת הפוליטית הנובעת מהיעדר רוב אוטומטי לקואליציה בכנסת עשויה למנוע את הארכת התקנות עד סוף החודש, ופקיעתן בעוד ארבעה שבועות.

לא בגלל הטיה פוליטית כלשהי הנובעת מהקשר הרעיוני שבין "חוק יו"ש" לבין הכיבוש הישראלי בשטחים, ולא בגלל הרצון הטבעי של פקידי הממשלה לסייע לממשלה להעביר את חוקיהם בכנסת, אלא בגלל ההיבט המשטרי: אם התקנות יפקעו, מערכת אכיפת החוק הישראלית תיקלע לכאוס ולסחרור, שלא ברור כיצד ניתן להתמודד איתו.

עו"ד אביטל סומפולינסקי המשנה ליועמ
עו"ד אביטל סומפולינסקי המשנה ליועמ"ש (צילום: נועם מושקוביץ)

המשנה החדשה ליועמ"שית לעניינים חוקתיים, עו"ד אביטל סומפולינסקי, חיברה השבוע בבהילות חוות דעת קצרה שהונחה על שולחנו של שר המשפטים גדעון סער. זו לא באמת חוות דעת, אלא מעין מזכר ראשוני המאגד חלק מהקטסטרופות הצפויות אם לא יאושר החוק המאריך את תוקפן של התקנות.

חוות הדעת מתארת מציאות שבה נדרשת חקיקה של הכנסת, המאחדת בין שתי המערכות השלטוניות – זו האזרחית שבישראל וזו הצבאית שביהודה ושומרון.

משטרת ישראל ומשטרת יהודה ושומרון (היום אגף בתוך המשטרה) יהיו מופרדות הלכה למעשה, כך שראיות ומידע מודיעיני הנאספים בישראל בחקירות פליליות לא יוכלו לשמש נגד ישראלים חשודים הנמצאים בשטחים, ולהיפך. לא ניתן יהיה לנהל חקירות משולבות, בישראל ובשטחים.

משטרת ישראל ומשטרת יו"ש (היום אגף בתוך המשטרה) יהיו מופרדות הלכה למעשה, כך שראיות ומידע מודיעיני הנאספים בישראל בחקירות פליליות לא יוכלו לשמש נגד ישראלים הנמצאים בשטחים, ולהיפך

ישראלים המתגוררים בשטחים יעמדו לדין לא בבתי משפט אזרחיים אלא בבתי משפט צבאיים, הפועלים בגדה ושבהם עומדים לדין כיום רק פלסטינים. אסירים ביטחוניים פלסטינים הכלואים כיום בישראל יצטרכו לעבור להיות כלואים בשטחים – על אף שאין מתקן כליאה זמין עבורם.

דיני העונשין החלים בישראל לא יחולו בשטחים, ועבירות פליליות ייקבעו בהתאם לחקיקה צבאית והחקיקה הירדנית ששררה באזור ב-1967. לא ניתן יהיה "להסגיר" לישראל חשודים ישראלים המצויים בשטחים, ולהיפך. יהודה ושומרון יהפכו ליעד מקלט לעבריינים ישראלים.

וזו רק תחילתה של הרשימה. מדובר באפוקליפסה משפטית של ממש. וזה עוד לפני שדיברנו על פקיעת ההסדרים המשפטיים שבין ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית. המצב יהיה גרוע יותר מאשר היחסים המשפטיים שבין ישראל לכל מדינה אחרת בעולם, ולמעשה ייווצר חור שחור משפטי, מעין חזרה למצב ג'ונגל.

צעירים פלסטינים מתעמתים עם כוחות צה"ל בחברון, 4 במרץ 2022 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)
צעירים פלסטינים מתעמתים עם כוחות צה"ל בחברון, 4 במרץ 2022 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

האופוזיציה בכנסת פועלת כסוכנת כאוס פוליטי, תוך התנגדות לכל יוזמת חקיקה הבאה משורות הממשלה. אך תוצאתה של פקיעת התקנות היא כאוס משטרי של ממש.

דווקא המתנגדים לכיבוש הישראלי בשטחים עשויים לשאוב ממנו הנאה: זו עשויה להיות הצצה מוקדמת למציאות שתיווצר אם ביום מן הימים תסיג ישראל את כוחותיה מיהודה ושומרון ותסיים את משטר הכיבוש הצבאי-למחצה-אזרחי-למחצה השורר בהם.

מעניין שההצצה הזו עשויה להתאפשר דווקא הודות להתעקשות הפוליטית של הליכוד וסיעות הימין.

2

"לא התעמקתי, לא הייתי מעורב"

13 חודשים חלפו מאז האסון הכבד בהילולת ל"ג בעומר על הר מירון, שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם. ועדת החקירה הממלכתית, בראשות השופטת דבורה ברלינר, הגיעה כעת לשלב משמעותי בעבודתה – עדויות של מי שנשאו בתפקידים ביצועיים בכירים במערכת הפוליטית.

השבוע העידו בפני הוועדה ח"כ אמיר אוחנה, ששימש השר לביטחון פנים בעת האסון, ואריה דרעי, ששימש שר הפנים.

שר הפנים אריה דרעי מופיע בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 2 ביוני 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר הפנים אריה דרעי מופיע בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 2 ביוני 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כצפוי, שניהם עשו כמיטב יכולתם על מנת להרחיק מעצמם כל אחריות שהיא למחדל שגרם לאסון. האזנה לעדויותיהם של השניים עשויה להעלות את הרושם ששרים הם מעין סטטיסטים במשרדם. אין להם סמכויות ואין להם מידע, הם אינם אמונים על קבלת ההחלטות והם בבחינת אורחים שלא מתעניינים ולא עוסקים בשום נושא מהותי.

האזנה לעדויותיהם של השניים עשויה להעלות את הרושם ששרים הם מעין סטטיסטים. אין להם סמכויות ומידע, הם אינם אמונים על קבלת ההחלטות והם בבחינת אורחים שלא מתעניינים ולא עוסקים בדבר מהותי

"החשש היה חשש אמיתי", אמר אוחנה לחברי ועדת החקירה בתשובה לשאלותיהם, "גם אני הייתי שותף לתחושה שרציתי שהכול יעבור בשלום. אף אחד לא בא ואמר – אדוני, האירוע לא יכול להתקיים, יש כאן סכנה בטיחותית שאנחנו לא יודעים לתת לה מענה".

ברלינר לא הרפתה. "האם הגדרת לעצמך מה היו הגורמים לאסון הזה? האם בדיעבד אתה חושב שהיית יכול לעשות משהו אחר?". אוחנה לא היסס: "השאלה הזו מן הסתם עולה אצלי הרבה, בימים, בלילות. אבל באופן סביר אני חושב שלא היה משהו שאני או המפכ"ל או מפקד המחוז הצפוני יכולנו או נדרשנו לעשות ולא עשינו".

משם ניסה אוחנה להסיט את הדיון לכיוון החביב עליו – ביקורת על התערבות-יתר של גורמי ייעוץ משפטי בקבלת ההחלטות, וטענות על כך שחוות דעת משפטיות של היועץ המשפטי לממשלה נחשבות מחייבות כלפי אנשי הרשות המבצעת. אולי הוא מקווה שבכך יעסוק דוח ועדת החקירה הממלכתית, ולא בשאלת אחריותו לאסון. ברלינר הדפה אותו בקלות.

דרעי, בעדותו בפני הוועדה, הלך באותו קו של אוחנה. הוא עסק בנושא "רק מלמעלה. לא התעמקתי, לא הייתי מעורב, לא הייתי שותף לקבלת ההחלטות". חברי ועדת החקירה היו המומים. האם שר הפנים הוא סטטיסט? מה הוא יודע על אופן הביצוע של הילולת מירון?

השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה מופיע בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 31 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה מופיע בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 31 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"בגדול אני יודע שוועדת החמישה מנהלת את מירון באופן שוטף כל השנה", היתמם דרעי, "בהילולה בל"ג בעומר מרכז המקומות הקדושים מביא את הכסף, ומשטרת ישראל מנהלת את האירוע. זה מה שאני יודע, בגדול".

לא נראה שעדויותיהם של השרים לשעבר הרשימו את חברי ועדת החקירה יתר על המידה. בשלבים הבאים, לאחר סבב מכתבי אזהרה שהוועדה מוסמכת להוציא, הם כבר יתייצבו באולמה של הוועדה לעדות חוזרת כשהם מלווים במיטב עורכי הדין.

3

השופט קרא נפרד

קרוב ל-33 שנים כיהן השופט ג'ורג' קרא על כס השיפוט, בכל הערכאות, מהשלום עד העליון. מעולם לא כיוון את הזרקור אל עצמו. תמיד שמר על פרטיות וצניעות כערכים עליונים. בטקס הפרישה שלו מבית המשפט העליון, שהתקיים בתחילת השבוע, הוא פתח לראשונה חרך אל עולמו, הן לביוגרפיה האישית והמקצועית שלו, והן למעט מתפיסת עולמו והשקפותיו.

"בחמש השנים האחרונות, בתקופה שבה כיהנתי בבית המשפט העליון", אמר בטקס הפרישה שלו, "ידעה המדינה והחברה בישראל תהליכים פוליטיים מקטבים שהעמיקו את השסע בין ערבים ליהודים. כשופט בן למיעוט הערבי, תקופה זו לא הייתה קלה עבורי. מי ייתן ונדע ימים רגועים וטובים יותר".

"בחמש השנים האחרונות, בתקופה שבה כיהנתי בעליון, ידעה המדינה והחברה בישראל תהליכים פוליטיים מקטבים שהעמיקו את השסע בין ערבים ליהודים. כשופט בן למיעוט הערבי, תקופה זו לא הייתה קלה עבורי"

כפי שהדגישו כל הדוברים בטקס, עיקר מומחיותו של השופט קרא הוא במשפט הפלילי. אך את החותם העיקרי בבית המשפט העליון הותיר קרא דווקא בתחום המשפט הציבורי, בשלושה פסקי דין דרמטיים שכתב – בפרשת חוק הלאום, בפרשת החזקת גופות מחבלים לצורכי משא-ומתן, ובפרשת הירי המשטרתי על אזרח ערבי.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיו נפרדת מהשופט ג'ורג' קרא עם צאתו לגמלאות, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיו נפרדת מהשופט ג'ורג' קרא עם צאתו לגמלאות, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשתי הפרשות הראשונות הוא נותר בדעת מיעוט. כפי שאמרה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בטקס הפרישה, "לא אחת מצאת את עצמך בדעת מיעוט, לעתים אף בבדידות מזהרת". וכפי שהוא עצמו סיפר שנהג לומר למתמחיו: "טוב להיות בדעת רוב, אך לא נורא להיות במיעוט".

הפרשה השלישית, שבה היה בדעת רוב, סימנה ציון דרך נדיר שבו בית המשפט הפך את החלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור תיק חקירה, והורה ליועץ להגיש כתב אישום.

בפסק דין שיטתי ונטול רוח וצלצולים, פירק קרא את החלטת התביעה סעיף אחר סעיף, עד שהגיע למסקנתו כי "הצטברות הפגמים והליקויים שנפלו בהחלטה מלמדת כי מדובר בהחלטה הסוטה באופן משמעותי ממתחם הסבירות". כך, בפשטות, הפיח קרא רוח חיים בעיקרון הערטילאי שלפיו גם היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו אינו חסין מביקורת שיפוטית.

עוד 1,181 מילים
סגירה