שלום בין ישראל ללבנון הוא קיומי

.בנין עירית תל אביב מואר בצבעי דגל לבנון אחרי אסון נמל ביירות (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90
בנין עירית תל אביב מואר בצבעי דגל לבנון אחרי אסון נמל ביירות

לבנון נחשבה בעבר ל"שווייץ של המזרח־התיכון", מדינה ערבית שקטה וניטרלית יחסית בנוגע לעניינים גיאופוליטיים וצבאיים, עם בירה שנמשלה לפריז. הדבר נבע ככל הנראה מהימצאותה של קהילה נוצרית איתנה. שורה של אירועים ומשברים שינו את תדמיתה, בהם מלחמת האזרחים בלבנון, סכסוכי דת, עימותים מזויינים עם ישראל, התעצמות מיליציית הטרור השיעית חיזבאללה, מלחמת אזרחים בסוריה ושחיתות ציבורית.

לבנון נחשבה בעבר ל"שווייץ של המזה"ת", מדינה ערבית שקטה וניטרלית יחסית בעניינים גיאופוליטיים וצבאיים, עם בירה שנמשלה לפריז. אך שורת אירועים ומשברים שינו את תדמיתה

לבנון אמנם מצויה בבוץ עמוק, אך על ישראל לראות בעת הזו הזדמנות להתקרבות, שעשויה לתרום משמעותית לשני הצדדים.

חשוב להבין מה גרם ללבנון להגיע למצב הנוכחי שלה. בשנות התשעים, החליטה לבנון להצמיד את ערך המטבע שלה לדולר האמריקאי, במקום לאפשר לשווקים הפיננסיים העולמיים לקבוע את ערכו. הבנק המרכזי של לבנון קבע ש־1,507 לירות לבנוניות תהיינה שוות ערך לדולר אמריקאי אחד.

מדיניות זו הביאה ליציבות פיננסית, אבל היא גם חייבה את הבנקים בלבנון להחזיק במלאי רב של דולרים, כדי שהבנקים יוכלו לממש אותה.

במשך שנים לא הייתה ללבנון בעיה למשוך דולרים, אבל אחרי 2011 הכול השתנה. מלחמת האזרחים בסוריה ומתחים פוליטיים אחרים במזרח־התיכון פגעו בכלכלת לבנון. גם הכוח ההולך וגובר של חזבאללה, המוכר כארגון טרור על־ידי ארצות הברית, האיחוד־האירופי והליגה הערבית, הרתיע משקיעים זרים.

כדי לשמור על זרימת הדולרים, פיתח נגיד הבנק המרכזי של לבנון תוכנית: הבנקים יציעו תנאים נדיבים מאוד – כולל ריבית שנתית של 15% או אפילו 20% – לכל מי שיפקיד דולרים. אך הדרך היחידה של הבנקים להרוויח מכך הייתה התניית תשלום הריבית למפקידים הראשוניים בכסף ממפקידים חדשים, מה שידוע כהונאת פּוֹנזי. ברגע שאנשים הבינו את זה, כבר לא היו יכולים להוציא את כספם מהבנקים, וכך המערכת הפיננסית קרסה ב־2019.

משבר כלכלי ופיננסי זה הוא החמור ביותר שידעה לבנון. כתוצאה ממנו פרצה "מהפכת ה־17 באוקטובר" ב־2019 כמחאה ציבורית על המשבר ששטפה את הרחובות.

מלחמת האזרחים בסוריה ומתחים פוליטיים אחרים במזה"ת פגעו בכלכלת לבנון. גם הכוח ההולך וגובר של חזבאללה, המוכר כארגון טרור על־ידי ארה"ב, האיחוד־האירופי והליגה הערבית, הרתיע משקיעים זרים

אז הגיעה מגפת הקורונה. לבנון הייתה דווקא מבין המדינות הבודדות, שניהלו את הגל הראשון של המגפה, בין מרץ ליוני 2020, בצורה מפוכחת יחסית. אך בדיוק אז התרחש הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020, שטרף את הקלפים והותיר לפחות 200 הרוגים, כ־7,500 פצועים, וגרם לנזק בשווי של כ־15 מיליארד דולר. שיעור מחוסרי הבית בעקבותיו מוערך בכ־300,000.

הפיצוץ השמיד גם את רוב מאגרי התבואה האסטרטגיים של לבנון. זה גורם בעת הנוכחית למשבר ביטחון־תזונתי, שכן אוקראינה, שהייתה הספקית העיקרית, השעתה את הייצוא שלה בעקבות המלחמה באוקראינה.

לבנון עומדת כיום כפסע מאסון הומניטרי – משבר רב־מערכתי המאופיין במיתון כלכלי חריף, אי־סדר פוליטי ואתגרי משילות. האינפלציה הכוללת מדצמבר 2019 עד אוקטובר 2021 הגיעה ל־519%. כמו כן, מחסור בדלקים הוביל למחירי דלק מרקיעי שחקים וגורם להפסקות חשמל מרובות, שעלולות להימשך עד 23 שעות ביממה.

הפיצוץ בנמל ביירות השמיד גם את רוב מאגרי התבואה האסטרטגיים של לבנון. זה גורם גם למשבר ביטחון־תזונתי, שכן אוקראינה, שהייתה הספקית העיקרית, השעתה את הייצוא שלה בעקבות המלחמה באוקראינה

למרות שמצבם בכי רע, בשונה ממרבית המדינות במזרח־התיכון נהנים תושבי לבנון מחופש ביטוי נרחב יחסית. חופש העיתונות מעוגן חוקתית, על אף שלא נשמר באופן עקבי.

בעוד שהתקשורת במדינה היא מבין הפתוחות והמגוונות ביותר באזור, כמעט כל אמצעי התקשורת תלויים בחסות של מפלגות פוליטיות, בעלי הון או מעצמות זרות, וכתוצאה מכך נוהגים במידה מסוימת של צנזורה עצמית. ספרים, סרטים, מחזות ויצירות אמנותיות כפופים לצנזורה, במיוחד כאשר התוכן קשורים לפוליטיקה, לדת, למין או לישראל.

גם ביחסה לקהילת הגאה, למשל, לבנון מאפשרת התאגדות ארגוני זכויות להט"ב, כחלק מסעיף 13 לחוקה, דבר נדיר ביותר במדינות ערב. אמנם פעילות חד־מינית אסורה על פי חוק העונשין מ־1943, שאוסר כל מגע מיני "המנוגד הטבע", וגם טרנסג'נדרים עלולים לעמוד לדין על־פי החוק האוסר על "התחפשות לאשה", אך בתי המשפט בלבנון קבעו כי אין להשתמש בסעיף זה, למרות שהחוק עדיין מתיר זאת לכאורה.

עם זאת, מאז מחאות "You Stink!" ב־2015, השלטונות בלבנון החלו ליישם יותר ויותר מגבלות משפטיות על חופש הביטוי. אותן מחאות, כזכור, פרצו בעקבות משבר האשפה, שנגרם עקב סגירת המזבלה של אזור ביירות ביולי 2015.

יתרה מכך, דווח כי גורמים מטעם רשויות השלטון הפריעו תכופות לעיתונאים בהפגנות של מחאת 2019. ביולי 2020 הוקמה "הקואליציה להגנה על חופש הביטוי בלבנון", המורכבת מ־14 ארגונים לבנוניים ובינלאומיים, כדי להיאבק בניסיונות הממשל להגביל את חופש הביטוי.

מאז מחאות "You Stink!", שפרצו בעקבות משבר האשפה אשר נגרם מסגירת מזבלת אזור בירות ב־2015, השלטונות בלבנון החלו ליישם מגבלות משפטיות על חופש הביטוי

לבנון, המדינה הערבית היחידה שאינה מדברית, חולשת על פני כברת ארץ יפה וירוקה, ולא בכדי נמשלת לשווייץ. אך הדמיון הרב בין שתי המדינות טמון בעיקר בניטרליות שבה דגלה לבנון בעשוריה הראשונים.

עד 1967 נחשב גבול ישראל–לבנון לשקט שבגבולותיה של ישראל, וכונה "הגדר הטובה". אמנם לא הייתה מלחמה עד אותה עת, אך אי אפשר לומר שהיה שלום בין השתיים. הלוא כבר ב־23 ביוני 1955 העביר הפרלמנט הלבנוני חוק חרם אנטי־ישראלי, הכולל 13 סעיפים, שמטרתם לנתק את כל הקשרים והיחסים עם "הישות הציונית".

לא כל שכן, אין זהו החוק היחיד שמונע איזושהי נורמליזציה של לבנון עם ישראל, אלא הוא אחד מתוך שלוש מערכות חוקים: חוק העונשין הלבנוני, חוק "החרם על ישראל" מ־1955 וקוד השיפוט הצבאי. ככלל, חוקים אלו קובעים כי כל סוג של מגע בין אזרחים לבנוניים וישראליים אסור. גזר הדין יכול לנוע בין כמה חודשי מאסר ועד לעונש מוות.

מסקר שנערך מטעם הארגון British Council ופורסם ביולי 2020 עלה, כי בני־נוער לבנונים רואים במדינות אירופה, ארצות הברית ובריטניה השפעה חיובית על לבנון. כמו כן, ישראל נותרה המדינה שבה הם רואים את ההשפעה השלילית הגדולה ביותר, כמו גם ארצות הברית, שנתפסת כשחקן חיובי ושלילי כאחד.

בלבנון חיים כיום כ־5.3 מיליון תושבים: כ־4.5 מיליון אזרחים וכמיליון וחצי פליטים סורים, עיראקים ופלסטינים. נתונים על אודות ההתפלגות הדתית בלבנון של ימינו נותרים מעורפלים, שכן מאז 1932 לא נערך מפקד אוכלוסין רשמי. עם זאת, לפי הערכות כ־64.9% מהאוכלוסייה הלבנונית היא מוסלמית (32% סונית, 31.3% שיעית ו־1.6% של עלווים ואִסמאעילים), כ־32% ממנה נוצרית וכ־3.1% הם דרוזים.

למשטר השיעי באיראן ולשלוחתו הלבנונית, חזבאללה, אין, בלשון המעטה, עניין בשלום לבנון-ישראל. אך התקרבות ישראל למדינות סוניות, במסגרת "הסכמי אברהם", שנחתמו בספטמבר 2020, עשויה לסייע להתקרבות ישראל ולבנון.

למשטר השיעי באיראן ולשלוחתו הלבנונית, חזבאללה, אין עניין בשלום לבנון-ישראל. אך התקרבות ישראל למדינות סוניות, במסגרת "הסכמי אברהם" עשויה לסייע להתקרבות ישראל ולבנון

באוגוסט 2020 אמר נשיא לבנון מישל עאון, שנחשב לבעל ברית של חיזבאללה, בראיון לערוץ BFMTV הצרפתי: "האם היינו מוכנים לחתם על הסכם שלום עם ישראל? אני לא פוסל את האפשרות, אבל זה תלוי".

באוקטובר של אותה שנה אמרה בתו, קלודין עאון, המשמשת כיו"ר הוועדה הלאומית לענייני נשים בלבנון, בראיון לרשת הטלווזיה "אל ג'דיד": "אני לא רואה בעיה בכך שלבנון תחתום על הסכם שלום עם ישראל".

עולם חדש..

Posted by Reuven Day on Monday, October 26, 2020

באותה שנה נפתח מו"מ בין ישראל ללבנון על סימון הגבול הימי בין שתי המדינות. מו"מ זה, שעדיין מתנהל בתיווך אמריקאי, עשוי להסדיר את המגבלות ולהביא להסכמות על אותו שטח של כ־860 קמ"ר ימיים, שעשויים להוות את התשתיות להסכמים נוספים בעתיד. ישראל כבר אותתה שהיא מוכנה ללכת לקראת הלבנונים ולחלק את הזכויות באזור ביחס של 42:58 לטובתם.

נראה שכבר יש מי שמנסה לקחת את השיח הזה צעד אחד קדימה וזהו שר הביטחון בני גנץ, שבביקורו בבחריין בפברואר האחרון, אמר כי ישראל העבירה ללבנון הצעה לסיוע בעקבות המשבר המתמשך שפקד אותה.

באפריל 2022 נערכה בלבנון ועידה תחת הכותרת "על החזרת הניטרליות ללבנון", בגיבוי הפטריארך המרוני הנוצרי, בשארה א־ראעי. מקרב חלק מהדוברים נשמעה קריאה לאימוץ מדיניות־חוץ ניטרלית, ודחקו בלבנון לעזוב את הציר האזורי הנשלט בידי איראן. בין היתר, היו שאף דנו בנושא של נורמליזציה עם ישראל.

בבחירות האחרונות לפרלמנט הלבנוני, שנערכו במאי האחרון, נחלש מחנה חזבאללה והתחזקה מפלגת "הכוחות הלבנונים" הנוצרית בראשות סמיר ג'עג'ע, שנאבק לפירוק ארגון חיזבאללה מנשקו. יחד עם זאת, אי היציבות השלטונית נמשכת והיעדר המשילות לא מבשר טובות על עתידה של לבנון בטווח הזמן הנראה לעין.

תוצאות הבחירות בלבנון: חזבאללה נחלש – אך הדרך לשינוי ארוכהחוקרת המכון, אורנה מזרחי, כותבת: תוצאות הבחירות לפרלמנט…

Posted by ‎המכון למחקרי ביטחון לאומי‎ on Wednesday, May 18, 2022

התקרבות דיפלומטית הדרגתית בין ישראל ללבנון על רקע המשברים בלבנון ולצורך החלשת חזבאללה עשוי להיות המפתח להצלחה הדדית. האיום הקונוונציונלי מצד חזבאללה כלפי ישראל הוא האיום החמור ביותר בטווח הזמן המיידי.

התקרבות ללבנון בהכרח תחליש את חזבאללה ושיתוף פעולה בין ישראל ללבנון נגד חזבאללה עשוי להצליח. הפעם, שלא כמו בשנות השמונים, ניתן לרתום לא רק את הנוצרים בלבנון, אלא גם את הסונים המהווים נתח נכבד ומשפיע, וזאת לאור התקרבות ישראל למדינות הסוניות.

שת"פ בין ישראל ללבנון נגד חזבאללה עשוי להצליח. הפעם, שלא כמו בשנות ה-80, ניתן לרתום לא רק את הנוצרים בלבנון, אלא גם את הסונים המהווים נתח נכבד ומשפיע, לאור התקרבות ישראל למדינות הסוניות

"הסכם שלום עם לבנון" עוד נשמע כמו חזון אחרית הימים. אך על מדינת ישראל לא לחדול מלגשש אליו צעד אחרי צעד. מדובר לטעמי בשלום החשוב ביותר בעת הזו – הן ללבנון והן לישראל, והגיעה ההזדמנות לממש אותו. שלום עם לבנון יחליש משמעותית את האיום האיראני באופן עקיף, ולכן הוא אפילו חיוני יותר מנורמליזציה עם ערב הסעודית.

למרות שפואד סניורה, ראש ממשלת לבנון לשעבר, זכור באמירתו מ-2006: "לבנון תהיה המדינה הערבית האחרונה שתוכל לחתום על הסכם שלום עם ישראל", אך מי היה מאמין ב-1973 שישראל ומצרים תחתומנה על הסכם שלום רק שש שנים מאוחר יותר.

הסכם נורמליזציה בין ישראל ללבנון יפיח רוח חדשה במזרח־התיכון. מדובר יהיה בשלום אמיתי, שכן השתיים ידעו מלחמות ארוכות ביניהן, הגם שהעימותים התנהלו בין ארגונים פלסטיניים וחיזבאללה ולא עם צבא לבנון עצמו.

ההסכם כמובן יחייב את שתיהן או לכל הפחות את הממשל הלבנוני – לפעול לפירוז מוחלט של ארגון חיזבאללה. בתמורה, תוכל ישראל לשקול להעביר את השליטה על חוות שבעא ללבנון. מהלך שכזה רצוי שיתואם ביחד עם המעצמות, ובכלל זה ארצות הברית, האיחוד־האירופי ובריטניה, עליהן סומכים יחסית תושבי לבנון.

איש עט, משורר (הוציא ספר שירים בהוצאה עצמית לא מסחרית ב־2017), חובב לשון עברית וסטודנט לרפואה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,477 מילים ו-1 תגובות
סגירה