יוקר המחיה משתולל ומחירי הדירות להשכרה – ששמרו על יציבות בזמן מגפת הקורונה – מזנקים. לפני נתוני אתרי סקירות מחירים, חלה עלייה במחירי הדירות ברוב הערים בישראל. בכמה ערים – כולל תל אביב – המחירים עלו בשנה האחרונה ביותר מ־15%.

פרסומים שונים מתארים בעלי בתים שמעלים מחירים בבת אחת ובלא התראה מוקדמת, לצד שוכרים חסרי אונים שנאלצים לחתום על חוזים חדשים כדי לא לעבור לדירה יקרה יותר. "מעלים את שכר הדירה מהיום למחר, בלי קשר למצב הדירה והסביבה", סיפר שוכר דירה שהתראיין בגלובס. זוג אחר סיפר ל־ynet: "כשביקשנו מבעל הדירה להתחשב, הוא אמר שזה מה שקורה בשוק ושאם לא טוב לנו, אנחנו יכולים לצאת".

אולם, האם הכותרות הבומבסטיות בולמות את ההתייקרויות ואת ההתנהלות הבריונית – או דווקא מעודדות אותן? סקירות שפורסמו במרץ צפו כי כל הסימנים "מעידים שבקרוב יחול זינוק במחירי השכירות". הסקירות במאי "הופתעו" לגלות זינוק כזה.

בפועל, לא כל בעלי הבתים ממהרים להעלות את מחיר השכירות ברגע שהם יכולים. בשיחות עם שוכרים ומשכירים קל לשמוע על כאלה שמעלים את המחירים לאט – או בכלל לא – ומשכירים בפחות ממחיר השוק. רובם משכירים לדיירים קבועים לתקופות ארוכות ומעמידים את דירותיהם להשכרה לעתים רחוקות, כך שהמחירים שלהן נמצאים מתחת לרדאר של הסטטיסטיקה.

בניין מגורים ברמת גן, אילוסטרציה (צילום: תני גולדשטיין)

לא מדובר במשקיעים שמחזיקים סוללת דירות ומתייחסים אליהן כעסק מניב שיש למקסם את רווחיו, אלא באנשים שמשכירים דירה אחת, חלקם משתמשים בה כמקור פרנסה חלקי וחלקם כדי לממן שכר דירה

בדרך כלל, לא מדובר במשקיעים שמחזיקים סוללת דירות ומתייחסים אליהן כעסק מניב שיש למקסם את רווחיו, אלא באנשים שמשכירים דירה אחת, חלקם משתמשים בה כמקור פרנסה חלקי וחלקם כדי לממן שכר דירה של דירה אחרת בה הם גרים.

"השקט הנפשי שווה לו יותר מהכסף"

איילת כהן גרה כבר עשור בדירת שלושה חדרים בגודל 100 מטר ברמת גן. קודם עם שותפה, אחר כך לבד – והיום עם בן זוגה הנוכחי. לאחרונה היא נכנסה להריון והם החליטו לעזוב.

במשך כל העשור, הזוג שממנו שכרה את הדירה כמעט שלא העלה את דמי השכירות. בהתחלה כהן ושותפתה שילמו 3,400 שקל לחודש, אחר כך הסכום עלה ל־3,500 ולבסוף הגיע לסכום הנוכחי – 3,700 שקלים. זאת בזמן שדירות כאלה מוצעות כיום ברמת גן בטווח שבין 5,000 ל־8,000 שקל בחודש.

"בשלב מסוים, כשעדיין שילמתי 3,400, הם רצו להעלות את שכר הדירה", היא מספרת, "ואז נוצר נזק גדול למערכת המים בדירה – ואני התנדבתי לתקן. הבאתי איש מקצוע ואחרי התיקון צבעתי ועשיתי עוד כמה תיקונים נלווים. בתמורה הם דחו את ההעלאה והשאירו את זה 3,400 לעוד שנה וחצי".

שכר דירה: אילוסטרציה (צילום: istockphoto/wildpixel)

"זאת דירה של אימא של בת הזוג של המשכיר. שניהם מרוויחים יפה מאוד פלוס פלוס, באים מבית מבוסס וחיים בווילה ביישוב בדרום. אבל התרשמתי שהם חיים בפשטות יחסית. המשכיר אמר לי שהוא אוהב שאני דואגת להכול – ושזה שווה לו יותר מכסף. שהם עברו בעבר הרבה כאבי ראש עם הדירה מצד שוכרים אחרים".

"זאת דירה של אימא של בת הזוג של המשכיר. שניהם מרוויחים יפה מאוד פלוס. באים מבית מבוסס וחיים בווילה ביישוב בדרום. הוא אמר לי שהוא אוהב שאני דואגת להכול ושזה שווה יותר מכסף"

יעל (שם בדוי) ובן זוגה שוכרים דירת שלושה חדרים בגודל 65 מ"ר ברמת הטייסים בתל אביב. קומה שלישית, ללא מעלית. דירות שלושה חדרים בשכונה מוצעות להשכרה במחירים שבין 5,200–7,000 שקל לחודש. המחיר הממוצע לדירות קטנות כמו זו שיעל שוכרת עומד על 5,500. אבל בעל הבית של יעל גובה מהם 4,500. הם חידשו את החוזה לאחרונה והמחיר לא עלה זאת הפעם הרביעית ברציפות.

"בעל הבית הוא מענטש", אומרת יעל, "גמלאי, כנראה מסודר כלכלית, זאת דירת הוריו שנפטרו לפני שנים. לדבריו, זאת הפנסיה שלו. זה לא משהו ממונף שהוא צריך כדי לממן דירת יוקרה באיזה מגדל. אולי הוא פשוט לא רוצה לשלם מס, הרי עד 5,000 שקלים יש פטור. נראה לי גם שבקורונה, כשמלא שוכרים ביקשו הנחות, אנחנו לא ביקשנו, והוא היה כל כך מאושר מזה שהחליט לפרגן".

מפגינים הקימו אוהלים ברחוב ארלוזורוב בתל אביב. המחאה החברתית, יוני 2012 (צילום: Uri Lenz/FLASH90)

דורון שפר, איש תקשורת מחיפה, משכיר דירה שקנה בכרמל הצרפתי ב־2010 ועד לאחרונה שילם עליה משכנתה. בעבר התגורר בדירה בעצמו. ב־2015 עבר לגור עם בת זוגו בדירה אחרת, בהתחלה בשכירות ואחר כך בדירה שקנה ושגם עליה הם משלמים משכנתה.

מדובר בדירת ארבעה חדרים ישנה של כ־108 מ"ר. עד לאחרונה הוא שילם עליה משכנתה שהגיע לכ־3,400 שקל בחודש כולל הביטוח. כשעזב את הדירה, השכיר אותה בסכום זהה – 3,400 שקל. מאז, במשך שבע שנים, לא העלה את הסכום – והוא גם לא מתכוון להעלותו. זאת, למרות שדירות בגודל דומה מוצעות להשכרה בסכומים של בין 3,800 ל־6,500 שקל.

לדברי שפר: "המניע שלי כפול: כלכלי ואידיאולוגי. בהתחלה ביקשתי מראש סכום נמוך ממה שהיה מקובל לדירה בגודל ובמיקום הזה, בגלל שהיא בקומה רביעית בלי מעלית. אם הייתה מעלית הייתי מבקש 4,200 ואם הדירה הייתה שתי קומות מתחת הייתי מבקש 4,000.

"בהתחלה ביקשתי מראש סכום נמוך ממה שהיה מקובל לדירה בגודל ובמיקום הזה, בגלל שהיא בקומה רביעית בלי מעלית. אם הייתה מעלית הייתי מבקש 4,200 ואם הדירה הייתה שתי קומות מתחת הייתי מבקש 4,000"

"בינתיים, שווי הנכסים כולם עולה כל הזמן. אין שום מניעה לקחת ארבע, זה מה שלוקחים אחרים על דירות כאלה באותן קומות בערך. אבל בהתחלה גרה שם אם חד הורית ולא העליתי על דעתי לבקש ממנה יותר ממה שאני משלם.

שוק הדיור. אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

"אחריה נכנסה משפחה עם שלושה ילדים. אמרתי להם שאני לא מעלה מחיר בתנאי שיישארו לאורך זמן. הם כרגע סוגרים שלוש שנים מתוך ארבע. התקנתי להם גם מזגן חדש למרות שזה לא היה כתוב בחוזה".

"זו לא דירה קלאסית להשקעה. היא בבניין ישן בלי מעלית והיא לא אטרקטיבית לצעירים – כי הם מפונקים, לא כי היא דירה לא טובה. זו דירה למשפחה כי היא גדולה. ואני לא ארושש משפחות בגלל שכירות. אני לא רוצה להשכיר להייטקיסטים אלא לאנשים ממוצעים כמוני.

"לפי יד2, שווי הנכס הכפיל את עצמו מאז שקניתי אותו מ־775 אלף למשהו בין 1.2 ל־1.5 מיליון. ככה שאם הייתי רוצה רווח מיידי, היה עדיף לי פשוט למכור ולא להעלות את השכירות. אבל אין לי כוונה למכור כי הבניין נמצא בהליכי פינוי־בינוי ואחר כך אקבל דירה ששווה 2.5–2.7 מיליון. עסקה לא רעה.

"בעתיד ארוויח – ובינתיים אני שומר אותה לעצמי בלי להפסיד. עכשיו המשכנתה שלי קצת ירדה, ככה שבחודשים האחרונים אני אפילו מרוויח קצת מהשכירות – בלי להעלות שקל. בינתיים, אני עוזר לאנשים בקורת גג – זה עדיף על הכול".

בנייני דירות, צילום אילוסטרציה (צילום: תני גולדשטיין)

חלק מהמשכירים הנדיבים לא מעוניינים לחשוף את שמם, כדי לא להרגיש שהם מנופפים ברצונם הטוב כדי לזכות בהערכה ומחמאות.

עדית (שם בדוי) משכירה דירת 60 מ"ר ברמת גן ב־4,500 שקלים לחודש. דירות בגודל כזה מוצעות בעיר בטווח שבין 5,000 ל־8,000 שקל בחודש. "רכשתי אותה לפני די הרבה זמן, כבר אין עליה משכנתה והיא מממנת לי חלק מהמשכנתה של הבית שאני גרה בו", היא מסבירה,  "בשביל הדייר שלי זה סכום מאוד נכבד ביחס לשכר שלו – ואני לא רוצה להיות מנותקת מהמציאות".

"עכשיו המשכנתה שלי קצת ירדה, ככה שבחודשים האחרונים אני אפילו מרוויח קצת מהשכירות – בלי להעלות שקל. בינתיים, אני עוזר לאנשים בקורת גג – זה עדיף על הכול"

למה, בעצם את לא מוכנה להיחשף בשמך?
"לא רוצה להתרברב בזה".

שוכרים מתחשבים קיימים גם במגזר החרדי. שי כהן שוכר שתי דירות בבני ברק: דירת חדר זעירה של 25 מ"ר לעצמו ודירת שני חדרים של 50 מ"ר לבתו הצעירה שהתחתנה לפני שנה ולבן זוגה. "המחירים של שתיהן מגוחכים", הוא אומר, "את דירת החדר אני שוכר ב־1,500, את השני חדרים ב־2,000 שקלים. מחירי השוק הם 2,100 ו־3,200 בהתאמה".

בני ברק, פברואר 2022

למה הן מושכרות במחיר כזה?
"לגבי הדירה הגדולה – בעלת הדירה שראתה את התפעלותי בזמן חתימת החוזה אמרה לי: 'אני לא חושבת שאני צריכה לדרוש יותר, המחיר נקבע כשסיימנו לבנות את הדירה ואין סיבה להעלות אותו'.

"בעלת הדירה שראתה את התפעלותי בזמן חתימת החוזה אמרה לי: 'אני לא חושבת שאני צריכה לדרוש יותר, המחיר נקבע כשסיימנו לבנות את הדירה ואין סיבה להעלות אותו'"

"לגבי הדירה הקטנה – שכרתי אותה לפני חמש שנים. זה היה ברף הנמוך של הדירות הקטנות אבל לא מתחתיו. אחר כך, לפני שלוש–ארבע שנים, המחירים עלו והמחיר שלה ירד מתחת למחיר השוק.

"למה? אני לא דורש מבעל הבית לצבוע כל שנה ולא מציק לו כשיש סתימה – אלא מסדר לבד. בתמורה הוא לא מציק לי כשהוא שומע שמישהו העלה את שכר הדירה. בשנתיים של הקורונה, השכירויות בבני ברק לא עלו. היו כמה שהעלו, אבל השוק לא זרם איתם".

"לא פילנתרופ. יש לי דירה מלאה ופטור ממס"

חלק מבעלי הדירות שמשכירים דירות בזול ולא מעלים מחירים כעת מבהירים כי המניע הוא לא רק חמלה ואלטרואיזם – אלא גם הרצון להחזיק אותן מלאות.

בניין מגורים, אילוסטרציה (צילום: תני גולדשטיין)

אבי (שם בדוי) משכיר שתי דירות: אחת בבאר שבע, שקיבל בירושה יחד עם אחיו ושניהם משכירים יחד, ואחת ברחובות – אותה קנה ועליה הוא משלם משכנתה. הוא גר עם אשתו וילדיו בדירה אחרת – שגם עליה הם משלמים משכנתה – ומשתמש בדמי השכירות משתי הדירות לממן חלק משתי המשכנתאות.

שתי הדירות בנות ארבעה חדרים. על הדירה ברחובות הוא גובה 3,700 שקל ועל הדירה בבאר שבע – 2,700. לדבריו, הוא לא מתכוון להעלות את הסכום בקרוב. "מחיר השוק הוא יותר מ־4,000 והוא עולה, אבל אני חושב שאנחנו עושים נכון, גם לאינטרס שלנו.

"בכל חודש שאין לך שוכר אתה לא מרוויח כלום. אז יש כאלה ששוחטים במחיר ולפעמים הדירה ריקה והם סופגים את זה. אני ממונף, ולא כדאי לי להסתכן בכך. כשאני גובה שכר דירה נמוך, אני מבטיח לעצמי דיירים שנשארים הרבה זמן ודירה מבוקשת כשהם עוזבים. אתה משכיר למשפחות שצריכות כל שקל ומקל עליהן, ומקבל בתמורה שקט תעשייתי ונפשי".

"בכל חודש שאין לך שוכר, אתה לא מרוויח כלום. כשאני גובה שכר דירה נמוך, אני מבטיח לעצמי דיירים שנשארים הרבה זמן ודירה מבוקשת כשהם עוזבים. אתה משכיר למשפחות שצריכות כל שקל ומקל עליהן"

יש גם שיקולי מס להשכרה במחיר שפוי. המדינה גובה מס על השכרת דירות בשווי 5,100 שקלים ומעלה, ויש משכירים שמגיעים לתקרה הזאת ונשארים בה.

פרויקט יסוד המעלה בנוה שאנן בתל אביב. 11 דירות של 2–3 חדרים בשכירות של 3,100–3,500 שקלים לחודש (צילום: באדיבות חברת לבנת הזהב)

גידי (שם בדוי) משכיר דירת שלושה חדרים במזרח תל אביב. גידי וגרושתו התגוררו בה יחד בזמן נישואיהם. מאז הגירושים, שניהם שוכרים דירות והדירה המושכרת מממנת להם מעט משכר הדירה. גידי משכיר את הדירה לזוג צעיר ב־5,100 שקלים בחודש, למרות שדירות כאלה מוצעות בטווח של בין 6,000 ל־8,000.  גם בהתייקרות הנוכחית הוא לא העלה את שכר הדירה.

"אני לא פילנתרופ", הוא אומר, "כל חודש שהדירה ריקה עולה בשכר דירה שלם. זה יכול לקרות בקלות אם אעלה את המחיר. כשאני משכיר מתחת למחיר השוק אני מבטיח שהיא תמיד או כמעט תמיד תהיה מלאה.

"אז אני 'מפסיד' על הנייר אלף שקל בחודש ובחמישה חודשים מפסיד מה שהייתי מפסיד על דירה ריקה בחודש אחד, לא כולל ארנונה. במקום להקשות על הדיירים, אני מקל עליהם. ויש גם שיקול של מס, אני מקבל בדיוק את הסכום הפטור".

"קיבלתי כל מיני הצעות להכניס לשם עובדים זרים, שהייתי יכול להוציא מהם 10,000 שקלים בחודש, אבל סירבתי".

למה?
"קודם כל, אלה לא תנאים ראויים. אני לא רוצה שאנשים יגורו על מזרונים במסדרון. דבר שני, זה נכס שאני לא רוצה שייהרס לי בגלל אנשים שלא אכפת להם בגלל שלאף אחד לא אכפת מהם.

"בסוף, הרי, אני מרוויח על הדירה הזאת, לא מפסיד. היא עלתה לי 880 אלף שקל והיום היא שווה שלושה מיליון וכבר אין עליה הרבה משכנתה. אז שווה לי להיות נחמד, להרוויח קצת פחות ולהיות בטוח".

משום שחלק מהשוכרים הם גם משכירים בעצמם, חלקם מתאימים את המחירים לאלה שהם משלמים. אם בעלי הבית שלהם מעלים את המחירים שוב ושוב, הם נאלצים לגלגל את ההעלאה על השוכרים שלהם. אבל הדינמיקה הזאת עובדת לשני הכיוונים – ולעתים יש שרשראות של משכירים נדיבים שמעלים מחירים לאט וגובים שכר דירה נמוך.

חלק מהשוכרים הם גם משכירים בעצמם, וחלקם מתאימים את המחירים לאלה שהם משלמים בעצמם. לעתים יש שרשראות של משכירים נדיבים שמעלים מחירים לאט וגובים שכר דירה נמוך

שוכרים בזול ממשכיר ששוכר בזול, "כמו קארמה"

איתי (שם בדוי) ומשפחתו שוכרים דירת ארבעה חדרים ישנה בשכונת קרית היובל בירושלים ב־4,000 שקל לחודש. דירות כאלה מוצעות למכירה בשכונה ב־4,500–5,500 לחודש. בני המשפחה שוכרים את הדירה כבר 11 שנה, ולדבריהם, בכל התקופה הזאת, שכר הדירה עלה פעם אחת בלבד מ־3,800 ל־4,000 ולא מיועד להעלאה גם עכשיו.

המחאה החברתית ב־2011 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

לדברי איתי: "בעל הבית יכול לקחת 4,500–5,000 ואולי יותר. אני מכיר עוד כמה בעלי דירות באזור שלוקחים פחות ממחירי השוק. זה שילוב של רצון ליציבות ושקט מהדיירים, עם סימפתיה לדיירים ולמצב שלנו, אי נעימות לקחת את המקסימום והיעדר נזקקות. כשמישהו קיבל דירה בירושה, ולא תלוי בה למחייתו, אין לו הרבה הוצאות, ויש לו מספיק הכנסות, ושכר הדירה זה מן תוספת".

"כשמישהו קיבל דירה בירושה, ולא תלוי בה למחייתו, אין לו הרבה הוצאות, ויש לו מספיק הכנסות, ושכר הדירה זה מן תוספת"

איתי עצמו משכיר דירה בבעלות הוריו בשכונת בית הכרם, וגם הוא גובה עליה פחות ממחירי השוק: 5,400 שקל בחודש על דירת ארבעה חדרים עם שלוש מרפסות שאותה חולקים שלושה סטודנטים.

איתי מקבל את שכר הדירה שמשלמים הסטודנטים ומשתמש בו למימון השכירות שלו בקרית יובל. כל עוד בעל הבית שלו לא מעלה את שכר הדירה, גם איתי לא מתכוון לעשות זאת, למרות שדירות כאלה מוצעות להשכרה בסכום של בין 6,000 ל־8,000 שקל. "בעל הבית שלי מתייחס אליי טוב וזה משפיע על היחס שלי", הוא אומר, "זאת טובה שנגררת ועוברת אחד לשני, כמו בסרטים קיטשיים על קארמה".

נירית (שם בדוי) גרה במצפה רמון ושוכרת שם דירה ב-2,200 שקל בחודש, ובמקביל משכירה דירת 50 מטר בבעלותה בצפון הישן של תל אביב ב־6,000 שקל בחודש.

אילוסטרציה, פרויקט פינוי בינוי בשכונת קטמון בירושלים, ארכיון, ינואר 2020 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

גם נירית וגם בעל הבית שלה לא מתכוונים להצטרף לגל הנוכחי ולהעלות את השכירות, אף ששניהם משכירים את דירותיהם מתחת למחיר השוק כבר עכשיו. "אם היינו גרידים היינו יכולים לבקש יותר ולהעלות עכשיו עוד יותר, אבל כנראה ששנינו לא כאלה", היא אומרת.

גם נירית וגם בעל הבית שלה לא מתכוונים להעלות את השכירות, למרות ששניהם משכירים את דירותיהם מתחת למחיר השוק כבר עכשיו. "אם היינו גרידים היינו יכולים לבקש יותר, אבל כנראה ששנינו לא כאלה"

אבל לא לכל המשכירים הצנועים יש בעלי בתים כאלה. שוכרים־משכירים רבים סופגים כעת העלאות של שכר הדירה שהם משלמים ונאלצים להעלות את שכר הדירה שהם גובים, ולו כדי לממן את ההתייקרות.

יוני, שוכר־משכיר מירושלים, משכיר דירת שלושה חדרים בשכונת קטמון הישנה. הוא משתמש בדמי השכירות כדי לממן את המשכנתה שלקח על דירה שהוא משכיר וגם כדי לממן חלק ממחיר השכירות שהוא משלם על דירה שהוא שוכר. במשך כמה שנים הוא גבה 5,000 שקל לחודש, מחיר שנמצא ברף התחתון של מחירי השוק באזור.

"יכולתי לבקש עליה קצת יותר ולפי הביקוש הייתי מקבל", אומר יוני. "אבל כשאני לוקח פחות, אני מוצא מהר שוכרים. כמו כן, אני מאמין שאם הצד השני לא מרגיש שהוא נדפק ונעשק הוא ישמור על הדירה. אני גם לא אוהב לחשוב שאני מניאק. אני ממש מרחם על אנשים שמחפשים דירה, השוק נהיה מטורף. לפני שנה אפילו הורדתי את שכר הדירה ל־4,900 שקל לזוג הנחמד שגר בה".

אבל יוני מעלה כעת את שכר הדירה ל־5,200 שקל. בעלי הבית של הדירה שהוא שוכר העלו בתחילת השנה הנוכחית את שכר הדירה שהוא משלם ב־400 שקל לחודש. "הם לוקחים מחיר שוק, בערך מה שלוקחים מכולם בבניין שאני גר בו, ועכשיו הם מעלים בהתאם לשוק", הוא אומר, "זה נורמלי והוגן, אין תלונות".

"אני מאמין שאם הצד השני לא מרגיש שהוא נדפק ונעשק הוא ישמור על הדירה. אני גם לא אוהב לחשוב שאני מניאק. אני ממש מרחם על אנשים שמחפשים דירה, השוק נהיה מטורף"

ערן (שם בדוי), איש אקדמיה, ומשפחתו שוכרים בית במושב בהרי ירושלים ומשכירים שתי דירות, אחת בהוד השרון ואחת בתל אביב שעליה הם משלמים משכנתה. במשך שנים שכר הדירה שלהם לא עלה, והם לא העלו את השכירות. כעת, הם עומדים לספוג העלאה ונאלצים לגלגל אותה הלאה.

"שילמנו הרבה זמן על הבית במושב 6,900 שקלים, ללא העלאה", הוא מספר, "עכשיו הודיעו לנו בעלי הבית שאין להם ברירה אלא להקפיץ ל־7,400".

"אנחנו משכירים את הדירה בהוד השרון כבר הרבה שנים לאותה משפחה, שלושה חדרים בבניין ישן, ב־3,500. לא עדכנו את המחיר, ואפילו ויתרנו לתקופה על חלק משכר הדירה כי הדיירת התגרשה ועברה משבר כלכלי עד שהתארגנה בעבודה חדשה.

"שדה התותים" – הדמיה של הבניין שנבנה בהוד השרון (צילום: מזרחי ובניו)

"הדירה בתל אביב היא של שלושה חדרים במיקום מרכזי ומקסים, והיא מושכרת ב־7,900 שקלים כבר שלוש שנים. החוזה המקורי דיבר על השכרה ב־7,800 ועדכון ל־8,000 בשנה השנייה.

אבל אז התחילה הקורונה והבנו שהמצב קשה והעלינו רק ב־100 שקל. לא העלינו גם כשהחוזה הקודם נגמר וחתמנו על חדש. כמי ששוכרים כל חייהם, גם לפני שהיו לנו דירות משלנו, אנחנו יודעים היטב כמה קשה לשלם שכר דירה, אז לא רצינו להעלות.

"בקיזוז של הכול – שכר הדירה שאנחנו מקבלים עם המס שאנחנו משלמים עליו, המשכנתה ושכר הדירה שאנחנו משלמים – אנחנו כמעט מאוזנים, אפילו בהפסד קטן.

חלום הדירה: אילוסטרציה (צילום: iStock)

"אנחנו חיים ככה כי אנחנו צריכים דירה יותר גדולה מאלה שיש לנו ובמיקום שמתאים לנו. ברגע ששכר הדירה שלנו יעלה ב־500 שקל, זה יחייב אותנו לגלגל לפחות חלק מזה על הדיירים שלנו בחידושי החוזה הבאים כדי לא לרדת ברמת החיים. להגיד לך שנוח לי להעלות? ממש לא.

"חשוב לי שאנשים יבינו שיש הרבה אנשים שמשכירים ושוכרים בעצמם. אנחנו נאלצים להעלות כדי לא להיפגע. שוק הדיור לא מורכב רק ממשקיעים עשירים עם דירות עודפות שעושים הון מהשכרה ומעלים כמה ומתי שבא להם".

"ברגע ששכר הדירה שלנו יעלה ב־500 שקל, זה יחייב אותנו לגלגל לפחות חלק מזה על הדיירים שלנו כדי לא לרדת ברמת החיים. להגיד לך שנוח לי להעלות? ממש לא"