הגעתה הצפויה בימים הקרובים של אסדת הקידוח המיועדת למאגר הגז כריש עוררה מחדש את המחלוקת הימית בין ישראל ולבנון. כידוע, המו"מ בין שתי המדינות, המתקיים בתיווך אמריקאי זה שנים ארוכות, הוקפא ערב הבחירות לפרלמנט בלבנון בחודש שעבר, וסובל בעיקר מחוסר המשילות הלבנונית ואי היכולת לקבלת החלטות בביירות.

הגעתה הצפויה של אסדת הקידוח המיועדת למאגר הגז כריש עוררה מחדש את המחלוקת הימית בין ישראל ולבנון. כידוע, המו"מ בין המדינות, המתקיים בתיווך אמריקאי זה שנים ארוכות, הוקפא ערב הבחירות לפרלמנט בלבנון

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הנשיא הלבנוני, שצפוי לסיים את כהונתו בקרוב (אם הפרלמנט החדש יצליח לקבל הכרעה ביחס לזהות מחליפו), טען ש"ישראל פלשה למשאבים של לבנון", וכי כל פעילות באזור הינה בבחינת "התגרות ותוקפנות כלפי לבנון". הממשלה בביירות ציינה, כי בכוונתה לפנות לוושינגטון, כדי שהמתווך האמריקאי יחדש את מגעיו בין שני הצדדים.

לבנון מאשימה את ישראל בפלישה לשטחה בשל הצבת אסדה במאגר כריש https://t.co/MYC0rinTyY

— Haaretz הארץ (@Haaretz) June 5, 2022

החזבאללה חש להצטרף לתגובות והבהיר, מפיו של סגן מזכ"ל הארגון, כי הוא ערוך להגיב לפעולותיה של ישראל במים לבנוניים "גם בכוח", אולם ממתין להחלטתה של הממשלה אם להאשים את ישראל באופן רשמי בהפרת ריבונותה הימית.

התגובות הלבנוניות אינן מפתיעות לכשעצמן. יש להניח כי מעברה המתוקשר בתעלת סואץ של האסדה (שקיבל ביטוי פומבי בולט על-ידי רשות התעלה), וכמובן הגעתה הצפויה לשדה הגז, אינן יכולות לעבור בשתיקה.

הנשיא הלבנוני, שצפוי לסיים את כהונתו בקרוב, טען ש"ישראל פלשה למשאבים של לבנון", וכי כל פעילות באזור הינה בבחינת "התגרות ותוקפנות כלפי לבנון"

חשוב לשים לב לתגובות המדודות משהו, למעשה של כל הצדדים. הממשלה גינתה, אולם חשה לציין כי תפנה לוושינגטון. החזבאללה אמנם חש לאיים, אולם כהרגלו הטיל את האונוס על הממשלה, ו"ממתין להחלטותיה".

#Hezbollah is ready to take action "including force" against Israeli gas operations in disputed waters once the Lebanese government adopts a clearer policy, the heavily armed movement's deputy leader told Reuters
⬇️⬇️https://t.co/DE5JaW1MbI pic.twitter.com/0HV96rymyk

— Kayhan Life (@KayhanLife) June 8, 2022

הזירה הלבנונית מעכלת כעת את תוצאות הבחירות לפרלמנט, שכזכור החלישו את גוש התומכים בחזבאללה (אך לא את הארגון עצמו), וממוקדת רובה ככולה בזהותו של הנשיא הבא.

ג'בראן בסיל, חתנו של הנשיא, שנושא עיניו לתפקיד, לא אמר נואש למרות המצב המורכב וסיכוייו הפחותים. העיניים מופנות, ככל הנראה, לעבר מפקד הצבא, הגנרל ג'וזף אעון, דמות ממלכתית, שאולי קל יותר יהיה לגבש סביבה תמיכה רחבה. כך או כך, מלאכת ההתגוששות, הפנימית והחיצונית, עודנה בעיצומה.

חשוב לשים לב לתגובות המדודות משהו, למעשה של כל הצדדים. הממשלה גינתה, אולם חשה לציין כי תפנה לוושינגטון. חזבאללה אמנם חש לאיים, אולם כהרגלו הטיל את האונוס על הממשלה ו"ממתין להחלטותיה"

המתווך האמריקאי, מתוסכל יש להניח מחוסר יכולתה, או עניינה, של ביירות להגיע להחלטה עוד לפני הבחירות, ממתין לפנייה לבנונית ברורה, כי יש לה עניין בחידוש מלאכת התיווך מצדו.

מחד גיסא, האינטרס האמריקאי למנוע גלישה לעימות לא רצוי ברור לחלוטין. מאידך גיסא, אין רצון מובהק לחדש את התיווך, בטרם ברור כי שני הצדדים בשלים (יותר) לכך.

הסיכויים, הלא-ברורים דיים, להשלמת המו"מ על הסכם הגרעין עם איראן ממלאים גם-כן תפקיד משמעותי, ואי – הבהירות משליכה גם על הזירה הלבנונית.

האם יש עניין, או אינטרס לבנוני בהלהטת השטח כעת? על פני הדברים התשובה שלילית. אולם יש לקחת בחשבון שתי נקודות חשובות ורלוונטיות:

1. האחת, נוגעת להתדרדרות אפשרית ממישור הרטוריקה לזה המעשי בשטח, אף אם אין זה משרת בהכרח את כל הצדדים הנוגעים בדבר. לרטוריקה של הסלמה, אף אם לפי שעה היא מדודה ומרוסנת, יש דינמיקה משלה.
2. והנקודה השנייה, אולי המעניינת יותר (והקשה לניתוח) קשורה לסבך הפוליטי שנוצר בלבנון לאחר הבחירות לפרלמנט. יתכן, שאחד השחקנים הלבנוניים יזהה שעת-כושר מבחינתו לחמם דווקא את האווירה מול ישראל, על מנת לזכות בנקודות כלשהן, או לסכל מהלכים של יריביו.

ישראל איננה נגררת, לפי שעה, לשיח רטורי מיותר, וטוב שכך. כל הצדדים יודעים, אף אם אינם יכולים להודות בכך בפומבי (ולבטח הצד הלבנוני) ששדה הגז כריש איננו מצוי בשטח המריבה.

ישראל איננה נגררת, לפי שעה, לשיח רטורי מיותר, וטוב שכך. כל הצדדים יודעים, אף אם אינם יכולים להודות בכך בפומבי (ולבטח הצד הלבנוני) ששדה הגז כריש אינו בשטח המריבה

חשוב להכיל את התגובות, הצפויות במידה רבה, כאמור, של השחקנים הלבנוניים, ולשמור על עמדה מרוסנת ואחראית. חיוני גם לעודד, ככל שהדבר בידי ישראל, חזרה לתיווך אמריקאי. מומנטום דיפלומטי, מושכל ונבון, מייצר בדרך-כלל אווירה מרוסנת יותר.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/