שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדוללהיאן מקבל את פניו של ראש סבא"א רפאל גרוסי בטהראן, 5 במרץ 2022 (צילום: AP Photo)
AP Photo

החוקר הטוב, החוקר הרע: איראן מפצלת את המסרים למערב

על רקע החלטת סבא"א לגנות את איראן נוכח חוסר השקיפות בנושא האתרים שהתגלו בהם שאריות אורניום – עיתון המקורב לחמינאי קורא לנטוש את אמנת אי־הפצת נשק גרעיני ● ארה"ב מאשימה את איראן בטרפוד המו"מ אבל ממשיכה לחתור להסכם על רקע משבר הנפט העולמי ● ללא הסכם, ביידן ינסה לשכנע את הסעודים – להם הוציא כרטיס צהוב – לייצא יותר נפט ● התירוץ המושלם מבחינתו: הסכמי הנורמליזציה עם ישראל ● פרשנות

חוסיין שריעתמדארי, עורך עיתון "כיהאן", נחשב לעיתונאי המקורב ביותר למנהיג העליון עלי חמינאי. יש האומרים כי חמינאי עצמו מינה אותו לעורך העיתון שנחשב לשופרו האישי. לא פעם כשחמינאי שותק, "כיהאן" מדבר.

זו בדיוק הסיבה שגורמים רבים במערב, כולל בישראל, מוטרדים כרגע לנוכח המאמר החריף שפרסם העיתון שלשום (שלישי): שריעתמדארי קורא לאיראן לנטוש את האמנה לאי־הפצת נשק גרעיני (NTP) שעליה חתמה לפני כמה עשורים.

בין ירושלים וטהרן מתנהל מעין דו־שיח בהקשר זה. ישראל מדגישה כל העת לא את כמויות האורניום המועשר אלא את "התיקים הפתוחים", אותם שלושה אתרים שבהם התגלו שאריות אורניום מועשר, אתרים שלא נכללים בפרויקט הגרעין המוצהר. את הסעיף הזה אימצה מועצת הנגידים של הסוכנות לאנרגיה אטומית בהחלטתה אמש.

טהרן לעומת זאת תוקפת את ישראל דרך אמנת ה־NPT שעליה ישראל לא חתמה מעולם. שריעתמדארי ואחרים דואגים להזכיר זאת בכל טיעון שהם מעלים כלפי "הצביעות" של סבא"א ומה שהם מכנים מניעים פוליטיים.

טהרן תוקפת את ישראל דרך אמנת ה־NPT שעליה ישראל לא חתמה מעולם. שריעתמדארי ואחרים דואגים להזכיר זאת בכל טיעון שהם מעלים כלפי "הצביעות" של סבא"א ומה שהם מכנים מניעים פוליטיים

מעניין מאוד גם אופן חלוקת התפקידים באיראן בהעברת המסר בהקשר הזה: שר החוץ חוסיין אמיר עבדוללהיאן נוקט בדרך כלל בלשון חריפה אבל יחסית זהירה, ששומרת על גבולות הדיפלומטיה.

שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדוללהיאן (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
שר החוץ של איראן חוסיין אמיר עבדוללהיאן (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

כך, למשל, התבטא עבדוללהיאן בתחילת השבוע, אחרי שיחה עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב: "הכוונה של  מדינות אירופה – E3, גרמניה, צרפת, בריטניה – יחד עם ארצות הברית היא להעביר הצעת גינוי בסבא"א. זה מפריע לשיחות שלנו ויהיו לכך תוצאות". אין שום אזכור לאמנה או פירוט של צעדים קונקרטיים.

"הכוונה של  מדינות אירופה – E3, גרמניה, צרפת, בריטניה – יחד עם ארצות הברית היא להעביר הצעת גינוי בסבא"א. זה מפריע לשיחות שלנו ויהיו לכך תוצאות"

האסטרטגיה האיראנית די ברורה בהקשר הזה: עבדוללהיאן הוא החוקר הטוב, זה שאמור לנהל את המגעים הדיפלומטיים ולהיות הפנים המחייכות. שריעתמדארי ודומיו הם החוקר הרע, אלה שמניחים את האיום על השולחן.

וכאן נשאלת שאלת תיזמון פרסום המאמר ב"כיהאן". זה קרה יממה וחצי לפני שמועצת הנגידים של סבא"א פרסמה את החלטת הגינוי. ההתלבטות עכשיו היא האם להעביר את ההפרות האיראניות לדיון באו"ם, או לתת לאיראן הזדמנות נוספת לענות.

מאחורי הקלעים יש לחץ רוסי כבד בגיבוי סיני שקט, שלא להסלים את השיח והפעולה מול איראן. לצד זאת, ארצות הברית אומנם מחריפה את הטון ומאשימה את איראן בטרפוד המגעים לעסקה עם העלאת דרישות לא הגיוניות, אבל גם ממשיכה לדבוק בחתירה להסכם.

רמז לכך ניתן לראות בכוונה להתגמש מול איראן בכל הקשור ליצוא הנפט והקלות מסוימות באמברגו. הנחת היסוד הייתה ונשארה כי כל אופציה אחרת מלבד הסכם תצריך את הבית הלבן לצעדים חריפים, כלכליים ו/או מדיניים, ואולי אפילו איום ממשי באופציה הצבאית.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן (צילום: The White House via AP)
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן (צילום: The White House via AP)

אלא שלצד העניין האיראני, הנשיא ג'ו ביידן מתמודד עם סיטואציה לא פשוטה בזירה הפנימית. המלחמה באוקראינה ואמברגו הנפט על רוסיה ועל איראן גרמו לעלייה חדה במחירי הדלק. מבחינת ביידן, זה מתכון לאסון לקראת בחירות האמצע שייערכו בנובמבר. הציבור האמריקאי לא סבלני כאשר זה מגיע לכיס שלו, והדמוקרטים יודעים זאת היטב.

זו הסיבה ל"גמישות" שביידן מגלה פתאום בכל הקשור לבית המלוכה הסעודי וליורש העצר מוחמד בן סלמאן. ביידן משחר לפתחו כדי שזה יורה על העלאת תפוקת הנפט שתוריד אוטומטית את מחירי הדלק. חוק כלים שלובים. אותו בן סלמאן שקיבל כרטיס צהוב עם כניסתו של ביידן לבית הלבן בשל מעורבותו בחיסול העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י באיסטנבול.

אבל הנה התהפכו היוצרות: מפרסונה נון־גרטה, בן סלמאן הפך ליעד לחיזורים. סביר להניח שריבוי הפרסומים על התחממות בין ישראל לסעודיה הם גם חלק מהעניין. מצרים השתמשה בעבר בירושלים כדי לרכך את הבית הלבן, ולא מן הנמנע שזה קורה גם הפעם עם ריאד.

ביידן יכול להסביר בזירה הפנים־אמריקאית את ה"החנינה" לבן סלמאן רק אם היא תכלול גם פירות מדיניים כמו, למשל, הסכם נורמליזציה ברמה מסוימת בין ישראל לסעודיה. על פניו זה נראה מהלך מנצח לכל הצדדים.

ביידן יכול להסביר בזירה הפנים־אמריקאית את ה"החנינה" לבן סלמאן רק אם היא תכלול גם פירות מדיניים – כמו, למשל, הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה

מבחינת סעודיה, היא תחזור לקשר חם עם ארה"ב וזהו מהלך בעל משמעות מול איראן – סעודיה תוכל בעתיד להתחמש בנשק אמריקאי מתקדם ובנוסף תהיה לה ברית גלויה עם ישראל כמשקל נגד לאיומים האיראניים על תעשיית הנפט הסעודית.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (צילום: AP Photo/Cliff Owen)
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (צילום: AP Photo/Cliff Owen)

מבחינת ביידן, הוא יצטייר כמנהיג בעל השפעה אזורית שמביא הסכם שלום במזרח התיכון ועל הדרך מוריד את יוקר המחיה המעיק בארצות הברית. ואילו מבחינת ישראל, היא תהיה המרוויחה הגדולה. היא תחזק מאוד את הברית האזורית מול איראן, תרתום לצידה את מנהיגת העולם הסוני ותיצור לעצמה עוד מנוף לחץ גלוי בהקשר הפלסטיני.

ישראל תהיה המרוויחה הגדולה. היא תחזק מאוד את הברית האזורית מול איראן, תרתום לצידה את מנהיגת העולם הסוני ותיצור לעצמה עוד מנוף לחץ גלוי בהקשר הפלסטיני

כל הצדדים מודעים ליתרונות, עכשיו נותר לחבר קצוות בריאד ובוושינגטון – אלה שבין ירושלים לריאד נראים קרובים מתמיד.

עוד 732 מילים
סגירה