מדוע פוליטיקאים משקרים?

איילת שקד ובנימין נתניהו בצילום משותף נדיר יחסית, ארכיון, 2016 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
איילת שקד ובנימין נתניהו בצילום משותף נדיר יחסית, ארכיון, 2016

מהי האמת ומדוע אנחנו מייחסים לה משמעות כל כך מיוחדת? ואולי החשיבות שאנחנו מייחסים לה באמת מוגזמת, והיא רק אשליה, אידיאליזציה של המציאות? אם נכון שלכל אחד יש את האמת שלו, האם הגבול בין אמת לשקר הוא בעצם לא חד וברור, לא שחור לבן, ויש מקום לפרשנויות שונות וגם סותרות? האם באמת יש רק אמת אחת?

מהי האמת ומדוע אנחנו מייחסים לה משמעות כל כך מיוחדת? ואולי החשיבות שאנחנו מייחסים לה באמת מוגזמת, והיא רק אשליה, אידיאליזציה של המציאות?

על פי ההגדרה המילונית, האמת היא טענה התואמת את המציאות. תיאור מצב העניינים הנכון. על פי האקדמיה ללשון העברית האמת היא דבר נכון ונאמן לעובדות, בניגוד לשקר. דבר שקיים או שמתרחש במציאות, בניגוד להשערה שלא התרחשה במציאות.

אבל מי מתאר את מצב העניינים? האם התיאור שלו נכון? ובעיני מי הוא נכון? למי ניתנה הסמכות לתאר את מצב העניינים באופן נכון ובלעדי? ואם יש כמה תיאורים של מצב העניינים, ואולי גם סותרים בחלקם או ברובם, אז מהו תיאור מצב העניינים הנכון, שהוא האמת?

מתוך ההגדרה הזו נראה שיש באמת בעיה, כי ההגדרה מעגלית ולכאורה ריקה מתוכן. נכון היא מילה נרדפת לאמיתי, וההגדרה בעצם אומרת שאמת היא אמת, x שוה x. אם x הוא שקר זה גם פתרון נכון, שקר שווה שקר. לכן מתוך ההגדרה ניתן ללמוד רק שהאמת לא שווה לשקר, ולכן אולי היא בכל זאת לא ריקה מתוכן.

אז אם זה כל כך פשוט – האמת לא שווה לשקר – מדוע פוליטיקאים בכל זאת משקרים? פרופ' ג'ון מירשהיימר ממחלקת מדעי המדינה של אוניברסיטת שיקגו מנתח באופן שיטתי את השקר ככלי ביד פוליטיקאים בספרו "מדוע מנהיגים משקרים, האמת לגבי השקר בפוליטיקה הבינלאומית".

פרופ' מירשהיימר מנתח את מגוון הסיבות, היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים של שקרים. הוא טוען שמנהיגים משקרים לעיתים בשל סיבות אסטרטגיות טובות, אבל עושה אבחנה בין שקרים של מנהיגים בפוליטיקה הבינלאומית בשל סיבות אסטרטגיות טובות – לבין שקרים של מנהיגים לאזרחים שלהם בתוך מדינתם מסיבות שהוא מגדיר אנוכיות, כלומר שקרים אנוכיים.

אבל מי מתאר את מצב העניינים? האם תיאורו נכון? ובעיני מי הוא נכון? למי ניתנה הסמכות לתאר את מצב העניינים באופן נכון ובלעדי? ואם יש כמה תיאורים של מצב העניינים, אולי גם סותרים, מהו התיאור הנכון, שהוא האמת?

מירשהיימר נותן מספר דוגמאות בולטות מתקופתם של הנשיאים ג'ון קנדי וג'ורג' בוש שלדעתו שיקרו לאזרחי אמריקה מסיבות אסטרטגיות טובות בזמן המלחמה הקרה ובזמן המלחמה בעירק.

המסקנה של מירשאיימר היא שמנהיגים משקרים יותר לאזרחיהם, ושקרים אנוכיים יותר מאשר שקרים אסטרטגיים. הסיבה לכך, לדעתו, היא שבפוליטיקה הבינלאומית יש אי-אמון וחשדות הדדיים בסיסיים בין מדינות, לכן קשה יותר למנהיגים לשקר לעמיתיהם מנהיגי המדינות האחרות מאשר לאזרחים במדינתם. אזרחי המדינה נוטים באופן טבעי להאמין למנהיגיהם, ונעדרים את הכלים שיש למנהיגי מדינות לבדוק את מצב העניינים באופן מהותי, שיטתי ואובייקטיבי.

הניתוח של מירשהיימר מעניין ורלוונטי, במיוחד לאזרחים במדינות דמוקרטיות שבוחרים את מנהיגיהם. במדינות דמוקרטיות דעת הקהל חשובה, והסכנה גדולה יותר שפוליטיקאים ישקרו לאזרחים כדי להטות אליהם את דעת הקהל.

על פי מירשהיימר, הציבור עדיין מצפה לשמוע את האמת ממנהיגיו ואלה בהחלט חדשות טובות. פוליטיקאים מצופים לומר את האמת לאזרחים במדינתם, ולדעתו הם בדרך כלל אכן עושים זאת.

נראה שלאמת יש עדיין מעמד רם וזכות קיום והיא בדרך כלל איננה כפלסטלינה ביד הפוליטיקאים שניתנת לעיצוב כרצונם. על פי מירשהיימר, השקר האסטרטגי המוצדק בפוליטיקה הבינלאומית הוא דווקא המקרה יוצא הדופן והחריג.

יש מעט דוגמאות לשקרים אסטרטגיים מוצדקים בהיסטוריה המודרנית. רוב השקרים של הפוליטיקאים הם שקרים אנוכיים בלתי מוצדקים לדעתו.

הניתוח של מירשהיימר מעניין ורלוונטי, במיוחד לאזרחים במדינות דמוקרטיות שבוחרים את מנהיגיהם. במדינות אלה דעת הקהל חשובה, והסכנה גוברת שפוליטיקאים ישקרו לאזרחים כדי להטות את דעת הקהל

ספרו החדש של יגאל קיפניס, 1982 לבנון – הדרך למלחמה, נוגע בנושא זה של שקרים אסטרטגיים. האם שר הביטחון אריאל שרון הוליך שולל את ראש הממשלה מנחם בגין לגבי מטרות המלחמה האמיתיות, כולל ההגעה לביירות? ואם לא הוליך שולל, ובגין היה שותף מלא לתוכניות המלחמה האמיתיות, האם הוא הוליך שולל את הציבור עם תכנית המלחמה המתגלגלת?

האם זה היה שקר אסטרטגי מוצדק לפי האנליזה של מירשהיימר? קיפניס טוען בספרו, בהסתמך על מסמכי ארכיון, שבגין פעל בתיאום מלא עם שר הביטחון שרון, ושתוכנית המלחמה המתגלגלת הייתה למעשה אסטרטגית הפעולה שנבחרה על ידם לניהול המלחמה בתיאום ובאישור הממשלה.

פוליטיקאים עלולים לשקר לאזרחי מדינתם יותר בקלות מאשר למנהיגי מדינות אחרות פשוט כי הם יכולים. אין לאזרחים כלים לאמת או לשלול את דבריהם. העיתונות והרשתות החברתיות כיום מאפשרות לייצר ביתר קלות ספינים, להפיץ פייק ניוז ולהטות את דעת הקהל.

המסר מספרו של מירשהיימר חשוב והציבור צריך להיות ערני וזהיר. כי על פי המחקר מנהיגים משקרים פעם מסיבה אסטרטגית מוצדקת ופעם מסיבה אנוכית בלתי מוצדקת. לאזרחים אין את היכולת להבחין בין אמת, לבין שקר אסטרטגי מוצדק, לבין שקר אנוכי בלתי מוצדק.

האם "שלום הגליל" היה שקר אסטרטגי מוצדק לפי מירשהיימר? קיפניס טוען, בהסתמך על מסמכי ארכיון, שבגין פעל בתיאום מלא עם שר הביטחון שרון, ושתוכנית המלחמה המתגלגלת הייתה האסטרטגיה שנבחרה

אין לאזרחים יכולת להבחין בין הספין המופרך של הערב, שמחליף את הספין המופרך של הבוקר, שמחליף את הספין המופרך של הערב הקודם, כמו שח"כ בני בגין אומר – הליכוד הפך עצמו למכונת כזב, למפעל לזיהום אויר.

האם כל הספינים של הסכמות או אי הסכמות בין בנימין נתניהו לגדעון סער, ניר אורבך ואיילת שקד הם אמת? או שקר אסטרטגי / שקר אנוכי של מכונת הכזב של הליכוד?

האם שקד ואורבך הם גנץ ואשכנזי החדשים? האם הסיבה שהממשלה עוד לא נפלה באופן פורמלי היא שהם מחכים לרגע המתאים, בניסיון למנוע מלפיד להחליף את בנט כראש ממשלת מעבר?

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 844 מילים
סגירה