"מצאנו משהו!", צעק אחד המחפשים ממש בתחילת היום. "חבר'ה, יש פה טוריות? מה זה הסימן הזה? יש עוד צפצופים באזור? בואו נתחיל לחפור", הוא הוסיף בעומדו ליד תלולית עפר שסביבה עשבייה שנוכשה בדקת האחרונות. מהר מאוד הגיעו למקום עוד אנשים שהתחילו לחפור במרץ, אבל זו הייתה אזעקת שווא. במהלך היום יהיו עוד כמה כאלה.
זה יכול להישמע כמו בני נוער שמשחקים "חפש את המטמון", אבל החבר'ה שמתזזים כאן בשמש כבר מזמן לא ילדים וזו לא פעולה בצופים.
כ-30 מתנדבים התקבצו ביום שישי האחרון בשדות החקלאיים מערבית לקיבוץ רוחמה, בצפון מערב הנגב. חמושים בעטי חפירה, חרמשים חשמליים, מקושים וגלאי מתכות, הם יצאו לחפש שרידים שהוטמנו לא עמוק מדי באדמה לפני 105 שנה.
כ-30 מתנדבים הגיעו לשדות שממערב לקיבוץ רוחמה. חמושים בעטי חפירה, חרמשים חשמליים, מקושים וגלאי מתכות, הם יצאו לחפש שרידים שהוטמנו באדמה לפני 105 שנה
יש ביניהם קרטוגרף, חובב היסטוריה, גשש בדואי, נספחת של צבא אוסטרליה ונציג של רשות העתיקות. ואולם, רוב המשתתפים בחיפוש נמנים על מי שמכונים ה'גלאיסטים' – חובבי חיפוש מתכות.
יש ביניהם קרטוגרף, חובב היסטוריה, גשש בדואי, נספחת של צבא אוסטרליה ונציג של רשות העתיקות. ואולם, רוב המשתתפים בחיפוש נמנים על מי שמכונים ה'גלאיסטים' – חובבי חיפוש מתכות
בדרך כלל אפשר למצוא אותם הולכים בחופי הים עם מכשיר מוזר שכולל מוט מוארך, צלחת מחוררת בתחתית וחיבור לאוזניות.
"בסיבוב של 3-4 שעות בים אתה יוצא עם 20 שקל ואולי גם איזה תכשיט זהב או כסף", אומר אחד ה'גלאיסטים', אלא שהיום הם נמצאים בחיפוש אחר לגמרי. עד שעומס החום יכניע את כולם לקראת הצהריים, אמנם לא ייחשפו פה השרידים המבוקשים, אך כן יימצאו חפצים שמעידים על מי שהסתובבו באזור הזה לפני קצת יותר ממאה שנה:
פחית מסטינג למנות קרב שכנראה שימשה חייל ממלחמת העולם הראשונה, כדורים של רובים ומקלעים מסוג אנפילד ומאוזר, עיטורים שונים, מטבע עות'מאני, כפתור של חייל גרמני, פצצות מצרר בריטיות, אבזם חגורה בריטי, מחרשה ישנה, ותרמיל של פגז 75 מ"מ גרמני.
חלק מהממצאים יועברו למוזיאונים הרלוונטיים, בהם מוזיאון האנז"ק בבאר שבע, ומוזיאון בגן שורק.
מחפשים את לאודן
לאודן פארק קוקריין, (Louden Park Cochrane), זהו שמו של החייל האוסטרלי שנקבר כאן ב-8 בנובמבר 1917, בהיותו בן 24. מהמעט שידוע הוא נולד באירלנד, הוריו היגרו בשלב מסוים לארה"ב וכעבור זמן קצר עברו למערב אוסטרליה.
קוקריין התגייס לגדוד הפרשים ה-10 האוסטרלי וככל הנראה נהרג על ידי צלף טורקי. הגדוד שלו השתייך לדיוויזיית חיל הרגלים הרכוב של הקורפוס האוסטרלי והניו-זילנדי, (אנז"ק), שהיו הכוח הדומיננטי בכיבוש באר שבע על ידי צבא האימפריה הבריטית באוקטובר 1917.
קוקריין התגייס לגדוד פרשים אוסטרלי וכנראה נהרג על ידי צלף טורקי. הגדוד השתייך לקורפוס האוסטרלי והניו-זילנדי, (אנז"ק), שהיו הכוח הדומיננטי בכיבוש באר שבע
הם הטעו את הטורקים לחשוב כי ינסו לכבוש את עזה בשלישית, אך לבסוף איגפו את העיר ממזרח וכך נסללה הדרך גם לכיבוש עזה כעבור כמה ימים ובתוך זמן קצר צעד הגנרל אלנבי ברחובות ירושלים.
הפרש האוסטרלי שעצמותיו טמונות כאן איפשהו, נהרג ימים ספורים אחרי הקרבות בבאר שבע ובעזה, שנתנו את האות לקיצם של 400 שנות העות'מאנים בפלשתינה.
הפרש האוסטרלי שעצמותיו טמונות כאן איפשהו, נהרג ימים ספורים אחרי הקרבות בבאר שבע ובעזה, שנתנו את האות לקיצם של 400 שנות העות'מאנים בפלשתינה
על תעודת הפטירה שלו צוין כי הוא נקבר 1.5 מייל מתל-ג'ממה, על גדת נחל שעובר מדרום לצפון, 112 מעלות לבאר מים.
אלה הרמזים שאמורים להכווין את משלחת החיפוש. למרגלות הצלב אמורה להיות פחית שנושאת את שם החייל והוא נקבר עם מדים שיש בהם אבזמים ממתכת, כך שגלאי המתכות יכולים להצביע על המיקום המדויק.
במהלך החיפוש שנערך בשישי שעבר, החלו דיונים באשר לתמונה שצולמה לצד הקבר: שלושה חיילים אוסטרלים בכובעי ה'למון סקוויז' המסורתיים שלהם, ואחד מהם מטיל צל כלפי שמאל. האמצעי מחזיק ספר, כך שייתכן שהוא הכומר, ולפניהם צלב גדול שכוסה בעפר.
באוגוסט 1923 אמו של החייל פנתה למחלקת ההגנה האוסטרלית וביקשה מידע באשר למקום הקבורה של בנה, כך שמשלחת החיפוש עשויה לממש את בקשתה.
אם יימצאו השרידים, האוסטרלים יצטרכו להחליט אם להעלות את העצמות לאוסטרליה או לקבור אותם עם חיילי האימפריה הבריטית בבאר שבע, רמלה או אולי אפילו בעזה, גם שם קבורים חיילי האימפריה הבריטית.
אתוס מכונן לאוסטרלים
היום החל בחירמוש עשבייה שנמצאת כמה מטרים מבאר מים, ולאחר מכן בסריקת המקום בגלאי המתכות. אחד המשתתפים שלף מצפן מהטלפון כדי להכווין את המעלות המדויקות מהבאר ובסופו של דבר נחפר בור על תלולית שנחשדה כמקום הקבורה, אך לשווא, כאמור. באותו זמן קבוצה אחרת החלה לחפש כמה מאות מטרים משם, גם כן ללא הצלחה.
"הרישומים לא ברורים לגבי איפה בדיוק הוא נקבר, לכן אנחנו מתפרסים בחיפוש", אומרת לואיז דזגארדן, נציגת הצבא האוסטרלי שהגיעה כדי להשקיף על ניסיון החיפוש מקרוב. היא ממוקמת כיום בשגרירות בתל אביב ובמקצועה המקורי הייתה לוחמת צוות אוויר.
דזגארדן מכירה היטב את מורשת הקרבות שנערכו באזור הזה לפני מאה שנה ומעידה כי הם נחשבים לאתוס מכונן עבור ארצה.
ב-2017, במלאות מאה שנה לכיבוש באר שבע, נחנך מוזיאון האנז"ק בבאר שבע, בהשתתפות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובכירים מממשלות אוסטרליה וניו-זילנד.
פרשים מאוסטרליה וניו-זילנד שחזרו את המסע בן 100 הק"מ שעברו חיילי האנז"ק עד שכבשו את בירת הנגב מידי העות'מאנים.
הרעיון לחפש אחר קוקריין נבט כאשר למוזיאון בבאר שבע הגיע אוסטרלי בשם דונלד, שהעיד כי דודן רחוק שלו נהרג בקרבות באזור. ניצן דיין, מנהל המוזיאון, מספר כי הוא קישר בין קרוב המשפחה האוסטרלי לעולא הדר, תושבת רוחמה, שבאותו זמן החלה לחקור את קורות חיילי האנז"ק.
הרעיון לחפש את לאודן נבט כשלמוזיאון בבאר שבע הגיע אדם שהעיד כי דודן שלו נהרג בקרבות. מנהל המוזיאון קישר בינו לתושבת רוחמה, שהחלה לחקור את קורות האנז"ק
היא אירחה את קרוב המשפחה ברוחמה והראתה לו את האזור המשוער שבו חשבה שעשוי להיות הקבר. בהמשך נוצר קשר בינה לאיש גילוי המתכות, גן ארז, ולפני כשנה וחצי הוא החל לפנות לגורמים שונים כדי לקבל אישור לחיפוש שנערך באזור בשישי האחרון.
ההשערה הראשונית הייתה שהקבורה היא באזור עתיקות מוכרז. "לא שיש שם עתיקות, אבל זה היה המכשול הבירוקרטי. למי לא פניתי. אתה לא יכול לדמיין", הוא אמר לי, בעודו מנסה לדרבן את החבר'ה להמשיך לחפש למרות החום הכבד.
ארז: "בשלב מסוים הבנתי שצריך פניה ישירה למנכ"ל רשות העתיקות, נפגשתי איתו והוא הסכים לחיפוש וגם שלח לכאן ארכאולוג, אם כי זה לא מחייב. ככה נכנסתי לעובי הקורה.
"בדו"ח הקבורה מוזכרת מפת פלסטין רבוע B. פניתי לאביגדור אורגד, אחד ממומחי המיפוי הגדולים בארץ שגם נמצא כאן, וביחד הבנו שצריכים ללכת לוואדי שבו אנחנו נמצאים. בהתחלה הדר חשבה על הכיוון של קיבוץ רוחמה ואנחנו הבנו שצריך לקחת תכווין לתל-ג'ממה", הוא הוסיף.
ארז, בן 51 השבוע, התוודע לתחביב הזה בגיל עשר, כאשר שהה עם משפחתו בפלורידה והיום הוא מייבא את גלאי המתכות לארץ:
"ראיתי בדייטונה ביץ' אנשים עם מכשיר משונה והסבירו לי שהם מחפשים אוצרות, מטבעות ותכשיטים. כנראה שהייתי קרציה רצינית כי הצלחתי לשכנע את ההורים לקנות לי כזה מכשיר ב-200 דולר ולא עזבתי את התחום אף פעם.
"פעם מצאתי 8 קילו זהב בתוך דירה שבא הוא הוחבא. מצאתי את כל סוגי התחמושת, תכשיטים וחפצים אישיים וגם הרבה אביזרים של חיילים בריטים, זה דבר שמושך אותי מאוד".
"פעם מצאתי 8 קילו זהב בתוך דירה שבא הוא הוחבא. מצאתי את כל סוגי התחמושת, תכשיטים וחפצים אישיים וגם הרבה אביזרים של חיילים בריטים, זה דבר שמושך אותי מאוד"
בתשובה לשאלה מה יקרה אם יימצאו שרידי החייל, הוא אומר כך: "אם נמצא אותו יהיה כאב ראש לאוסטרלים שיצטרכו להחליט אם להעלות את העצמות לאוסטרליה או לא.
"אין לו צאצאים ישירים כי היה רווק. ואם לא לאוסטרליה אז יקחו אותו לבית הקברות של חבר העמים בבאר שבע או ברמלה ויביאו ארבעה חיילים אוסטרלים שיסחבו את הארון והתלבושות".
"אין לו צאצאים ישירים כי היה רווק. ואם לא אז יקחו אותו לבית הקברות של חבר העמים בבאר שבע או ברמלה ויביאו ארבעה חיילים אוסטרלים שיסחבו את הארון והתלבושות"
אחרי שיימצא הקבר של לאודן ליד רוחמה, ארז מתכנן להצפין לרמת-דוד, שם היה בעבר בסיס חיל-אוויר בריטי שנערכו בו אלפי צניחות: "יש שם עץ אלון שכל אימוני הצניחה של הבריטים היו מעליו. גם חנה סנש צנחה במקום הזה ואת הממצאים נתרום למוזיאון לזכרה בשדות ים".
להערכתו, יש בארץ כאלף חובבי גילוי מתכות. מעבר ל'פרס' המיידי של מציאת כמה מטבעות כסף ותכשיטים, קשה להצביע על מקור 'השריטה' שמאבססת אותם עד כדי התרוצצות בשעות החמות בחופי הים.
כמה מהגלאיסטים מספרים שנכנסו לתחום אחרי פציעה שהשביתה אותם, כך שההליכה עם הגלאי היא בעצם תחביב שהוא חלק משיקום פיזי.
"נפצעתי אחרי שנים של גלישה, עברתי ניתוח בכתף. אמרו לי 'תעשה פיזיותרפיה', אז התחלתי להסתובב עם הגלאי כדי לחזק את הידיים והכתפיים", מספר ויטל אנג'ל, תל אביבי מלידה שגם הוא בין המחפשים את החייל.
בין באר לגדת נחל
במהלך היום נמצאו חפצים רבים מההיסטוריה הלא רחוקה שהצריכו פיענוח. נציג רשות העתיקות אומר כי אלה לא ממצאים שמחויבים בדיווח לרשות. באופן מפתיע, מי שנקרא ראשון למשימת הפיענוח הוא דווקא צעיר המשתתפים, עומר שקולניק בן ה-14:
"אני מנס ציונה, חובב היסטוריה. זה חיידק שמדביק אותך ולא עוזב ולכן כולנו פה. אני מתמקד בהיסטוריה צבאית, מחפש באתרי קרבות. מצאנו עכשיו מרעום של פצצה, לדעתי זה פגז 75 מ"מ של תותח קרופ גרמני שהטורקים השתמשו בו. אין לי ביסוס מעבר לממצא בשטח ואני מחכה לתשובה מחבלן שהתייעצתי איתו", הוא אומר בעודו אוחז את הפגז.
לצד עץ אקליפטוס, שגם הוא ייבוא מאוסטרליה, יושב הגשש של המשלחת, תייסיר אבו-כף, שמעריך כי שטפונות וגשמים לא סחפו את הקבר:
"יש כמה גבעות והאזור השתנה, בכל זאת עברו 105 שנה, אבל אם נצמצם את השטח אפשר למצוא אותו.
"אם היה נקבר במישור העצמות היו נסחפות, אבל גבעה בדרך כלל לא משתנה הרבה ובדרך כלל קוברים אדם על גבעה. לפי התמונה הוא לא מוטמן יותר מ-40 עד 60 ס"מ באדמה, גם כי קשה לחפור בה".
הקרטוגרף אורגד מוסיף כי מדובר באדמה מחלחלת, והוא דבק בעמדתו באשר למיקום המשוער:
"אני מאמין שפה הנקודה. הבריטים הקיפו את באר שבע וכבשו אותה ואז התקדמו צפונה והגיעו לכאן. דרך שטחים כאלה שיש בהם הסוואה ובארות שיכלו להרוות את צמאון הסוסים, זה היה מקום כינוס. יש בתמונה צל שהולך ימינה. הם עמדו בגבם לבאר ועם הפנים לגדת הנחל, ככה שהצל לכיוון צפון".
"אני מאמין שפה הנקודה. הבריטים הקיפו את באר שבע וכבשו אותה ואז התקדמו צפונה והגיעו לכאן. דרך שטחים שיש בהם הסוואה ובארות שיכלו להרוות את צמאון הסוסים"
"זה האירוע ההיסטורי הכי גדול שקרה על אדמת ארץ ישראל, אין כמעט מדינה בעולם שלקחה חלק במלחמה הזו וחייליה לא היו כאן", אומר דיין ממוזיאון האנז"ק.
"הבריטים הגיעו ממצרים ונתקעו כאן די הרבה זמן. באר שבע היא כמו האבן הראשונה שנפלה בדומינו.
"אחרי הכיבוש שלה המומנטום עבר לבריטים והם המשיכו לעזה וירושלים. הם משמרים זיכרון הקרבות שהיו כאן ואנחנו לא יודעים עליהם כמעט כלום", הוסיף.
"לא מוותרים על לאודן"
לקראת הצהריים השמש חרכה את השדות והחזירה את המחפשים לחשב מסלול מחדש בצל האקליפטוס. ארז כתב בקבוצת הוואטסאפ של המחפשים, "לאודן עזב את הקבוצה", בצחוק כמובן.
החבר'ה מתחילים להתקפל, אבל גן לא מוותר. מישהו מסב את תשומת לבו לעץ אשל בודד עם שורשים שפוכים. "לא הגיוני שיהיה שם עץ כי אין עצים אחרים באזור", הוא אומר. ארז חפר למרגלות העץ ומצא אדמה רכה כמו חימר וסידור אבנים בעומק.
בהתייעצות עם הגשש עלתה השערה שהעץ הזה צמח על חורבות הבאר, שלפי דו"ח הקבורה לא נמצאת במפה. ארז חושב שאולי צריך להכווין 112 מעלות מאותו עץ והוא בהחלט מתכוון לחזור לחפש את לאודן, הפעם בנקודה הזו.
עלתה השערה שעץ האשל צמח על חורבות הבאר, שלפי דו"ח הקבורה לא נמצאת במפה. ארז חושב שאולי צריך להכווין 112 מעלות מאותו עץ ובהחלט מתכוון לחזור לחפש שם
"גם את אח"י דקר לקח עשרות שנים למצוא", הוא אומר בסוף היום.
"עקפנו בירוקרטיה וזה לא היה פשוט. אנשים הוציאו מזמנם וכספם ובסוף עשינו הערכת מצב ורוצים להמשיך למקום הבא, מאה מטר קדימה. יצרו איתי קשר אנשים מיחידת כלבנים שיש להם יכולות לחיפוש כזה, יש עוד מומחה לבארות שאמור להיפגש איתי ונבדוק אפשרות להשתמש ברדאר מיוחד שיכול לזהות גופות באדמה", הוסיף.
"לא מוותרים על לאודן", התחייבו ה'גלאיסטים' בזמן שהתכוננו לחזור הביתה. הם נחושים לחזור לשדות תל-רוחמה בקרוב מאוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם