ח"כ עמיחי שיקלי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

ערעור שיקלי בעניין הפרשתו עשוי לקבוע תקדים - אבל לא בהכרח זה שהוא מייחל לו

עמיחי שיקלי ערער השבוע על החלטת ועדת הכנסת לראות בו כח"כ פורש ● במרכז הערעור השאלה האם סעיפים המגדירים ח"כ פורש בחוק מצומצמים אך ורק למי שקיבל טובת הנאה עבור הצבעת אי-אמון - או שזוהי רק אחת מהאפשרויות, כפי שקבעה לשכת יועמ"ש הכנסת ● כך או אחרת, התיק צפוי להגיע עד לעליון - ולהפוך להלכה הקובעת ● פרשנות

פרשת ההכרזה על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש מסיעתו, עתידה להירשם בדברי הימים הפוליטיים והמשפטיים של ישראל.

הפרשה הזו תגיע בסופו של יום, בדרך זו או אחרת, לבית המשפט העליון, ושם תוכרע בפסק דין עקרוני, אולי בהרכב מורחב, שעתיד להפוך להלכה המנחה בכל הנוגע לפרשנות ההוראות החקוקות הנוגעות לסנקציות המוטלות על חבר כנסת הפורש מסיעתו.

שיקלי יודע זאת, והוא נערך לקרב. שלשום (שני) הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטת ועדת הכנסת מסוף חודש אפריל, להכריז עליו כפורש.

באופן מפתיע, ויתר שיקלי על שירותיו של עו"ד גיא בוסי, שנאבק למענו בדיון שהתקיים בוועדת הכנסת, והצטייד בשירותיו של משרד עוה"ד ליפא מאיר ושות'. אפשר לראות במעבר הזה מעין כמוסה מרוכזת לאופן ההתנהלות הכללי של שיקלי בזירה הציבורית. נאמנות היא לא ערך עליון אצלו.

פרשת שיקלי תירשם כתקדים – לא רק על ההיבטים הפוליטיים המיידיים שלה, אלא אולי דווקא בשל ההיבטים המשפטיים והמשטריים ארוכי הטווח. אך לא בטוח שהתקדים שיירשם הוא זה ששיקלי בונה עליו.

פרשת שיקלי תירשם כתקדים – לא רק על ההיבטים הפוליטיים המיידיים שלה, אלא אולי דווקא בשל ההיבטים המשפטיים והמשטריים ארוכי הטווח. אך לא בטוח שהתקדים שיירשם הוא זה ששיקלי בונה עליו

עמיחי שיקלי ופרקליטו גיא בוסי בוועדת הכנסת, 25 באפריל 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
עמיחי שיקלי ופרקליטו גיא בוסי בוועדת הכנסת, 25 באפריל 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מבט על הערעור שהגיש מגלה סדרה של קפיצות לוגיות לולייניות ששיקלי מבקש לעשות, והכול במטרה אחת: להימנע מתשלום המחיר הקבוע בחוק היסוד, למי שבוחר להיפרד מהקו הסיעתי. והמחיר הזה הוא התפטרות מיידית מהכנסת, או לחילופין מגבלה על האפשרות להיבחר במסגרת רשימה קיימת לכנסת הבאה.

ובלשון עורכי דינו של שיקלי:

"ברקע הערעור מרחפת השאלה העקרונית האם חברי הכנסת זכאים להצביע בכנסת בהתאם לדעתם, אמונתם, מצפונם, מצע מפלגתם והבטחתם לציבור בוחריהם, או שהינם בסך הכול מריונטות המופעלות על ידי ראשי הסיעה שלהם ומחויבים להצביע על פי הוראותיהם, אחרת הם צפויים לסנקציות".

הטענה הזו קורסת לתוך עצמה.

"יחידה חוקתית"

במציאות הפוליטית המטלטלת שלנו, חפירה של חודש-חודשיים לאחור משולה למסע ארכיאולוגי. נוכח התהליך המואץ של התפוררות הקואליציה, קשה לזכור את הימים שבהם המתנדנד היחיד היה ח"כ שיקלי.

העיתוי שבו בחר ראש הממשלה נפתלי בנט להביא את עניינו של שיקלי לדיון בוועדת הכנסת בנושא הכרזה עליו כפורש, נבע משיקולים פוליטיים ולא בהכרח ענייניים: זה היה זמן קצר אחרי שגם ח"כ עידית סילמן הודיעה על פרישה מהקואליציה. בנט וימינה ביקשו להעביר מסר בדבר המחיר שייגבה מכל פורש נוסף.

ח"כ עידית סילמן מתקבלת בחיבוקים על ידי ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד, בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת, 10 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ח"כ עידית סילמן מתקבלת בחיבוקים על ידי ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד, בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת, 10 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעת התכנסות הוועדה, לפני כחודש וחצי, היו בידיה ראיות די והותר לביסוס המסקנה בדבר פרישתו של שיקלי מסיעת ימינה, אף שהוא מעולם לא שלח מכתב רשמי שבו הודיע על עזיבת הסיעה. בבקשת הפרישה, שעליה חתם בנט עצמו ונימק בפני הוועדה השר מתן כהנא, נכתב:

"מאז מועד הקמת הממשלה, ועוד טרם הקמתה, בחר שיקלי לתת גט כריתות לסיעה ולפעול בניגוד מוחלט לעמדותיה, תוך ביצוע פעילות אקטיבית ומכוונת על מנת להכשיל את הסיעה, את הקואליציה ואת ממשלת ישראל. הלכה למעשה, מתחילת הדרך ח"כ שיקלי לא ראה עצמו כחלק מהסיעה".

כפי שכבר הוסבר בזמן ישראל, סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת, שנחקק לאחר ימי "התרגיל המסריח" של שנת 1990, מיועד להיאבק בתופעה הפוליטית של חברי כנסת המקבלים טובות הנאה בדמות תפקידים ומינויים, או הבטחות לטובות הנאה עתידיות, בתמורה להצטרפותם לסיעה אחרת במהלך כנסת מכהנת.

המחוקק לא מנע בגידה פוליטית שכזו ביחס לאותה קדנציה שאליה נבחר חבר הכנסת, אך הוא בחר להטיל סנקציות על יכולתו של אותו חבר כנסת לשוב ולהיבחר לכנסות הבאות.

ועדת הכנסת, 28 בפברואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ועדת הכנסת בראשות ח"כ ניר אורבך, 28 בפברואר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

השאלה בעניינו של שיקלי, שעשויה למצב את הפרשה הזו כתמרור מהדהד לעתיד, היא כיצד קובעים שחבר כנסת פרש מסיעתו, אם הוא עצמו לא הודיע על כך רשמית. חוק יסוד הכנסת נותן לכך תשובה חלקית בלבד. הוא מגדיר "פרישה מסיעה" כך:

"לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בעניין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו".

ההגדרה שנותן חוק היסוד לשאלה מהי תמורה, היא מרחיבה מאוד:

"במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר-הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו".

המחלוקת הפרשנית מתמקדת במשמעות המילה "לרבות". עמדת הלשכה המשפטית של הכנסת היא שלצד ההגדרה שבחוק, קיימות אפשרויות נוספות שיבססו פרישה דה-פקטו.

עמיחי שיקלי בבית המשפט העליון בדיון על עתירתו נגד קיום ישיבת ועדת הכנסת בעניינו, 24 באפריל 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עמיחי שיקלי בבית המשפט העליון בדיון על עתירתו נגד קיום ישיבת ועדת הכנסת בעניינו, 24 באפריל 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שלא במפתיע, עורכי דינו של שיקלי חושבים הפוך. לדידם, הפרשנות היחידה של סעיף 6א לחוק היסוד היא שפרישה של חבר כנסת תיתכן אך ורק בהודעה מפורשת, או בהצבעת אמון או אי-אמון, בניגוד לעמדת הסיעה, ושהתקבלה בעדה תמורה:

"אילו המילה לרבות הייתה באה להוסיף על האפשרות שחבר כנסת יפרוש על ידי הצבעות בכלל, ולאו דווקא בהצבעות אמון אי אי-אמון בממשלה, היה נכתב – לרבות הצבעות במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה, מבלי לסייג זאת לעניין הצבעות אמון או אי-אמון".

את הנימוקים לעמדה זו תולים עורכי דינו של שיקלי בעיקרון החוקתי הרואה בחבר הכנסת "יחידה חוקתית" שלו שיקול דעת עצמאי. הנה השגיאה שלהם: פרשנות מרחיבה של כללי הפרישה מסיעה אינה גורעת מעצם היותו של חבר כנסת "יחידה חוקתית" ומשיקול הדעת הנתון לו.

אלא שהתפיסה של עורכי הדין של שיקלי מנסה לצייר תמונה שבה כביכול שיטת המשטר שלנו מבוססת כולה על חברי כנסת בודדים, עצמאיים לחלוטין, שלהם שיקול דעת נפרד ועצמאי. כאילו עברנו זה מכבר לבחירה ישירה של חברי כנסת בודדים.

זו אינה השיטה בישראל. השיטה הפרלמנטרית הישראלית היא כידוע סיעתית. חברי כנסת כמו שיקלי – שנכנסו לבית המחוקקים לא בשל המשקל הציבורי הכבד שהיה להם ערב בחירתם אלא נוכח שיבוצם ברשימה מפלגתית שיש לה בסיס מצביעים – יודעים זאת היטב.

מליאת הכנסת בהצבעה על התקציב, 4 בנובמבר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מליאת הכנסת בהצבעה על התקציב, 4 בנובמבר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

משכך, לא רק חברי הכנסת הם "יחידות חוקתיות", אלא גם סיעות הכנסת, שיש להן תפקיד משמעותי בעבודה הפרלמנטרית.

לא ברור אם בית המשפט המחוזי יבחר להתעמק בשאלה המרתקת – האם שיקלי פרש מימינה או שימינה פרשה משיקלי (או מציבור בוחריה). בשורה התחתונה, שיטת המשטר שלנו מאפשרת גם לחבר כנסת בודד להמשיך לפעול על-פי צו מצפונו, ולהצביע בניגוד לעמדת סיעתו, אפילו בהצבעות אמון או אי-אמון, בתמורה או שלא בתמורה להבטחת טובות הנאה עתידיות.

הרשות נתונה, אלא שיש לצידה תג מחיר. להחזיר את המנדט כעת (אם כי חלון הזמנים של שיקלי להתפטרות שתיחשב "בסמוך לפרישה" כבר נסגר), או להתכבד ולהתמודד במסגרת מפלגה חדשה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
8
עם כל הכבוד לאידיאולוגיה שלו, ח"כ שיקלי בחר לרקוד בשתי חתונות - מצד אחד, החליט להצביע נגד עמדת הסיעה שלו, ומצד שני, לא טרח אפילו לשלוח מכתב פרישה מהסיעה, למרות שברור שפרש בפועל. כעת מנס... המשך קריאה

עם כל הכבוד לאידיאולוגיה שלו, ח"כ שיקלי בחר לרקוד בשתי חתונות – מצד אחד, החליט להצביע נגד עמדת הסיעה שלו, ומצד שני, לא טרח אפילו לשלוח מכתב פרישה מהסיעה, למרות שברור שפרש בפועל. כעת מנסה ח"כ שיקלי לקבל אישור לקבלת תמורה לפרישה בדמות שריון בליכוד או בציונות הדתית (לא נראה לי שמפלגות אחרות באות בחשבון) למרות שהכיר את החוק היטב וידע שברגע שפרש, הוא לא יוכל לרוץ ברשימה קיימת. הניסיון לקבל תמורה שלא כדין עכשיו מטיל צל על הנימוקים ה"אידיאולוגיים" לפרישה מלכתחילה, וכדאי מאד שבג"ץ יבהיר לו שמחיר צריך לשלם, גם אם אתה "אידיאולוג".

הזאב מי שצריך להיות מופרש הם חברי ימינה שאין שום קשר בינם לבין ההבטחות של הסיעה לפני הבחירות האחרונות לבין מעשיהם לאחר שניבחרו. צריך לחוקק חוק שיקרה חוק ההבטחות. כל ראש סיעה שתיבחר לרשו... המשך קריאה

הזאב
מי שצריך להיות מופרש הם חברי ימינה שאין שום קשר בינם לבין ההבטחות של הסיעה לפני הבחירות האחרונות לבין מעשיהם לאחר שניבחרו.
צריך לחוקק חוק שיקרה חוק ההבטחות.
כל ראש סיעה שתיבחר לרשות הממשלה תהיה חייבת הסיעה למלא את הבטחות הבחירות תוך שנתיים מיום כניסת ראש הסיעה לראשות הממשלה ולא קימה הסיעה את ההבטחות תתקבד ותחזיר את המפתחות ואז בחירות חדשות או ממשלה חדשה.
רק כך יתמעטו ההבטחות וירבו מילואן

כפרתם בעיקר. החוק הובא לכנסת כדי לטפל בבעיית הסחטנות הפוליטית שח"כ עוברים צד כדי לקבל הטבות כאילו ואחרות ע"ע פרשת המיצובישי של גולדפארב וגונן. שיקלי לא פרש תמורת הבטחות כאילו ואחרות, אל... המשך קריאה

כפרתם בעיקר.
החוק הובא לכנסת כדי לטפל בבעיית הסחטנות הפוליטית שח"כ עוברים צד כדי לקבל הטבות כאילו ואחרות ע"ע פרשת המיצובישי של גולדפארב וגונן.
שיקלי לא פרש תמורת הבטחות כאילו ואחרות, אלא ממטרות אידיאולוגיות טהורות ובהקמת הממשלה. ההפרשה פוגעת קשות בדמוקרטיה ובחירות העם ע"י שלוחיו להביע את עמדתם הפוליטית.
דרך אגב, אם סילמן היתה מופרשת דעתי היתה לקבל את עניין ההפרשה משום שנעשתה באמצע הכהונה של הממשלה ואולי כנגד הבטחות כאילו ואחרות

עוד אחד מהמטרללים את המוח. במסווה של דיון משפטי אובייקטיבי יועז מחדיר את הלעגנות שלו והבוז שלו נגד שיקלי, בגלל שהוא העז לעמוד על עקרונותיו ועל השקפת עולמו ולא החליף את עורו כמו זיקית כפ... המשך קריאה

עוד אחד מהמטרללים את המוח. במסווה של דיון משפטי אובייקטיבי יועז מחדיר את הלעגנות שלו והבוז שלו נגד שיקלי, בגלל שהוא העז לעמוד על עקרונותיו ועל השקפת עולמו ולא החליף את עורו כמו זיקית כפי שעשו בנט וכל הדבוקים בו. כל המילים השליליות משויכות לשיקלי וכל השיקולים ה"נאורים" שייכים לאלה שהבטיחו לבוחריהם ימין ואפילו שמאל אין אצלם. מי שבוגד יום יום בירושלים ועובר בעצמו יום יום על חוק יסוד הממשלה הקובע שמקום מושבו של הרוה"מ חייב להיות בירושלים, ושהדוברים השיקריים מטעם עצמם מסתירים זאת באבק המילים שלהם, הוא האחרון שיכול להטיף למישהו מה לעשות איך לעשות ומתי לעשות. אחת דינו ושל הדבקים בו להיעלם מההיסטוריה היהודית לעבר הרי החושך והאבדון. די, נמאסתם מושחתים, כולל הדוברים שלכם.

הניתוח שלך הוא פרשנות משפטית קצת מגמתית. צריך בוודאי לקחת בחשבון דבר נוסף. כאשר מפלגה מצביעה בניגוד למצע שלה או להבטחות לבוחר, וח"כ בחר שלא לפרוש אלא בכל הצבעה בניגוד למצפונו( או בניגוד... המשך קריאה

הניתוח שלך הוא פרשנות משפטית קצת מגמתית. צריך בוודאי לקחת בחשבון דבר נוסף. כאשר מפלגה מצביעה בניגוד למצע שלה או להבטחות לבוחר, וח"כ בחר שלא לפרוש אלא בכל הצבעה בניגוד למצפונו( או בניגוד להבטחות או למצע המפלגה ואפשר לבדוק את זה בהצבעות בנושאים שאינם פוליטיים ), לא יתכן שהוא יוכל להיות מוכרז כפורש באופן אוטומטי אלא אם השיקול פוליטי בלבד ולא ערכי, כפי שמנוסח החוק. ולכן יש משמעות גם לפרשנות של מטרת החוק. לצורך העניין, כאשר החוק בא ליצור רתיעה מחבר כנסת לעבור לצד השני בגלל אתנן פוליטי, השיקול של בית המשפט וודאי יכול לפרש את החוק כך שמי שלא עבר צד תמורת תפקידים או שכר( הרי יכל לקבל הבטחה לשר בלי צורך לרוץ במסגרת סיעה, ובחר לא לעשות זאת), אלא בחר בהתאם למצפונו וע"פ מצע המפלגה / הבטחות המפלגה שלו עצמו…
ניתן לומר שהמפלגה( או חלק ממנה), מעצם היותה דמוקרטית יצרה בן כלאיים שבו ח"כ מצביע בהתאם למצפונו ע"פ מצע המפלגה הוא בעצם" הצדיק", בניגוד למפלגה שבחרה להצביע בניגוד למנדט שקיבלה תמורת בצע כסף או תפקידים… ובגלל שרוב המפלגה התישרה עם הקו הזה, הצדיק משלם מחיר לא הוגן.

בית משפט מגמתי יכריע בצורה יבשה בלי התייחסות למטרת החוק. בית משפט לצדק, כמו בכל" חוזה" ויש כאן סוג של "חוזה" , בין חברי מפלגה… יבחן את ענין "תום הלב" של שני הצדדים ויסיק מסקנות בהתאם.

עוד 907 מילים ו-8 תגובות
סגירה