המחאה כבר מבעבעת. אדי התסכול והמרמור לאחר שנתיים של גוויעה עסקית כבר עולים באוויר. ניצני מחאת אוהלים חדשה כבר נראים בגנים הציבוריים, ואם שר האוצר אביגדור ליברמן יתעלם מהם, המציאות תתהפך עליו כמו סערת צונמי.

המחאה כבר מבעבעת. אדי התסכול לאחר שנתיים של גוויעה עסקית עולים באוויר. ניצני מחאת אוהלים חדשה נראים בגנים הציבוריים, ואם שר האוצר ליברמן יתעלם מהם, המציאות תתהפך עליו כמו צונמי

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הנתונים הכלכליים, כפי שעלו מאז תחילת משבר הקורונה בכל הדוחות – מדו"ח בנק ישראל דרך דו"ח מרכז אדווה, דו"ח מרכז טאוב והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – מצביעים על כך שהמגזר אשר נפגע באורח אנוש הוא מעמד הביניים הנמוך.

מחאת האוהלים חוזרת אחרי 11 שנה???? pic.twitter.com/g7hFRuRJpK

— listein (@Lihistein) June 12, 2022

במהלך הקורונה, הממשלה הקודמת העבירה מענקי חרום לאוכלוסייה כולה, גם לאלו שלא היו זקוקים להם. העובדים קיבלו מענקי חל"ת ולאחרונה הוחלט להגדיל את הבטחת ההכנסה והשלמת ההכנסה כך שקשישים, למשל, אלה שהכנסתם היחידה היא קצבת הזקנה, יקבלו יחד עם השלמת ההכנסה 4200 שקלים בסך הכל.

בשנה האחרונה מקבלי הבטחת הכנסה קיבלו תוספת של 1000 שקלים. כלומר האוצר ומשרד הרווחה דאגו באמת קודם כל לחלשים. אבל מה עם מעמד הביניים הנמוך? גם העובדים וגם הגמלאים שהכנסתם מאה או מאתיים שקל יותר, או אפילו 500 שקל יותר?

השנה מקבלי הבטחת הכנסה קיבלו תוספת של 1000 שקלים. כלומר, האוצר ומשרד הרווחה באמת דאגו לחלשים. אבל מה עם מעמד הביניים הנמוך? עובדים וגמלאים שהכנסתם 100, 200 או 500 שקל יותר?

מעמד הביניים הנמוך מוגדר ככאלו שהכנסתם כ-2000 שקלים עד 5400 שקלים בחודש. מעמד הביניים הגבוה אלו שהכנסתם 5400 – עד השכר הממוצע שעומד כיום על 12.672 שקלים.

כבר באפריל 2021 קבע דו"ח בנק ישראל, כי אלו שרמת החיים שלהם נפגעה ביותר בעשרים השנים האחרונות הם אלו מהמגזר שמהווה כחמישים אחוז מהאוכלוסייה. מעמד הביניים.

עוד מצוין שם כי מיליון וחצי בני אדם, מהם 400 אלף ילדים, היו צוללים אל מתחת לקו העוני לולא הסיוע של הקצבאות והמענקים.

דוח מרכז אדווה קבע כבר באוגוסט 2020 כי משבר הקורונה מגדיל את אי-השיוויון ומאיץ את השחיקה של מעמד הביניים. 25 אלף עצמאים התדרדרו לעוני.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מורים, כי 9 אחוזים מבין המעמד הסוציואקונומי שבין העשירונים ה-4-6, עוברים לגור בשכירות.

שיטת מנגנוני-הפיצוי של נתניהו:
העליה במחירי הדיור בעידן נתניהו (2008-2018) פגעה בתומכיו בעשירונים 4-6. עשירונים 8-10, בהם יש רוב למרכז-שמאל, הרוויחו מכך.
אז למה מעמדות הביניים הנמוכים ממשיכים לתמוך בנתניהו: בגלל מנגנוני-הפיצוי: מיגזור, התנחלות ונאמנות. https://t.co/pSIDeI1xoV

— דני גוטוויין (@gutweind) June 13, 2022

אותם אלו שעליהם נאמר שהם גלגלי ההצלה של המשק נזקקים לגלגל הצלה בעצמם.

ובימים אלה בישר לנו שר האוצר כי העודף התקציבי של ישראל בשנה זו עומד על 40 מיליארד שקלים. כן, 40 מיליארד. אם המגמה תימשך, העודף התקציבי השנה יגיע ל-100 מיליארד

באוצר לא מזכירים בכלל את הצורך, את ההכרח, להפנות חלק מהעודף הזה לצרכים חברתיים. להיפך, מדגישים כי למדינה יש חוב שנצבר בימי הקורונה, שנאמד במאתיים מיליארד שקלים. וקודם כל סדרי העדיפויות הם לכסות את החוב הזה (לישראל חוב של טריליון שקלים, שלא מהקורונה. מישהו העלה את הצורך לכסות את החוב הזה? לישראל תמיד היו חובות במיליארדים.

נזכיר כי כשכחלון היה שר אוצר, ומצבנו הכלכלי לא היה טוב יותר, הוא החליט לפצות את בעלי המוגבלויות. הוא הוריד אחוז במע"מ (מ-18 ל-17), הוסיף את התכנית למשתכן, על הטוב והרע שבה, ובאופן כללי הפגין חשיבה חברתית.

כבר באפריל 2021 קבע דו"ח בנק ישראל, כי אלו שרמת החיים שלהם נפגעה ביותר בעשרים השנים האחרונות הם אלו מהמגזר שמהווה כ-50% מהאוכלוסייה. מעמד הביניים

והנה כמה הצעות להיטיב עם הגמלאים למשל, כשהסיוע לחלשים ולמעמד הביניים שבהם הוא הדחוף ביותר כי הם הרי נעלמים והולכים.

1. העלאת סף המס מעל הכנסה של 10000 שח.
2. הרחבת דרגת המס הראשונית של 10% לשכר של 12000 שח.
3. מתן נקודת זיכוי נוספת לגמלאים.
4. הרחבת פטור מתרופות לגילאי 70 ומעלה לכלל האוכלוסייה ולא רק לניצולי שואה.
5. הגדלת שיעור ההנחה מארנונה ל-35% לדירות קטנות.
6. הנחה בחשמל בחודשי החורף ובצריכת מים בחודשי הקיץ. לבני 70 ומעלה.
7.  פרויקט של נופשונים באנ"א במחירים מוזלים לבני הגיל השלישי.
8. כניסה חופשית לפארקים ולמוזיאונים למציגי כרטיס אזרח ותיק.
9. מתן או הגדלת פטור מתשלום מס על ריבית על חסכונות עד לסכום מסוים שייקבע.
10. בדיקת נושא הפיקדונות לדיור מוגן.
11. עידוד בניית דירות קטנות בנות השגה לאזרחים ותיקים (כך יכולות להשתחרר דירות גדולות יותר לציבור וכן עודפי כסף לציבור המבוגר).

אז בואו נהיה כחלונים. בואו נעזור גם למעמד הביניים הנמוך.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.