ח״כ אבי דיכטר (משמאל) נפגש עם הבלוגר הסעודי מוחמד סעוד ב-22 ביולי 2019 (צילום: דוברות הכנסת)
דוברות הכנסת

פרשנות הבלוגרים לא לבד: סעודיה מעודדת תמיכה בישראל

על רקע ההסלמה בעימות מול איראן, שכנתה מעבר למפרץ דווקא מחממת את היחסים הלא-רשמיים עם ישראל: טרנד הבלוגרים הסעודים שכותבים בעד ישראל מקבל רוח גבית מבית המלוכה, בהובלת הנסיך מוחמד בין סלמאן ● מומחים בארץ מעריכים: "מלבד האיום האיראני, וההבנה כי הצדדים צריכים לשתף פעולה, מתרחש שם שינוי אמיתי"

ב-29 במאי, סטודנט סעודי פרסם קטע וידאו בטוויטר שלו, עם מסר יוצא דופן.  "שלום לכולם", הוא אומר שם. "שמי מוחמד סעוד. אני מערב הסעודית. אני אוהב את ישראל, ואני מקווה שיהיו יחסים דיפלומטיים בין המדינה שלנו לישראל".

סעוד בן ה-27, שמתגורר בריאד ומשתמש בכינוי הטוויטר @mohsaud08, מצייץ מחדש פוסטים של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בנו יאיר, וחשבונות ישראלים אחרים המנוהלים על ידי גורמים ממשלתיים בערבית ובעברית. הוא גם שולח ברכות "שבת שלום" בעברית לעוקבים שלו, ומשתף שירים ישראלים.

Mohammed Saud from Saudi Arabia

WATCH: Winds of change in the Middle East. The Arab world is getting closer to Israel, and Mohammed Saud from Saudi Arabia has a beautiful message of peace for Israel. Thank you, Mohammed, we love you too!

פורסם על ידי ‏‎The Israel Project‎‏ ב- יום חמישי, 30 במאי 2019

וסעוד ממש לא לבד. @SULTAN20_30 הוא אזרח סעודי נוסף שהחשבון שלו מוקדש כמעט כולו ליחסים עם ישראל, היהודים ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

כששלחתי לו הודעה, סולטן, פקיד בן 37 מריאד, הסכים באופן מיידי לענות לשאלותיי. "אין בעיה עם ישראל. זה חשוב בגלל ירושלים שהיא קדושה ליהודים ולנוצרים, בעוד שהמקומות הקדושים לאסלאם הם מכה ומדינה", כתב לי.

"אנחנו, הדור הצעיר, שואפים לנהל יחסים נורמליים עם כל המדינות. אנחנו גם יודעים שלפני 70 שנים לא הייתה מדינה פלסטינית, בעוד שהיהודים היו קיימים במשך 3,000 שנים. עבורנו, לירושלים אין משמעות. המקומות הקדושים לאסלאם הם במכה ומדינה. אנחנו רוצים שלום ודו-קיום", הוסיף.

"אנחנו, הדור הצעיר, שואפים לנהל יחסים נורמליים עם כל המדינות. אנחנו גם יודעים שלפני 70 שנים לא הייתה מדינה פלסטינית, בעוד שהיהודים היו קיימים במשך 3,000 שנים. עבורנו, לירושלים אין משמעות"

נכון לעכשיו, החשבון הפעיל של סולטן בטוויטר כולל 2,068 עוקבים – מספר נמוך בהרבה ממה שיכול להחשיב אותו כ"משפיען" ברשת החברתית.

גם מוחמד סעוד היו רק כ-2,000 עוקבים, עד לביקור הדרמטי שלו בירושלים ובמסגד אל-אקצה בחודש שעבר. כשפורסם וידאו של סעוד מקבל יריקה ומותקף ע"י פלסטינים בעקבות גישתו לישראל, יותר מ-16,000 איש החלו לעקוב אחריו.

האם בלוגרים כמו סעוד וסולטן פועלים לבד, אם שהם נתמכים בדרך כלשהי על ידי גורמי ממשל בסעודיה? לעת עתה, אין עדויות על תמיכה של גורם ממשלתי רשמי כלשהו בהם. עם זאת, השגשוג של הבלוגרים משמעותי: בכיר של מערכת הביטחון הישראלי, הפועל מול ערב הסעודית ומדינות מפרץ אחרות, סבור כי הבלוגרים עשויים להיות אמצעי של הרשויות הסעודיות למדידת דעת הקהל הציבורית.

"יש שינוי שמתרחש, והוא אמיתי", אומר עובד לשעבר במערכת הביטחון. "בנוסף, בימינו, כשנסיך הכתר (מוחמד בין סלמאן) מנסה לשנות את התדמית של המדינה שלו, אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות התקרבות לישראל והיהודים".

היחסים בין שתי המדינות עמוקים בהרבה מהעולם הוירטואלי, אך הבלוגרים האלה הם הסימן המוחשי ביותר לשינוי הגישה כלפי ישראל בממלכה הסעודית.

שורשים היסטוריים של תמיכה

חלק מהפרשנים רואים בנסיך הכתר, מוחמד בין סלמאן כגורם המזרז של השינוי הזה. הנסיך יצר קשרים קרובים עם ג'ארד קושנר, אדריכל תכנית השלום למזרח התיכון של הממשל האמריקאי, והראה גישה חיובית כלפי ישראל במקרים רבים.

האמת היא שהמגמה החלה לפני קרוב לשני עשורים, ונתלתה על תכנית השלום הסעודית – שאומצה על ידי הליגה הערבית – וכונתה "יוזמת השלום הערבית".

"יש שינוי שמתרחש, והוא אמיתי", אומר עובד לשעבר במערכת הביטחון. "בנוסף, בימינו, כשנסיך הכתר מנסה לשנות את התדמית של המדינה שלו, אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות התקרבות לישראל והיהודים"

במרס 2002, הנסיך עבדאללה בן עבד אל-אזיז – אז יורש העצר הסעודי, שנפטר מאז– חשף תכנית שלום חדשה בפסגת הליגה הערבית בביירות. התכנית שאפה לסיום הסכסוך במזרח התיכון והענקת הכרה בישראל מצד המדינות הערביות.

באותו זמן, אומרים גורמי ביטחון ישראלים, הסעודים עדיין תרמו סכומים גדולים של כסף לחמאס, ודרשות אנטי-ישראליות ואנטישמיות נשמעו במסגדים במדינה.

אך זמן קצר לאחר חשיפת יוזמת השלום, פסקו העברות הכספים מסעודיה לחמאס. האינתיפאדה השנייה עדיין השתוללה, אבל כלי התקשורת בשליטה סעודית החלו לשדר חומרים שהצביעו שינוי איטי בגישה כלפי ישראל.

מספר ימים לאחר פרסום תכנית השלום, העיתונאי הסעודי עבדול קארים אל נאסר פרסם מאמר דעה שתומך ביוזמה של הנסיך עבדאללה בעיתון היומי הפופולארי אל-ווטאן, שנחשב לעיתון ליברלי ופרו-רפורמה.

במאמר, אל נאסר למעשה האשים את ההנהגה הפלסטינית בפעולה בלתי רציונלית ובגרירת שאר העולם הערבי למלחמה נוספת עם ישראל.

"אף אחד לא ייתן לפלסטינים והערבים את אדמתם וזכויותיהם בחזרה אם הם לא יתנהגו באופן רציונלי וברצינות", כתב. "אם הם מנסים להפוך את הסכסוך שלהם עם ישראל לסכסוך ערבי כולל, הוא רק יהפוך להאשמות וטיעונים משני הצדדים".

באותו זמן, גם תמיכה מסויגת בישראל הייתה נדירה למדי. מה שהיה נפוץ יותר היו עלילות דם והאשמות בכך שישראל עומדת לכאורה מאחורי המתקפות במגדלי התאומים, המלחמה בעיראק ואסונות עולמיים או אזוריים אחרים.

אך ב-2005, במסגרת הניסיון שלה להתקבל לארגון הסחר העולמי, סעודיה הכריזה על סיום החרם על מוצרים מישראל. ב-2008, הרשויות הסעודיות עצרו את שייח עווד אל-קרני, איש דת קיצוני שהטיף לאלימות נגד מטרות ישראליות.

"חלק מהמעגלים המשפיעים ממשיכים להתנגד לקידום הנורמליזציה עם ישראל, בהיעדר הסכם שלום עם הפלסטינים. סעודים רבים תקפו את הבלוגר שהותקף בירושלים. חלקם טענו כי סעוד בכלל לא סעודי"

המדינה גם דיכאה הפגנות אנטי-ישראליות, בזמן שעיתונאים סעודים נמנעו מהאשמת ישראל במשבר בעזה, והפנו את האצבע המאשימה כלפי הפלסטינים.

אירועים אזוריים משמעותיים אחרים – האביב הערבי, העלייה של דאעש, ענף הזית שהציע ברק אובמה לאחים המוסלמים והסכם הגרעין האמריקני עם איראן – האיצו את ההתקרבות המחודשת בין ישראל לערב הסעודית.

גורמי מודיעין ופוליטיקאים משתי המדינות שיתפו פעולה בלהט ונפגשו לרוב בחשאי. היחסים עם מדינות מפרץ אחרות השתפרו גם הן, לרבות ביקור נדיר של נתניהו בעומאן (ראש הממשלה היחיד הנוסף שביקר שם היה יצחק רבין), וקריאות לשיפור הקשרים מצד מנהיגי עומאן, בחריין, ואיחוד האמירויות.

השינוי הפוליטי המשמעותי מקבל תמיכה רחבה בישראל. על פי סקר שנערך לאחרונה על ידי הוועד היהודי-אמריקאי, 62% מהישראלים סבורים כי תהיה שגרירות סעודית בתל אביב ושגרירות ישראלית בריאד תוך 5 שנים.

הסיבה לכך שחלק מהסעודים חושבים שישראל אינה השטן

בערב הסעודית, בית סעוד חייב להמשיך לשכנע ציבור, אשר לעת עתה לא להוט לאמץ יחסים עם ישראל. בנוסף, קולות רבים בעולם הערבי והמוסלמי ישמחו להזדמנות לתקוף את הסעודים על הגישה חדשה שלהם כלפי המדינה היהודית.

במרס 2018, בן סלמאן אמר לראשי ארגונים יהודיים מארה"ב כי הפלסטינים חייבת לקבל את הצעת השלום של טראמפ, שלא תומכת במפורש בשתי מדינות.

"בארבעים השנים האחרונות, הפלסטינים פספסו הזדמנויות שוב ושוב, ודחו את כל ההצעות שקיבלו", אמר, לפי הדיווחים. "זה הזמן שהפלסטינים יקבלו את ההצעות, ויסכימו להגיע לשולחן המשא ומתן – או ישתקו ויפסיקו להתלונן".

זמן קצר לאחר מכן, דווח כי אביו של הנסיך, המלך סלמאן בן עבד אל-עזיז אאל סעוד, החליט לקחת שוב את השליטה על המדיניות הציבורית של המדינה באשר לפלסטינים, על רקע ההתרחקות המהירה מידי בין ריאד לרמאללה.

ייתכן שהמלך הרגיש שבנו הצעיר ביצע שינוי קיצוני מידי, ובחר לחזור למדיניות מסורתית של תמיכה במדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. ועדיין, סעודים רבים מעידים כי השינוי בגישה כלפי ישראל אמיתי ובלתי ניתן להכחשה. חלקם אף מאמינים כי הביסוס של יחסים רשמיים בין המדינות נמצא מעבר לפינה.

הפרשן והעיתונאי הסעודי, עבד אל חמיד אל-ע׳בין (צילום: Courtesy)
הפרשן והעיתונאי הסעודי, עבד אל חמיד אל-ע׳בין (צילום: Courtesy)

הפרשן והעיתונאי הסעודי, עבד אל חמיד אל-ע׳בין, אמר לי, כי "אין ספק לכך שהגישה של הערבים, ובמיוחד של הסעודים, השתנתה רבות, וכי ישראל כבר לא מדינת אויב, אלא חלק מהאזור". "לדעתי יהיו יחסים דיפלומטיים, כלכליים ותרבותיים עם ישראל לפני סוף 2020", אמר עבד אל-חמיד אל-ע'בין, המדבר לעתים קרובות בתקשורת הישראלית. "ליהודים יש זכות על השטח בו אבותיהם חיו לפני אלפי שנים. הסיפורים של המלכים והנביאים בקוראן הם עדות ברורה לכך".

הסיבות לשינוי הזה, לדברי עבד אל-חמיד אל-ע'בין, הן התקשורת הסעודית ותרבות החדשנות הישראלית: "התקשורת תרמה לשינוי הגישה בנוגע לישראל. ראינו בישראל מדינת טרור שהורגת ילדים, הורסת בתים ומגרשת פלסטינים. חשבנו שהיא מדינה ברברית, בלי השכלה, תעשייה או חקלאות, שחיה על סיוע מהמערב.

"התקשורת תרמה לשינוי הגישה בנוגע לישראל. ראינו בישראל מדינת טרור שהורגת ילדים, הורסת בתים ומגרשת פלסטינים. חשבנו שהיא מדינה ברברית, בלי השכלה, תעשייה או חקלאות, שחיה על סיוע מהמערב"

"כעת", הוא מסביר, "הערבים – ובמיוחד הסעודים – נדהמים מהפיתוחים המדעיים, הטכנולוגיים והקוגניטיביים של ישראל, והם יודעים שהעם היהודי הוא טוב ורודף שלום. במהרה, יהיו סטודנטים סעודים בישראל, כמו גם סטודנטים ישראלים שילמדו באוניברסיטאות סעודיות. אולי אני אהיה הראשון".

התקרבות מחדש – באופן קבוע?

ההסתה והשנאה כלפי ישראל והיהודים צנחו דרמטית במהלך 15 השנים האחרונות בסעודיה, והן הרבה פחות פופולריות בקרב הדור הצעיר.

מורן זגה מ"מתווים" (המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית), אומרת כי הרפורמות שמקדם בין סלמאן בערב הסעודית- לרבות ההתקרבות לישראל – צפויות להחזיק מעמד. "מלבד האיום האיראני, וההבנה כי הצדדים צריכים לשתף פעולה, יש שינוי אמיתי שמתרחש בערב הסעודית ובמפרץ", אמרה זגה.

עם זאת, במקביל, "חלק מהמעגלים המשפיעים ממשיכים להתנגד לקידום הנורמליזציה עם ישראל, בהיעדר הסכם שלום עם הפלסטינים. סעודים רבים תקפו את מוחמד, הבלוגר שהותקף בירושלים. חלקם טענו כי סעוד בכלל לא סעודי, אחרים האשימו אותו ב'בגידה באינטרס הערבי'".

התקרית עוררה גם תגובת נגד משמעותית בקרב בלוגרים סעודים אחרים, היא אומרת, שביקרו בחריפות את ההתנהגות של הפלסטינים כלפי אזרח סעודי. רבים מהתוקפים של סעוד גם קיללו את בין סלמאן, וכך העליבו בסיס רחב של תומכים.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, משמאל, מדבר עם נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן במהלך תמונה משותפת של מנהיגי G-20 באוסקה, 28 ביוני, 2019 (צילום: קים קיונג-הון\מאגר תמונות AP)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, משמאל, מדבר עם נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן במהלך תמונה משותפת של מנהיגי G-20 באוסקה, 28 ביוני, 2019 (צילום: קים קיונג-הון\מאגר תמונות AP)

לעת עתה, הקו הרשמי בממלכה נותר ללא שינוי. באפריל 2018, המלך "אשרר את העמדה של הממלכה באשר לנושא הפלסטיני והזכויות של הפלסטינים למדינה עצמאית עם ירושלים כבירתה", לפי סוכנות העיתונות הסעודית הרשמית.

הממשלה מבינה היטב שהדרך לנורמליזציה בין ירושלים לריאד צריכה לעבור דרך רמאללה. עם זאת, למטרה זו, הם מוכנים לממן, לקדם וללחוץ על הפלסטינים להגיע להסכם, לצד כריתת ברית ישראלית-סעודית-אמריקאית מול איראן.

 "הסעודים נדהמים מהפיתוחים המדעיים, הטכנולוגיים והקוגניטיביים של ישראל. במהרה, יהיו סטודנטים סעודים שילמדו בישראל, כמו גם סטודנטים ישראלים באוניברסיטאות סעודיות. אולי אני אהיה הראשון"

לפני 52 שנים בחרטום, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, מנהיגי מדינות ערב אמרו "לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן עם ישראל, לא שלום עם ישראל".

כיום, הנכדים של חלק מאותם מנהיגים מתחילים להגיד "כן", אבל הם מסובכים עדיין במציאות העגומה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

השאלה כעת היא לא כיצד יחסים בילטראליים בין ירושלים לריאד יתפתחו, אלא האם ממשלת ישראל הבאה תנצל את הסביבה החיובית בעולם הערבי כדי לקדם פתרון עם הפלסטינים, ובסופו של דבר, לזכות בהכל.

עוד 1,469 מילים
כל הזמן // שבת, 21 בספטמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

איך מצאתי את סבתא שלי באלבום תמונות מאושוויץ

"אלבום אושוויץ", שמתעד בתמונות את השמדת יהודי הונגריה, הוא אחד המסמכים החשובים ביותר מתקופת השואה ● מאט ליבוביץ' הופתע לגלות שם את תמונת סבתו בת ה-16 - שהגיעה למחנה המוות מצ'כוסלובקיה ● "הבחנתי בה כבר קודם לכן, בנערה עם הרווח בין השיניים ועם החיוך שלא-במקומו בבירקנאו, אבל עכשיו זיהיתי את עצמי בעיניה"

עוד 1,577 מילים

סיפורי מלחמה אלטרנטיבים

רגע, רגע, רגע – חדשות מתפרצות: בעודי משכתבת את המעשייה הזאת נפתחה בבורסת היהלומים בניו-יורק תערוכה חדשה, שהיא פרי שיתוף פעולה של אמן בשם דימוט שטרבה (Diemut Strebe) ומדעני  אוניברסיטת MIT, ובה נחשף החומר החדש, שהוא הכי שחור שיכול להיות שחור, ואפילו יותר מהשחור הכי שחור שמככב בסיפור שלעיל.

כל כך חדש שעדיין אין לו שם – אבל הוא בולע 99.96 מהאור ויוצר חושך מצרים כל כך חשוך, שרק מה שיש לנו מול העיניים בחדשות יכול להתחרות בו.

בתערוכה הנקראת The redemption of vanity מוצג היהלום הכי-הכי נוצץ ומואר – החומר הזוהר ביותר שידוע לאנושות – ושוויו 2 מיליון דולר. הציפוי השחור משחור שלו מעלים את היופי הזה לגמרי.

בניגוד לארמון בלנהיים של משפחת צ'רצ'יל, שהניחו לאסלת הזהב הטהור להיעלם באישון לילה – כאן השומר הוא חלק מיצירת האמנות.

בתערוכה הנקראת The redemption of vanity מוצג היהלום הכי-הכי נוצץ ומואר – החומר הזוהר ביותר שידוע לאנושות – ושוויו 2 מיליון דולר. הציפוי השחור משחור שלו מעלים את היופי הזה לגמרי

העובדה שחדשות מדעיות – מופיעות בסצינת האמנות – קשורה ככל הנראה לסיפור המלחמה – והנהו לפניכם, הסיפור על מלחמה בין אמנים.

אזהרת מסע: ממש קשה להִצָמד אל הסיפור, כי מדובר באמנים שכל אחד מהם ראוי לסיפורים ארוכים; ובכל זאת זהו סיפור על צבע.

בזמן שאני מתלבטת על צבע השיער הנכון, שיצעיר אותי בכמה שיותר שנים, וגם תוהה אם מודעות הענק בלונדון המבשרות לי על The Power of color הן בהקשר של תערוכה במוזיאון ה"טייט מודרן" או של מוצר קוסמטי חדש, הסיפור הוא על אמן גדול – אניש קאפּוּר, פסל בריטי ידוע שנולד בהודו – אמן ידוע, מפורסם וחשוב.

העבודות הראשונות שלו היו צורות גיאומטריות מכוסות באבקת פיגמנט בצבעים נקיים וחזקים. היו בהם כח ועוצמה מיוחדים: במבט-על נראו קבוצות הפסלים כציור צבעוני.

העיסוק בצבע בפיסול הוא חדש: הפיסול הקלאסי עוסק בעיקר בצורה ובחומר. השימוש שעושה קאפור בצבעים המאוד נקיים וחזקים מבטל כביכול את הצורה והחומר.

הצורה מכוסה בפיגמנט, ואין חשיבות לחומר ממנו עשוי הפסל עצמו. גם בהמשך דרכו האמנותית, העבודות שלו עוסקות בביטול החומר, בחומר "נגטיבי". שימוש בציפוי כרום  דמוי מראה הופך פסל למשהו כמעט וירטואלי – לחלל המשקף את החלל שמסביבו,  וכאילו מתקיימת צורה בלי חומר. הפסל המפורסם ביותר שלו הוא  "שער העננים" – קלאוד גייט בשיקגו המכונה "השעועית" – וקרבות הצבע לווו בהרבה מימים של השעועית בשחור.

1000-names-blue
1000-names-blue

 

Anish Kapoor <br />White sand, Red millet, Many Flowers, 1982 <br />Mixed media and pigment <br />4 elements <br />101 x 241.5 x 217.4 cm <br />Collection Arts Council, South Bank Centre, London <br />
Anish Kapoor
White sand, Red millet, Many Flowers, 1982
Mixed media and pigment
4 elements
101 x 241.5 x 217.4 cm
Collection Arts Council, South Bank Centre, London

הרבה לפני קאפור היה איב קליין, אמן צרפתי, שהשפיע ושינה את עולם האמנות המודרנית. יש על אודותיו יותר מסיפור אחד: פעם הזמין אנשים לתערוכה בגלריה, אך לאחר שעמדו והמתינו בתור ארוך, גילו שבאו לראות חדר ריק.

הרבה לפני קאפור היה איב קליין, אמן צרפתי, ששינה את עולם האמנות המודרנית. יש על אודותיו יותר מסיפור אחד: פעם הזמין אנשים לתערוכה בגלריה, אך לאחר שעמדו והמתינו בתור ארוך, גילו שבאו לראות חדר ריק

הוא הגדיר את עצמו כאמן חלל: "לא צייר מופשט, פיגורטיבי, וריאליסטי – פשוט בשביל לצייר את החלל הוא צריך להיות בו";  הוא יצר אירועי מופע (פרפורמנס) שבהם, בנוכחות תזמורת וברוב טקס, צָבע דוגמניות-רקדניות עירומות שהחתימו את גופן על יריעת הקנווס.

בעבודת אמנות שנקראה "קפיצה אל החלל הריק", התפרסמה תמונתו בעיתון יומי, כשיום אחד לבש חליפה, עלה על הגג, פרש ידיו לצדדים וקפץ הישֵר אל החלל.

הוא יצר עבודות מונוכרום (צבע יחיד), אותן עבודות שהוציאו שם רע יותר מכל לאמנות המודרנית: ריבוע  של צבע נקי. תחילה היו אלה עבודות בכל מיני צבעים, ואחר כך בכחול.

Yves_Klein_Patent_63471
Yves_Klein_Patent_63471

בכחול הזה עסקינן:  קליין, שבקריירה המאוד קצרה שלו (הוא מת בגיל 34)  יצר עבודות קונספטואליות, מופעים, וציורים, התרכז יותר ויותר בצבע הכחול – צבע העומק והאינסוף.

אלא שהוא לא הסתפק בכך שהוא מזוהה כל כך עם הצבע הכחול – הוא גם רשם פטנט על הגוון, שקרא לו קליין אינטרנשיונאל: גוון אולטרה מרין עמוק ונקי. עד כמה שאני יודעת, קליין הוא האמן היחיד שרשם פטנט על צבע. פטנט רשום: צבע כחול קליין אינטרנשיונל

תערוכת מונוכרום של איב קליין:

monochromblau_neu_mail
monochromblau_neu_mail

 

בחזרה אל קאפור: בעודו חוקר את החורים השחורים של האמנות והנפש – יצרו מדענים חומר שנקרא Vanta black, שהוא השחור הכי שחור בעולם. החומר בולע 99.965 אחוז מהאור, ויוצר חושך מוחלט, המוחק כל תלת מימד וכל מציאות.

בחזרה אל קאפור: בעודו חוקר את החורים השחורים של האמנות והנפש – יצרו מדענים חומר שנקרא Vanta black, שהוא השחור הכי שחור בעולם. החומר בולע 99.965 אחוז מהאור, ויוצר חושך מוחלט, המוחק כל תלת מימד וכל מציאות

החומר מיוצר בתהליך כימי הגורם לפחם "לצמוח" בנָנו-צינוריות מקבילות לגמרי, ויוצר את פני השטח השחורים ביותר המוכָּרים לאנושות, בינתיים.

החומר פוּתח למטרות של מחקר בחלל, ליצירת כלי מדידה אטומים לגמרי לאור: טלסקופים וכיוצא באלה תוצרים שאין להם שום קשר לאמנות.

תהליך הציפוי של החומר מסובך ויקר. אניש קאפור רכש את הזכויות הבלעדיות לשימוש בחומר הזה לאמנות.

החברה שייצרה את השחור הזה החליטה לעבוד רק עם אמן אחד, וקאפור שעבודת חייו ממש הוקדשה, במיטבה, לפני השטח הבוהקים ביותר והחשוכים ביותר – התאים להם מאוד.

ההתבוננות אל תוך הבורות או החורים השחורים היא מוזרה. אתה חושב שהעין תתרגל לחושך, אבל זה לא קורה. כלום לא משתנה. בתערוכה אחת בפורטוגל נפל חובב אמנות לתוך היצירה ונחבל, גם היצירה ניזוקה.

היצירות של קאפור עם השחור הן אכן מרשימות ומופלאות. ההתבוננות אל תוך הבורות או החורים השחורים היא מוזרה. אתה חושב שהעין תתרגל לחושך, אבל זה לא קורה. כלום לא משתנה. בתערוכה אחת בפורטוגל נפל חובב אמנות לתוך היצירה ונחבל, גם היצירה ניזוקה. זה נשמע כמו בדיחה – איש אחד נפל לתוך אניש קאפור.

 

הבלעדיות הזאת עיצבנה אמנים אחרים, ובייחוד את סטיוארט סֶמפּל (http://stuartsemple.com/), אמן אנגלי צעיר בהרבה מאניש קאפור, ופחות מבוסס וידוע, אבל גם הוא אמן נחשב ומעניין, שעוסק בפופ ארט, במיצגים ובאמנות סביבתית וחברתית.

הנושא המלבב ביותר שהוא עוסק בו הוא אושר. סמפל, מכל מקום, הלך ויצר מהלך של קונטרה לשחור הכי שחור. הוא יצר צבע שהוא "הורוד הכי ורוד", במעבדה בסטודיו שלו, ובניגוד לוואנטה בלק, כל אחד יכול לרכוש את הצבע  (ועוד צבעים) בחנויות שלו ברשת, ובמחיר שווה לכל נפש.

אבל הרכישה מותנֵית בחתימה על התחייבות שאתה לא אניש קאפור: מותר להשתמש בצבע לכל תכלית שהיא – מלבד לתת אותו לאניש קאפור. ובכל זאת אניש קאפור פרסם בטוויטר תמונה של האצבע שלו בתנועה מגונה – בורוד הכי ורוד של סמפל.

אבל הרכישה מותנֵית בחתימה על התחייבות שאתה לא אניש קאפור: מותר להשתמש בצבע לכל תכלית שהיא – מלבד לתת אותו לאניש קאפור. ובכל זאת אניש קאפור פרסם בטוויטר תמונה של האצבע שלו בתנועה מגונה – בורוד הכי ורוד של סמפל

סמפל אינו שוקט על שמריו: הוא יצר גם את החומר הנצנצי הכי נוצץ בעולם מאבקת יהלומים, לא פחות.

וגם במאבק על השחור טרם נאמרה המילה האחרונה: סמפל יצר במעבדה בסטודיו שלו את צבע האקריליק הכי שחור שיש, שהוא אמנם פחות שחור מהוואנטה בלק, אבל הוא צבע שאפשר לצבוע במברשת, בניגוד לוואנטה בלק, שגם בגירסתו השניה והפחות מסובכת דורש ריסוס בטמפרטורה גבוהה, ביצוע של מומחים.

וממילא אם אתה אינך אניש קאפור אתה לא יכול לרכוש אותו לצרכי אמנות. גם חברה אמריקאית פיתחה חומר מתחרה בשחור – גם הוא בנָנו טכנולוגיה – והוא כמעט שחור כמו הוואנטה בלק. סמפל, מצידו, גם פתח חנות ממש בלונדון למוצרי הצבע שלו, שניצב בה שומר בכניסה, כדי שאניש קאפור לא יכנס.

בינתיים לקאפור יש בלעדיות על השחור המוחלט לצרכי אמנות אבל לא על עיצוב; ולפיכך יצרו אדריכלים באולימפידת החורף בסיאול את הבניין הראשון בעולם שצבוע בשחור המוחלט, ובחברת ב.מ.וו  יצרו את המכונית האולטימטיבית של באטמן, שצופתה כולה, מלבד הפנסים, בשחור משחור.

לאורך כל הסיפור הזה אני לא יכולה שלא לחשוב על כך שמי שבאמת זקוק לחומר הזה אלה אנחנו בתיאטרון: בייחוד בתיאטרון השחור אבל לא רק בו!

אני כבר רואה בדמיוני את הסטודיו החדש של מעצב התאורה במבי, כמו חור שחור של אניש קאפור, ומקדישה את הסיפור באהבה לשחקן סוהיל חדאד והבמאי אכרם תילאווי שנפל בחלקי העונג לעבוד איתם על הצגת "עיניים מדברות" בפסטיבל המסרחיד שהסתיים בסוף השבוע החולף.

שניהם התלוננו מרה על הקיר הכחול והמבריק בתיאטרון בעכו שהפריע להם בהצגה, ורק מחוסר אמצעים לא יכולתי לרכוש בשבילם את הצבע השחור הזה, שיגאל אותם ממצוקתם.

אניש קאפור, פסל "קלאודגייט" בשיקגו, המכונה "שעועית".

 

black
black

הקצת פחות שחור של סטיוארט סמפל – זמין לכל אדם מלבד אניש קאפור.

הענן סמיילי של סטיוארט סמפל מעבודות על אושר.

 

pink
pink

הורוד הכי ורוד של סטיוארט סמפל

עוד בחנות של סטיוארט סמפל: אבק יהלומים

אבק יהלומים
אבק יהלומים

 

טל יצחקי היא מנהלת תיאטרון אלפא וביתא-ספר לאמנויות המופע, ת"א. לימדה באוניברסיטת ת"א, מכללת ספיר, ייסדה את המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה ועמדה בראשה. בין 2003 ל-2005 הייתה מרצה ואמנית אורחת באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. עיצבה תפאורות, תלבושות, בובות ומסכות למעלה מ-250 הצגות ומופעים בתיאטרונים ולהקות מחול בארץ ובחו"ל; תרגמה מחזות וקובץ נאומי צ'רצ'יל; הייתה מיוזמי מרכז הפרינג' בת"א; שימשה מזכ"ל איגוד מעצבי הבמה בישראל; אצרה תערוכות עיצוב במה, הרצתה והנחתה סדנאות בארץ ובעולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,259 מילים

לפני 90 שנה, ילדה אמריקאית בת 4 נעלמה בעיירה מנומנמת בצפון מדינת ניו יורק ● הרשויות מיהרו להאשים את היהודים באזור בכך שחטפו ורצחו את ברברה - כדי להשתמש בדמה למטרות פולחניות ● כך נולדה עלילת הדם היחידה הידועה בהיסטוריה של ארצות הברית

עוד 1,050 מילים

סיפור לשבת סבא מדיח כלים

לפני שלושה ימים נולד לנו נכד שלישי.

מטבע היחסים שבין אשתי וביני, המצויים באותו שלב של בשלות נינוחה שבו יחסי המין מתמצים בעשיית נכד מדֵי שנה, ברור שכל אירוע כזה מלווה בהתלהבות אורגזמית ומלאת התפעמות.

כולם נסעו למחלקת יולדות.

הם עמדו במסדרון הצר של בית החולים, והצטופפו בחדר שבו שכבו שלוש יולדות בשורה, וצילמו זה את זה ומעת לעת גם את הרך הנולד, והתחבקו זה עם זה, והצטלמו, ונתנו נשיקות על הלחי בהתרגשות רבה, והצטלמו, ולחצו יד זה לזה, ואמרו איש לרעהו "מזל טוב".

והצטלמו כבר אמרתי?

גם אני נסעתי לבית החולים.

קודם כול רציתי להראות לכולם שהמוניטין שיצאו לי, של סוציומט ומיזנתרופ, אינם מבוססים על מציאות והם כולם דיבה ולשון הרע. עובדה – גם אני מגיע למחלקת יולדות. ושנית, בכניסה לבית החולים ישנה אותה עגלת קפה שהוא כל כך לא טעים לי, שאם אני לוגם אותו בעיניים עצומות הוא גורם לי להרגיש שאני נמצא שוב בניו יורק, בסניף "סטארבקס" בברודוויי או בשדרה השנייה, נניח. בעצם אני גורם כאן עוול לקפה שבעגלה, כי קפה גרוע כמו באמריקה אפשר למצוא רק באמריקה עצמה.

או בחליטה ממֵי הגנגס. 

בקיצור, הגעתי לבית החולים ועליתי במעלית למחלקה, כולי דרוך ומוכן לכל צרה, כי בפעם הקודמת שהייתי ביולדות, לאחר הולדת הנכדה, רצו להשכיב אותי על אלונקה ולתת לי זריקת זירוז – בגלל הבטן שלי חשבו שאני כבר בחודש עשירי. הפעם נכנסתי בזהירות, צמוד לקירות.

כשנכנסתי למחלקה פגשתי אנשים מאושרים.

אני יודע שזה נשמע כמו שם סרט של אמיר קוסטריצה, אבל במסדרון מחלקת יולדות ב"לניאדו" מסתובבים אנשים מאושרים, מלאי חיוכים. הם דוחפים עגלות פרספקס שקופות שבהן שוכבים אנשים קטנים אפופי רגיעה, ישנים בעיניים עצומות, ידיהם הקטנות מאוגרפות והם אינם יודעים, אותם אנשים קטנים, שמכאן והלאה נגמרה השלווה. שכל האנשים הגדולים הללו סביבם רימו אותם. עבדו עליהם ללא בושה.

הם אינם יודעים שהאנשים הגדולים סביבם עשו אותם להנאתם הפרטית או מתוך תחושת חובה ולחץ חברתי. או לחלופין מתוך אמונה באיזו מצווה לא לחלוטין ברורה. ואִילו עבורם, עבור האנשים הקטנים הללו, גן העדן נגמר. עכשיו מתחיל גיהינום קטן.

זו הרי מהות הסיפור התנ"כי על הגירוש מגן עדן, לא? לֵידה.

אז הצטרפתי למשפחה שלי הזוהרת והשמחה, והתחבקתי והצטלמתי ונישקתי אנשים על הלחי וחייכתי למצלמה, ואמרתי מזל טוב ושיהיה לברכה, והצטלמתי שוב, ואחר כך הלכתי להסתכל על הנכד שלי שנולד. ונעצרה לי הנשימה.

הוא כל כך יפה.

הוא נולד בניתוח קיסרי ועל כן לא נאלץ לעשות את דרכו מבעד למחילה הצפופה והצרה, להימעך שם תחת אנקות וקללות וזעקות הכאב של אמא רצוצה ודוויה, אלא יצא דרך פתח גדול שנפתח כפי מידתו, וכולו עגול ומלא ושלם וללא רבב.

* * *

יומיים אחר כך נסעתי עם אשתי לבקר את הכלה שלנו ששהתה עדיין במחלקה.

היו שם עוד מבקרים ובעיקר מבקרות, והשיחה נסבה על חוויות שונות של לידה. מאחר שעדיין לא חוויתי לידה, לא היה לי הרבה מה לתרום לשיחה, אבל מאחר שהיה לי חלק, מזערי אמנם, בלידה של שלושה מילדי, וגם הייתי כבר בביקורים קודמים במחלקת היולדות בעת לידת נכדַי וישבתי לא מעט במהלך חיַי ליד יולדות ויולדות לשעבר ששוחחו ביניהן כמו עכשיו, אני מתמצא היום מספיק כדי לתת מבט ממוקד באישה ולומר לכם אם יש לה פתיחה של שלוש או ארבע אצבעות או אם הרחם שלה עדיין סגור או אם היא בכלל בהיריון.

אפשר לומר שבעניינים של היריון אני מקצוען-חובב.

אז הקשבתי לשיחה ושאלתי את עצמי: האם כל האנשים הללו מסביבנו במחלקה אינם יודעים מה מחכה להם? לילות בלי שינה, עייפות רצוצה, מצב תודעתי של טירונות בצבא – איפה ששָׂמים אותך אתה נרדם, ויתור על כל מה שהיה אישי ופרטי, ויתור על עצמיותך לכמה שנים עד שהילד מגיע לגיל שאפשר לשלוח אותו לשחק אצל חברים ולהרוויח כמה שעות של שקט ואינטימיות – או להושיב אותו מול אתרים פורנוגרפיים באינטרנט, שישעשע את עצמו.

כל זה בשביל להראות לכולם שגם לך יש ילדים משלך? משפחה?

* * *

משפחה זה דבר נהדר.

כל יום שישי בערב מגיעים לבית של חניה ושלי חמשת הילדים שלנו – היום כבר אנשים בוגרים כולם, לפחות כרונולוגית, אם לא באישיותם – והנשים והנכדים, וכולם מתיישבים בסלון או מסתובבים סביב המטבח בזמן שחניה ואני עורכים את השולחן, ובאוויר עומד ריח של בישולים שחניה או אני בישלנו במשך היום, ואני מסתכל על המשפחה שלי תמיד בהנאה ובגאווה ובשביעות רצון עצמית לא מעטה, ושומע מהם מה חדש אף שדיברתי איתם בטלפון או פגשתי אותם גם אתמול וגם שלשום, ויש אווירה חגיגית, כמעט אפשר לומר קסומה.

אחרי שבע דקות בערך העניין ממצה את עצמו.

בשלב הזה אני מרגיש בָּשל לכך שכולם ילכו עכשיו הביתה ואני אתיישב בשקט על הפוף שלי עם ערמה של עיתונים ומוספים או אצפה בתוכניות איכות כמו "אמריקן איידול" או "הטופ-מודל הבאה".

אבל עדיין מחכה לי הארוחה המשפחתית עצמה, וצריך לשרוד אותה איכשהו.

רבאק, יום שישי היום. הערב היחיד בשבוע שיש לי אפשרות לקחת את הזמן שלי לאט לאט, בניחותא – או ככה לפחות צריך להיות. הערב היחיד בשבוע שאני בבית לפני שמונה או תשע בערב. שיש לי זמן להיזרק קצת. לנקות את הראש.

בִּמקום זה אני מנקה את השולחן.

אני מנקה את השולחן ושוטף את הכלים בזמן שכולם יוצאים למרפסת אחרי הארוחה לעשן סיגריה ולשתות קפה. נעשיתי מומחה לעניין. אני שוטף כלים של ארוחה בת שתים-עשרה נפשות בעשרים דקות, כולל כלי הבישול, ההגשה, הצלחות, הכוסות, הסכו"ם והשולחן עצמו. אני עושה את זה כי אני שונא את המדיח, ששוטף את כל זה בשתי נגלות של שעה ורבע כל אחת, זאת אומרת שעתיים וחצי עם הרבה רעשי רקע בסביבה. אני עושה את זה בעשרים דקות, כאמור, ולי, בניגוד למדיח, לא צריך להכין קודם את הכלים כדי שיהיו נקיים ומוכנים לשטיפה. שלא כמו המדיח שלנו, אני מוכן לשטוף גם כלים מלוכלכים.

לוּ רק אפשר היה לערוך את ארוחת ליל שישי כמו ארוחה צבאית תקנית – שבע דקות וחוזרים למאהל. אבל חניה מאוד אוהבת את כל הקטע של משפחה לדוגמה, ולי נותר רק לומר, "בטח יקירתי, אם זה עושה לך את זה".

גם עכשיו.

היא נשארה במחלקת היולדות כי כולם שם. אני נפרדתי והתנשקתי עם כולם ונכנסתי לאוטו ונסעתי הביתה. עוד יש לי סיכוי לתפוס את "הפרקליטים".

בדרך אני מדליק רדיו ושומע את שלמה בר שר "ילדים זה שמחה". אני מתחיל לשיר איתו בקול רם. ניידת מאחורַי מהבהבת באורות ועושה "טוט" קצר עם הסירנה.

אני מפסיק לשיר. אני יודע לזהות מתי אני הופך למטרד ציבורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 959 מילים
עודכן לפני שעה
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תמורת 2,000 דולר, מדריך אמנויות לחימה ישראלי מלמד את המתפללים האמריקאים להיערך לאירוע של ירי המוני בבית הכנסת ● האופציות שהוא מעמיד בפניהם: לברוח, להסתתר, או להילחם ביורה

עוד 741 מילים

למקרה שפיספסת

לאחר חשיפת זמן ישראל ועדת הבחירות לא כללה בתוצאות את הקלפי מפרדיס, שהועברה לחקירת משטרה

זמן ישראל חשף שלשום חשד לנסיון זיוף חמור של נציג הליכוד בקלפי בפרדיס ● ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 הודיעה היום כי לא כללה את הקלפי המדוברת בספירת תוצאות האמת, וכי הנושא כולו הועבר לחקירת המשטרה ● ״הקלפי נבחנה ע"י ועדת הבחירות המרכזית בחינה מעמיקה ויסודית ונמצאו בה ראיות ממשיות לחשד לעבירה״, נמסר

פרשת הזיופים בקלפי בפרדיס: ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 לא תכלול בשלב זה את ההצבעות בקלפי מס׳ 9 בפרדיס, לאחר שאישרה כי ישנן ״ראיות ממשיות״ לביצוע זיופים באמצעות הוספת פתקי הצבעה.

זמן ישראל חשף שלשום (רביעי) כי אדם שהתחזה להיות נציג ועדת הבחירות הגיע לקראת ערב אל הקלפי בפרדיס ודרש מכל נציגי המפלגות לעזוב את חדר הקלפי – למעט נציג הליכוד. המתחזה ונציג הליכוד נשארו בחדר לבדם, למרות מחאות הנציגים האחרים שניסו בכל כוח להיכנס בחזרה לחדר.

משהצליחו, סיפר אחד מהנציגים לזמן ישראל, "ראינו דבר מוזר: נציג הליכוד עמד מאחורי הפרגוד, וכשראה שנכנסנו ושאנחנו מסתכלים עליו ומתקדמים אליו, הוא יצא וסידר את מכנסיו וחגורתו, ויצא משם במהירות ובבהלה. נכנסנו לתא, וראינו שהוא השאיר אחריו ערמה של יותר מ-100 מעטפות חתומות, חלקן פתוחות וחלקן סגורות, ובתוך המעטפות הסגורות היו פתקים של מחל".

בהודעה שהוציאה היום ועדת הבחירות המרכזית על התוצאות הסופיות (הלא רשמיות), נאמר (הדגשים במקור):

תוצאות אלו אינן כוללות את תוצאות ההצבעה בקלפי מס' 9.0 בפורידיס בה היה ניסיון לזיוף ע"י הוספת פתקי הצבעה; לקראת סוף יום הבחירות התקבל בוועדת הבחירות המרכזית דיווח ממפקח טוהר הבחירות לעניין האירוע. לאחר התייעצות עם יו"ר ועדת אזורית חדרה, הוחלט כי הקלפי לא תספר במקום אלא תובא בשלמותה לוועדת הבחירות המרכזית ותבדק שם. הקלפי נבחנה ע"י ועדת הבחירות המרכזית, בחינה מעמיקה ויסודית ונמצאו בה ראיות ממשיות לחשד לעבירה והיא תועבר לחקירת המשטרה.

עד כה נספרו 99.8% מהקולות, כאשר 14 קלפיות, כולל זו בפרדיס, לא נכללו בספירה בשל חשד לאי סדרים או זיופים.

"תוצאות אלו אינן כוללות את תוצאות ההצבעה ב-14 קלפיות, אותן ממשיכה הוועדה לבדוק בבדיקה מעמיקה ויסודית, נוכח העובדה שבקלפיות אלו אירעו במהלך יום הבחירות אירועים חריגים בתחום טוהר הבחירות״, נאמר בהודעה.

"בדיקתן הסופית טרם הסתיימה. מקרים אלו נתגלו חלקם ע"י סיירת מפקחי טוהר הבחירות של ועדת הבחירות המרכזית, חלקם ע"י מזכירי ועדות הקלפי וחלקם ע"י נציגי הסיעות".

עוד 289 מילים

תגובות אחרונות

״תושבי הנגב סבלו משלטון הימין, מהריסות, הפקעת אדמות, מהשארת ילדים מחוץ לבתי הספר" אומר תושב רהט בניסיון להסביר את שיעורי ההצבעה הגבוהים ביישוב ● 15 ק״מ משם, באופקים, שתי נשים בנות כ-70 מתפלאות על השאלה למי יצביעו. מבחינתן הליכוד זה האפשרות היחידה

עוד 2,351 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אַחְדוּת

נתניהו הבין עוד בליל הבחירות שהמילה "אחדות" היא קרש ההצלה שהוא צריך להיאחז בו כדי לא לטבוע ● אלא שאחדות חלומית כזו היא כמו שמיכה שפורשים במהירות על המיטה כשמגיעים אורחים, כדי להסתיר את הבלאגן ● יש רק בעיה אחת: הכביסה שמתחת לא תקפל את עצמה לבד

עוד 1,021 מילים

בכיר בליכוד: "נתניהו כמו שן מתנדנדת, בסוף היא תיפול"

בכיר הליכוד צוטט בחדשות 12 ● פרשנים פוליטיים מציעים חנינה נשיאותית לנתניהו ● נסראללה: גנץ ונתניהו אותו דבר ● לאחר ספירת 99.8% מהקולות - אין שינוי בחלוקת המנדטים ● נתניהו פגש את גרינבלט, גנץ יפגוש אותו בהמשך ● ליברמן: "אין סיכום ביני לגנץ" ● יועז הנדל: "בלוק הימין מעורער" ● ריבלין יחל בסבב שיחות עם ראשי המפלגות ביום ראשון

עוד 40 עדכונים

ראשות הממשלה זה קלף המיקוח של נתניהו. הוא לא יוותר עליו

בניגוד לביטחון שמפגין נתניהו כלפי חוץ, בשיחות סגורות על עתידו המשפטי הוא רואה שחורות ● עכשיו שאיבד את הרוב הימני שהיה לו, התקווה היחידה שנותרה עבור נתניהו היא להגיע לעסקת טיעון כשיש לו מה להקריב בתמורה להקלה משמעותית באישום ובענישה ● התותח המשפטי רם כספי הצטרף לצוות ההגנה בדיוק לשם כך ● פרשנות

עוד 633 מילים

"מדהים כמה נתניהו מוכן ללכת רחוק כדי לשמור על שלטונו"

יועץ הסקרים האמריקאי סטן גרינברג היה אחד מאדריכלי הניצחון של אהוד ברק ב-1999 ● כעת הוא מאמין כי ימיו של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה ספורים ● אבל בהכירו את רה"מ, הוא יודע שהכל עדיין פתוח

עוד 1,385 מילים

שידור חי מול השירותים של התחנה המרכזית, הסתה נוספת נגד הציבור הערבי, הפרת חוקי הבחירות והתקנות של פייסבוק, ושורת בכירים שלא מתביישים להדהד את המסרים הגזעניים שלו ● כך נראו הרגעים הדרמטיים של מערכת הבחירות בעמוד הפייסבוק של נתניהו

עוד 864 מילים

בחינת זהותם של חברי הכנסת הנבחרים, ותיקים וחדשים, יכולה להעיד על החברה הישראלית, שבחרה בהם ● עם רוב מכריע לגברים יהודים, עירוניים ומשפחתיים, ו-10% נציגי ציבור המעורבים בפרשות פליליות, אפשר כבר לנסות ולנבא איך ייראו החלטותיה

עוד 1,136 מילים

משבר כלכלי חמור ברשות הפלסטינית

דוח של הבנק העולמי מצביע על ירידה של 70% בכנסות ממיסים ועל הקושי של הרשות הפלסטינית לגייס הלוואות ● צופה פערי מימון של 1.9 מיליארד דולר עד סוף השנה ● הסיבות למשבר: הפחתה בכספי סיוע המגיעים לרשות, ומחלוקת על העברת המסים שישראל גובה עבורה

עוד 420 מילים
סגירה