הניסיון לבלום את גל תביעות הנגישות עלול לפגוע באזרחים השקופים

תביעות ייצוגיות רבות מוגשות נגד גופים שאינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות ● הממשלה מקדמת שני תיקוני חוק בנושא: מינוי פקחים שיאכפו הנגשה, והטלת אגרה על תביעות נגישות ● משפטנים ופעילים חברתיים חלוקים: האם תיקוני החוק נוצרו בלחץ לוביסטים כדי להקשות על המאבק להנגשת עסקים – או כדי לקדם הנגשה בדרך טובה יותר, באכיפה במקום בתביעות?

מחאת הנכים על נתיבי איילון בתל אביב, 25 ביולי 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
מחאת הנכים על נתיבי איילון בתל אביב, 25 ביולי 2021

הממשלה והכנסת דנות בימים אלה בשתי תקנות חדשות שצפויות להשפיע באופן מהותי על חייהם של אנשים עם מוגבלויות, על התנהלותם של עסקים ומוסדות שעדיין אינם נגישים – ועל עסקיהם של עורכי דין שמומחים בהגשת תביעות נגד אותם עסקים ומוסדות. כל זאת, כמובן, בהנחה שהתקנות יעברו בקרוב, ולא ייתקעו ויישכחו בדרך בשל הסחרחרת הפוליטית.

תיקון החקיקה הראשון הוא הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנועד לאפשר לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות למנות פקחים ייעודיים לאכיפת ההנגשה.

לפי ההצעה, פקחים יוכלו לערוך ביקורות בעסקים ולבדוק אם הם נגישים, ובמקרה שלא – להטיל קנסות מנהליים, בדומה לפקחים ברשויות מקומיות. זאת, במקום המצב הקיים שבו אכיפת חובת ההנגשה מוטלת על הרשויות המקומיות, שלא תמיד דואגות לכך.

התיקון עבר בכנסת בקריאה טרומית וראשונה וכן בדיונים בוועדות, והוגש בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית. משום שמדובר בהצעה ממשלתית, היא עלולה להיתקע במסגרת כיפופי הידיים שבין הממשלה לאופוזיציה, או להיכנס להקפאה עמוקה במקרה של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות.

שר המשפטים ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
שר המשפטים ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

התיקון לחוק קובע:

הנציב רשאי למנות מפקחים בעלי הכשרה מתאימה […] למפקחים יהיו סמכויות לדרוש לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והוראות הנגישות לפי חוקי התכנון והבנייה, וכן להיכנס בכל עת סבירה למקום ציבורי או למקום מגורים בתיאום מראש, לערוך בדיקות ומדידות ולהורות על שמירת ההוראות.

תיקון החוק השני מבקש לשנות את תקנות האגרות של בתי המשפט ולקבוע כי מי שמגיש תביעות ייצוגיות בשמם של אנשים עם מוגבלויות – יצטרך לשלם אגרת בית משפט. זאת, בניגוד למצב הקיים שבו אנשים עם מוגבלויות פטורים מהגשת אגרה בתביעות כאלה.

תיקון החוק השני מבקש לשנות את תקנות האגרות של בתי המשפט ולקבוע כי מי שמגיש תביעות ייצוגיות בשמם של אנשים עם מוגבלויות – יצטרך לשלם אגרת בית משפט

את הבקשה להטלת האגרה הגיש שר המשפטים גדעון סער. היא הועברה להערות הציבור ובהמשך תועבר לדיון בוועדת החוקה של הכנסת. לאחר הערות הציבור ואישור הוועדה היא תובא לחתימת השר. כדי להעביר אותה אין צורך באישור מליאת הכנסת, מה שמגדיל את הסיכוי שלה לעבור בקרוב.

בדברי ההסבר להטלת האגרה נכתב:

לאגרות יש שתי תכליות: כיסוי העלויות הגבוהות של הליך התובענה הייצוגית, שהן מההליכים היקרים ביותר במערכת המשפט, בשל העומס שהן יוצרות והזמן השיפוטי שהן דורשות; הפחתת תביעות הסרק וצמצום שיעור התובענות הללו ביחס לכלל התובענות הייצוגיות.

עם זאת, האגרה על תביעות נגישות תחושב אחרת, באופן שיקל על התובעים. התובעים בתביעות ייצוגיות משלמים 5,600 שקל עם הגשת התביעה, ועוד 10,400 בסוף ההליך. בתביעות שנגמרות בפשרה, כמו רוב התביעות הייצוגיות, התובעים צריכים לשלם את שני התשלומים. אבל לפי התיקון לחוק שיוזם סער, בתביעות ייצוגיות על נגישות שיסתיימו בפשרה, לבית המשפט יהיה שיקול דעת לקבוע כי הנתבע ישלם את התשלום השני של האגרה – ולא התובע.

לכאורה, מדובר בשני תיקוני חקיקה בכיוונים מנוגדים: הצעת החוק למינוי פקחים שיאכפו את חובת הנגישות תחמיר את האכיפה, ואילו הטלת אגרה על תביעות נגישות תקשה על אנשים עם מוגבלויות ותקל על גופים ועסקים לא נגישים.

כך רואים זאת חלק מהעוסקים בנושא, המתנגדים לאגרה. אחרים דווקא תומכים בשני תיקוני החוק ומקווים שהשילוב ביניהם יביא למצב שבו אנשים עם מוגבלויות יוכלו ליהנות מנגישות מבלי לרוץ לתבוע בבתי משפט.

אחרים דווקא תומכים בשני תיקוני החוק ומקווים שהשילוב ביניהם יביא למצב שבו אנשים עם מוגבלויות יוכלו ליהנות מנגישות מבלי לרוץ לתבוע בבתי משפט

בית משפט צילום אילוסטרציה (צילום: אביר סולטן פלאש 90)
בית משפט צילום אילוסטרציה (צילום: אביר סולטן פלאש 90)

עד 2018, כל התביעות הייצוגיות היו פטורות מאגרה. ב־2018 נקבעה אגרה על תביעות ייצוגיות, למעט תביעות נגד מפגעים סביבתיים, נגד אפליה ונגד פגיעה בשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. מאז, חל זינוק במספר התביעות הייצוגיות שהוגשו בנושאי נגישות. עד 2020, אחוז התביעות עלה מ־1.4% לכ־30% מכלל התביעות הייצוגיות. זאת, גם בגלל ירידה במספר התביעות הייצוגיות הכללי.

עוד נכתב בדברי ההסבר להטלת האגרה:

חלה עלייה דרמטית במספר התובענות הייצוגיות שהוגשו בתקופת משבר הקורונה נגד עוסקים רבים בעניין אי־פרסום באתר האינטרנט אודות הנגשת המקום הציבורי לאנשים עם מוגבלות.

מבחינת הנתונים, עולה כי מרבית התביעות שהוגשו בתחום זה – 54% – הסתיימו בהסתלקות – בקשת תובע ייצוגי או בא כוחו למחיקת ההליך תמורת תגמול. 83% מהתביעות הייצוגיות שהסתיימות בהסתלקות מתוגמלת היו בענייני פרסום הסדרי נגישות באתרים, 96% מתיקי התביעות על פרסום סדרי הנגישות הסתיימו בהסתלקות.

בתובענות ייצוגיות, גם בקשה להסתלק מההליך מאושרת על ידי בית המשפט ויש לה עלויות רבות למערכת המשפט, מניהול הליכים שלא לצורך.

בשנתיים האחרונות נשמעת ביקורת קולנית בתקשורת נגד מספרן ההולך וגדל של תביעות הנגישות. סדרת כתבות בעיתון גלובס מ־2020, למשל, הכריזה על "טענות לסחיטה" ו"חשש לתביעות סרק". אחת הכתבות הללו סיפרה על "12 חברות שהחליטו להתאגד תחת משרד עו"ד י' וינרוט כדי להיאבק במה שהן רואות כשימוש ציני בכלי של תובענות ייצוגיות נגדן, כדי להשיג כסף קל".

מסעדה בתל אביב (צילום: Flash90/מרים אלסטר)
מסעדה בתל אביב (צילום: Flash90/מרים אלסטר)

כתבה שפורסמה באתר טיים אאוט תל אביב בינואר השנה קובלת על כך ש"בעלי ברים ומסעדות, שעדיין מוכים מפגעי הקורונה, מתמודדים עם גל תביעות ייצוגיות בגין חוסר נגישות בגובה מיליונים".

הכתבה ציטטה את המסעדנית לילך ספיר, מבעלי פיקוק, שאמרה: "זה קטע פסיכי. אף אחד לא חשב להוציא התראה כדי שהתקלה תתוקן. ישר הוגשה תביעה על ידי עורכי דין שמחפשים דרכים להתעשר. מוצאים אדם אחד עם מוגבלות ומציעים לו להגיש בשמו תביעה ייצוגית תמורת אחוזים".

הנרטיב שעולה מהכתבות הללו, כמו גם מדברי ההסבר של משרד המשפטים להטלת האגרה על תביעות נגישות, הוא שמאחורי רוב תביעות הנגישות עומדת תעשייה משומנת של עורכי דין שמחפשים להניב רווח נאה

הנרטיב שעולה מהכתבות הללו, כמו גם מדברי ההסבר של משרד המשפטים להטלת האגרה על תביעות נגישות, הוא שמאחורי רוב תביעות הנגישות עומדת תעשייה משומנת של עורכי דין, שיוזמים אותן כדי להגיע לפשרות שיניבו להם רווח נאה. אבל גם אם זאת המציאות, הנרטיב מתעלם מהעובדה שתביעות כאלה יכולות להתקיים רק אם עסקים רבים אינם נגישים.

"ריבוי תביעות הנגישות נובע מהעובדה שהעסקים לא מונגשים", אומר עו"ד האני טנוס, שותף במשרד עורכי הדין ח'וריה, ג'מאל וטנוס, בתחום התביעות הייצוגיות. "הגופים הנתבעים רומסים את החוק ברגל גסה, חד וחלק".

נעמי מורביה, מימין, בהפגנות הנכים ב-2017 (צילום: באדיבות המצולמת)
נעמי מורביה, מימין, בהפגנות הנכים ב־2017 (צילום: באדיבות המצולמת)

"במקום להשקיע בהנגשה, מנהלים ובעלי עסקים מעדיפים להשקיע בהגנה משפטית, להתיש את האנשים עם המוגבלויות שדורשים הנגשה ואז, אם מוגשת תביעה, לשלם סכום קטן. ריבונו של עולם, מה הבעיה להנגיש? יש חוק במדינה שמחייב הנגשה, מעבר לחובה המוסרית".

"ריבוי תביעות הנגישות נובע מהעובדה שהעסקים לא מונגשים. חד וחלק. במקום להשקיע בהנגשה, מעדיפים להשקיע בהגנה משפטית, להתיש את האנשים עם המוגבלויות ואז, אם מוגשת תביעה, לשלם סכום קטן"

"ב־2014, כשהתקבל התיקון לחוק שמחייב הנגשה, נתנו לעסקים ולרשויות ארבע שנים להתארגן כדי להתאים את עצמם. ארבע שנים! הם עשו כלום ושום דבר, ועכשיו הם יוצאים נגד מי שדורש מהם לקיים אותו.

עורך הדין האני טנוס (צילום: נסים טאנוס)
עורך הדין האני טנוס (צילום: נסים טאנוס)

במשרד המשפטים טוענים שריבוי התביעות יוצר עומס על בתי המשפט – טענה שנשמעת הרבה גם בתקשורת. מה דעתך על כך?
"משרד המשפטים בוחר להגביל את התביעות בגלל לחץ שנובע מקשרי הון־שלטון. החברות מפעילות לוביסטים שלוחצים להקשות על התובעים. במקום שארגוני העסקים ידריכו את הגופים שהם מייצגים להנגיש אותם, הם משקיעים את מלוא האנרגיה בלהקשות על האנשים עם המוגבלויות שתובעים.

"אבל יש עמדות מאוד ברורות של בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה שהנגישות חשובה ושתביעות הנגישות חשובות כי הן מקדמות נגישות. המדינה צריכה להודות לתובעים ולנו, שמייצגים אותם, שאנחנו מרימים את הכפפה ונלחמים בחברות מפרות חוק".

"משרד המשפטים בוחר להגביל את התביעות בגלל לחץ שנובע מקשרי הון־שלטון. החברות מפעילות לוביסטים שלוחצים להקשות על התובעים. יש עמדות ברורות של היועמ"ש שתביעות נגישות מקדמות נגישות"

"לגבי התקשורת, חבל מאוד שהיא סרה למרותם של בעלי הממון שמממנים עיתונאים וכתבות שיצאו נגד תביעות הייצוגיות, במקום לתת את הדגש על ההישגים הרבים שהכלי הזה מניב לאנשים עם המוגבלויות וגם לכלל הצרכנים".

מה דעתך על הצעת החוק למינוי פקחים ייעודיים שיאכפו הנגשה? לא עדיף שהיא תעבור במקביל להטלת האגרות על תביעות – ושההנגשה תתבצע בזכות אכיפה ולא דרך תביעות?
"למה זה עדיף? בשביל שהממשלה תהיה זו שמרוויחה את הכסף דרך קנסות ולא משרדי עורכי הדין? חזקה על עורכי דין ותובעים עם מוגבלות שיפעלו בצורה יעילה יותר מאשר פקידים.

"בכל מקרה, אני בעד מינוי פקחים והטלת קנסות. אני בעד אכיפה, כי מה שחשוב זה שתהיה נגישות. אם הייתה נגישות, לא היה צורך בתביעות שאני מגיש. אבל בינתיים, במציאות, כשאני תובע עירייה שלא הנגישה את הכניסה למוסד שלה, אני אוכף את ההנגשה. אנחנו האכיפה האמתית".

עורך הדין אמיר ישראלי (צילום: באדיבות המצולם)
עורך הדין אמיר ישראלי (צילום: באדיבות המצולם)

לא כל המשפטנים בתחומו של טנוס מסכימים איתו. לדברי עו"ד אמיר ישראלי, גם הוא מומחה בתביעות ייצוגיות: "הבעיה כרגע זה שיש הרבה מאוד תביעות על נגישות לאנשים עם מוגבלויות, שחלקן מוצדקות וחלקן קנטרניות. זה יוצר המון עומס על בתי המשפט, וגם המון חובות על עסקים, לרבות עסקים קטנים, שמתקשים לשרוד. צריך למתן את כמות התביעות. אני לא יודע אם אגרה זה הפתרון, אבל זה בוודאי יועיל".

מה פירוש תביעות קנטרניות? אם עסק לא מונגש לאנשים עם מוגבלויות, הדרישה להנגיש אותו מוצדקת, בהגדרה, לא?
"אם עסק לא נגיש פיזית, במובן שאדם בכיסא גלגלים או הליכון לא יכולים להיכנס, צריך להנגיש, ואלה תביעות מוצדקות. אבל אלה לא רוב התביעות. לפי המידע שבידי, 80% מהתביעות מוגשות על היעדר נגישות של אתרי אינטרנט לאנשים עם לקויות ראייה ושל תאים קוליים לכבדי שמיעה.

"האינפלציה בתביעות על נגישות וירטואלית, יותר מנגישות פיזית, מראה שיש אנשים שמשוטטים באינטרנט לחפש איפה להגיש אותן, בתור ביזנס. זה יותר קל מלכתת רגליים למסעדות וחנויות ולחפש ליקויי נגישות פיזית. זאת אחת הסיבות שאני חושד שהרבה תביעות לא מגיעות מיוזמתם של אנשים עם מוגבלויות שנתקלו בבעיות אמתית, אלא מעורכי דין שמחפשים כסף, בעיקר מפשרות".

"האינפלציה בתביעות על נגישות וירטואלית, יותר מנגישות פיזית, מראה שיש אנשים שמשוטטים באינטרנט לחפש אותן. אני חושד שהרבה תביעות לא מגיעות מיוזמתם של אנשים עם מוגבלויות, אלא מעורכי דין"

גם אם זה המצב, זה משתלם להם רק אם יש בעיה אמיתית של נגישות וירטואלית ואנשים עם מוגבלויות שסובלים בשל כך.
"נכון. אבל אם יש מי שבצורה שיטתית מחפש בעיות אמתיות, כנראה שהן פחות דוחקות ממה שזה נראה לפי מספר התביעות. צריך שתהיה נגישות ושתהיה אכיפה של הנגישות – ותביעות הן כלי אכיפה טוב ואפקטיבי, אבל צריך לצנן אותו. עסק הקטן יצטרך בסוף להיות נגיש, גם וירטואלית, אבל שזאת לא תהיה חובה דוחקת עבורו שתפגע בהתנהלותו. שתהיה, נגיד, 30% הצלחה ולא 100%".

מה דעתך על ההצעה למנות פקחים של הרשות לשוויון הזדמנויות שיוכלו להטיל קנסות על גופים לא נגישים? זה תחליף טוב לתביעות?
"אני מאוד בעד. תביעות הן הפרטה של הרגולציה והאכיפה. הכי טוב שהאכיפה תיעשה ישירות על ידי המדינה. ואכיפה בלי סנקציה היא לא אכיפה. השאלה כמה פקחים באמת יגיעו לעסקים, באמת יצליחו להתמודד עם השטח ולאכוף. אני מקווה שזה יהיה משמעותי מספיק אבל לא בטוח בכך".

הפגנות הנכים (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הפגנות הנכים (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

בארגוני זכויות הנכים מחכים למינוי פקחי הנגישות – וחוששים מהטלת האגרה על התביעות. "החשש הגדול שלי, שלנו, הוא שבסוף, בגלל הסחר־מכר הפוליטי, תהיה אגרה על תביעות נגישות – ולא יהיו פקחים שיטילו קנסות על גופים לא נגישים", אומרת יו"ר מטה מאבק הנכים נעמי מורביה. לדבריה: "כרגע הדבר הכי אפקטיבי שאנשים עם מוגבלויות יכולים לעשות זה להגיש תביעות. אז עכשיו גם את זה רוצים לקחת לנו?"

"החשש הגדול הוא שבסוף, בגלל הסחר־מכר הפוליטי, תהיה אגרה על תביעות נגישות – ולא יהיו פקחים שיטילו קנסות על גופים לא נגישים. כרגע הכי אפקטיבי זה להגיש תביעות. אז עכשיו גם את זה רוצים לקחת לנו?"

יש גידול חד במספר תביעות הנגישות. יש בין המשפטנים, וגם בממשלה, מי שטוענים שזה נובע מהיעדר אגרה, מה שמעודד עורכי דין לתבוע למטרת רווח.
"מאחורי התביעות האלה עומדים המוני עסקים וגופים שלא נותנים לנו מספיק נגישות.

"כשמקשיבים לבעלי עסקים וללוביסטים שלהם, זה נשמע כאילו יושבים כמה אנשים שמחפשים כסף קל ומגישים תביעות בכיף שלהם, ועסקים נכנעים לטרור ומשלמים כסף כדי לחסוך לעצמם תביעות סרק. אבל הרי בשביל שיגישו תביעות ויעשו כסף, צריך שיהיה את מי לתבוע ועל מה לתבוע, נכון? אם הנתבעים היו נגישים, התביעות האלה היו נדחות עם או בלי אגרה.

"בסוף, הדבר הבאמת טוב וחשוב עכשיו זה שימנו את הפקחים. רוב התביעות הייצוגיות הן נגד גופים גדולים, רשויות, קניונים. אבל אם זה סוחר פרטי ברחוב, אתה לא באמת יכול להגיש נגדו תביעה ייצוגית כי זאת פרוצדורה ענקית ביחס לתגמול. אבל פקח יוכל להטיל קנס גם על עסק פרטי קטן שלא טורח להיות נגיש, ושם המצוקה הכי גדולה".

נעמי מורביה, יו"ר מטה מאבק הנכים בהסתדרות (צילום: באדיבות המצולמת)
נעמי מורביה, יו"ר מטה מאבק הנכים בהסתדרות (צילום: באדיבות המצולמת)

הגופים הגדולים – רשויות, רשתות – חוששים מתביעה של כמה אלפי שקלים? עדיף שהאכיפה לגביהם תמשיך להיות באמצעות תביעות?
"אני חוששת שגופים גדולים נרתעים, אם בכלל, רק בתביעות".

לפי העבודה שלך מול הח"כים בכנסת, מה הסיכוי של הצעת החוק להחמרת האכיפה לעבור בקרוב, כל עוד יש ממשלה וכנסת?
"אני יודעת שעובדים על זה יפה וזה הגיע מהר מהצעת חוק לשלב של קריאה שנייה ושלישית. לשמחתי, האופוזיציה כמעט לא נמצאת בוועדות ולא מקשה על הממשלה להעביר אותה. מה יקרה עכשיו אני לא יודעת. כולם שמעו את מירי רגב ויודעים כמה אכפת לה לעשות סחבת שתפגע בנו".

לשמחתי, האופוזיציה כמעט לא נמצאת בוועדות ולא מקשה על הממשלה להעביר אותה. מה יקרה עכשיו אני לא יודעת. כולם שמעו את מירי רגב ויודעים כמה אכפת לה לעשות סחבת שתפגע בנו"

עוד 1,951 מילים
סגירה