פרשת ח"כ עמיחי שיקלי – שערעורו בנושא החלטת ועדת הכנסת להכריז עליו כפורש מסיעת ימינה יתברר בקרוב בבית המשפט המחוזי בירושלים – מחייבת חשיבה מחודשת על ההסדרים החוקיים בנושא הפרשת חברי כנסת.
החשיבה המחודשת הזו צריכה להוביל לתיקון החוק בארבעה היבטים, שמצד אחד יקלו להגדיר חבר כנסת כפורש מסיעתו, ומצד שני יחמירו את הסנקציות המוטלות עליו בנוגע לכהונה עתידית בכנסת ובממשלה.
פרשת שיקלי בקצרה: חבר הכנסת נכנס לכנסת במסגרת רשימת "ימינה". הוא התנגד לחבירת "ימינה" לקואליציה ולהקמת הממשלה, ומבחינה פוליטית נגרע מגוש הקואליציה כבר מרגע הקמת הממשלה, לפני שנה.
עם זאת, משיקולים פוליטיים שונים, נמנעה "ימינה" להכריז עליו כח"כ פורש, עד לחודש אפריל האחרון, אז פנתה לוועדת הכנסת – שקיימה הליך ממושך – שבסופו הוכרז כפורש.
בשבועות האחרונים הועלתה ספקולציה נוספת שלפיה במקרה ששיקלי יהיה מנוע מלהיבחר לכנסת ברשימת הליכוד – ייזום הליכוד הקמת מפלגת־חסות שתרוץ ברשימה נפרדת, ובה ישוריינו כל הפורשים
במהלך התקופה הזו הצביע שיקלי מאות פעמים עם האופוזיציה. פרשנים פוליטיים תיארו את הקשר ההדוק ושיתוף הפעולה שלו עם הליכוד. לפי ההערכה, הוא קיבל הבטחה לשריון במסגרת רשימת הליכוד לכנסת הבאה, אולי בצירוף מינוי עתידי לשר בממשלה.
בשבועות האחרונים הועלתה ספקולציה נוספת שלפיה במקרה ששיקלי יהיה מנוע מלהיבחר לכנסת ברשימת הליכוד – ייזום הליכוד הקמת מפלגת־חסות שתרוץ ברשימה נפרדת, ובה ישוריינו כל הפורשים והעריקים שזכו להבטחות מהליכוד.
סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת במתכונתו הנוכחית קובע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, "לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק".
פרישה מסיעה מוגדרת כך: "לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בעניין הבעת אמון לממשלה או אי־אמון בה; ואולם הצבעה, כאמור, לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו".
תמורה כזו יכולה להיות "במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות בהבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו".
הליכי הפרישה מסיעה מוסדרים בסעיף 61 לחוק הכנסת הקובע כי ועדת הכנסת היא זו שתדון בהכרזה על ח"כ כפורש "בסמוך לאחר הפרישה", וכי עליה לאפשר לו זכות טיעון וכן לבדוק את העובדות הנוגעות לפרישתו. חבר כנסת שהוכרז כפורש לא יוכל להצטרף לסיעה אחרת בתקופת כהונתה של אותה כנסת.
את התמונה הנורמטיבית משלים סעיף 6(ה) לחוק יסוד הממשלה הקובע כי ח"כ שפרש מסיעתו ולא התפטר מהכנסת בסמוך לאחר מכן, לא יכהן כשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת.
ניכר כי הסנקציות הללו נתפסות במערכת הפוליטית כמעין "מחירון" נטול שיפוט מוסרי, ובמקביל כמעין מערכת כללים שרירותית שאפשר וראוי למצוא את הפרצות בה
החלטה סיעתית, החמרת הסנקציות
הסנקציות המוגדרות כיום בחקיקה על חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא עשה את המעשה הנכון והראוי מבחינה ציבורית וערכית – להתפטר מהכנסת מייד אחרי הפרישה, כדי להותיר את יחסי הכוחות הפוליטיים באותו אופן שבו הצטיירה תמונת המנדטים בבחירות – אינן מספיקות.
ניכר כי הסנקציות הללו נתפסות במערכת הפוליטית כמעין "מחירון" נטול שיפוט מוסרי, ובמקביל כמעין מערכת כללים שרירותית שאפשר וראוי למצוא את הפרצות בה. אלה התיקונים הנדרשים, אם כך, לחקיקה הקיימת בנושא פרישת חבר כנסת מסיעתו:
- ח"כ שפרש ולא התפטר מהכנסת לא יוכל להתמודד, לא רק לכנסת הבאה ברשימה המיוצגת בכנסת הנוכחית, אלא בשתי הכנסות הבאות ברשימה המיוצגת בכנסת הנוכחית. הישיבה על הספסל תהיה לשתי כנסות ולא לאחת.
- ח"כ שפרש ולא התפטר מהכנסת לא יוכל להתמודד לכנסת הבאה לא רק ברשימה המיוצגת בכנסת הנוכחית, אלא גם ברשימה הנתמכת – בדרך ישירה או עקיפה – על ידי מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית. זאת כדי למנוע תופעה של "מפלגת־חסות" שאליה מזרימה המפלגה ה"ספונסרית" את הפורשים שאינם רשאים להתמודד במסגרתה.
- ח"כ שפרש ולא התפטר מהכנסת לא יוכל להתמנות לחבר ממשלה לא רק בתקופת כהונתה של אותה כנסת, אלא גם בתקופת כהונתה של הכנסת שאחריה.
- תיקון אחרון נוגע להגדרת הפורש: ההחלטה אם חבר כנסת פרש מסיעתו תהיה נתונה לא רק בידי ועדת הכנסת, אלא גם בידי הסיעה עצמה, שתוכל להחליט על כך ברוב מיוחד של 75% מחברי הסיעה.
התיקונים הנדרשים להחמרת הסנקציות על ח"כ שפרש – ולא התפטר בסמוך לאחר מכן – מובנים. המטרה היא להפוך את הסנקציות הללו למחיר כבד שישלם אותו ח"כ סורר שבוחר לפעול בנפרד מהסיעה שבמסגרתה נבחר לכנסת, לחזק את המשמעת הסיעתית והפעולה הקבוצתית בכנסת, למנוע מעקפים יצירתיים בדמות מפלגות־לוויין, ולהאיר – גם מבחינה ציבורית – את הח"כ שפרש ומסרב להתפטר באור הראוי לו: עבריין פוליטי שאינו ראוי להנהיג.
בעניינו של שיקלי נתקלה ועדת הכנסת בתופעה מוזרה – ח"כים מהליכוד נלחמו כאריות בעניין שבבסיסו הוא פנים־סיעתי. הדרישה לשכנע את רוב סיעות הכנסת בצדקת עמדת הסיעה המבקשת – כלל לא ברור
באשר להקלת הדרכים להגדרת ח"כ כפורש, גם כאן אפשר ללמוד מפרשת שיקלי, ומהפרשות הקודמות שבהן נתקלה הכנסת כמו זו של ח"כ אורלי לוי־אבקסיס.
בעניינו של שיקלי נתקלה ועדת הכנסת בתופעה מוזרה – ח"כים מהליכוד נלחמו כאריות בעניין שבבסיסו הוא פנים־סיעתי. ההיגיון בחקיקה הנוכחית, שלפיו על הסיעה המבקשת להכריז על ח"כ כפורש לשכנע גם את רוב סיעות הכנסת בצדקת עמדתה – כלל לא ברור.
ההחלטה בדבר הכרזת ח"כ כפורש צריכה להיות של הסיעה עצמה – אם כי, ברוב מיוחד, כדי שההכרזה לא תשמש שוט זמין ויומיומי מדי במסגרת מאבקים פנימיים בסיעה. אם סיעה החליטה ברוב הנדרש כי חבר כנסת מורד אכן פרש ממנה, יש לראותו כפורש. החוק צריך לחזק את נקודת המבט הסיעתית הזו.
בסופו של דבר, גם אם חבר כנסת הוכרז כפורש, זה לא סוף העולם מבחינתו, ואפילו לא סופה של קריירה פוליטית. כל מה שנדרש ממנו הוא לעשות את המעשה הראוי – להתפטר מהכנסת הנוכחית כדי להימנע מכל סנקציה שהיא ביחס לכנסות הבאות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
David Heller – שכחת את ההבטחה הראשית של בנט לבוחרים – לא לאפשר בשום אופן הליכה לבחירות חמישיות, אליהן היה הנאשם נתניהו מוביל את המדינה . וגם לשישיות ושביעיות, אם היו נותנים לו. בנט הלך לממשלה הזאת , כי גם עם סיעת ימינה הנאשם לא יכל להרכיב ממשלה , וסמוטריץ' שם לו אולטימטום על צירוף רעם . אז תתיחס לכל העובדות. שיקלי הוא אופורטוניסט ולא ישר , אחרת היה מתפטר מהכנסת ומחזיר את המנדט.
אין כאן שום התייחסות להבטחות ימינה לבוחר.
שיקלי היחידי שעמד בהבטחה שגם נרשמה על דף לא להקים ממשלה עם רעמ, לא להקים ממשלה עם לפיד. כמו כן שיקלי היחיד שעמד מאחורי ההצהרות לא לשבת עם מרצ ואיבתיסם מראענה. ראש מפלגתו של בנט הצהיר שלא יהיה ראש ממשלה עם פחות מעשרה מנדטים "כי זה לא דמוקרטי" ולבסוף החליט לפרוש מהצהרתו ולהתמנות על אף שהיו באמתחתו 7 מנדטים בלבד. לפי מאמר זה שיקלי קם יום אחד באופן בלתי מוסבר להחליט לפרוש מחבריו ללא שום סיבה נראית לעין. מאמר זה אינו חושף את התמונה המלאה ובשל כך חוטא למציאות.