בשבוע שעבר התפרסמו בתקשורת צילומים מטקס חידוש הנדרים ועשור לנישואיהם של הזוג עידן ובתיה עופר, אשר חגגו ברוב פאר והדר באי הסלברטאים-מיקונוס את חגיגת אהבתם בעלות של 5 מיליון יורו.

החגיגה נערכה בהשראת ארוע הברנינג מן. ארוע שמסריו המובילים הם התפשטות מנכסים חומריים, ושיאו בשריפת דמות איש גדולה מעץ או יצירה גדולה אחרת.

בשבוע שעבר נחגג טקס חידוש הנדרים ועשור לנישואיהם של עידן ובתיה עופר, באי הסלברטאים מיקונוס, בעלות של 5 מיליון יורו. חגיגת אהבתם נערכה בהשראת הברנינג מן, שמסריו המובילים הם התפשטות מנכסים חומריים

הברנינג מן ובתרגומו המקומי: המידברן, מקדם אנטי חומרנות ושיתוף חברתי אלטרואיסטי. בין היתר: נתינה ללא ציפייה לתמורה או מחויבות להחזיר טובה, אחריות אזרחית והכי מעניין: אי השארת עקבות מתוך רצון לשמור על הסביבה. או במילים אחרות: אין להותיר פסולת או כל סימן אחר שיפגע בסביבה.

לפי רשימת המוזמנים ניתן לראות כי רוב החוגגים עם הזוג את אהבתם היו, או יכולים למצוא עצמם, ברשימת המטרות המועדפות של הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן, ופחות ברשימת האנשים אשר ערכים יפים אלו מכתיבים את סדר יומם והאג'נדה המקצועית שלהם.

צילומי הזוג לבושים בתחפושת פגאנית /ויקינגית מוזרה עוררה את שאט נפש הקוראים וגייסה מגיבים רבים לומר את דעתם על המיצג ועל בזבוזי הכספים.

אולם  אסור להתבלבל, האדישות הולכת ופושטת. הנאבקים והנאבקות כנגד הריקבון הדקדנטי הם תמיד אותם אנשים, והשאר עומדים מהצד ושותקים, או טועים לחשוב שמותר לזוג ולדומים לו לעשות מה שבא להם בכספם הפרטי.

הציבור אינו מבין כי הכספים לשימון אירועי הראווה הללו, נצברים על חשבון חייו וסבלו של ציבור רחב. לי זה מזכיר את יהלומי הדמים של נשות האלפיון העליון, שנכרים במחיר חייהם של ילדים בקונגו ובאנגולה

רוב הציבור אינו מבין כי הכספים שמשמנים את ארועי הראווה הללו, נעשים על חשבון חייו וסבלו של ציבור רחב המשלם מחיר קשה עבור ההתעשרות של הבעלים, הגרים הרחק מהאזור בו משלמים מחיר אישי. בעיניי, הסיטואציה מזכירה לי את יהלומי הדמים של נשות האלפיון העליון שנכרים במחיר חייהם של ילדים בקונגו ובאנגולה.

מאחורי מיצג הראווה הקיטשי והפסטישי של הזוג עופר, עומדים ילדים קטנים חולי סרטן, חלקם אינם עוד עימנו. תושבי המפרץ בכל הגילאים החולים בסרטן ובמחלות קשות אחרות, מפגע יומיומי של ריחות קשים, ולפיד הבוער ומטיל אימה על עיר שלמה.

מאחורי מיצג הראווה הקיטשי והפסטישי של הזוג עופר, עומדים ילדים קטנים חולי סרטן, חלקם אינם עוד עימנו

מעין ייצוג של הברנינג מן בהפוך. אם הערכים של הפסטיבל הם נתינה, אנטי חומריות, אחריות אזרחית ודאגה למניעת זיהום ופגיעה בסביבה, המציאות הקשה במפרץ חיפה היא ההפך הגמור.

וגם קיבוע המצב של יצירת הון על חשבון דמם וחיי תושביה, עבור חגיגה ראוותנית, סרת טעם ומנקרת עיניים. שם חוגגים כל מי שהם כנראה חלק בלתי נפרד מהשכבה, שתושבי ישראל היומיומיים והפשוטים משמשים להם מקור להתעשרות אקספוננציאלית, השמורה בחוגים סגורים, ללא שום מחשבה על הנזקים האנושיים, החברתיים והסביבתיים שנגרמים בגינה.

עידן עופר וחברותיו המזהמות הפועלות בישראל פגעו בבני אדם, בסביבה ובחיות הבר. בז"ן והמפעלים הפטרוכימיים, מזהמים את מפרץ חיפה וסוללים את דרכם של תושבים רבים למחלקה האונקולוגית, מחלקות הריאה ולבתי הקברות, מזהמים את הים, מקורות המים, האויר והקרקע.

מפעלי רותם אמפרט שבבעלות משפחת עופר עשו פיגוע קשה בנחל אשלים והזרימו לתוכו חומצה רעילה, זיהמו את הנחל והסביבה לבלי הכר. היעלים התמימים שהגיעו לנחל לשתות ממימיו, מתו בייסורים קשים. עד עתה לא טוהר הנחל והמפעל ממשיך להזרים את חומריו הרעילים לבריכה אחרת שאושרה לו.

מפעלי ים המלח מייבשים את ים המלח, אוצר טבע ונכס נדיר שהוכר כאחד מפלאי עולם. למרות המחאות ולמרות ההבנה של עומק הזוועה, עולם כמנהגו נוהג והזוג עופר אינו בוש או נבוך לנכס למסיבת הקונספט שלו – מותג המייצג ערכי סביבה וחברה של הוגנות ורצון לעולם טוב יותר. הנורא הוא שמי שמנהלים את המציאות שלנו, ממשיכים לחגוג עימו כאילו לא קרה דבר.

לינוי סוסן היא כיום בת 11, חלתה בלוקמיה בגיל 5 והוריה תובעים כיום את המדינה בגלל הקשר הישיר שנחשף בין גורמי זיהום האויר מהמפעלים לבין מחלות קשות וסרטן

בתיה עופר עומדת בראש ארגון המגשים משאלות לילדים חולים במחלות קשות. כמה אירוני. ביקשתי רשות מאמיר סוסן, פקח בעיריית חיפה ואביה של לינוי סוסן, לבקש בשמה בקשה מבתיה עופר.

לינוי סוסן. צילום באדיבות המשפחה

לינוי היא כיום בת 11, חלתה בלוקמיה בגיל 5 והוריה תובעים כיום את המדינה בגלל הקשר הישיר שנחשף בין גורמי זיהום האויר מהמפעלים לבין מחלות קשות וסרטן.

לינוי עברה השתלת מח עצם מורכבת, היא נלחמת כל יום במחלה ובהשלכותיה הקשות עליה ועל עתידה. אמיר הסכים שאמסור לבתיה עופר, שלינוי מבקשת שמשפחת עופר תפנה את כל המפעלים המזהמים ממדינת ישראל ותפסיק לגרום לילדים ומבוגרים סבל, מוות ומחלות קשות.

אני מקוה שהמשאלה תגיע לגברת עופר הרביעית לאחר שתתאושש מהאפטר פרטי שלה, ושהיא גם תדאג לקיים אותה.

גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.