האפיפיור פיוס ה־12 במהלך שידור רדיו מהוותיקן, נובמבר 1947 (צילום: AP Photo/Luigi Felic)
AP Photo/Luigi Felic

האפיפיור שוחח עם היטלר, סייע למוסוליני וידע על השואה

פיוס ה־12 נמנע לצאת באופן פומבי נגד הנאצים ונגד ההשמדה השיטתית ● ההיסטוריון דיוויד קרצר חושף בספרו החדש חומרי ארכיון שמוכיחים את "אדישות" הוותיקן ביחס לרצח העם היהודי ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "ההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים"

בשנת 1943, כש־1,260 יהודים מרומא נתפסו על ידי הנאצים במרחק קצר מהוותיקן – האפיפיור פיוס ה־12 לא נקף אצבע כדי לסייע להם. האפיפיור ידע היטב מה צפוי לאותם יהודים שנמקו במשך יומיים בחצרה של אקדמיה צבאית, זאת משום שכבר מאז סתיו 1942 הוא קיבל דיווחים מפורטים על רצח העם היהודי ברחבי אירופה, כך לדברי ההיסטוריון זוכה פרס הפוליצר דיוויד קרצר.

האפיפיור לא מחה על גירוש יהודי איטליה, אבל הבקשות שלו בנוגע ליהודים שהתנצרו יושמו על ידי הגרמנים במרחק של 730 מטרים מחומות הוותיקן. במהלך "איסוף" יהודי רומא ב־16 באוקטובר 1943, כ־250 "קתולים לא־ארים" נשלפו – לפני שכל היתר גורשו לתאי הגזים באושוויץ־בירקנאו.

"נראה לי מוזר שלמרות כל מה שנכתב על הוותיקן ועל מאמצי האפיפיור להצלת היהודים, לא התייחסו לכך שהמאמצים האלה התרכזו בעיקר בהצלת קתולים מומרים או צאצאים של יהודים מומרים", אומר קרצר, מחבר הספר The Pope at War: The Secret History of Pius XII, Mussolini, and Hitler ("האפיפיור במלחמה: ההיסטוריה הסודית של פיוס ה־12, מוסוליני והיטלר"), בריאיון לזמן ישראל.

קרצר חקר במשך עשורים את הארכיונים האיטלקיים כדי לנסות ולהרכיב את התמונה השלמה בנושא פעולות הוותיקן במהלך מלחמת העולם השנייה. בספרו עטור הפרסים מ־2014, "האפיפיור ומוסוליני", מתאר קרצר איך הפשיזם האיטלקי והוותיקן חיזקו זה את זה בתקופה שבין המלחמות.

האפיפיור פיוס ה־12 בוותיקן (צילום: רשות הציבור)
האפיפיור פיוס ה־12 בוותיקן (צילום: רשות הציבור)

קרצר קיבל גישה למסמכים שמעולם לא נחשפו מאז שנקראו על ידי האפיפיור פרנציסקוס השני לפני כשנתיים. לדברי קרצר, המסמכים האלה מעידים בבירור שפיוס ה־12 היה, במקרה הטוב, "אדיש" למצוקת יהודי איטליה

במהלך המחקר לספר הנ"ל, קיבל קרצר גישה למסמכים שמעולם לא נחשפו מאז שנקראו על ידי האפיפיור פרנציסקוס השני לפני כשנתיים. לדברי קרצר, המסמכים האלה מעידים בבירור שפיוס ה־12 היה, במקרה הטוב, "אדיש" למצוקת יהודי איטליה בפרט וליהודים החיים באירופה בכלל.

"המסמכים שאושרו לעיון לאחרונה מוכיחים מעל לכל צל של ספק שהוותיקן התמקד בסיוע לקתולים שהפשיסטים והנאצים התייחסו אליהם כיהודים", אומר קרצר לזמן ישראל. לדבריו, הוותיקן צריך לפתוח את כל הארכיונים לעיון, גם את זה המכונה "תיקים אישיים".

"בזמן שהכנסייה הקתולית במדינות אחרות באירופה – בין היתר בצרפת ובגרמניה – מכירה באחריותה לדמוניזציה של יהודים, מה שאפשר את השואה – ובמקרה של גרמניה גם קידמה את המלחמה של היטלר – לא הוותיקן ולא הכנסייה באיטליה לקחו אחריות", אומר קרצר בן ה־74.

"הוותיקן וגם איטליה כולה לא הצליחו להשלים עם עברן הפשיסטי. מהאיטלקים עצמם אפשר כמעט להגיע למסקנה שאיטליה הייתה ממש אחת מבנות הברית – ולא חלק מרכזי ממדינות הציר שניסו להוביל את היטלר לניצחון", אומר ההיסטוריון.

טיוטה של נאום בכתב ידו של פיוס ה־12, 3 בדצמבר 1944 (צילום: AP Photo/Gregorio Borgia)
טיוטה של נאום בכתב ידו של פיוס ה־12, 3 בדצמבר 1944 (צילום: AP Photo/Gregorio Borgia)

"הכנסייה הקתולית בצרפת ובגרמניה מכירה באחריותה לדמוניזציה של יהודים, מה שאפשר את השואה – ובמקרה של גרמניה גם קידמה את המלחמה של היטלר. לא הוותיקן ולא הכנסייה באיטליה לקחו אחריות"

"המום מהאפולוגטיקה"

בספר אומנם אין "אקדח מעשן" בנוגע לעמדת האפיפיור בזמן השואה, אך יחד עם זאת, אומר קרצר, מסמכים מסוימים שנחשפו ב־2020 יוצרים תמונה ברורה יותר בנוגע למניעים מאחורי עמדת האפיפיור בנושא הטבח השיטתי ביהודי אירופה.

אחד הגילויים בספר הוא שהאפיפיור היה מעורב בדיאלוגים סודיים עם אדולף היטלר בתיווך נסיך גרמני המקורב לדיקטטור. ממסמכי ארכיון אחרים עולה כי היועץ הבכיר של האפיפיור לסוגיה היהודית הפציר בו שלא לצאת נגד פקודתו של מוסוליני בנושא שליחת יהודי איטליה למחנות הריכוז.

"הלוואי שהייתי מאמין שאלה שמצדיקים את האפיפיור פיוס ה־12 ישנו את דעתם בעקבות הספר שלי והראיות המוצגות בו. אני לא חושב שזה יקרה", אומר קרצר, לשעבר הרקטור של אוניברסיטת בראון. "אני מאמין שמעטים מהם יטרחו בכלל לקרוא את הספר לפני שיתקפו אותו (ואותי)".

במשך עשורים טענו תומכי פיוס ה־12 שהוא היה מביא יותר נזק מתועלת אם היה יוצא נגד רצח העם שביצעו הנאצים ביהודים. אחרי שגרמניה פלשה לפולין, פיוס ה־12 קיבל דיווחים על רצח העם מוורשה ומלבוב, אבל שמר על שתיקה.

מעצר המוני של יהודי רומא, 16 באוקטובר, 1943
מעצר המוני של יהודי רומא, 16 באוקטובר, 1943 (צילום: רשות הציבור)

"אני המום מהטענות של המגוננים עליו. לשיטתם, אם האפיפיור היה יוצא בגלוי נגד הקמפיין של היטלר לחיסול יהודי אירופה, הוא רק היה גורם לו לכעוס יותר על יהודי אירופה, באיזה עולם הם חיים?"

"אני המום מהטענות של המגוננים עליו. לשיטתם, אם האפיפיור היה יוצא בגלוי נגד הקמפיין של היטלר לחיסול יהודי אירופה, הוא רק היה גורם לו לכעוס עוד יותר על יהודי אירופה", אומר קרצר, בנו של רב. "באיזה עולם האנשים האלה חיים? היטלר לא היה נחוש להיפטר מכל היהודים באירופה?

ההיסטוריון דיוויד קרצר (צילום: באדיבות המצולם)
ההיסטוריון דיוויד קרצר (צילום: באדיבות המצולם)

"חוץ מזה, הם לא מודים שההיסטוריה האנטישמית של הכנסייה – וחוסר הגינוי של האפיפיור – תרמו להצדקת הקמפיינים האנטי־יהודיים של הגרמנים והאיטלקים", אומר קרצר. עם זאת, קרצר קובע בספרו שאנטישמיות לא הייתה גורם מכריע באישיותו של פיוס ה־12. האפיפיור הונע בתקופת המלחמה בעיקר על ידי הרצון לשמר את כוחה של הכנסייה.

האפיפיור פחד מאוד מהקומוניזם ומפגיעה אפשרית באמונה הנוצרית, אומר קרצר. הוא האמין שאלוהים מינה אותו באופן אישי כדי להביס את הקומוניזם. הוא הקדיש את עצמו להעצמת בניטו מוסוליני ואדולף היטלר.

האפיפיור פחד מאוד מהקומוניזם ומפגיעה אפשרית באמונה הנוצרית, אומר קרצר. הוא האמין שאלוהים מינה אותו באופן אישי כדי להביס את הקומוניזם

אישיותו של פיוס ה־12 הייתה גורם מכריע במקרה הזה, קובע קרצר. האפיפיור הציג זהירות מיוחדת ו"אדישות" על אף אלפי המכתבים והשליחים שקיבל בנושא. בכל תשובותיו הוא העדיף להישמר ולא לצאת בגלוי נגד השואה, אומר קרצר.

האפיפיור פיוס ה־12 מתקבל על ידי ההמונים במהלך סיור לבדיקת נזקי התקיפה האמריקאית ברומא, אוקטובר 1943 (צילום: AP)
האפיפיור פיוס ה־12 מתקבל על ידי ההמונים במהלך סיור לבדיקת נזקי התקיפה האמריקאית ברומא, אוקטובר 1943 (צילום: AP)

לדברי קרצר, רק כשהיה ברור שמדינות הציר יפסידו במלחמה, האפיפיור מיתג מחדש את הוותיקן כ"משכינת שלום". אולם, אחרי תום המלחמה, סירב האפיפיור לסייע באיתור יתומים שגדלו כקתולים ומעולם לא הושבו לקהילות היהודיות מהן נלקחו.

דיונים רבים כבר עסקו בפעולות האפיפיור בתקופת המלחמה, אבל הנושא עדיין נחשב "אסור" בכנסיות אמריקאיות רבות, מסביר קרצר. "בתי כנסת וארגונים יהודיים רבים אחרים הזמינו אותו במשך שנים להרצות על הנושא. אני לא זוכר שאי פעם הוזמנתי על ידי כנסייה או ארגון כנסייתי".

עוד 847 מילים
סגירה