נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמאן מדלג ביומיים האחרונים בין קהיר, עמאן ואנקרה. כל זה קורה שבועיים לפני הפגישה המדוברת שלו עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. מי היה מאמין שהנסיך המוקצה – בשל רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י – יחזור כל כך מהר למרכז העניינים ושכל מנהיגי העולם ישחרו לפתחו.
את הפרחים הוא צריך לשלוח קודם כל לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שטרף את הקלפים בשוק האנרגיה והחזיר את סעודיה למרכז העניינים. אחר כך הוא צריך להודות לאיראן שנסוגה מהמשא ומתן בווינה והתקרבה כפסע מחומר בקיע לשימוש צבאי. בטהרן עוקבים אחר מסע הדילוגים של בן סלמאן ומבינים היטב את המשמעות – הברית הסונית מצופפת שורות ומהדקת את הקשר עם ישראל.
המסרים הסעודים בהקשר הזה מאד מעניינים. בשבוע שעבר התראיין מוברכ אל עטי, סגן מנהל רשות השידור הממלכתית של סעודיה, בתחנת טלוויזיה לבנונית. בקודים של העולם הערבי, תחנת השידור הממלכתית היא קול השלטון.
בריאיון הוא אמר את המשפט הבא: "סעודיה לא צריכה את ארצות הברית כדי להתקרב לישראל". מדובר ביותר מרמז לכוונות הנוכחיות של בית המלוכה. לא בכדי אל עטי דאג לצטט את הריאיון שנתן בזמנו בן סלמאן לאתר החדשות האמריקאי "אטלנטיק" תחת הכותרת: "ישראל היא לא אויב, היא בהחלט בת ברית אפשרית".
סגן מנהל רשות השידור הממלכתית של סעודיה: "סעודיה לא צריכה את ארצות הברית כדי להתקרב לישראל". מדובר ביותר מרמז לכוונות הנוכחיות של בית המלוכה
התבטאות נוספת המצביעה על כיול מחדש של החזית הסונית הגיעה מההצהרה המשותפת של המלך הירדני והנסיך הסעודי אתמול בתום הביקור בן סלמאן בעמאן. שתי המדינות קראו לעולם שלא להפסיק את הלחץ והמאמץ למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. כמו כן, הייתה אמירה מפורשת וישירה לטהרן, להפסיק להתערב בעניינים הפנימיים של מדינות האזור.
מעמאן יצא בן סלמאן לתחנה הבאה, אנקרה. שם הוא התקבל על ידי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בקבלת פנים דומה מאד לזו שקיבל הנשיא הישראלי. מה זה אומר? סביר להניח שהרבה, שכן ארדואן יודע להציג בדרכו שלו את ביקורו של מי הוא חפץ ומתי.
הביקור הזה של בן סלמאן מגיע בשיאו של משבר שקט בין איראן לטורקיה בעקבות ההתראות הישראליות על כוונת איראן לפגוע בתיירים הישראליים. שתי עובדות יעידו על חומרת ההתראות ורמת המתח בין אנקרה לטהרן: הראשונה, שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולחיאן ביטל בשבועיים האחרונים שני ביקורים מתוכננים באנקרה בשל החשש מנזיפה טורקית.
בפעם הראשונה זה קרה שעתיים לפני הנחיתה בטורקיה בשל היעלמותו של עיתונאי מתנגד שלטון מאנקרה, והשבוע זה קרה על רקע החשש שטורקיה תציג לאיראן שורת עובדות על היקף הפעילות של משמרות המהפכה בשטחה – ותדרוש הסברים נוקבים.
שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולחיאן ביטל בשבועיים האחרונים שני ביקורים מתוכננים באנקרה בשל החשש מנזיפה טורקית. בפעם הראשונה זה קרה שעתיים לפני הנחיתה בטורקיה
העובדה השנייה היא השתיקה הטורקית הרועמת לנוכח קצב ההתראות הישראליות והבולטות התקשורתית שניתנה להן. כמדינה שמקפידה קלה כחמורה על כבודה ומעמדה האזורי, טורקיה הבינה כי עדיפה לה השתיקה.
הטעות של גנץ
שר הביטחון בני גנץ שיפר את כישוריו הפוליטיים לאין ערוך מאז שקפץ למדמנה הפוליטית. הוא הצליח לייצר בולטות ושוני – בהקשר הביטחוני – בממשלה שהוא סולד באופן מופגן משני ראשיה. עם זאת, חושיו לא היו מספיק חדים בנושא מינוי הרמטכ"ל.
המצב הרעוע של הקואליציה בחודשים האחרונים לא צלצל באף פעמון אזהרה אצלו או אצל יועציו. אולי היה זה ראש הממשלה נפתלי בנט ששידר בחדרים הסגורים שהכול בסדר וכי יש תוחלת חיים לקואליציה, גם תחת מטען הצד שנקרא ניר אורבך.
המצב הרעוע של הקואליציה בחודשים האחרונים לא צלצל באף פעמון אזהרה אצלו או אצל יועציו. אולי היה זה ראש הממשלה נפתלי בנט ששידר בחדרים הסגורים שהכול בסדר
גנץ ראה את המטען חלף על פניו והמשיך הלאה. כלומר, לא הזדרז עם מינוי האלוף הרצי הלוי, המועמד המועדף עליו – וכנראה גם על הצמרת הביטחונית לשעבר ובהווה. גנץ איחר בשבוע את רכבת המינוי. אם היה משלים את הריאיונות בשבוע שעבר ומודיע על האלוף הלוי כרמטכ"ל הבא ביום שישי האחרון, בישיבת הממשלה של יום ראשון השבוע אפשר היה לאשר את המינוי.
בזמן הישיבה אף אחד לא ידע על כוונותיו של בנט להמשך היום, מלבד בנט עצמו. המינוי במקרה הזה היה זוכה לקיטונות של רותחין אבל עדיין עומד במבחן המשפטי של אביחי מנדלבליט. על פי תקדים ראש המוסד הנכנס דדי ברנע, מינוי שאושר בממשלה מכהנת יכול להיות מקוים בממשלת מעבר.
הטעות של גנץ משולה לטעות קטנה בניווט שמובילה אותך למקום שכוח אל, רחוק מהיעד. את הרמטכ"ל הבא גנץ כבר לא ימנה, ולא ברור אם זה יהיה הלוי, אלא אם יצליח לשכנע את היועצת המשפטית לממשלה כי מדובר בצורך מיידי למדינת ישראל.
בסביבתו הדגישו היום כי הוא לא מתכנן לבצע מחטף אלא לנהוג על פי החוק והוראות היועצת המשפטית לאחר חוות הדעת שתגבש. כבר עכשיו ברור שעל כל טיעון שגנץ יעלה, היועצת תשיב, "תאריך את הכהונה לרמטכ"ל הנוכחי וכך תקיים הליך נאות וחוקי של מינוי על ידי ממשלה מכהנת".
גנץ איחר בשבוע את רכבת המינוי. אם היה משלים את הריאיונות בשבוע שעבר ומודיע על האלוף הלוי כרמטכ"ל הבא ביום שישי האחרון, בישיבת הממשלה של יום ראשון השבוע אפשר היה לאשר את המינוי
עכשיו סיכוייו של האלוף אייל זמיר גבוהים. הוא היה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וזה רצה למנותו במקום את כוכבי. כבר אז בלט הקרע בין נתניהו לשר הביטחון דאז אביגדור ליברמן.
ליברמן המתוחכם חיכה שנתניהו ייצא לביקור מדיני במפרץ הפרסי כדי להוציא את ההודעה על מינוי אביב כוכבי. נתניהו חרק שיניים והמשיך, זמיר נכנס לעמדת המתנה נוחה בוושינגטון, שם הוא מעביר את השנה האחרונה בלימודים.
המפתח נמצא עכשיו בידי כוכבי. ההערכה היא שגם הוא חושב שהלוי מתאים יותר, ואם יאות לקבל את הארכת המינוי, קרוב לוודאי שהוא יחרוץ את זהות הרמטכ"ל הבא.
בהנחה שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה ויחליט על זהות הרמטכ"ל, הלוי – שסומן לגדולות עוד מימיו כמפקד פלוגת עורב של חטיבת צנחנים – יפרוש מיידית. כאן נדרשת הערת אזהרה, עד כמה שהתרחיש הזה נשמע הגיוני, יכולות להיות בו עוד הרבה תפניות מפתיעות – זו טבעה של פוליטיקה.
גנץ מכיר את זה היטב. הוא עזב את לשכת סגן הרמטכ"ל בדכדוך אחרי שהפסיד במרוץ ליואב גלנט. את "ריח הפגר בחדר" – ציטוט שלו ערב הפרישה על פורום מטכ"ל בצל פרשת אשכנזי – בסופו של דבר הוא היה צריך לאוורר כשחזר אחרי כמה חודשים, כרמטכ"ל ה־20 של צה"ל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם