הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

האם הטרלול השמרני שחוגג בארה"ב בדרכו לישראל?

להחלטת העליון האמריקאי, לפיה הממשל הפדרלי לא רשאי להטיל מגבלות על פליטות הפחמן של תחנות כוח, עלול להיות המשך בישראל אחרי הבחירות ● עליות המחירים החדות של החשמל והדלק הן הזדמנות לאומית ואישית לחשב מסלול מחדש ● בהרצליה, פינוי-בינוי כולל גם פינוי מוסדר של בעלי חיים משטח בנייה ● והזמנה לערב הרצאות על סביבה בכל הארץ

תחנת כוח פחמית בקולורדו, ארה"ב, 18 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Rick Bowmer)
AP Photo/Rick Bowmer
תחנת כוח פחמית בקולורדו, ארה"ב, 18 בנובמבר 2021

1

אחרי הפסיקה המהדהדת בעניין ההפלות, הרוב השמרני בבית המשפט העליון בארצות הברית עובר לטפל בסביבה ובמשבר האקלים.

הפסיקה האחרונה מיום חמישי, לפיה הממשל הפדרלי לא רשאי להטיל מגבלות על פליטות הפחמן של תחנות כוח, היא חבטה אדירה ליכולת של ממשל ביידן להתמודד עם משבר האקלים ולעמוד בהתחייבויות השאפתניות לצמצם פליטות. דונלד טראמפ יושב לפי שעה בבית, אבל הזרעים האולטרה-שמרניים ששתל במערכת המשפט מניבים פירות.

ההשפעה של ההחלטה לא תוגבל לתחומי אמריקה: לסביבה אין גבולות, וגזי חממה שנפלטים בארצות הברית משפיעים על האקלים בכל הפלנטה. כל המערך הגלובלי – הרעוע ממילא – שנבנה בעמל רב בוועידות האקלים, נשען על כך שכולם נכנסים מתחת לאלונקה, ובראש מעצמות עשירות ומזהמות כמו ארצות הברית.

כל המערך הגלובלי – הרעוע ממילא – שנבנה בעמל רב בוועידות האקלים, נשען על כך שכולם נכנסים מתחת לאלונקה, ובראש מעצמות עשירות ומזהמות כמו ארצות הברית

כשבית המשפט מגביל את היכולת של הממשל האמריקאי לעמוד בהתחייבויותיו, איזו סיבה יש לסינים, להודים ואפילו לאירופאים לעמוד בשלהם?

פלטות מתחנת כוח פחמית בקנזס סיטי, 1 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)
פלטות מתחנת כוח פחמית בקנזס סיטי, 1 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)

הטרלול השמרני שחוגג בארצות הברית נותן גם הצצה למה שכנראה יקרה בישראל אם בעוד ארבעה חודשים תעלה ממשלת ימין על מלא.

למרבה הצער, ובאופן מעוות לחלוטין, הגנת הסביבה נתפסת בזירה הפוליטית הישראלית כאינטרס ליברלי-שמאלני. כאילו שימנים ששים למות מזיהום אוויר.

למרבה הצער, ובאופן מעוות לחלוטין, הגנת הסביבה נתפסת בזירה הפוליטית הישראלית כאינטרס ליברלי-שמאלני. כאילו שימנים ששים למות מזיהום אוויר

למעט ניצוצות ירוקים בודדים בפרלמנט, שגם הם לא מספיק עקביים ונחושים – עמיחי שיקלי, משה גפני, גילה גמליאל וגלעד ארדן בשעתו כשר להגנת הסביבה – רוב חברי הכנסת ומפלגות הימין מתנכרים לתחום ומשאירים אותו למפלגות המרכז והשמאל.

בהתאם לכך, גורמים רבים ממתינים בכיליון עיניים להחלפת השלטון:

  • בקצא"א עתרו לבית המשפט בדרישה שישהה את ההחלטה על תעבורת הנפט במפרץ אילת, מתוך תקווה ואמונה שממשלה שבה תמר זנדברג לא תכהן תפרוס שטיח אדום בפני מכליות הענק של החברה;
  • יזמים של מרינות ממתינים להחלפת שלטון מתוך הנחה שהמשטר הבא לא יעמוד בדרכם להשתלט על רצועת החוף של ישראל;
  • תאוות הבנייה על שטחים פתוחים בנוסח איילת שקד, שעוד רוסנה פה ושם בשנה האחרונה, תוכל לבוא על סיפוקה.
מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במקום הדליפה של צינור קצא"א שנפער בשדה במושב משען, 31 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
מנכ"ל קצא"א איציק לוי והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במקום הדליפה של צינור קצא"א שנפער בשדה במושב משען, 31 באוגוסט 2021 (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

זו אולי מכונה מדיניות שמרנית, אבל בכל הנוגע לסביבה מדובר בברוטליות הרסנית, ומי שטען שממשלת השינוי לא הצליחה להביא מספיק שינוי בשנה החולפת, עלול למצוא את עצמו מתגעגע אליה מאוד.

2

השבוע עומד בסימן עליות מחירים דרמטיות בתחום האנרגיה: הדלק, חרף מאמצי הריסון מכמירי הלב של שר האוצר אביגדור ליברמן, שוב חצה את רף ה-8 שקלים לליטר ואילו מחיר החשמל עומד כנראה לרשום זינוק היסטורי של יותר מ-10%, עדיין לא ברור אם באבחה אחת או בפריסה לתקופה.

הספינרים של האופוזיציה ינסו להפיל את התיק על הממשלה היוצאת, אבל כל מי שלא לכוד בתוך בועת פייק ניוז מקומית יודע שמדובר במגמה עולמית ובהשלכות הקשות של המלחמה באוקראינה.

הספינרים של האופוזיציה ינסו להפיל את התיק על הממשלה היוצאת, אבל כל מי שלא לכוד בתוך בועת פייק ניוז מקומית יודע שמדובר במגמה עולמית ובהשלכות הקשות של המלחמה באוקראינה

העובדה שבדובר בצרת רבים לא אומרת שאי אפשר להפיק לקחים מהמצב: מתברר שגם בעולם גלובלי – ושום מדינה, כולל ישראל, לא רוצה ולא תחזור להיות משק אוטרקי – כדאי לשמר כמה שיותר עצמאות בייצור המשאבים החיוניים. כשמדובר באוכל – יותר הסתמכות על חקלאות מקומית, פחות על יבוא מכל קצווי הכדור; ובאנרגיה – עצמאות וביטחון אנרגטי זה קודם כל אנרגיית שמש.

שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר מכריזים על רפורמת החקלאות במסיבת עיתונאים במשרד האוצר, 15 במרץ 2022 (צילום: פלאש90)
שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר מכריזים על רפורמת החקלאות במסיבת עיתונאים במשרד האוצר, 15 במרץ 2022 (צילום: פלאש90)

למרבה הצער, בשני התחומים האלה ישראל במקרה הרע צועדת בכיוון ההפוך (הורדת מכסים על מזון וירקות/פירות מיובאים והחלשת החקלאים המקומיים) ובמקרה הטוב צועדת בכיוון הנכון אבל באיטיות משוועת (שמש).

העלייה במחירי החשמל נובעת בעיקר מהעובדה שהפחם המיובא, שמחירו הכפיל את עצמו בשנה האחרונה, עדיין מהווה כמעט רבע מאספקת החשמל למשק הישראלי. אם ישראל הייתה משכילה להיפטר מהפחם מוקדם יותר (זה אמור לקרות עד אמצע העשור), היא הייתה מבודדת את מחירי האנרגיה המקומיים מהטלטלה העולמית.

אבל גם ברמה האישית/משפחתית אפשר להתייחס אל המשבר הזה כאל הזדמנות: הזינוק הדרמטי – לא בהכרח האחרון – במחירי הבנזין והחשמל הוא זמן מצוין לבחון הרגלים נושנים ולחשב מסלול מחדש.

גם ברמה האישית/משפחתית אפשר להתייחס אל המשבר הזה כאל הזדמנות: הזינוק הדרמטי – לא בהכרח האחרון – במחירי הבנזין והחשמל הוא זמן מצוין לבחון הרגלים נושנים ולחשב מסלול מחדש

האם אנחנו באמת צריכים להוציא עכשיו את האוטו מהחנייה? אולי בכל זאת נדווש על אופניים, נלך ברגל, או, ירחם השם, ניסע באוטובוס או ברכבת? האם באמת חייבים להפעיל את המזגן 24/7 או שאולי אפשר להמיר אותו במאוורר תיקרה? כבר כיבינו את כל האורות בחדרים שאין בהם איש? וכשאנחנו הולכים לקנות מכשיר חשמלי (מכונת כביסה, מייבש, מדיח כלים, מקרר) – האם אנחנו מוודאים שהוא בעל הדירוג האנרגטי היעיל ביותר?

מאוורר תקרה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
מאוורר תקרה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

זה כמובן רק על קצה המזלג. מי שמחפש דרכים לחסוך בחשמל או בדלק יכול למצוא מאות טיפים לאורכה ולרוחבה של הרשת. צריך רק לרצות.

סביר להניח שהזינוק בתעריפים יזריק לרובנו מוטיבציה לצרוך אנרגיה באופן יותר יעיל וחסכוני. במחלוקות הקבועות בין מצדדי השמש לתומכי הגז והדלקים הפוסיליים יש נטייה לשכוח את החלופה המועדפת באמת, גם במישור האישי וגם הלאומי: התייעלות אנרגטית. הקוט"ש או ליטר הבנזין הירוק ביותר הוא זה שלא צרכנו, והוא גם הכי זול.

במחלוקות הקבועות בין מצדדי השמש לתומכי הגז והדלקים הפוסיליים יש נטייה לשכוח את החלופה המועדפת באמת, גם במישור האישי וגם הלאומי: התייעלות אנרגטית

3

לפני כשבועיים קיבלתי שיחת טלפון בהולה. פעיל מסור למען בעלי חיים סיפר שבאתר בנייה גדול בצפון תל אביב לכודים כמה עשרות חתולים, ומנהלי האתר מסרבים לאפשר לפעילים המודאגים להיכנס לאתר ולהאכיל אותם. הם דנים אותם למוות, אמר הפעיל, ברעב, בצמא ותחת גלגלי הכלים הכבדים שמתרוצצים במקום.

שיחת טלפון עם מנכ"ל חברת הבנייה הצליחה לשפר את המצב. הוא נשבע שאין לו שום דבר נגד חתולים – להיפך, גם לו בבית יש אחד, אהוב במיוחד – ושמניעת הכניסה מהפעילים נובעת מסיבות בטיחותיות בלבד. המקום מסוכן, אמר, על פי הנהלים אסור להסתובב שם בלי קסדה ונעליים גבוהות, ואני לא צריך לספר לך על כמות התאונות הקטלניות שמתרחשות כל הזמן באתרי בנייה.

חתול באתר בנייה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
חתול באתר בנייה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

בסופו של דבר הוא נרתם לסייע, הבטיח לאפשר לפעילים כניסה בטוחה למשך כמה ימים שבמהלכם יתארגנו למבצע לכידה ופינוי של החתולים. כשאמרתי שלדעתי מלכתחילה החברה הייתה צריכה לדאוג לפינוי של החתולים על חשבונה, קיבל גם את זה והבטיח לכסות את עלויות הפינוי. המשך העלילה, והשאלה כמה מהחתולים ניצלו ובזכות מי, מתפצל לכמה גרסאות.

במדינה שבה פרויקטים של בינוי צצים כמו פטריות אחרי התמ"א, האחריות על בעלי החיים שמתגוררים במה שהופך לפתע למתחם תשתיות מסוכן צריכה להיות מוסדרת. בעיריית הרצליה הבינו את זה, וקיבלו השבוע החלטה לפיה כתנאי לתחילת עבודות במתחמי פינוי בינוי או בכל מתחם בנייה אחר, היזם יצטרך לקבל אחריות על בעלי החיים במקום.

בעיריית הרצליה קיבלו השבוע החלטה לפיה כתנאי לתחילת עבודות במתחמי פינוי בינוי או בכל מתחם בנייה אחר, היזם יצטרך לקבל אחריות על בעלי החיים במקום

לפי הנוהל החדש, היזם יחויב להגיש למחלקת תכנון בר-קיימא בעירייה מסמך מפורט, חתום על ידי יועץ אקולוגי או ארגון שפועל למען בעלי חיים, שכולל סקר של נוכחות בעלי חיים באתר (כולל ציפורים מקננות), תוכנית מסודרת לפינויים עד מועד תחילת העבודות והתקשרות עם בעל מקצוע שיבצע את הפינוי.

בהרצליה, אם כך, החלק של ה"פינוי" בפינוי-בינוי מתייחס מעכשיו גם לחתולים ובעלי חיים אחרים שהדחפורים פולשים לטריטוריה שלהם. צריך לקוות שהיא לא העיר האחרונה שמסדירה את התחום הפרוץ הזה.

4

לפני מספר חודשים דיווחנו כאן על כך שלמרבה האכזבה והפליאה, שביל האופניים בשדרות ירושלים ביפו לא יהיה רציף גם אחרי סיום העבודות והשקתה של הרכבת הקלה.

שדרות ירושלים, דצמבר 2021: שביל האופניים מסתיים לפתע (צילום: אביב לביא)
שדרות ירושלים, דצמבר 2021: שביל האופניים מסתיים לפתע (צילום: אביב לביא)

כל כך הרבה שנים של תכנון וחפירות, רק בשביל להגיע לתוצאה המביכה שבה הרוכבים יידרשו להוליך את האופניים רגלית במקטעים שבהם יש תחנות, כלומר בחלק ניכר מהשדרה. ספוילר – שום רוכב אופניים לא יעשה את זה.

מה שרוכבי האופניים יעשו זה בעצם מה שהם עושים כבר כיום: ירכבו לאורך הדרך הצדדית שמשמשת בערבובייה כדרך גישה לרכבי אספקה ולהולכי רגל. כמי שמדווש שם על בסיס יומי, אני יכול להעיד שזה מתכון לאסון.

מה שרוכבי האופניים יעשו זה מה שהם עושים כבר כיום: ירכבו לאורך הדרך הצדדית שמשמשת בערבובייה כדרך גישה לרכבי אספקה ולהולכי רגל. כמי שמדווש שם על בסיס יומי, אני יכול להעיד שזה מתכון לאסון

אין יום שבו לא מתרחשת לנגד עיניי כמעט-התנגשות קטלנית בין רוכבי אופניים חשמליים (וגם לא חשמליים) לבין ילדים קטנים שמתרוצצים שם עם הוריהם. הרוכבים לא מבינים מה הולכי הרגל עושים שם ולהיפך, הכאוס חוגג והסכנה גדולה.

ככה זה כשבמקום הפרדת תשתיות ברורה מייצרים מיש-מש מטופש, וכמה מתסכל שאת מחיר ההחמצה התכנונית המשוועת הזו נצטרך לשלם עוד הרבה שנים.

5

מה הסיכוי של מומחי אקדמיה לרתק את הציבור הרחב בשיחות על משבר האקלים ושלל הסוגיות שנגזרות ממנו?

אקדמאניה 2022
אקדמאניה 2022

ניסיון אמיץ כזה ייעשה ביום שני הקרוב, 4 ביולי, בשעה שמונה בערב בכ-30 יישובים ברחבי הארץ, רובם בפריפריה הגאוגרפית או החברתית. זה יקרה במסגרת אירועי שבוע המדע והסביבה, ביוזמת האקדמיה הצעירה והאגודה הישראלית לאקולוגיה. עשרות מרצים יתפרסו (בהתנדבות) על פני הארץ וידברו סביבה:

  • בירוחם תרצה פרופ' אורית סיוון על "שדות אורז בהודו, קרקעות קפואות באלסקה והכנרת שלנו: מה הקשר?";
  • בכפר קרע ישאל פרופ' רון מילוא (וגם יענה) "מי שוקל יותר – כל היונקים בעולם או כל החרקים, כל הדגים או כל הפטריות?";
  • פרופ' הדס סערוני תדבר בכפר סבא על הזווית הישראלית של אירועי האקלים הקיצוניים;
  • ופרופ' דני רבינוביץ' ירצה בבת ים על ההיבטים הפוליטיים והחברתיים של משבר האקלים.

הכניסה לכל ההרצאות חינם. כל המידע והפרטים ניתן למצוא בקישור הזה.

עוד 1,420 מילים
סגירה