סעודיה מסמנת למצרים: לא עוד מדיניות "הארנק הפתוח"

המשבר הכלכלי מטלטל את מצרים, שעדיין סובלת מההשלכות של מגפת הקורונה ומושפעת מאוד מהמלחמה הרוסית באוקראינה. על פי ההערכות האחרונות, מצרים הפסידה בשנה האחרונה כ-23 מיליארד דולר ויש לה כעת מלאי של חיטה שמספיק לכחצי שנה.

על פי פרסום במגזין האינטרנטי המצרי "רחובות מצרים", קבוצה שנפגעה מאוד מהמשבר הכלכלי הם זוגות שמתכוננים לחתונתם. גיל הנישואים במצרים עולה בהדרגה כבר כמה שנים טובות, ועכשיו כאשר המטבע המצרי שוב סובל מאי-יציבות והעתיד נראה מעורפל, אל-אזהר – הסמינריה האסלאמית הוותיקה ביותר בעולם – מייעצת לזוגות כיצד עליהם להתנהל על מנת לחתוך את ההוצאות על חתונתם.

בין ההמלצות הכואבות ביותר: הצעה לוותר על ירח דבש בחו"ל ועל צלם מיוחד שיתעד את האירוע, והכלות גם מתבקשות לוותר על "שבכה" – מתנה של תכשיטי זהב ממשפחת החתן לכלה.

אולי ההצעות המעשיות הללו יסייעו לזוג כזה או אחר להגיע ליעד ולהתחתן מבלי להיכנס לחובות כבדים, אך התמונה הכללית של העתיד הכלכלי במצרים אינה מזהירה, בלשון המעטה.

זוג מתחתן במצרים ליד המסגד קום אומבו, צפונית לאסוואן. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)

לאחר הביקור האחרון של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, התחוור למצרים שערב הסעודית שבמשך שנים רבות העניקה סיוע כלכלי נדיב למצרים, אינה מתכוונת להמשיך להיות הפרה החולבת של קהיר. בן סלמאן אמר במפורש שארצו מתכוונת "לסייע לאחים" בצורה מחושבת. מה פירוש הדבר?

"המסר שהנסיך בן סלמאן העביר להנהגה המצרית הוא 'אנחנו כן תומכים בכם, אך מעתה העניינים יתנהלו באופן שונה'. אותו מסר הועבר גם למלך ירדן במהלך פגישתם. המסר הוא מסר ברור מאוד – הימים של התמיכה הכלכלית הבלתי-מוגבלת ללא פיקוח הסתיימו", כתב במאמרו היית'ם אל-זוביידי, העורך הראשי של "אל-ערב גרופ", המוציאה לאור עיתונים ומגזינים רבים בעולם הערבי.

"המסר שהנסיך בן סלמאן העביר להנהגה המצרית הוא 'אנחנו כן תומכים בכם, אך מעתה העניינים יתנהלו באופן שונה'. המסר ברור מאוד – הימים של התמיכה הכלכלית הבלתי-מוגבלת ללא פיקוח הסתיימו"

בעצם הסעודים אומרים למצרים שמדיניות הארנק הפתוח שהייתה רווחת במהלך השנים הראשונות של שלטונו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי הגיעה לסיומה, אך יש כאן גם משהו מעבר: בן סלמאן מעניש את העשירים הסעודים על מנת להעמידם במקום, ולהדגיש את הנהגתו.

גם בהתנהלות מול מצרים וירדן ניתן להרגיש את הסנטימנט הזה, של ההובלה הסעודית החדשה לעומת דלדול בהשפעה של המנהיגות המסורתיות של העולם הערבי, כגון מצרים.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בקהיר, 21 ביוני 2022 (צילום: Bandar Aljaloud/Saudi Royal Palace via AP)

האסון בירדן גורם לזעם ברשתות החברתיות

ביום שלישי, עשרה בני אדם נהרגו ומאות נפצעו בדליפת גז רעיל בנמל עקבה. התאונה נגרמה מנפילת מכל גז מהעגורן בנמל. בעקבות הנפילה השתחרר הגז והתפשט בכל אזור הנמל. ראש ממשלת ירדן בישר אל-ח'סאונה הורה על פתיחת חקירה על נסיבות האירוע.

כשהגיע לעקבה, ח'סאונה הבטיח לקרובי המשפחה ההמומים של הקורבנות לפרסם את כל הפרטים מחקירת האירוע הטרגי, אך גולשים ירדנים רבים מטילים בכך ספק. "אסונות קורים בכל מקום", כתבה גולשת בשם לינה בחשבון הפייסבוק שלה (הפוסט הזה נמחק לאחר כיממה), "אך בירדן האסונות הפכו ל'נורמלי החדש' עד שכולם התרגלו שזאת המציאות שלנו".

גולש אחר בטוויטר האשים את חברי הממשלה בכך שהם לא באמת הגיעו למקום האסון שנחשב למסוכן בגלל ריכוז הגזים הרעילים, אלא "הלכו לבקר את החולים בבתי החולים ואז עזבו לבתי המלון שלהם".

לאחר שראש הממשלה התגאה בכך שממשלתו "החזירה את החיים לנמל עקבה תוך 10 שעות בלבד", גולשים זועמים כתבו לו שההתבטאות איננה ראויה ושאלו מי ייקח אחריות על התאונה שהביאה לאובדן חיי אדם כה רבים. עיתונאי ירדני בשם אחמד חסן אל-זועבי צייץ שכל עוד אף אחד לא נענש ואין אחריות על המעשה, חיי אדם ימשיכו להיות זולים.

לאחר שראש הממשלה התגאה בכך שממשלתו "החזירה את החיים לנמל עקבה תוך 10 שעות בלבד", גולשים זועמים כתבו לו שההתבטאות איננה ראויה ושאלו מי ייקח אחריות על התאונה שהביאה לאובדן חיי אדם כה רבים

ראש ממשלת ירדן בישר אל-ח'סאונה מבקר באזור האסון בנמל עקבה, 28 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Raad Adayleh)

כמו שזה קורה במדינות ערביות רבות, לעיתים רחוקות בלבד בכירים במערכת הפוליטית והציבורית נענשים בעקבות מקרי רשלנות ואובדן חיי אדם. בינתיים בירדן ממתינים לתוצאות החקירה הממשלתית אותה הבטיח רה"מ ח'סאונה.

בין סוריה לאוקראינה: קייב מנתקת יחסים עם דמשק

זה לקח ארבע חודשים, אך בסופו של דבר הקליינט הרוסי בדמשק נכנע ללחץ של הקומרדים במוסקבה. השבוע משטר אסד הכיר בגופים המכנים את עצמם "רפובליקות עצמאיות של דונייצק ולוהנסק".

לפני שמונה שנים, לאחר סיפוח של חצי האי קרים, רוסיה יצרה באמצעות אנשיה באוקראינה – שכירי חרב ואנשי כוחות הביטחון – שני אזורים בדלניים שבמרכזם ערים דונייצק ולוהנסק. רגע לפני תחילת המלחמה באוקראינה רוסיה הכירה בעצמאותן של ה"רפובליקות" והחלה להפעיל לחצים על בעלי בריתה בעולם על מנת שיצטרפו להכרה.

עד עכשיו העניין התקדם בעצלתיים, שכן מלבד דרום אוסטיה ואבחזיה – עוד שני גופי פרוקסי שנוצרו על ידי רוסיה בשטחה של גאורגיה – אף מדינה לא מיהרה להכיר בבדלנים הפרו-רוסיים באזור דונבאס. עד כה אפילו אלכסנדר לוקשנקו, הרודן הבלארוסי, לא הכיר בכך ורק בדצמבר 2021 לאחר הסתייגויות רבות הצהיר על כך שחצי האי קרים שסופח ב-2014 "שייך לרוסיה".

עד כה אפילו אלכסנדר לוקשנקו, הרודן הבלארוסי, לא הכיר בכך ורק בדצמבר 2021 לאחר הסתייגויות רבות הצהיר על כך שחצי האי קרים שסופח ב-2014 "שייך לרוסיה"

חיילי הכוחות המיוחדים של צבא אוקראינה מתקינים מוקשים נגד טנקים בדרכי הצבא הרוסי לתוך המדינה, ביער במחוז דונייסק, 14 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)

אם כך, סוריה יוצרת תקדים והופכת למדינה הראשונה שמצטרפת לרוסיה בעניין זה.

רוסיה מצידה מראה שלא רק שהיא לא מתכוונת לסגת מסוריה (בניגוד לדיווחי כזב שהתפרסמו בכלי תקשורת ברחבי העולם), אלא להפך: היא מסוגלת להכריח את הנשיא הסורי ליישר קו ולשתף פעולה בעניינים שנחשבים לחיוניים בעיני הרוסים.

לאחר ההכרה הסורית, אוקראינה הודיעה על ניתוק היחסים עם סוריה. כמובן שמדובר בצעד סמלי בלבד וספק אם הוא באמת יזיק באופן כלשהו לסורים שבשנה האחרונה הצליחו לקדם באופן משמעותי את היחסים שלהם עם מדינות בעולם הערבי.

לאחר ההכרה הסורית, אוקראינה הודיעה על ניתוק היחסים עם סוריה. כמובן שמדובר בצעד סמלי בלבד וספק אם הוא באמת יזיק באופן כלשהו לסורים

אך מבחינתה של אוקראינה מדובר באקט דיפלומטי חשוב, כיוון שסוריה גם הפכה ללקוחה של החיטה האוקראינית הגנובה אותה רוסיה מנסה להבריח ולשווק במזרח התיכון.

בתחילת המלחמה סוריה גם הכריזה על נכונותה לשגר לשדות הקרב באוקראינה את חייליה (דבר שלא יצא לפועל עד כה) והביעה תמיכה בתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה.

נשיא סוריה בשאר אסד מקבל את פניו של שגריר בחריין החדש בסוריה במסגרת התחממות היחסים בין משטר אסד ומדינות המפרץ הפרסי, 19 ביוני 2022 (צילום: SANA via AP)

הפרשנים האוקראינים רואים לא מעט קווים מקבילים בין התסריט הסורי למה שמתרחש כעת באוקראינה, ובעוד שהיחסים עם הדמשק מתנתקים, האוקראינים מקבלים לא מעט חום והאהבה מהאופוזיציה הסורית ומהתפוצה של הפליטים הסוריים שמתגוררים במערב.

היום הזה בתולדות המזה"ת: מיליוני מצרים מפגינים נגד הנשיא מורסי

ב-30 ביוני 2013, מיליוני מצרים הפגינו בכיכר תחריר נגד הנשיא מחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, והביעו תמיכה גורפת בצבא המצרי ובשר ההגנה הכל-יכול – עבד אל-פתאח א-סיסי.

בישראל נשמו אז לרווחה – האיום של האחים המוסלמים שהשתלטו על מצרים הוסר, השותפים המוכרים שמולם ישראל התנהלה מאז שנחתם הסכם שלום בין שתי המדינות, חזרו למקומם.

לאחר חודשים ספורים, תנועת האחים המוסלמים רוסקה על ידי השלטון החדש-ישן, ויחד איתו נרמסו גם גורמים אחרים באופוזיציה המצרית, לא בהכרח אלה שהיו מזוהים עם "האחים".

בספרו החדש "רפובליקת כאילו", הסופר המצרי המוכשר עלאא אל-אסוואני המוכר לקורא הישראלי מספר מופת שלו "בית יעקוביאן", מתמקד בתאריך אחר, משמעותי לא פחות בתולדות מצרים – 25 בינואר 2011, היום בו פרצה המחאה בכיכר תחריר שבסופו של דבר הביאה להתפטרותו של הנשיא המצרי חוסני מובארכ ששלט במשך שלושה עשורים.

בכישרון עצום ובדיוק רב, אסוואני משרטט את הדמויות של גיבוריו:

• גנרל ירא שמיים ומושחת עד לשד עצמותיו;
• בתו הצעירה, סטודנטית לרפואה שמתקשה להתמודד עם המציאות בה אזרחים מצרים מעונים ונרצחים על ידי מי שהיו אמורים לשמור עליהם;
• שחקן מזדקן שהסתגר בדירתו ברחוב הסמוך לכיכר תחריר עד שרוח חדשה ורעננה פורצת דרך החלונות האטומים;
• איש האחים המוסלמים המשתף פעולה עם מנגנוני הביטחון;
• ומגישת טלוויזיה שהופכת לכלי תעמולה רצחני בידי המשטר.

ההתנגשות בין מצרים הישנה למצרים החדשה בלתי נמנעת, אך הניצחון של תומכי המהפכה כלל אינו מובטח.

עטיפת הספר "רפובליקת כאילו" מאת עלאא אל-אסואני

אל-אסוואני כותב את ספרו מנקודת מבט פסימית: כמה מגיבוריו מקוננים על כך שהעם המצרי אינו יודע להתקומם, בעוד שאחרים בונים על כך שהעם המצרי "כנוע מטבעו" (כך דברי הגנרל, איש כוחות הביטחון שחייו מתנהלים לפי מערכת סדורה – תפילה, קיום יחסים עם אשתו, ארוחת בוקר, קריאה בעיתון, עינוי של חשודים ומתנגדים).

לא קל לקרוא את ספרו של אסוואני, התיאורים שלו לעיתים קרובות נוקבים וקשים. אך יחד עם זאת, מדובר בספר חובה עם נקודת מבט ייחודית על החברה המצרית, ועל המדינה המצרית החדשה שהוקמה לאחר מהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952.

לא קל לקרוא את ספרו של אסוואני, התיאורים שלו לעיתים קרובות נוקבים וקשים. אך יחד עם זאת, מדובר בספר חובה עם נקודת מבט ייחודית על החברה המצרית

הפרספקטיבה של אסוואני נוגדת את התזה המקובלת בישראל, הגורסת כי המשטרים האוטוקרטיים הם השותפים הטבעיים לישראל, בעוד שהאופוזיציה מסוכנת ובלתי צפויה. יחד עם זאת, מי שמפיץ את השקרים על ישראל שלכאורה אימנה את מהפכני תחריר היא לא אחרת מאשר מגישת הטלוויזיה המצטיינת שמקבלת הוראות ישירות מאנשי מנגנוני הביטחון.

"רפובליקת כאילו" יצא לאור בתרגומה המצוין של ברוריה הורוביץ, דבר שיצר לא מעט רעש במצרים – שם האשימו את אסוואני בנורמליזציה של יחסים עם ישראל ובהשחרת שמה של מצרים.