מתן כהנא (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
מתן כהנא

"בפעם הראשונה מישהו הגיע לשפר את שירותי הדת"

מתן כהנא קרא תיגר על הממסד הדתי והוביל רפורמות פורצות דרך ● הוא מינה נשים למועצות, אבל נכשל במינוי רבנים ● ארבע דמויות מובילות מהאגף הליברלי של הציבור הדתי אומרות לזמן ישראל כי כהנא, שעשוי לא לחזור למשרד הדתות אחרי הבחירות, פספס הזדמנות היסטורית לנער את המשרד הרדום ● אבל הם מכירים גם בהישגיו: "אני נותן לו צל"ש – את הצל"ש הכי גדול"

בתקופת כהונתו הקצרה כשר הדתות, מתן כהנא הותיר חותם על משרד שלרוב לא מעורר עניין, זאת בעקבות שורה של רפורמות שיהיה קשה לבטל גם אחרי הבחירות.

כהנא עדכן את התקנות למינוי רבני ערים וביטל היבטים רבים שהפכו את התפקידים הללו מועדים לניצול לרעה ולשחיתות. כמו כן, בהתאם להוראתו – נשים לא רק מורשות להשתתף במועצות הדתיות – אלא אף התווספה חובת ייצוג מינימלי.

עם זאת, כהנא כשל בקידום רפורמת הגיור – אחד מהנושאים המרכזיים שלו – והניצחון החקיקתי העיקרי שלו – פתיחת שוק הכשרות לתחרות – עדיין לא נכנס לתוקף ולא ברור עד כמה יצליח בסופו של דבר. כמו כן, אף שסייע להעביר חוק לשיפור שיטת מינוי הדיינים – הוא עדיין לא ניצל את השינויים לצורך מינויים בפועל.

כהנא שימש כשר לשירותי דת במשך רוב השנה האחרונה, אך נאלץ להתפטר בחודש מאי במסגרת מאמץ עקר לחזק את שליטת הקואליציה בכנסת. עתה כהנא מחזיק בתפקיד סגן שר אבל עדיין מנהל את המשרד בפועל. כרגע לא ברור היכן כהנא יתמודד בבחירות הבאות לכנסת, והוא עשוי לא לחזור אל המשרד לשירותי דת בממשלה הבאה.

מתן כהנא נואם על דוכן הכנסת, 26 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מתן כהנא נואם בכנסת, 26 ביולי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במהלך כהונתו הסתכסך כהנא עם המפלגות החרדיות ועם רשויות הדת הלאומיות, בעיקר עם הרבנים הראשיים, היות שרוב הצעותיו מחלישות את מוסדותיהם

במהלך כהונתו הסתכסך כהנא עם המפלגות החרדיות ועם רשויות הדת הלאומיות, בעיקר עם הרבנים הראשיים, היות שרוב הצעותיו מחלישות את מוסדותיהם.

זמן ישראל שוחח עם ארבע דמויות מובילות מהאגף הליברלי של הציבור הדתי בישראל כדי לאמוד טוב יותר את ההצלחות והכישלונות של כהנא, בהם הרב דוד סתיו – ממייסדי תנועת צהר, ארגון שמסייע לאזרחים עם בעיות דת במקום הרבנות הראשית.

שלוש הדמויות האחרות הן: תני פרנק – מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון שלום הרטמן; הרב שאול פרבר – מנהל ארגון עתים להפיכת שירותי הדת בישראל לנגישים ושלומית רביצקי טור־פז, מנהלת המרכז ללאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה. בלשכת כהנא סירבו להתראיין לכתבה.

עובד קשה אבל חסר ניסיון

כל ארבעת המרואיינים שיבחו את הכוונות של כהנא וסברו שהוא עובד קשה ומסור. בד בבד הם ציינו גם את חסרונותיו, בעיקר היעדר הניסיון, שהובילו למעידות ולהחמצת הזדמנויות.

השר לשירותי דת מתן כהנא מגיע לכותל המערבי, מלווה באבטחה, להדלקת נרות חנוכה, 29 בנובמבר 2021 (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)
מתן כהנא מגיע לכותל המערבי, מלווה באבטחה, להדלקת נרות חנוכה, 29 בנובמבר 2021 (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

לדבריהם, כהנא חיכה יותר מדי זמן כדי לקדם חוקים ולהנהיג שינויים, כך שכמה מתוכניותיו – בעיקר בנושא הגיור – מעולם לא יצאו לפועל, ואחרות בסופו של דבר לא הגיעו לכדי יישום מלא.

למרות קריירה צבאית ארוכה ומהוללת – הוא שירת בסיירת מטכ"ל וגם, באופן כמעט חסר תקדים, כטייס קרב בחיל האוויר – כהנא הוא טירון פוליטי, שמכהן בכנסת מ־2019. "לפני שלוש שנים הבחור היה טייס. אנשים חושבים שאפשר להיכנס למשרד ממשלתי ובאופן אוטומטי ללמוד להשתמש בכל מה שעומד לרשותם.

"זה לא קל. אבל הוא נכנס לזה בכל הכוח", אומר פרנק, שהיה מעורב, כמומחה חיצוני, בפיתוח חלק מעמדות הממשלה בענייני דת ומדינה. כל הארבעה אמרו כי אף על פי שחוסר הניסיון הפוליטי של כהנא פגע במידת מה ביעילותו – זה לא מנע ממנו לצלול למי הדת הסוערים.

"מדובר בשר לשירותי דת שעבד מאוד ברצינות ומאוד קשה, מתוך מסירות דתית ומתוך רצון אמיתי לעשות משהו טוב בשביל עם ישראל ותורת ישראל", אומר סתיו, שהארגון שלו – צהר – צפוי להיות אחד המרוויחים הגדולים מרפורמת הכשרות של כהנא.

הרב דוד סתיו, מייסד שותף ויושב הראש של ארגון רבני צהר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הרב דוד סתיו, מייסד שותף ויושב הראש של ארגון רבני צהר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"אתה יכול להתווכח איתו, לא להסכים איתו, אבל זה שר שבא לעבוד ביסודיות כדי לשפר נושאים של יהדות ורבנות בישראל", הוא אומר. גם פרנק זוקף לזכותו של כהנא את העובדה שנקט פעולה והציב את עצמו על הכוונת של הממסד הדתי כדי לקדם את הרפורמות שהציע.

"אני נותן לו צל"ש – את הצל"ש הכי גדול – בעיקר על העובדה שהוא בא והציב את עצמו כפרזנטור של הנושאים האלה", אומר פרנק. רוב הרפורמות שכהנא קידם היו חלק מההסכם הקואליציוני – לכן, הוא יכול היה בקלות להרחיק את עצמו מהמאמצים הללו. אולם, הוא לקח על עצמו לנהל את המאבקים האלה ושילם מחיר לא קטן בתור יהודי דתי.

"הוא התמודד נגד כוחות פוליטיים לא מבוטלים מתוך הבית הפוליטי שלו עצמו", אומר פרנק. "עבור כל אדם דתי, ללכת ראש בראש עם הרבנות הראשית זה דבר קשה. הממסד הדתי הוא חשוב, הוא חיוני. גם אם יש שחיתות שצריך לטהר – מדובר עדיין במוסד בסיסי וחשוב מבחינת הקהילה הדתית־לאומית".

במשך 11 מתוך 14 השנים האחרונות, המשרד לשירותי דת היה בידי ש"ס החרדית – ושימש במידה רבה להענקת מינויים פוליטיים לבעלי בריתה. "בפעם הראשונה יש מישהו שאומר, 'לא באתי לחלק ג'ובים למפלגה'"

רק לפני כמה שבועות, הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף יצא נגד כהנא בנאום שנשא בוועידת רבני אירופה במינכן. "הביאו טייס שמבין בשמיים, לא בהלכה", הוא אמר. במשך 11 מתוך 14 השנים האחרונות, המשרד לשירותי דת היה בידי ש"ס החרדית – ושימש במידה רבה להענקת מינויים פוליטיים לבעלי בריתה.

הרב הראשי האשכנזי דוד לאו והרב הראשי הספרדי יצחק יוסף ב"צעדת הישיבות" נגד רפורמות הגיור והכשרות, ירושלים, 30 בינואר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
הרב הראשי האשכנזי דוד לאו והרב הראשי הספרדי יצחק יוסף ב"צעדת הישיבות" נגד רפורמות הגיור והכשרות, ירושלים, 30 בינואר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

הפעמים היחידות שבהן המשרד לא הוחזק בידי ש"ס – היו כשהמפלגה לא ישבה בממשלה. "בפעם הראשונה יש מישהו שאומר, 'לא באתי לחלק ג'ובים למפלגה שלי. אני כאן כדי לשפר את שירותי הדת'", אומר סתיו.

רביצקי טור־פז אומרת כי כהנא הפיח חיים חדשים במשרד שהיה במשך זמן רב ביצה פוליטית מנוונת – והביא בחשבון לא רק את הצרכים של הקהילה הדתית־לאומית אלא את אלה של הציבור הרחב.

שלומית רביצקי טור־פז, מנהלת המרכז ללאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה (צילום: אלכס קולומויסקי, המכון הישראלי לדמוקרטיה)
שלומית רביצקי טור־פז (צילום: אלכס קולומויסקי, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

"הוא התחיל לעבוד על האזורים הרדומים, איפה שהייתה הרגשה שאי אפשר לגעת או להזיז, והוא הצליח. הוא התחיל להניע את העגלה ונתן תקווה גם לגבי נושאים אחרים – שגם בהם יהיה אפשר לגעת ויהיה אפשר להזיז.

"יש התקדמות, לא מספיק, ואולי יש עוד הרבה מה לעשות, אבל ההתקדמות היא לא רק במה שנעשה, אלא גם בידיעה שיש מחנה דתי־לאומי שאכפת לו מהמדינה, ושאדם ימני הוא לא בהכרח שמרן בנושאים האלה והוא יכול לשנות ולשפר את מה שצריך", היא אומרת.

"יש התקדמות, לא מספיק, ואולי יש עוד הרבה מה לעשות, אבל ההתקדמות היא לא רק במה שנעשה, אלא גם בידיעה שיש מחנה דתי־לאומי שאכפת לו מהמדינה"

"העיניים שלו היו פקוחות והאוזניים שלו היו קשובות לקבוצות אחרות", אומרת רביצקי טור־פז. "מתן כהנא לא ביקש לתת מענה רק לקהילה שלו, אלא לציבור הרחב".

בפעם האחרונה שהמשרד לשירותי דת לא היה בידי ש"ס – בין 2013 ל־2015 – עמד בראשו נפתלי בנט, שלא עשה הרבה. "בנט תמיד היה ממוקד יותר בתחומי הדיפלומטיה והביטחון", אומרת טור־פז.

שילוב נשים

עבור טור־פז, פרנק ופרבר, אחד ההישגים העיקריים של כהנא הוא השילוב הרשמי של נשים בחיי הדת בישראל – במקומות מסוימים בפעם הראשונה ובמקומות אחרים בצורה משמעותית יותר מבעבר.

כהנא מינה לפחות 11 נשים לעמוד בראשות מועצות דתיות מקומיות, שאחראיות לניהול שירותי הדת בקהילותיהן: תחזוקת מקוואות, ניהול השגחת הכשרות ופיקוח על שירותי הקבורה הדתית, בין היתר.

מתן כהנא לפני שחרורו מחיל האוויר (צילום: אביחי סוחר)
מתן כהנא לפני שחרורו מחיל האוויר (צילום: אביחי סוחר)

לפני תקופת כהנא, רק אישה אחת עמדה בראשות מועצה דתית – והיא נבחרה על ידי הרשות המקומית ולא על ידי השר לשירותי דת. כהנא גם הוביל חוק לתיקון הליך בחירת הדיינים הרבניים, לפיו לפחות שלוש מבין 13 חברי הוועדה יהיו נשים.

לפני תקופת כהנא, רק אישה אחת עמדה בראשות מועצה דתית – והיא נבחרה על ידי הרשות המקומית ולא על ידי השר לשירותי דת. כהנא גם הוביל חוק לתיקון הליך בחירת הדיינים הרבניים

בחודש שעבר, לשכת כהנא הודיעה על תוכנית חדשה להכרה בעבודה (ובשכר) של "משיבות הלכה" – יועצות הממלאות פונקציות רבות של רב אך ללא תואר זהה, ובעיקר עונות על שאלות בנוגע להלכה היהודית.

"אני חושב שההישג הכי גדול שלו הוא שילוב נשים בממסד הדתי", אומר פרבר. "אני חושב שמגיע לנו קרדיט חלקי על כך", הוא מוסיף. לדבריו, ארגון צהר הגיש כמה תביעות במהלך השנים לקידום נושא השוויון המגדרי בנושאי דת.

גם טור־פז חושבת כי שילוב הנשים של כהנא הוא אחד ההישגים הגדולים שלו. "מינוי נשים לראשות מועצות דתיות זה הישג. יש עכשיו יותר מעשר נשים שמונו לראשות מועצות. זה מצב חדש. לפני כן הוגשה עתירה רק כדי לאפשר לאישה להיות חברה במועצה".

הרב שאול פרבר, יושב ראש ארגון עתים (צילום: באדיבות המצולם)
הרב שאול פרבר, יושב ראש ארגון עתים (צילום: באדיבות המצולם)

פרנק מציין כי המאמצים הללו קודמו עוד לפני כהנא, פעמים רבות בעקבות עתירות לבג"ץ מצד ארגונים כמו עתים של פרבר. אולם, הוא מדגיש, כי השר הרחיק הרבה מעבר לשינויים שהיו מתרחשים בלעדיו. "חיזוק הפמיניזם הדתי והתמיכה הממסדית בו עלו מדרגה, וזה הגיע ממנו. על כך הוא ראוי לברכות", אומר פרנק.

ניצחון הכשרות

הניצחון החקיקתי העיקרי של כהנא היה הרפורמה בכשרות. עד כה, הנושא היה נתון לסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית. גופים אחרים יכלו אומנם להעניק אישורי כשרות אך מסעדה יכלה לקרוא לעצמה "כשרה" רק אם קיבלה היתר מהרבנות.

המונופול הזה הוביל לשחיתות ולהתעללות, שכן מסעדות ועסקי מזון מצאו את עצמם נתונים לגחמותיהם של משגיחי הכשרות מטעם הרבנות, שיכלו, למשל, לדרוש מהם לרכוש חומרי גלם מספקים מסוימים בלבד.

הרפורמה של כהנא אמורה לשים קץ למונופול הזה ולפתוח את שוק השגחת הכשרות לתחרות על ידי כך שתאפשר לגופים רבניים אחרים – ולא רק לרבנות הראשית – להעניק תעודות כשרות לעסקים.

נציגים של הרבנות הראשית חוצים את רחוב יפו בירושלים בדרכם למסור תעודת כשרות, 31 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
נציגים של הרבנות הראשית חוצים את רחוב יפו בירושלים בדרכם למסור תעודת כשרות, 31 בדצמבר 2019 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"המצב לפני הרפורמה היה קטסטרופה. אז מתן כהנא בא ואמר, 'אני רוצה לשנות את זה'", אומר סתיו, שנלחם במסגרת ארגון צהר במשך שנים להקמת מערך כשרות ארצי משלו. אף על פי שהיבטים מסוימים של החקיקה הזאת כבר יושמו – חלקה העיקרי ייכנס לתוקף רק בינואר 2023.

הרפורמה של כהנא אמורה לשים קץ למונופול ולפתוח את שוק השגחת הכשרות לתחרות על ידי כך שתאפשר לגופים רבניים אחרים – ולא רק לרבנות הראשית, להעניק תעודות כשרות

פירוש הדבר שעל יישומה המלא יפקח השר הבא לשירותי דת, שזהותו תיקבע בהתאם לתוצאות הבחירות שיתקיימו בנובמבר. "איך זה יעבוד, אם זה יעבוד – אין לי מושג. אי אפשר לדעת אם זה יצליח. החוק עבר. הרפורמה קורית", אומר סתיו.

טור־פז אופטימית לגבי עתידה של רפורמת הכשרות בשל העובדה שעסקים פרטיים עתידים להרוויח ממנה. "גם אם הממשלה תתחלף, יהיה קשה להחזיר את הגלגל הזה לאחור", היא אומרת.

פרנק מייחס את הצלחת הרפורמה לעובדה שנכללה בחוק ההסדרים, מה שהבטיח, למעשה, שהרפורמה תעבור ללא צורך בפתרון מחלוקות פנים־קואליציוניות. "זה מעוגן בחוק שהכשרות היא לא תחום שנמצא בשליטת הרבנות.

אילוסטרציה: בניין הרבנות הראשית לישראל בירושלים. למצולם אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש 90)
אילוסטרציה: בניין הרבנות הראשית לישראל בירושלים. למצולם אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש 90)

"זה תחום של היהדות, שלרבנות אין מונופול עליו מבחינה הלכתית. כן, הוא עדיין שייך לעולם האורתודוקסיה וכל זה, אבל ב־1 בינואר 2023 שלושה רבנים מקומיים יוכלו להתכנס ולהודיע, 'כשרות היא מה שאנחנו קובעים שהיא'. זה דבר משמעותי וחשוב ביותר וזה מציב תקדים לנושאים אחרים", אומר פרנק.

אכזבת הגיור

מערכת הגיור הקיימת נחשבת בעיני רבים ללקויה. יש בישראל כ־500 אלף בני אדם שמסווגים כ"חסרי דת", רובם ילידי חבר העמים שהיגרו מתוקף חוק השבות שחל על מי שיש לו לפחות סבא יהודי אחד, אך לא נחשב בהכרח יהודי על פי הפרשנות הישראלית להלכה היהודית.

המעמד הזה משפיע על היכולת של אותם אזרחים להינשא ולהתגרש, בין השאר, משום שבישראל אפשר להינשא רק בחתונה דתית. רק כ־1,000–2,000 מאותם מהגרים מתגיירים באופן רשמי – רבים מהם באמצעות מסלול גיור מהיר בצבא.

רבים נוספים מתחילים את תהליך הגיור, שיכול להימשך כמה שנים ודורש מהמתגיירים לערוך שינויים רציניים באורח חייהם – אך בסופו של דבר זונחים את המאמץ. למרות המחלוקות – אפשר לייחס חלק מהכישלון לעיל למכשולים שמציבה הרבנות הראשית.

רפורמת הגיור של כהנא נועדה להתמודד עם הנושאים הללו ולהחזיר את הסמכות לאשר גיורים לבתי הדין הרבניים המקומיים, שעשו זאת בעבר עד שהסמכות הזאת נשללה מהם באמצע שנות ה־90.

באופן תיאורטי זה יאפשר טווח רחב יותר של דעות בנוגע לגיור: האם ילד יכול להתגייר ללא הוריו? האם משפחות שמתגיירות חייבות לשלוח את ילדיהן לבתי ספר חרדיים? האם די לתכנן אורח חיים יהודי מסורתי אבל לא בהכרח להקפיד על כל מצוות ההלכה?

אף שלרבנות הראשית יש תשובות מוכנות לשאלות האלה – לא, כן ולא בהתאמה – רבנים אורתודוקסים אחרים מחזיקים בדעות מנוגדות, הנתמכות בתקדימים היסטוריים. רפורמת הגיור הייתה חלק מההסכם הקואליציוני, ולכן באופן תיאורטי העברתה הייתה אמורה להיות קלה יחסית. אף נלווה לה לוח זמנים מדויק – העברת חקיקה רלוונטית בתוך 60 יום.

אולם, במקום לכפות את החקיקה, כהנא ניסה לבנות קונצנזוס סביב הרפורמה, ושוחח לשם כך עם מנהיגים וקבוצות אורתודוקסיים ברחבי העולם. הייתה לו הצלחה בולטת אחת – הוא גרם לרב חיים דורקמן, דמות מובילה במגזר הדתי־לאומי, להתבטא בעד החקיקה בפברואר, אך בסייג משמעותי, שלפיו לא יקרא להעברת הרפורמה אם הרבנות הראשית תתנגד לה, מה שהיא אכן עשתה.

הרב חיים דרוקמן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
הרב חיים דרוקמן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

מי שתמכו יותר מכול ברפורמה שהציע כהנא, רואים במאמץ הזה את הכישלון הגדול שלו. "דיברתי איתו ממש בימים הראשונים [לכהונתו כשר] ואמרתי לו, 'אתה טייס לשעבר. בוא נגיד שיש משימה שאתה צריך לבצע, ואומרים לך שיש לך סיכוי של 80% הצלחה או שאתה יכול ללמוד את המשימה, לנתח במשך שישה חודשים או שנה – ובסוף עדיין יהיה לך סיכוי של 80% הצלחה.

"אלה יהיו 80% אחרים כי יהיו סיכויים שישתפרו בזכות כל הלמידה אבל אחוז ההצלחה גם ירד בגלל גורם הזמן. אז מה היית עושה?" משחזר פרבר. ארגון עתים של פרבר עומד בחזית המאבק בנושא הגיור. הארגון הקים רשת בתי דין אורתודוקסית לא ממשלתית לגיור הנקראת "גיור כהלכה" שדייניה מאשרים גיורים אם כי ללא הכרת הרבנות.

"הוא החליט לבנות קונצנזוס עם הימין ועם הרבנות. זה היה הכישלון שלו. זה היה עקב אכילס שלו. אני חושב שהוא מכיר בזה היום. לפעמים אתה פשוט צריך לעשות דברים ולהתמודד עם ההשלכות"

"אבל הוא החליט לבנות קונצנזוס עם הימין ועם הרבנות. זה היה הכישלון שלו. זה היה עקב אכילס שלו. אני חושב שהוא מכיר בזה היום. לפעמים אתה פשוט צריך לעשות דברים ולהתמודד עם ההשלכות", אומר פרבר.

גם פרנק סבור כי מאמציו של כהנא לגייס תמיכה נועדו לכישלון ולפיכך היו בזבוז של זמן. "זה נושא שיש דיונים לגביו כבר שנים. אני חושב שהתהליך היה ארוך מדי, סיזיפי מדי, עם כל המאמצים האלה להגיע לרבנות הראשית", אומר פרנק.

מתן כהנא נואם במליאת הכנסת, 21 בדצמבר 2020 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
מתן כהנא נואם במליאת הכנסת, 21 בדצמבר 2020 (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)

"המאמץ לא היה עקר לחלוטין", הוא מוסיף ומציין את תמיכתו של דרוקמן, "אבל בסופו של יום הגענו לאותה נקודה שהיינו בה בכל מקרה, גם אם התהליך היה קצר יותר בכמה חודשים. זה היה חוק שהיה אמור לעבור – ולא עבר".

אחרי חודשים של התנגדות קולנית מצד המפלגות החרדיות, הרבנות הראשית ומפלגת הציונות הדתית, כמה חברי כנסת מהימין הקואליציוני החלו גם להשמיע הסתייגויות לגבי רפורמת הגיור.

ההצעה נתקלה במכשול הראשון במרץ, כשהקואליציה כשלה להעביר אותה לפני תום מושב הכנסת. אחרי שחברת הכנסת עידית סילמן התפטרה מהקואליציה בחודש אפריל והותירה אותה בלי רוב – הרפורמה, למעשה, נותרה תקועה.

רבני ערים ודיינים רבניים

כהנא השיג ניצחון חלקי בשינוי שהוביל באופן הבחירה של רבני ערים ודיינים רבניים. לפני הרפורמה של כהנא, מערכת הרבנויות המקומיות הייתה נגועה בשחיתות, בניצול לרעה של כוח ובחוסר כשירות. היא ספגה תביעות משפטיות רבות וביקורת נוקבת בדוחות מבקר המדינה.

הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף, הרב האשכנזי הראשי מאיר לאו והרב הספרדי הראשי של ירושלים שלמה עמאר בעצרת תפילה נגד רפורמות הדת שמוביל השר מתן כהנא, 1 בפברואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף, הרב האשכנזי הראשי מאיר לאו והרב הספרדי הראשי של ירושלים שלמה עמאר בעצרת תפילה נגד רפורמות הדת שמוביל השר מתן כהנא, 1 בפברואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

הנושא נחשב דוחק במיוחד משום שלעשרות ערים, יישובים ומועצות אזוריות ברחבי המדינה אין רב עירוני ראשי, ובכלל זאת בערים מרכזיות כמו תל אביב, חיפה וראשון לציון. רבני ערים נועדו לשמש סמכות דתית ישירה עבור תושביהם היהודים של העיר או היישוב, והם חותמים על מסמכים כגון אישורי נישואים ותעודות כשרות למסעדות המקומיות.

אולם, במהלך השנים, סמכויות התפקיד נחלשו, ומינויים לכל החיים הובילו לכך שמי שכבר החזיקו בתפקיד גילו אחריותיות מעטה בלבד כלפי הציבור שלהם. "מערכת הרבנויות המקומיות הייתה משותקת", אומר סתיו. "[כהנא] עשה משהו והתחיל לעבוד על זה".

סגן השר אישר במאי תקנות חדשות למינוי והעסקת רבני ערים כדי להפוך את התהליך לדמוקרטי יותר. התקנות האלה כללו את נתינת הסמכות לבחירתם בידי הרשויות המקומיות באופן ברור יותר, דרישה שהאסיפה הבוחרת תורכב מ־40% נשים לפחות, הגבלת כהונת הרבנים לעשר שנים ופרישתם בגיל 70.

בשונה מרפורמות הכשרות והגיור, השינויים הללו כמעט לא נתקלו בהתנגדות מצד הממסד החרדי. אף על פי שרפורמת רבני הערים מבוססת על החלטה מיניסטריאלית, כך שבאופן תיאורטי האדם הבא שיעמוד בראשות המשרד יוכל לשנות את התקנות החדשות, היבטיה העיקריים של הרפורמה – ובפרט קציבת הכהונה – לא צפויים להשתנות.

עופר כסיף, נפתלי בנט ומתן כהנא בכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
עופר כסיף, נפתלי בנט ומתן כהנא בכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

הם עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים לגבי משרות ציבוריות אחרות, ויהיה קשה להגן על ביטולם בבית המשפט, כך שהשינוי הזה צפוי להישאר בעינו. ועדיין ניתן לראות בכך ניצחון חלקי בלבד עבור כהנא, היות שמאמציו בנושא – בדומה לרפורמת הגיור – נעשו מאוחר מדי.

בשונה מרפורמת הגיור, רפורמת רבני הערים הייתה תוצאה של מאמץ מיניסטריאלי פנימי, ולא הצריכה חקיקה או אפילו את אישור הממשלה. כהנא היה יכול למעשה לבצע את הרפורמה במערכת מייד עם כניסתו לתפקיד

בשונה מרפורמת הגיור, רפורמת רבני הערים הייתה תוצאה של מאמץ מיניסטריאלי פנימי, ולא הצריכה חקיקה או אפילו את אישור הממשלה. כהנא היה יכול למעשה לבצע את הרפורמה במערכת מייד עם כניסתו לתפקיד. תחת זאת, הוא חיכה כמעט שנה שלמה על מנת לעשות זאת.

"הנושא של רבני הערים הוא עוד דבר שהיה צריך לקרות חודשים קודם לכן", אומר פרנק. כהנא העביר מהר יחסית את החוק לשינוי אופן בחירת הדיינים הרבניים, אך לא ניצל את המערכת החדשה כדי למנות דיינים חדשים.

לדיינים הללו יכולה להיות השפעה עצומה על חייהם של ישראלים מהשורה, היות שהם פוסקים בעניינים כמו גירושים, גם עבור חילונים, בשל היעדר נישואים וגירושים אזרחיים בישראל.

חתונה, אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Heavenlyphoto)
חתונה, אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Heavenlyphoto)

"כן, שינית את החוק למינוי דיינים רבניים. אבל כמה דיינים מונו מאז ששינית את החוק? אפס רבנים. לא לבתי הדין המקומיים ולא לבית הדין הרבני הגדול. לא שלא היו לו תוכניות, אבל זה נדחה ונדחה. אותו הדבר לגבי רבני הערים. כמה מונו? אותה התשובה – אפס", מסביר פרנק.

"שינית את החוק למינוי דיינים רבניים אבל כמה דיינים מונו מאז ששינית את החוק? אפס. לא לבתי הדין המקומיים ולא לבית הדין הרבני הגדול. לא שלא היו לו תוכניות, אבל זה נדחה ונדחה. אותו הדבר לגבי רבני הערים"

רבני ערים ממלאים תפקידי מפתח ברבות מהרפורמות של כהנא. הם יהיו אלה שיאשרו היתרי כשרות שונים, ובאופן תיאורטי, הם אלה שהיו מאשרים את בתי הדין החדשים לגיור. אם הם ימשיכו ליישר קו עם הרבנות הראשית, לא יהיה שינוי של ממש בסטטוס קוו.

ל"ג בעומר והנושאים שנותרו ללא מענה

תחום נוסף שנפל תחת אחריותו של כהנא היה הפיקוח על החגיגות השנתיות בהר מירון בל"ג בעומר, שחל השנה ב־19 במאי. בדרך כלל אין זה תפקידו של המשרד לשירותי דת, אבל משרדו של כהנא קיבל את המשימה לאחר הטרגדיה אשתקד שהובילה למות 45 גברים ונערים.

החגיגות השנה, שהתקיימו תחת פיקוח קפדני, עברו ללא מקרי מוות או פציעות חמורות, אבל גם ללא הילולה של ממש, היות שהמגבלות הנוקשות על מספר המשתתפים והגבלות נוספות מנעו את האקסטזה הדתית חסרת המעצורים שהפכה שם נרדף לל"ג בעומר בהר מירון.

חרדים בקבר רבי שמעון בר יוחאי במהלך חגיגות ל"ג בעומר בהר מירון, 18 במאי 2022 (צילום: דוד כהן/ פלאש 90)
חרדים בקבר רבי שמעון בר יוחאי במהלך חגיגות ל"ג בעומר בהר מירון, 18 במאי 2022 (צילום: דוד כהן/ פלאש 90)

כהנא עצמו הכיר בתוצאות המעורבות שהשיג. "במבחן של עמידה ביעדים – אפס הרוגים ואפס פצועים – זו הצלחה גדולה מאוד בעיניי. ביעד השני של חגיגה שמחה ומוצלחת, נכשלנו", אמר בסיכום תחקיר האירוע.

חוץ מהאמור לעיל, היו גם כמה נושאים שעליהם כהנא רק התחיל לעבוד, בעיקר בנוגע להליך בחירת הרבנים הראשיים לישראל – האשכנזי והספרדי.

בעיני פרנק מדובר בהחמצה אמיתית, היות שהבחירות הבאות לרבנות הראשית יתקיימו בשנה הבאה, 2023. הבחירות הללו נערכות בוועדה המורכבת מ־150 חברים, 80 מהם רבנים עירוניים ואזוריים ו־70 נציגי ציבור אחרים, בעיקר ראשי רשויות וכמה חברי כנסת.

הרבי מבויאן בהדלקה בהילולה במירון, 18 במאי 2022 (צילום: David Cohen/Flash90)
הרבי מבויאן בהדלקה בהילולה במירון, 18 במאי 2022 (צילום: David Cohen/Flash90)

בנושא הזה, אומר פרנק, כהנא נכשל פעמיים, פעם אחת כשלא שינה את תקנות והליכי בחירת הרבנים הראשיים ופעם נוספת כשלא מינה רבנים חדשים

בנושא הזה, אומר פרנק, כהנא נכשל פעמיים, פעם אחת כשלא שינה את תקנות והליכי בחירת הרבנים הראשיים ופעם נוספת כשלא מינה רבנים חדשים, כך שיותר חברים באסיפה הבוחרת יהיו שותפים להשקפת עולמו.

"לא הייתה התקדמות מבחינת ההליכים. הרכב האסיפה לא השתנה, למרות שהוא ניסה לקדם את זה", מסכימה טור־פז.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אם כזאת כתבה "מאוזנת". באמת למה שהשר ישתתף בכתבה. השר לא העביר את פרק הקנסות המהותי לרפורמת הכשרות, לא הצליח לקדם תקן כשרות של הרבנות הראשית לישראל. לא מינה מנכ"ל לרבנות הראשית, לא מי... המשך קריאה

אם כזאת כתבה "מאוזנת". באמת למה שהשר ישתתף בכתבה.

השר לא העביר את פרק הקנסות המהותי לרפורמת הכשרות, לא הצליח לקדם תקן כשרות של הרבנות הראשית לישראל.
לא מינה מנכ"ל לרבנות הראשית, לא מינה ממונה על הכשרות. לא הגיע להסדרה עם האוצר על כמות המפקחים ( דובר על מעל מאה בפועל לא הגיע אפילו 1)
העז של השלשה רבנים לא יצא למרות שהוא מאוד רצה.

ככה שהרפורמה היום היא נגד כל מה שהשר הציג
ויש כבר הצעת חוק מוכנה של ח"כ אופיר סופר לתקן את הליקויים בהסכמה רחבה יותר מנאמני תורה ועבודה עד ארגון עיתים

עוד 2,867 מילים ו-1 תגובות
סגירה