ארץ האפשרויות המוגבלות

מפגינים באטלנטה נגד החלטת בית המשפט העליון לבטל את פסיקת רו נגד וייד (צילום: AP Photo/Ben Gray)
AP Photo/Ben Gray
מפגינים באטלנטה נגד החלטת בית המשפט העליון לבטל את פסיקת רו נגד וייד

מילים רבות נכתבו על ההחלטה של בית המשפט העליון בארצות הברית לבטל את פסק הדין רו נגד ווייד שהתיר הפלות. כמי שחולקת את חייה בין ארצות הברית לישראל כבר שנים ארוכות, נדמה לי שהפסיקה הטרגית הזו מאירה עוד סוגיות במצב הנוכחי בארצות הברית.

רבות נכתב על החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב לבטל את פס"ד רו נגד ווייד שהתיר הפלות. כמי שחולקת את חייה בין ארה"ב לישראל כבר שנים ארוכות, נדמה לי שפסיקה טרגית זו מאירה עוד סוגיות במצב הנוכחי בארה"ב

1

הבחירה להעביר את כובד האחריות בקשר להפלות (או הנשק) לחמישים המדינות במקום לקבל החלטה פדרלית, היא סימן נוסף להתפוררות חברתית. בדרך כלל מצופה מהימין, במיוחד מכאלה עם כובעי "מייק אמריקה גרייט אגיין" אדמדמים להיות לאומיים. אבל בארצות הברית של היום דווקא הימין מעוניין בביזור, כשזה משרת את מטרותיו.

גם בישראל, הימין הוא זה שעומד בראש המאבק כדי שהמדינה לא תפריע לישובים קהילתיים להחליט מי מתאים לגור בהם. אני מאמינה שהמדינה צריכה לקחת אחריות על אזרחיה ולא לחמוק מהכרעה. סולידריות זו לא מילה גסה.

2

לביטול פסיקת ההפלות אחראי גם השמאל האמריקאי, שנסחף בשנים האחרונות למחוזות תלושים. הצד הפרוגרסיבי מתמקד היום בזכויות של טרנסקסואלים בשירותים ציבוריים ובספורט, ונאבק באמירות של כוכבי פופ צידיים, במקום לחשוב איך לטפל במצב המחריד של מערכת הבריאות. אחד מהשיאים של המגמה הזו היה כשבוועדת חינוך בסן פרנסיסקו הוחלט להסיר מתיכון את שמו של אברהם לינקולן, הנשיא שחיסל את העבדות, בשל יחסו לאמריקאים-ילידים.

באותה עת, מסתבר, לא רק שזכויות הנשים הבסיסיות לא השתפרו, אלא נסוגו דרמטית לאחור. הפערים הולכים ומתרחבים וקשה להיות עני, שחור, אדם עם מוגבלויות. גם לא פשוט להיות יהודי בארצות הברית. הסוג הזה של השמאל, שיחסל אותך כבן ברית כי טעית בכינוי גוף באקדמיה, או ביטאת לפני שנים מילה שאסור לומר, רק הבריח מצביעים. המיאוס מהפוליטיקלי קורקט הפך את הטראמפיזם התכלסי לאופציה שמצאה חן בעיני מיליונים רבים.

הסוג הזה של השמאל, שיחסל אותך כבן ברית כי טעית בכינוי גוף באקדמיה, או ביטאת פעם מילה שאסור לומר, רק הבריח מצביעים. המיאוס מהפוליטיקלי קורקט הפך את הטראמפיזם התכלסי לאופציה

3

הפרוגרסיביות האמריקאית הפכה את שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג לסמל, עם דוקו וסרט עלילתי שוברי קופות, ספר ילדים וחולצות טי עם דמותה. ביידר גינסבורג היתה אכן אשה חכמה, שהעניקה לנשים רבות וגם לי השראה, אבל נדמה שהיה לה שיקול דעת מוטעה.

אילו הייתה פורשת בשיא כהונת ברק אובמה, כשכבר הייתה בת שמונים פלוס, והייתה נמצאת לה מחליפה הגונה, ייתכן שמיליוני נשים לא היו עומדות במצב הנוכחי. לפעמים חשוב לדעת להיאבק ולפעמים חשוב להבין שיש זמן שצריך לפנות את הדרך לטובת המטרה. לכולנו יש תחליף.

4

כמי ששקועים בנטפליקס, מחזיקים אייפון עדכני ועוקבים אחרי מעללי ג'וני דפ ואמבר הרד, אנחנו רואים בישראל איזו פרובינציה פרימיטיבית ורועשת שיש לה הרבה ללמוד מהאחות הגדולה מעבר לאוקיינוס.

כמי שממש מגדלת משפחה בארצות הברית, המצב הפוך בהרבה מקרים. יש הרבה דברים טובים ואנשים מצוינים בארצות הברית, אבל אני פעמים רבות מודה לאל, שהימין הישראלי לא מוטרף כמו האמריקאי ושהשמאל הישראלי לא מטורלל כמו זה המשתולל בקולג'ים.

אמנם יש מכוני מחקר שמנסים להסיט את הימין הישראלי לכיוון שמרני אמריקאי או את השמאל ליותר פרוגרסיבי, אבל בישראל רק פוליטיקאים משונים במיוחד יעלו על דעתם לפגוע בזכות ההפלה או ישאפו שאנשים יצברו תתי-מקלעים במרתף.

אף איש ציבור ימני לא יעלה על דעתו להשמיד את מערכת הבריאות הציבורית המצוינת שלנו שהוכיחה את עצמה בימי הקורונה, או למכור את האוניברסיטאות ובתי הספר היסודיים לטייקונים. מנגד, השמאל הישראלי לא מנסה לפרק את צה"ל או לייבש את תקציב המשטרה. סוגיות לאומיות וחברתיות מקבלות תמיכה מימין ומשמאל.

כמי ששקועים בנטפליקס, מעדכנים אייפון ועוקבים אחרי מעללי ג'וני דפ ואמבר הרד, אנו רואים בישראל פרובינציה פרימיטיבית שיש לה הרבה מה ללמוד מארה"ב. כמי שממש מגדלת משפחה שם, המצב הפוך בהרבה מקרים

5

רק כשגרתי בארצות הברית, ממרחק ועם הרבה געגוע, הבחנתי שעם כל הקיטוב והתלהטות היצרים, ישראל היא בסך הכול מדינה סולידרית. ברגע הגורלי, סוגיות לאומיות וחברתיות מקבלות תמיכה מימין ומשמאל. מבקרים את הח"כים על כך שהם מתקוטטים מול המצלמות ובסוף מחליפים כִּיף במזנון. אני מוצאת שזה מעודד.

מנגד, קשה שלא להבחין שארצות הברית מתדרדרת: שכר המינימום הפדרלי, המקביל ל-25 ₪, לא עודכן כבר 11 שנה, אין בה תשלום חובה על חופשות לידה, ובמדינה עם כ-400 מיליון כלי נשק נהרגים בשנה כ-45,000 אמריקאים בשנה מיריות. הפגיעה בזכות ההפלות והרמת הידיים מול אסונות הנשק בבתי הספר הן עוד הוכחה שארצות הברית נעה במהירות אחורה.

6

גם את נושא ההפלות עדיף לא לראות כשחור ולבן. דווקא השיטה הישראלית המושמצת, שבה יש ועדה עם עובדת סוציאלית ושני רופאים, היא פשרה סבירה בין גישת פרו-לייף השוללת באופן גורף הפלות וגישת פרו-צ'ויס מוחלטת של הפלה מיידית בכל שלב, בלי להרהר בכך רגע. במיוחד לאחר הרפורמה של שר הבריאות ניצן הורוביץ שבין השאר תוריד שאלות מיותרות מצד הוועדה. בישראל, עוד לפני הרפורמה, הועדה אישרה 94 אחוז מההפלות. ואסור לשכוח, שמדובר בראש ובראשונה בהחלטה אישית שלנו הנשים.

שירה רודרמן היא פילנתרופית ופעילה חברתית ישראלית-אמריקאית, המכהנת כמנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים והחברה ולחיזוק הקשר בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית. לקרן משרדים בערים בוסטון ורחובות. שירה היא גם כלת פרס ירושלים הטרייה (צילום: איתי צבקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 749 מילים
סגירה