הסדר הפשרה שהושג אתמול (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים, שעשוי לכאורה לאפשר לעמיחי שיקלי להתמודד בבחירות הקרובות במסגרת רשימת הליכוד – הוא אכן ניצחון עבור חבר סיעת ימינה לשעבר.
מה ששיקלי השיג זו הסכמה של הלשכה המשפטית של הכנסת לראות בהתפטרותו מהכנסת, אם זו תקרה בשלושת הימים הקרובים, התפטרות שנעשתה "בסמוך" למועד הפרישה, מה שעשוי לאפשר לו להתמודד בבחירות הקרובות במסגרת רשימה קיימת.
מה ששיקלי השיג זו הסכמה של יועמ"ש הכנסת לראות בהתפטרותו מהכנסת, אם זו תקרה בשלושת הימים הקרובים, התפטרות שנעשתה "בסמוך" למועד הפרישה
אך ההישג הזה הוא כולו על-תנאי: אם שיקלי אכן יתפטר בימים הקרובים ויוצב ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, אין כל ספק שתוגש ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, עתירה נגד המינוי.
במקרה כזה יצטרך עמית להכריע האם אמנם ההתפטרות אירעה "בסמוך" לפרישה, בהתאם לעמדה המעודכנת של הכנסת, או שמא ההתפטרות הגיעה כה הרחק ממועד הפרישה, עד שהיא אינה ממלאת אחר התנאי הקבוע בחוק יסוד הכנסת, ואינה מאפשרת לשיקלי להתמודד לכנסת הקרובה במסגרת מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית.
על החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ניתן יהיה לעתור לבג"ץ, שלו תהיה גם במקרה זה זכות המילה האחרונה. כך שהחגיגה של שיקלי עודנה מוקדמת. לגמרי לא ברור אם יתאפשר לו בסופו של דבר אכן להתמודד במסגרת רשימת הליכוד לכנסת הקרובה.
הסכמתה של הלשכה המשפטית של הכנסת לפשרה שבית המשפט כפה, היא כשלעצמה בגדר שערורייה.
בתום דיון ארוך מאוד שהתקיים בפני שלושת השופטים חגית מאק-קלמנוביץ, מרדכי כדורי ואוהד גורדון, ובעקבות רמזים עבים מצידם כי בכוונתם לקבל את ערעורו של שיקלי ולבטל את הכרזתו כפורש מסיעתו, הסכימה עו"ד ענת גולדשטיין, המייצגת את הכנסת בבתי המשפט, להצעת הפשרה של בית המשפט:
- מצד אחד, שיקלי ימשוך את ערעורו וכתוצאה מכך הערעור יידחה (ופירוש הדבר שהכרזת ועדת הכנסת עליו כפורש מסיעתו אינה מתבטלת);
- מצד שני, הכנסת תסכים לראות במועד מתן פסק הדין – כלומר, אתמול – את מועד הפרישה של שיקלי מסיעתו, כך שאם הוא יתפטר מהכנסת במהלך השבוע הקרוב, בטווח של עד ארבעה ימים מאתמול, ההתפטרות תיחשב ככזו שנעשתה בסמוך לפרישתו.
בדרך להסכמת הכנסת לפשרה הזו, עשתה הלשכה המשפטית של הכנסת פליק-פלאק מרהיב לאחור, שהחל בסדרת נימוקים מפורטים מדוע על בית המשפט לדחות את הערעור ולהותיר את החלטת ועדת הכנסת על כנה, והסתיים בהסכמה להתקפל התקפלות כפולה בספירת המועדים עד להתפטרות שיקלי.
בדרך להסכמת הכנסת לפשרה הזו, עשתה הלשכה המשפטית של הכנסת פליק-פלאק מרהיב לאחור, שהחל בסדרת נימוקים מפורטים מדוע על בית המשפט לדחות את הערעור – והסתיים בהסכמה להתקפל
כך, הפרישה לא תיספר מהמועד שבו הצביע בהצבעות אי-אמון נגד הממשלה (כלומר מאוקטובר 2021); והיא לא תיספר אפילו מהמועד שבו החליטה ועדת הכנסת להכריז עליו כפורש (אפריל 2022) אלא, כאמור, ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט.
ההסבר הרווח לשאלה מדוע הסכימה הלשכה המשפטית של הכנסת להתקפל כך, נעוץ בנסיבות הפרוצדורליות הייחודיות שאפפו את ההליכים להכרזה על שיקלי כפורש. כזכור, סיעת ימינה השתהתה כמה וכמה חודשים עד שפנתה לוועדת הכנסת להניע את הליך ההכרזה עליו כפורש, ולמעשה הכניסה את המהלך לפסים מעשיים רק לאחר שח"כ עידית סילמן החליטה לפרוש גם היא מהקואליציה.
שיקלי עצמו עשה שימוש בזכות הערעור הנתונה לו בחוק, והגיש את ערעורו בלוחות זמנים של הליכים אזרחיים ולא מנהליים. כך חלפו להם עוד כמה חודשים, והשופטים היו נכונים לקבל את עמדת עורכי דינו של שיקלי, שעל הליך הערעור על ההכרזה על ח"כ כפורש חולשים הכללים האזרחיים ולא המנהליים – וזאת בניגוד לעמדת הכנסת.
לעמדה הזו של שופטי המחוזי הייתה השפעה דרמטית על תוצאות ההליך הזה, מאחר שהיא כשלעצמה אפשרה לוח זמנים הסותר בבירור את כוונת המחוקק.
סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת נועד בדיוק כדי למנוע מצב שבו חבר כנסת פועל בניגוד לעמדת סיעתו, פורש ממנה דה-פקטו, נמנע מלהתפטר מהכנסת בסמוך לכך ובכל זאת לא סופג שום סנקציה – דהיינו, מתאפשר לו להתמודד בבחירות לכנסת הבאה ברשימה אחרת, הפועלת בכנסת היוצאת.
שיקלי פעל בדיוק כך, והתפטרותו כעת – לאחר שהכנסת כבר החליטה להתפזר וללכת לבחירות – אינה משנה זאת. הפשרה שכפה בית המשפט המחוזי היא בבחינת פרס לעבריינות פוליטית.
בשל האי-בהירות הפרוצדורלית ששררה במקרה הנוכחי, ונוכח רמיזות השופטים כי הם עתידים לקבל את ערעורו של שיקלי ולהנחית על ראשה של הכנסת פסק דין המתערב התערבות נדירה בהחלטה מעין-שיפוטית של ועדת הכנסת, בחרה הכנסת לחתוך את הפסדיה ולהסכים לפשרה.
התוצאה היא יצירתה של נורמה קלוקלת, שכן המערכת הפוליטית לא תתרשם מכל ההסתייגויות שהשמיעה באת-כוח הכנסת בדיון אתמול, כאילו מדובר בהסכמה חד-פעמית, נוכח הנסיבות הייחודיות, שאינה מאפיינת את הפרשנות שנותן הייעוץ המשפטי לכנסת לנורמה הקבועה בחוק היסוד בדבר הצורך להתפטר בסמוך לפרישה. מהיום – תקדים שיקלי הוא הסטנדרט החדש בעיני ח"כים בהווה ובעתיד.
"בנסיבות המאוד חריגות של ההליך הזה", אמרה עו"ד גולדשטיין, "אנו מוכנים לראות בהתפטרות כהתפטרות בסמוך [לפרישה]. זה אינו תקדים שכל חבר כנסת יוכל להתנהג כך. יודגש כי ההסכמה נובעת אך ורק בשל חוסר הוודאות הדיוני שנוצר במקרה הנוכחי".
האמירות הללו לא יחזיקו מים. אם וכאשר הפרשה תגיע לשולחנו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עמית, או לשולחן בג"ץ, סביר להניח שאלה יעניקו משקל רב גם להערתם של שופטי המחוזי, בפסק הדין הקצר שכתבו בתום הדיון:
"רשמנו לפנינו את עמדת הכנסת, לפיה בנסיבות ערעור זה, אם המערער [שיקלי] יתפטר בארבעת הימים הקרובים, הדבר ייחשב מבחינת הכנסת כהתפטרות בסמוך למועד הפרישה".
ואז הוסיפו השופטים: "אף אנו סבורים כי בנסיבות העניין מדובר בעמדה ראויה העולה בקנה אחד עם החוק ועם עובדות המקרה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם